יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המכונה לעיתים בקיצור גם "יום הזיכרון", הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל. מועד זה חל בתאריך ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, באופן שנועד על פי ההשקפה הפופולרית להזכיר את מחיר הקמת המדינה ושמירת קיומה.
החל משנת 1951 שימש יום זה להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל, ובשנת 1963 נקבע ייעודו זה בחוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצה"ל. בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון את הנצחת חללי פעולות האיבה.
התפתחות קביעת יום הזיכרון
קביעות מוקדמות של יום הזיכרון בד' באייר
בשנת 1940 נקבע ד' באייר כיום הזיכרון לנופלים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.[1] אולם בשנים שלאחר מכן לא צויין יום זיכרון זה.
לקראת יום השנה הראשון לנפילת כפר עציון, שאירע בד' באייר תש"ח, יום לפני הקמת המדינה, הציע חבר קיבוץ טירת צבי אברהם-יצחק מרחביה, לקבוע את ד' באייר כ"יום עציון".
גם להם אַל לנו להיות כפויי טובה... סמוך ליום העצמאות היה "יום עציון". אם לא כדאי לשלב את הדברים? אנסה להציע שיקויים "יום עציון", בהיותו שיא בהקרבת העם לגאולה,[2] מתוך כך הולם הוא להיות ליום אזכרה והתייחדות כללי לכל הנופלים על מזבח השחרור, וכן בגלל היותו סמוך ליום העצמאות. על משואת עציון קמה עצמאותנו.[3]
בכך היה הראשון שהציע את החיבור בין יום הזיכרון ליום העצמאות.[4]
קביעה רשמית של יום הזיכרון
מלחמת העצמאות נסתיימה בסמוך ליום העצמאות הראשון ב-1949, ובשנה זו נערכו אזכרות לחללי קרבות מרכזיים בהם היו נופלים רבים ביום הקרב.[5] כן התקיימו אזכרות מרכזיות בערים לכל נופלי העיר או האזור,[6] דוגמת יום הזיכרון בחיפה ב-30 במרץ 1950 שהיה יום שחרור חיפה.[7] בדומה לכך, קבעו בחיל האוויר יום זיכרון לחללי החיל בי"א באייר.[8] זכר החללים הועלו גם באזכרות שהתקיימו ביום העצמאות הראשון.[9]
בקרב המשפחות השכולות עלתה בקשה לקיים יום זיכרון מרכזי לכל חללי המלחמה.[10] קיום האזכרות לצד החגיגות היה קשה מבחינה רִגשית, והיו מהמשפחות השכולות שחשו שלא מכבדים את קרוביהם בצורה נאותה, ולכן דרשו לייחד יום מיוחד לזכר הנופלים.
פחות משבועיים לפני יום העצמאות השני, באפריל 1950, הוצאה פקודת מטכ"ל הקובעת את ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, כיום הזיכרון לחללי צה"ל, ושלא יתקיימו אזכרות צבאיות באף יום אחר.[11] באותה שנה, מאחר שיום ה' באייר חל בשבת, הוקדם יום הזיכרון ליום חמישי ויום העצמאות נדחה ליום ראשון. הפקודה קבעה את סדרי היום ואת אופי הטקסים שיתקיימו בבתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל.[12] בראיון לערוץ 2 שנערך בשנת 1994 אמר הרב גורן כי קביעת המועד בצמוד ליום העצמאות נעשתה במקרה. לטענתו, במשך כל השנה השנייה למדינה נדחה מועד קביעת היום שוב ושוב, וכאשר יום העצמאות התקרב, הבחין הרב כי לא נקבע ליום הזיכרון מועד, ומכיוון שלא נשארו ימים, הוצמד יום הזיכרון ליום העצמאות. לדבריו, רק מאוחר יותר ניתנה לדבר הפרשנות המקובלת, שעצמאות המדינה קשורה קשר הדוק לדם הנופלים.[13]
ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, הקים בתחילת 1951 מועצה ציבורית להנצחת הנופלים, וזו המליצה, בהתאם למה שהונהג על ידי צה"ל בשנה הקודמת, לקיים את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות. המלצת המועצה אף העמיקה את הצמידות, וקבעה שכאשר יום העצמאות יוצא בשבת, ידחה יום העצמאות ליום שני, ויום הזיכרון יהיה בצמידות אליו ביום ראשון,[14] בניגוד למה שהונהג בשנת 1950, אז יום העצמאות הוחג ביום ראשון ויום הזיכרון הוקדם ליום חמישי ולא היה צמוד ליום העצמאות. במהלך השנים הוזז מועד יום העצמאות, אולם הכלל שיום הזיכרון תמיד יהיה יום לפני יום העצמאות נשמר, ואף היווה עילה להזזת יום העצמאות מיום שני ליום שלישי.
