יוסי כץ (גאוגרף היסטורי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:43, 2 בספטמבר 2020 מאת גאון הירדן (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסי כץ
אין תמונה חופשית

יוסי כץ (נולד ב-1953 בירושלים[1]) הוא גאוגרף היסטורי ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום חקר הגאוגרפיה, חקר הארכאולוגיה וחקר ידע ארץ ישראל[2], פרופסור מן המניין במחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן. מכהן גם כראש הקתדרה ללימודי תולדות הקרן הקיימת לישראל ומפעליה באוניברסיטה זו. עוסק בחקר ההיסטוריה המודרנית של ארץ ישראל ומדינת ישראל וכן בחקר קומונות ואוכלוסיות ברחבי העולם. הוא משמש כיושב ראש ההוצאה לאור של הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן[3].

כץ הוא בוגר ישיבת 'נתיב מאיר' ו'מרכז הרב' והוא ומשפחתו היו מהמשפחות הראשונות שהתגוררו באפרת עם הקמתה ב-1983 ואף היה חבר המועצה ומחזיק תיק החינוך שלה. בשנת 2007 הוא עבר להתגורר בכפר תבור[4].

כץ מוכר בין השאר בשל התהודה הציבורית שעורר ספרו "רכוש שנשכח: גורל רכושם של קורבנות השואה המצוי בישראל", שחשף את קיומו של רכוש נספי שואה בתחומי מדינת ישראל ותרם להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לאיתור ולהשבת רכוש קורבנות השואה, וכפועל יוצא להקמת החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה[5]. כמו כן ידוע כץ בשל דעותיו בזכות ההתיישבות בארץ והתנגדותו לרפורמה במקרקעי ישראל[6].

רכוש נספי שואה המצוי בישראל

בשנת 2007, במסגרת אחד ממחקריו גילה כץ כי קיים רכוש רב בתחומי מדינת ישראל אשר נרכש על ידי יהודים ציונים או כהשקעה עתידית, כאשר רבים מיהודים אלו נספו לאחר מכן בשואה. הדבר שונה מרכוש נספי שואה אשר נמצא במדינות זרות כגון שווייץ, כיוון שכאן יש למדינת ישראל יכולת ואחריות לפעול בנושא. עם זאת התעוררו בעיות רבות בנוגע למציאת רכוש זה. כץ פירט אודות הסוגיה בספרו "רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קרבנות השואה המצוי בישראל" שיצא לאור בהוצאת יד-ושם בתחילת שנת 2000.

גילוי זה של כץ עורר תהודה ציבורית רבה בעקבותיו הוקמה וועדת חקירה בראשותה של חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל. עורך הדין צבי ברק ופרופסור כץ מונו כיועצי הוועדה. ב-2003 נחקק חוק הנכסים המורה על הקמת החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה.

הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל

בשנת 2009, התבררה כוונת הממשלה לקיים רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, הכוללת העברת קרקעות המדינה ממתכונת של החכרה למכירה קבועה. הנושא עורר דיונים רבים ויצר חזית התנגדות בקרב קצוות שונים במפה הפוליטית[7]. כמו כן נרשמה התנגדות בשל הניסיון להעביר את הרפורמה דרך חוק ההסדרים. כץ, התומך במפלגות הימין, תיאר בהתנגדותו לתוכנית תשתית דתית וימנית לכך, בפסוק התנ"כי "והארץ לא תימכר לצמיתות". לטענתו, עם הקמת הקק"ל בקונגרס הציוני החמישי בשנת 1901, אושר עיקרון בעלותה על האדמות שתרכוש כשייכות לעם היהודי בכללותו. הוא ציין שאף שדוד בן-גוריון ומפלגות הימין תמכו במכירת קרקעות לצמיתות, הרי שמפלגות השמאל והדתיים היוו רוב שמנע זאת. בפועל נמכרו בפשרה קרקעות עירוניות בלבד, שלא סתרו את חזונה של מפלגת הפועלים בנוגע לקרקעות החקלאיות. לטענתו אפשר לערוך פשרה בה תורחב מכירת הקרקעות, אך עם זאת, ייעשה שינוי חוקתי שיאסור מכירת קרקע לזרים. כץ כתב לרב עובדיה יוסף מכתב בעניין זה ונתן הסברים אידאולוגיים לחברי כנסת. על אף ההתנגדות המשמעותית, הרפורמה הופעלה לבסוף.

משפחתו

יוסי כץ נשוי לרותי, לו שישה ילדים ו25 נכדים ומתגורר בכפר תבור שבצפון הארץ. רותי היא נינתו של האדמו"ר ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, איתה חקר כץ את תולדות ההוטרים.

