יוסף הלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־07:52, 12 בדצמבר 2018 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יוסף הלר (נולד ב-1937), פרופסור אמריטוס במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

קורות חייו

יוסף הלר נולד בתל אביב בשנת 1937. הוא למד היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים את התואר הראשון שלו, וכן את התואר השני בהצטיינות. בשנת 1971 קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה מבית הספר לכלכלה של לונדון.

בשנת 1971 החל הלר להרצות באוניברסיטה העברית. הוא הרצה בנושא יחסים בינלאומיים וההיסטוריה של עם ישראל. בשנת 1979 התקדם למעמד של מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים. לאורך השנים הרצה באוניברסיטאות בחו"ל כמו אוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת לונדון.

בין תחומי התעניינותו, היסטוריה של מדינת ישראל ושל הציונות, הסכסוך הישראלי ערבי, המעצמות והמזרח התיכון ויחסים בינלאומיים במזרח התיכון במאה ה-19 ובמאה ה-20.

ספרו, "לח"י: אידאולוגיה ופוליטיקה 1949-1940", עורר פולמוס מצד אנשי לח"י. צבי פרנק (שמו המחתרתי אליעזר) כתב על כך חוברת "לח"י מאין ולאן" (הוצאת לח"י). פנחס גינוסר כתב על כך בקתדרה גיליונות 64 - 65 מאמר שכותרתו, "מחקר חלוצי על לח"י - אורות וצללים"[1]. יוסף הלר הגיב על כך במאמר בקתדרה גיליון 71, "לח"י בין ימין לשמאל - הערות לבקורת"[2].

בשנת תשס"ה נבחר כחתן פרס שזר לתולדות ישראל על ספרו, "מ'ברית שלום' ל'איחוד' יהודה לייב מאגנס והמאבק למדינה דו לאומית" (הוצאת מאגנס 2003).

כתביו

ספריו

  • British Policy towards the Ottoman Empire, 1908-1914
  • במאבק למדינה: המדיניות הציונית בשנים 1936-1948
  • לח"י: אידאולוגיה ופוליטיקה 1949-1940
  • The Stern Gang: Ideology, Politics and Terror, 1940-1949
  • The Birth of Israel 1945-1949: Ben-Gurion and His Critics.
  • מ'ברית' שלום ל'איחוד' יהודה לייב מאגנס והמאבק למדינה דו לאומית
  • From Brit Shalom to Ichud: Judah Leib Magnes and the Struggle for a Binational State
  • ישראל והמלחמה הקרה: ממלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, מכון בן-צבי, תשע"א 2010.

מאמריו

  • באסופת המאמרים, "מאבק, מרד, מרי: המדיניות הבריטית והציונית והמאבק עם בריטניה, 1941-1948", פרסם שני מאמרים:
    • מ"השבת השחורה" לחלוקה - קיץ 1946 כנקודת מיפנה בתולדות המדיניות הציונית.
    • המדיניות הציונית בזירה הבינלאומית לאחר מלחמת העולם השנייה - פרשת ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ב-1945-1946.
  • באסופת המאמרים, "מעטים מול רבים?: עיונים ביחסי הכוחות הכמותיים בקרבות יהודה המקבי ובמלחמת העצמאות", פרסם מאמר על מרכזיות מוטיב 'מעטים מול רבים' בחשיבתו של דוד בן-גוריון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0