קביעת יום הזיכרון בחקיקה והתפתחותה
בשנת 1963 חוקקה הכנסת החמישית את "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל", והוסדרו בו מנהגיו ומועדו. הסיבה הנפוצה שנחקקה בתודעה הלאומית בקביעת תאריך יום הזיכרון לפני יום העצמאות היא לתזכורת גבורת הנופלים שנתנו את נפשם למען הארץ, ועקב סיבה זו שחלחלה עמוק לתוך התודעה הישראלית, נקבע הדבר על ידי הכנסת בחוק, שבתחילתו נאמר:
ד' באייר הוא יום זיכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם.
סעיף 3 לחוק קובע את אופיו של יום הזיכרון:
ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקוימו אזכרות ועצרות-עם; ייערכו טקסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום.
במהלך השנים הוכנסו שינויים בחוק וב-1980 שונה שם היום ל"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", ונוספו לו גם חללי המחתרות, "המוסד" והשב"כ.
על מנת לאפשר לקרובי משפחתם של חללי מערכות ישראל להשתתף ללא קושי בטקסי יום הזיכרון, נקבע בחוק שקרוב משפחה (הורים, הורי-הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ויראו אותו כאילו עבד. החל משנת 2010 ניתנת זכות זו גם לקרובי משפחתם של חללי פעולות איבה, במסגרת תיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
כללי הזזת התאריך
תחילתו של יום הזיכרון בשקיעת החמה, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרת. על-מנת למנוע התנגשות בין יום הזיכרון (ויום העצמאות, שחל מיד אחריו) ובין השבת, נקבעו בחוק הכללים הבאים:
- אם חל ד' באייר ביום חמישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום רביעי, ג' באייר.
- אם חל ד' באייר ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביומיים, ומתקיים ביום רביעי, ב' באייר.
- אם חל ד' באייר ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, ה' באייר (כלל זה חל החל משנת תשס"ד).
בכל המקרים הללו נדחה גם יום העצמאות בהתאם, כך שיתחיל מיד עם תום יום הזיכרון.
בשנת ה'תשנ"ז-1997 תיקנה הכנסת את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה כך שהוא יידחה תמיד מיום ראשון ליום שני, אך לא קיבלה תיקון דומה לגבי יום הזיכרון. המחשבה כי יום הזיכרון יידחה ליום ה' באייר עוררה אי נחת בקרב אישי ציבור רבים. הבעיה עלתה מחדש לפני יום העצמאות של שנת ה'תשס"ד-2004, שחל באותה שנה ביום שני. הקושי הטכני לקיים את טקסי יום הזיכרון במוצאי שבת גבר בסופו של דבר, והכנסת קיבלה שני תיקונים נוספים לחוק יום העצמאות ולחוק יום הזיכרון שעל פיו יידחו שניהם ביום אחד אם ה' באייר חל ביום שני.