פרסים

ספריו

  • אהל משה – מאה שנה לשכונה ולבית הכנסת שלה, תרמ"ב –תשמ"ב, הוצאת המרכז לאמנות יהודית, ירושלים תשמ"ד.
  • עיר נולדת, סיפורן של תל אביב וארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה על פי מכתביו של דוד סמילנסקי, הוצאת משרד הביטחון, ירושלים תשמ"א.
  • גאולה תתנו לארץ – חברת גאולה לרכישת קרקעות, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ז.
  • היזמה הפרטית בבניין ארץ-ישראל בתקופת העלייה השנייה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ"ט.
  • ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש עציון, 1947-1940, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשנ"ב.
  • תורה ועבודה בבניין הארץ: הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשנ"ו.
  • רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קרבנות השואה המצוי בישראל, הוצאת יד-ושם, ירושלים תש"ס.
  • מדינה בדרך: התוכניות הציוניות לחלוקת ארץ-ישראל ולהקמת מדינה יהודית, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תש"ס.
  • בחזית הקרקע: קרן קיימת לישראל בטרם מדינה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ב.
  • והקרקע לא תימכר לצמיתות: מורשת הקרן הקיימת לישראל והחלת עקרונותיה בחקיקה בישראל, הוצאת הקתדרה לחקר תולדות הקרן הקיימת לישראל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן והמכון לחקר תולדות הקק"ל, רמת גן וירושלים, תשס"ב.
  • ירושלים – משכונות לעיר חצויה, הוצאת מרכז רננרט לחקר ירושלים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 2003.
  • לעצור את הדחפור: הקמתם של הכלים המוסדיים לשמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת ההיסטורית של מדינת ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 2004.
  • באמונתם יחיו: המושבות ההוטריות בצפון אמריקה 1874 - 2005, הוצאת יד טבנקין, 2007.
  • לב ואבן: סיפורה של המצבה בבתי הקברות הצבאים בישראל, 1948-2006, משרד הביטחון – ההוצאה לאור,2007.
  • על חשבון הקרבנות: עיונים חדשים בהסכם השילומים, הפיצויים האישיים והשבת הרכוש בישראל של קורבנות השואה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2009.
  • החכירה לדורותיה: תולדות חוזה החכירה של הקרן קיימת לישראל ומורשתו, 1901 – 1961, הוצאת הספרייה הציונית והקתדרה ללימודי תולדות הקק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן (בדפוס).
  • אל האדמה: הכמיהה הציונית לרכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל (בדפוס).
  • The business of Settlement, Jerusalem and Ramat Gan: Magnes Press and Bar-Ilan University Press, 1994.
  • The Last Best West: Essays on the Historical Geography of the Canadian Prairie, Jerusalem: Magnes Press, The Hebrew University, 1999 (in conjunction with J.C. Lehr).
  • Partner to Partition: The Jewish Agency's Partition Plan in the Mandate Era, London: Frank Cass, 1998.
  • Between Jerusalem and Hebron: Jewish Settlement in the Pre-State Period, Ramat Gan: Bar-IlanUniversity Press, 1998.
  • The Religious Kibbutz Movement in the Land of Israel, Jerusalem and Ramat Gan: Magnes Press and Bar-IlanUniversity Press, 1999.
  • The Battle for the Land: The History of the Jewish National Fund Before The Establishment of the State of Israel, Jerusalem: Magnes Press, 2005.
  • By Their Faith Shall They Live: The Hutterite Colonies in North America 1874 – 2011, Regina (in conjunction with J.C. Lehr) (in Press)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אריאל רובינסקי, לעזוב את אפרת, אתר אוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ עידן יוסף, פרופ' יוסי כץ - חתן פרס ישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 9 בפברואר 2016
  3. ^ שבועון מצב הרוח, הוקרה והצדעה לפרופ' יוסי כץ, עמוד 21, ה-31 במאי 2013
  4. ^ כבוד למגזר: פרופ´ יוסי כץ חתן פרס ישראל בתחום חקר הגאוגרפיה, אתר כיפה
  5. ^ היסטוריית החברה לאיתור ולהשבת נכסי שואה
  6. ^ מיכל גרינברג, "יש קואליציה מקיר לקיר בהתנגדות להפרטת קרקעות המדינה", באתר nrg‏, 24 במאי 2009
  7. ^ באתר של שלי יחימוביץ' השייכת לשמאל הציוני; כמו כן הביעו התנגדות איש השמאל דב חנין, וכץ, התומך במפלגות הימין
  8. ^ פרופ' יוסי כץ מאוניברסיטת בר-אילן הוא הזוכה בפרס קק"ל ע"ש שמעון בן שמש, באתר קק"ל, 1 בדצמבר 2002
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0