יום שני
יום שני הוא היום השני מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ועל-פי תקן ISO-8601, זהו היום הראשון בשבוע. בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום הראשון בשבוע העבודה.
יום שני בעם ישראל
שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (ספר בראשית, פרק א', פסוקים ו'-ח') כי הוא יום שבו נבראו השמיים:
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.
יום זה הוא נחשב ליום שאין בו סימן ברכה כיוון שלא נאמר עליו "כי טוב" בספר בראשית, בסיפור בריאת העולם.
בתפילת שחרית של יום שני נהוג לקרוא בתורה בפרשת השבוע, ולומר תוספות לתפילת התחנון, כמו גם ביום חמישי[1].
יום שני ברחבי העולם
מקובל לקשר את יום שני עם הירח, ולכן הוא נקרא בשפות רבות "יום הירח". באמונות עממיות שונות, בעיקר באירופה, הירח הוא סמל הסכנה והמסתורין, ולפיכך יום שני הוא יום "חסר-מזל".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: יום שני |
 טקסט בוויקיטקסט: יום שני |
הערות שוליים
- ^ בשבוע העבודה של הכנסת, נהוג להצביע על הצעות אי אמון בממשלה ביום שני.
| ימות השבוע | |
|---|---|
|