עיגון יום הזיכרון בחוק יסוד
בשנת ה'תשע"ח-2018 חוקקה הכנסת את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ובמסגרתו עוגן יום הזיכרון, ביחד עם יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כיום זיכרון רשמי של המדינה. בכך ניתן ליום הזיכרון מעמד חוקתי במסגרת חוק יסוד. דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים זאת: "מוצע לעגן ימים אלה בחקיקת יסוד נוכח מעמדם כמרכיב יסודי בזהותה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי."[15]
מנהגי יום הזיכרון
- בימים שלקראת יום הזיכרון מציבים חיילי צה"ל דגלון של מדינת ישראל על קברו של כל אחד מחללי צה"ל בבתי הקברות ברחבי הארץ. הרמטכ"ל מציב דגלון שכזה על קברו של החלל האחרון שנקבר עד אותו מועד בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
- סמוך ליום הזיכרון מקבלות משפחותיהם של חללי מערכות ישראל איגרת משר הביטחון בתוך מעטפה מיוחדת המעוצבת במיוחד ליום זה, וכן מתנה צנועה (לרוב – ספר על ארץ ישראל).
- דגלי ישראל מורדים לחצי התורן.
- בתי העינוגים דוגמת מסעדות, בתי קפה ובתי קולנוע נסגרים בערב יום הזיכרון.
- רבים נוהגים להדליק בביתם נר זיכרון. מוסדות ציבור רבים נוהגים להציב בכניסה למבנה מנורה גדולה בדמות שלהבת אדומה, סמל ארגון יד לבנים.
- רבים נוהגים לפקוד את טקסי הזיכרון וכן את בתי יד לבנים ביישובים השונים, ולעיין שם בספרי ההנצחה המתארים את החללים.
- סמלו של יום הזיכרון הוא פרח דם המכבים, הצומח על פי האגדה בכל מקום בו נפלה טיפה מדמם של המכבים. משרד הביטחון מנפק מדבקות עם תמונת הפרח והן מחולקות בטקסי הזיכרון השונים ונענדות על דש הבגד. מקורו של מנהג זה הוא במסורת שהתפתחה במדינות חבר העמים הבריטי לאחר מלחמת העולם הראשונה בה עונדים בימי הזיכרון של חודש נובמבר פרחי פרג מנייר או פלסטיק על דש הבגד (פרחי הפרג הצומחים בשדות הקטל של פלנדריה מסמלים את דמם של החיילים הבריטיים שנהרגו במקומות אלו, בעקבות השיר בשדות פלנדריה).
- לקראת יום הזיכרון מנפיק השירות הבולאי את בול יום הזיכרון.
- משרד הביטחון העניק למשפחות השכולות את סיכת יום הזיכרון, שבה משולבים דגל ישראל, אבוקת זיכרון ושני סרטים שחורים שעליהם המילה "יזכור".
- אמצעי התקשורת מקדישים בערב היום וביום הזיכרון עצמו מקום נכבד לכתבות וסרטים העוסקים בנופלים ובהתמודדות עם השכול. כל ערוצי הבידור, הסרטים ואף ערוצי תעודה וקניות בכבלים ובלוויין מופסקים.
- הקרנת שמות הנופלים: ערוץ 33 שידר לאורך כל יום הזיכרון את שמותיהם של החללים לפי תאריך נפילתם החל משנת 1860, הנחשבת על פי משרד הביטחון כתחילת ההתחדשות של היישוב העברי בארץ ישראל ומניין הנופלים נספר החל משנה זו. לאחר שהערוץ נסגר בשנת 2017, הוחלט בתאגיד השידור הישראלי יחד עם משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, כי השמות ישודרו באפיק 22, שנותר ללא שימוש לאחר פיצול ערוץ 2.[16]
אירועי יום הזיכרון
ערב יום הזיכרון
ערב יום הזיכרון נפתח בטקס המתקיים בבית יד לבנים בירושלים בשעה ארבע אחר הצהריים. עם שקיעת החמה מורדים דגלי ישראל במוסדות הציבוריים ברחבי המדינה לחצי התורן. בשעה שמונה בערב נשמעת ברחבי הארץ צפירת זיכרון בת דקה אחת, המתחילה רשמית את אירועי יום הזיכרון.
טקס מרכזי, הנפתח מיד לאחר צפירת הזיכרון, נערך ברחבת הכותל בירושלים בהשתתפות נשיא מדינת ישראל, הרמטכ"ל ובני המשפחות השכולות, ובו מודלקת אבוקת זיכרון על ידי נשיא המדינה ביחד עם בן או בת למשפחה שכולה. במהלך האירוע נושאים דברים נשיא המדינה והרמטכ"ל ונאמרת תפילת קל מלא רחמים. במקביל אליו מתקיימים טקסי זיכרון במרבית היישובים בארץ. אחד מהטקסים הגדולים נערך על ידי ארגון "זוכרים" בהשתתפות משרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי ועיריית ירושלים.
טקס הזיכרון לנופלים בשירות החוץ מתקיים בערב יום הזיכרון במשרד החוץ בירושלים, במעמד שר החוץ, משפחות הנופלים, עובדי משרד החוץ ונציגי הסגל הדיפלומטי המוצבים בישראל.
בחלק מהיישובים נוהגים לערוך בערב יום הזיכרון, לאחר הטקס הרשמי, ערב שירי לוחמים ושירי זיכרון, כגון האירוע "שרים בכיכר" הנערך בכיכר רבין בתל אביב.
יום הזיכרון
ביום הזיכרון, בשעה 11 לפני הצהריים, נשמעת ברחבי ישראל צפירת דומיה בת שתי דקות, שלאחריה מתקיימים טקסי זיכרון בכל בתי הקברות הצבאיים. טקס האזכרה הממלכתי המרכזי מתקיים בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל, השוכן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, בנוכחות נציגי מדינות זרות, נשיא המדינה, ראש הממשלה והרמטכ"ל. בשעה 13:00 נערך בנוכחות אנשי ציבור אלה טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה, ברחבת אנדרטת חללי פעולות האיבה שבהר הרצל בירושלים.
בטקסים בבתי הקברות הצבאיים נוהגים להוריד את הדגל לחצי התורן, לומר תפילת קדיש ולקרוא תפילת "יזכור" מיוחדת ליום זה. נישא נאום של נבחר ציבור, חזן קורא את תפילת "קל מלא רחמים" בגרסה לזכר חללי מערכות ישראל, מניחים זרים ברחבת האנדרטה מטעם מוסדות וארגונים שונים ומסיימים לרוב במטח ירי כבוד של חיילי צה"ל.
אירועים נוספים מתקיימים באנדרטאות השונות, בבתי יד לבנים, במוסדות חינוך, בבסיסי צה"ל, באתרי זיכרון ובמוסדות ציבור. בטקסים אלו נוהגים להציג מסכת בזמר ובקטעי קריאה לזכר הנופלים.
בין האירועים הנוספים שנערכים ביום זה:
- טקס לזכר החללים הבדואים, נערך באנדרטה לזכרם, הסמוכה למחלף המוביל.
- טקס האזכרה הממלכתי לחללי ההעפלה, נערך במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.
- טקס האזכרה הממלכתי לחללי המחתרות ולעולי הגרדום, נערך במוזיאון אסירי המחתרות בעכו.
- טקס האזכרה המרכזי לחללי משטרת ישראל נערך בחלקת המשטרה בהר הרצל.
- החל משנת 2004 נערך בבנייני האומה שבירושלים טקס המיועד גם לאוכלוסייה הדתית-חרדית וגם לציבור החילוני ומשלב בין חללי צה"ל וחללי האיבה.
- בשנת 2006 נתקיים לראשונה טקס לזכרם של יהודים שנרצחו בפיגועים ובאירועים על רקע אנטישמי ברחבי העולם. הטקס נערך ברחבת האנדרטה לזכרם בבית המוסדות הלאומיים בירושלים.
- הנחת דגלי ישראל על המשוריינים השוכנים ליד שער הגיא, לפני הכניסה לירושלים.
- בשנת 2013 נערך לראשונה בבית הספר הארצי לכבאות ולהצלה בראשון לציון טקס הזיכרון הראשון לזכר לוחמי האש.
מיום הזיכרון ליום העצמאות
טקס הדלקת המשואות, שנערך ברחבת הר הרצל, חותם את אירועי יום הזיכרון ומתחיל את חגיגות יום העצמאות. בעבר, בנוסף לצפירה המושמעת בערב היום ובבוקרו במהלך טקסי הזיכרון, נהוג היה להשמיע צפירה שלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת יום העצמאות.[17] ביקורת על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות, הביאה לביטול הנוהג בתחילת שנות ה-80. בשנים האחרונות הועלתה הצעה של חלק מהמשפחות השכולות לבצע הפרדה של יום אחד בין מועד יום הזיכרון ויום העצמאות על מנת למתן את המעבר מיגון לשמחה,[18] בעוד חלק אחר מהמשפחות מתנגד לכך, בטענה שהיום הזה מיועד לציבור ולא למשפחות.[19]
זכר נפגעי פעולות האיבה
בתחילת שנות ה-2000 החליטה הממשלה שגם נפגעי פעולות האיבה יוזכרו ביום זה, תוך הפרדה בין טקס הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל לטקס הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה. המחלוקת בשאלות אלה עודנה נמשכת.
את הגישה שיש לאחד איחוד מלא בין כל החללים מייצגים, למשל, שלושה אבות שילדיהם נרצחו בפיגוע התאבדות, האומרים:
מדוע המדינה בוחרת להתייחס לילדינו כאל חללים "אחרים"? למה חללי הטרור אינם כלולים באתוס הלאומי של המדינה שקראה להם לחיות חיי שיגרה, חיים נורמליים בנסיבות לא נורמליות? מדוע מדינה, המתגאה בכל הזדמנות שהטרור לא מכריע אותה, נוטשת את חלליה לאחר שנפלו במערכה? ומה עם אחדות העם, אחדות הדם? ההפרדה הזו, שמלווה אותנו מדי יום ביומו, צורמת ביום הקשה הזה יותר מתמיד. הגיע הזמן לומר במפורש כי נפתח יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הכולל בתוכו גם את חללי הטרור.[20]
דוגמה לדעה המנוגדת מופיעה בדבריו של אסא כשר, אב שכול שבנו (יהורז) נהרג בעת טיול בסיני:
אי אפשר להשוות את האדם שהיה לוחם למי שמטייל ברחוב וטרוריסט נפשע שם לו פצצה שגרמה לו למות. הוא לא התנדב להסתכן, הוא לא התנדב לשרת, הוא לא היה במסגרת של מסירת כל זמנו ומרצו ומחשבותיו להגנה על המדינה ועל האזרחים שלה. הוא נמצא במסגרת אחרת ולכן מגיע לו יחס אחר.[21]
מניין החללים
ערב יום הזיכרון תשע"ט (2019), מניין חללי מערכות ישראל מאז שנת 1860, המציינת מפנה דרך בהיסטוריה של היישוב היהודי בארץ ישראל, עומד על 23,741.
מניין האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה מימי ראשית הציונות הנם 4,159 ומהכרזת המדינה מניינם עומד על 3,146.[22]
החלל הראשון
מניין הנופלים לחללי מערכות ישראל מתחיל עם נפילתו של החלל הראשון, אהרון הרשלר, אשר נרצח על ידי כנופיית פורעים בירושלים, ב-1 בינואר שנת 1873 בירי של 12 כדורים. הרשלר, תלמיד הכולל "שומרי החומות", התגורר בשכונת משכנות שאננים. באותה שנה ירדו גשמי ברכה רבים באזור, והיהודים אשר נהגו לקנות מים בכפר סילוואן השכן הפסיקו ממנהגם זה. כתוצאה מירידה בהכנסותיהם, החלו הערבים לפשוט על השכונה במטרה לגנוב ולשדוד. ב-31 בדצמבר, פשטה כנופיית שודדים על השכונה, ובראשה אבו עיסא מחברון. הכנופיה הגיעה ופרצה לביתו של הרשלר. הרשלר הניס את הפורעים, רדף אחריהם, ועל פי עדות נכדתו, הכה בהם מכות נמרצות. מהחשש שמא יזהה אותם ויגרום למאסרם, ירו בו חברי הכנופיה ופצעו אותו קשה. הרשלר נפטר כמה שעות מאוחר יותר מפצעיו. הוא נקבר בבית העלמין הישן שבהר הזיתים, ונחשב כחלל מערכות ישראל הראשון. מניין הנופלים לנפגעי פעולות האיבה מתחיל ב-1851 עם אברהם שלמה זלמן צורף אשר הותקף בשל עשייתו הרבה למען התפתחות היישוב היהודי בירושלים באותה תקופה.
תפילות יום הזיכרון
יזכור
יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים,
חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם,
וְאַנְשֵי קְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר,
אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ
שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
קל מלא רחמים
קֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים.
לְנִשְׁמוֹת הַחַיָּלִים וְהַחַיָּלוֹת שֶׁל צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל,
שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּפְעֻלּוֹת הֲגָנָה, תַּגְמוּל וּבִטָּחוֹן וּבְעֵת מִלּוּי תַּפְקִידָם וּבְעֵת שֵׁרוּתָם.
וּלְנִשְׁמוֹת כָּל לוֹחֲמַי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם,
וְלִקְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן וְהַמִּשְׁטָרָה, שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וּבְעֶזְרַת אֱלֹקֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱלֹקִים.
וּלְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בְּאֶרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי הַמְּרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֶּרוֹר.
בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּעַד אַזְכָּרוֹת נִשְׁמוֹתֵיהֶם בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם.
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם.
ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין.
וְנֹאמַר אָמֵן.
ראו גם
- חלל מערכות ישראל
- ז' באדר - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע
- הנצחת חללי מערכות ישראל
- אנדרטת חללי פעולות האיבה
- חללי מערכות ישראל שיש עליהם ערך בוויקיפדיה
- חללי טרור שיש עליהם ערך בוויקיפדיה
- י"ז בכסלו - יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל
לקריאה נוספת
- א' בן-עמוס וא' בית-אל, "טקסים, חינוך והיסטוריה: יום השואה ויום הזיכרון בבתי ספר בישראל", בספר: ר' פלדחי וע' אטקס (עורכים), חינוך והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים, תשנ"ט, עמ' 457 - 479.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: יום הזכרון לחללי מערכות ישראל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יום הזיכרון |
- נפתלי רוטנברג, הניחו ל"יזכור", אתר הארץ, 11 בספטמבר 2011
- דב גילהר, בירוקרטיה: מעצב לשמחה - מדוע יום הזיכרון צמוד ליום העצמאות?, באתר של "רשת 13", 13 באפריל 2013 (במקור, מאתר "nana10")
אילון גלעד, למה אנחנו עומדים דום ביום הזיכרון?, באתר הארץ, 26 באפריל 2016- נוסח עדכני של חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ו
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חוק ריקה. - יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל, באתר משרד הביטחון
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, באתר מט"ח
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, באתר משרד החינוך, התרבות והספורט
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, באתר הכנסת
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל: פריטי מקור ומשאבי הוראה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
- הרב אליעזר מלמד, יום הזיכרון לחיילי צה"ל, פורסם בפניני הלכה, זמנים, פרק ד', יב-יג.
- שיעורים על יום הזיכרון, באתר ישיבה
- מכפר עציון ועד בינת ג'בל: הסיפור האמיתי מאחורי החיבור בין השכול והשמחה, באתר כיפה, 30 באפריל 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:פ"מ
פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים שגיאה: חסר מזהה הפקודה
אתרי הנצחה
- רשימת חללי מערכות ישראל וסיפור חייהם אתר רשמי של מדינת ישראל, באחריות משרד הביטחון
- אתר לזכר האזרחים נפגעי פעולות איבה רשימת נפגעי פעולות איבה, תמונותיהם וסיפור חייהם. אתר רשמי של מדינת ישראל, באחריותו של המוסד לביטוח לאומי
- אתר יד לבנים
- זוכרימפדיה אנציקלופדיית הנצחה לזיכרון וגבורה
- להאזנה תפילת "קל מלא רחמים" מאת החזן הראשי לצה"ל סא"ל שי אברמסון, באתר יוטיוב.
- פרויקט פנים. יום.זיכרון פרויקט אנימציה של המוסף מגזין האינטרנט של בית אבי חי
הערות שוליים
- ^ לישוב, דבר, 6 במאי 1940
- ^ בטבח שנערך ביושבי ומגני הכפר לאחר כניעתו נרצחו כ-130 איש. בכך יום זה נחשב ליום 'האדום' ביותר מכל ימי מלחמת השחרור
- ^ אברהם יצחק, 'לקראת יום העצמאות', בטירה, 19 באפריל 1949
- ^ יום הזיכרון לחללי צה"ל, באתר קיבוץ טירת צבי
- ^ שנה למערכת משמר העמק, דבר, 5 באפריל 1949
יום זכרון לנופלים, דבר, 8 במאי 1949
היום יום הזכרון למערכת ניצנים, הבוקר, 27 במאי 1949 - ^ גלוי מצבת זכרון לחללי גוש־דן, חרות, 18 במרץ 1949
- ^ אזכרה לחללי חיפה ביום השנה לשחרורה, הצופה, 31 במרץ 1950
- ^ יום זכרון שנתי לחללי האויר, הצופה, 9 במאי 1949
- ^ אזכרה לחללים, קול העם, 5 במאי 1949
- ^ יום זכרון קבוע לחללי המלחמה, הבוקר, 16 במרץ 1949
- ^ ד' באייר - יום הזכרון לחללי צה"ל, דבר, 13 באפריל 1950
- ^ הוראות לקביעת יום זכרון לחללי השיחרור - מטעם הפיקוד העליון, הצופה, 16 באפריל 1950
- ^ דב גילהר, בירוקרטיה: מעצב לשמחה - מדוע יום הזיכרון צמוד ליום העצמאות?, באתר של "רשת 13" (במקור, מאתר "nana10")
- ^ ד' באייר - יום הזכרון הכללי לגיבורי מלחמת השחרור, חרות, 6 באפריל 1951
- ^ הצעת חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ה"ח הכנסת 768 מ-13 במרץ 2018
- ^ נועה פרייס, התגעגעתם? אפיק 22 חוזר - ליומיים, באתר וואלה!, 08 באפריל 2018
- ^ חוק יום הזיכרון, באתר פורטל השירותים והמידע הממשלתי
- ^ עומר רבין, "להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות", באתר וואלה!, 18 באפריל 2010
- ^ עמרי נחמיאס ודורון נחום, יוזמה: להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות, באתר של "רשת 13", 24 בינואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ יוסי צור, רון קרמן ויוסי מנדלביץ' (טור דעה), קרבנות האוטובוס - חללים סוג ב'?, באתר ynet, 2 במאי 2006
- ^ אורי קליין, מי חבר במשפחת השכול?, באתר הארץ, 2 במאי 2006
- ^ משה כהן,יובל בגנו, מרכינים ראש: 23,741 חללים נפלו במערכות ישראל עד היום, באתר מעריב, 3 במאי 2019
| ימי זיכרון לאומיים | ||
|---|---|---|
| ימי זיכרון לאומיים | יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל • יום העצמאות • יום ירושלים • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה • יום העלייה • יום גירוש יהודי ערב • יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל • יום הלשון העברית |  |
| הנצחת אישים | יום הרצל • יום זאב ז'בוטינסקי • יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון | |
