יחידה 8200

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:05, 5 בנובמבר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (יחידה>>יחידה צבאית (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחידה 8200
פרטים
כינוי יחידת האיסוף המרכזית
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
סוג יחידת איסוף
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948 כ-"ש.מ. 2" – הווה
מקים היחידה מרדכי אלמוג
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מחשבים ואמצעי האזנה
פיקוד
יחידת אם AmanLogo.svg אגף המודיעין
דרגת המפקד תת-אלוףתת-אלוף
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל (2)

יחידה 8200 (קרי: "שמונה מאתיים") היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. היחידה, שנודעה בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית", כונתה בעבר יחידה 515 (קרי: "חמש ורבע") ובהמשך יחידה 848 (קרי: "שמונה ארבע שמונה")[1]. לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פרשת הקב"ר המזמר, שונה שמה ל"יחידה 8200" (על שם מספר הדואר הצבאי שלה באותה עת). היחידה נחשבת לגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל[2]. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שבמהלך שירותו זהותו חסויה.

היחידה משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת, והתפרסמה בזכות רבים מיוצאיה המאיישים את צמרת ההיי-טק בישראל ובעולם.

היסטוריה

הקמת היחידה ושנותיה הראשונות

בראשיתו, המודיעין ביישוב העברי בארץ ישראל נשען על מודיעין אנושי ועל יחסי שכנות הדוקים בין יהודים וערבים. בתקופת המנדט החל מעקב אחר מידע שזרם במרכזיות טלפונים ברחבי הארץ. במלחמת העצמאות נוצרה התמודדות חדשה מול צבאות ערב שהפעילו מערכות קשר לשליטה על הכוחות.

כבר במסגרת הש"י התקיימה פעילות של האזנה ופענוח צפנים של שלטון המנדט. בראש פעילות זו עמד מרדכי אלמוג. בתחילת מלחמת העצמאות קיבלו אנשי היחידה הנחיה כי היחידה פורקה, אך הם המשיכו לקיימה ללא מימון ממשלתי. כאשר נודע הדבר לאיסר בארי, הוא החזיר את היחידה לפעילות סדירה, כששמה "ש.מ. 2" (ראשי תיבות: שירות מודיעין 2). בראש היחידה המשיך לעמוד מרדכי אלמוג. תפקיד היחידה הוגדר: "להשיג ידיעות על האויב בכל שטחיו על ידי האזנה לשידוריו, שיחותיו ופענוחן". בין הישגי היחידה: פענוח הצופן של הצבא המצרי במלחמת העצמאות, והאזנה לשיחות של המצרים בדיונים על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות[3]. במקביל פעלה בירושלים הנצורה יחידה בשם "שפ"ן" - שירות פענוח נסתרות, שעם אנשיה נמנו ראובן בלום (מפקד יחידה 515 בשנים 1961–1966), הבלשנים יעקב פולוצקי, יהושע בלאו, שלמה מורג וחוקר האסלאם דוד צבי בנעט.[4] יחידות אלה, שאוחדו בסוף 1948, היו תחילתה של יחידת הסיגינט (מודיעין אותות) שמוכרת היום כיחידה 8200.

לאחר הקמת צה"ל מוקמה מפקדת היחידה ב"בית האדום" בתל אביב ולאחר מכן עברה לביתו הנטוש של יוסוף הייכל ביפו. מבנה היחידה כלל חוליית האזנה בירושלים שמוקמה במחנה שנלר, חוליית האזנה בחיפה, חוליית האזנה בבאר שבע שהתמקמה בתחנת הרכבת הטורקית, חוליות האזנה נוספות ברחבי הארץ וחוליות האזנה ניידות שהצטרפו לכוחות הלוחמים. עם ראשי היחידה תקופה זו, בנוסף לאלמוג, נמנו אברהם אילוני (שמונה למפקדה בשנת 1952), אברהם שרוני וד"ר יוסף גיליס. היחידה, שגדלה במהלך מלחמת העצמאות, מנתה בסופה כ-250 אנשים, ועברה למבנה נטוש אחר ביפו.

בעקבות חשד של אנשי האו"ם בוועדות שביתת הנשק שישראל קוראת ומפענחת את המברקים המוצפנים שלהם, עבר האו"ם לשימוש במכונת הצפנה מתוצרת בוריס הגלין (Boris Hagelin) שאותן גיליס לא הצליח לפצח. רכישת ציוד לעיבוד נתונים מתוצרת IBM אפשרה להתגבר על קושי זה.[5]

בשנת 1952 עברה היחידה למחנה גלילות.

במאי 1956 שונה שם היחידה ל"יחידה 515" (קרי: "חמש ורבע"). בשנת 1955 החל לפעול במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בישראל - ויצק, ויחידה 515 זכתה להשתמש בו פעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם. במאי 1961 הוענק פרס ביטחון ישראל לצוות המחשוב של יחידה 515 בראשותו של סא"ל מאיר שפירא.[6] זמן המחשב המצומצם לא סיפק את היחידה, ובשנת 1959 הציע שפירא לרכוש מחשב בלעדית ליחידה. לקידום ההצעה נפגש עם מרדכי קיקיון, שהציע להגיש את ההצעה בשם כל מערכת הביטחון, ובהמשך לכך הוקמה ביולי 1959 יחידת ממר"ם, והמחשב הצה"לי הראשון החל לפעול בה ביולי 1961. המחשב שירת את אגפי צה"ל וחיילותיו, ובהם יחידה 515.

מלחמת ששת הימים

ב־6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, קלטה היחידה את שיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו, נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הוליך שולל את חוסיין, מלך ירדן וטען כי חיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו הושמד ברובו יום קודם במסגרת מבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של שר הביטחון משה דיין לקיים ערפל קרב כבד.

נאצר הציע ששניהם יצהירו בבוקר כי בהתקפה על שדות התעופה במצרים ובירדן השתתפו מטוסים אמריקניים ובריטיים, שהמריאו מנושאות מטוסים במזרח הים התיכון.

השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת משה דיין, חרף התנגדותו של ראש אמ"ן, האלוף אהרן יריב, שחשש שעקב פרסום נוסח השיחה ועצם העובדה שנקלטה, ייחשפו מקורות ודרכי עבודה. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל פרסמה שיחה שנקלטה על ידיה. ההחלטה לפרסם את השיחה התקבלה מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה. לימים הצהירו חיילים ששרתו ביחידה בתקופה שחשיפת השיחה אכן גרמה לירידה בכמות יירוטי השיחות [7].

באוגוסט 1968 שונה שם היחידה ל"יחידה 848" (קרי: שמונה-ארבע-שמונה).

בשנת 1969 הותקן ביחידה מחשב IBM 360/44, שנועד לעיבודים עתירי חישובים. היה זה המחשב הראשון שהותקן בצה"ל מחוץ לממר"ם.

מלחמת יום הכיפורים

אגף המודיעין נכשל בתפקידו במתן התרעה על המלחמה המתקרבת. במסמך הערכה של אמ"ן/מחקר מ-5 באוקטובר 1973, יממה לפני פתיחת הקרבות, נקבע: "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה". קביעה זו מתמצתת את גודל הכישלון. עיקר הכישלון מיוחס למחלקת המחקר ולראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא.

לרשות יחידה 848 עמדו בין היתר "האמצעים המיוחדים" שהיו אמצעי איסוף מודיעין אותות של צה"ל שהותקנו במצרים, ואמורים היו לספק מידע אמין על כוונת המצרים לצאת למלחמה. בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים פנו מפקד יחידה 848, אל"ם יואל בן פורת וראש מחלקת איסוף, אל"ם מנחם דיגלי, אל ראש אמ"ן, האלוף זעירא, ודרשו להפעיל את האמצעים המיוחדים, במטרה לברר האם תנועות הצבא במצרים הן הכנה למלחמה, או שמדובר בתרגיל בלבד. הם נענו בשלילה על ידי זעירא, ובהמשך דחה זעירא גם פנייה דומה של ראש מחלקת מחקר, תא"ל אריה שלו. בסופו של דבר ניתן אישור להפעלת האמצעים המיוחדים רק בבוקרו של 6 באוקטובר, שעות ספורות לפני שפרצה המלחמה. אצל מקבלי ההחלטות, הרמטכ"ל דוד אלעזר ושר הביטחון משה דיין, נוצר הרושם שהאמצעים המיוחדים הופעלו כבר ימים אחדים קודם לכן, וביודעם את מהותם של האמצעים המיוחדים, נתנו משקל רב להערכתו של זעירא שלא צפויה מלחמה.

בספר שפרסם תא"ל שלו בשנת 2006, הוא טען כי ב־4 באוקטובר 1973 קלטה יחידת איסוף מידע בעל משמעות התרעתית גבוהה, אך זו לא הגיעה למחלקת המחקר אלא כעבור שלושה חודשים[8].

יואל בן פורת מספר בספרו "נעילה" על מברק מוצפן שפענח ראובן ירדור ב-5 באוקטובר סמוך לשעה 5 בערב (21 שעות לפני פרוץ הקרבות), שהבהיר מעל לכל ספק כי המלחמה עומדת לפרוץ. את המברק שלח שגריר עיראק במוסקבה למשרד החוץ בבגדאד, ובו דיווח כי פינוי נתיני ברית המועצות מסוריה וממצרים בא בעקבות כוונת הסורים והמצרים לפתוח במלחמה. ההתרעה עוכבה באגף המודיעין ולא הגיעה בזמן לרמטכ"ל אלעזר[9].

בתחילת מלחמת יום הכיפורים, נשבה עמוס לוינברג, קצין בינה רשתית (קב"ר), ששהה במוצב החרמון בעת שכוחות צנחנים סורים כבשו את המוצב. לוינברג סיפק לשוביו מידע סודי רב על היחידה וזכה עקב כך לכינוי "הקב"ר המזמר".

לאחר מלחמת יום הכיפורים שונה שם היחידה לשמה הנוכחי, "יחידה 8200".

המאה ה-21

במרץ 2004 פרסמה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק דו"ח, ובו הציעה בין היתר להוציא את היחידה ממסגרת אגף המודיעין ולהפוך אותה לסוכנות מודיעין אותות לאומית, בניהול אזרחי, בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה — הצעה שלא יושמה עד כה[10].

לפי מסמך אמריקני מודלף, בזמן מלחמת לבנון השנייה, מפקד היחידה ביקש מידע מנציג הסוכנות לביטחון לאומי, בעיקר על בכירי חזבאללה שהיו יעדים לחיסול[11][12].

ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013)[13].

במאי 2017 העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם"[14][15].

ב-21 בפברואר 2018 פורסם כי יחידת 8200 השיגה "ידיעת זהב" לגבי פיגוע אווירי גדול שדאעש עמד לבצע באוסטרליה. היא העבירה אותו למודיעין האוסטרלי שסיכל את הפיגוע ועצר את המחבלים לפני ביצועו[16]. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר שישראל סיפקה מודיעין צבאי שבאמצעותו סוכלו למעלה מ-30 פיגועים של דאעש בעולם.

מבנה ארגוני

בסיסים

היחידה אחראית על מספר בסיסים העוסקים בעשייה מודיעינית, הידוע שבהם שוכן במוצב החרמון. הבסיס המרכזי של היחידה נמצא בגלילות[17], שם ממוקמים מפקדת היחידה והמרכז הטכני, וסמוך לקיבוץ אורים בנגב מפעילה היחידה את אחד מבסיסי ההאזנה הגדולים ביותר בעולםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Nicky Hager, Israel’s omniscient ears, Le Monde diplomatique, Septembre 2010 <span dir="rtl" class="languageicon">(באנגלית)</span>'"`UNIQ--templatestyles-0000001D-QINU`"' וגם 2=.[18].

יחידות משנה

יחידת חצב

יחידת חצב, עוסקת באיסוף מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט): שידורי טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט. כיום (2015) היחידה עוקבת בעיקר אחרי רשתות חברתיות[19]. תרגום הידיעות השונות מהווה חלק ממה שמוגדר "מודיעין בסיסי", הנאסף על ידי יחידות החיל. עד שנת 2007 פעלה במסגרת היחידה יחידת משנה בשם "עמיחי" שכל חייליה היו דרוזים, ועסקה במעקב אחרי אמצעי התקשורת בלבנון[20].

יחידה מבצעית 8200 (גדס"מ)

יחידת משנה שתפקידה לאסוף מודיעין עדכני ולהעבירו בזמן אמת לכוחות הלוחמים[21]. בעבר, הלוחמים ביחידה עברו טירונות בבא"ח חיל האיסוף הקרבי במחנה מגן סיירים שבערבה. בשלהי העשור השני של המאה ה-21, הטירונות היא בבא"ח גולני עם גדס"ר גולני. במהלך הטירונות הלוחמים עוברים הכשרת רובאי בסיסית בדרגה 07. הלוחמים פועלים בתנאי שטח מורכבים בפעילויות מבצעיות מיוחדות בכל הגזרות. הם מסייעים באיסוף מודיעין ללחימה עבור יחידות עילית כמו שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. אנשי היחידה מסכלים טרור בזמן אמת ומהווים גורם משפיע ביכולת ההתרעה של צה"ל[22]. הגדוד לקח חלק במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן[23].

מפקדי היחידה

שם תקופת כהונה הערות
מרדכי אלמוג מייסד היחידה
אברהם אילוני 1952–1957
עמינדב פרי 1957–1959
אברהם אילוני 1959–1961
ראובן בלום 1961–1966
אברהם אילוני 1966–1969
אל"ם שלמה ענבר 1969–1972 לימים קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, ראש מפא"ת ונספח צה"ל בוושינגטון
אל"ם יואל בן פורת 1972–1976 מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה בנטוב 1976–1980
תא"ל ראובן ירדור 1980–1984
תא"ל מוטי דור-און 1984–1987
תא"ל אלי בר 1987–1990
תא"ל אהרן זאבי-פרקש 1990–1993 לימים ראש אמ"ן
תא"ל חנן גפן 1993–1997
תא"ל פנחס בוכריס 1997–2001 לימים מנכ"ל משרד הביטחון
תא"ל יאיר כהן 2001–2004
תא"ל דני הררי[24] 2004–2009
תא"ל נדב צפריר 2009–2013 מעוטר צל"ש הרמטכ"ל מתקופתו בסיירת מטכ"ל[25]
תא"ל אהוד שניאורסון[26] 2013–2017
תא"ל כ'[27] 2017–

פעילות היחידה בקהילה ועמותת הבוגרים

היחידה מתנדבת לפעילויות חברתיות וקיבלה את אות הנשיא למתנדב לשנת 2005[28]. בין היתר, היחידה שותפה בפעילות עמותת אור לחינוך.

בוגרי יחידה 8200 הקימו בשנת 1989 עמותה בשם "ש.מ.2".[29] בין מטרות העמותה: עזרה לחברי העמותה, שימור מורשת היחידה ותמיכה בפעילויות למען הקהילה והמדינה בתחומי הטכנולוגיה והיזמות. בשנים האחרונות החלה העמותה להעניק מלגות לימודים לחיילים מצטיינים, בולטים בשירותם ביחידה שנזקקים לעזרה כלכלית העומדים על סף שחרורם, וכן נותנת מתנות בחגים לחיילים בודדים. את המלגות והמתנות מממנים חברי חוג ידידי העמותה – בוגרי היחידה שתורמים סכומים נאים מדי שנה. עוד פועלת העמותה על מנת לעודד את התקשורת בין חברי העמותה למטרות חיפוש עבודה, בחינת רעיונות עסקיים, ותמיכה ביוזמות עסקיות ואחרות[30]. העמותה פועלת בקרב חיילי היחידה הסדירה בהנחלת מורשת היחידה ואף משקיעה מאמץ בתיעוד המורשת למען הדורות הבאים. בראש עמותת ש.מ 2 עומד ניר למפרט, לשעבר סגן מפקד היחידה. קדמו לו יואל בן פורת (ממקימי העמותה), יומי עיני, אפרים לפיד ואלי בר.

כחלק מהפעילות בקהילה, ובשילוב עם פעילויות הנטוורקינג, הקימה העמותה בשנת 2011 את התוכנית לקידום יזמות וחדשנות, שההשתתפות בה אינה מוגבלת ליוצאי יחידה 8200 בלבד. חזון התוכנית הוא למנף את רשת הבוגרים של היחידה, אותם ניתן למצוא במגוון תחומים ותפקידים בכירים במשק, כדי לעזור ליזמים צעירים לממש את חלומותיהם. התוכנית מקדמת יזמים ממגוון תחומים, כמו אינטרנט, טלקום, מובייל, אנרגיה ירוקה ומכשור רפואי. בכל מחזור של התוכנית נבחרים ומשתתפים כ-20 יזמים. לב התוכנית הוא סדנה של כ-15 ימים מלאים, המכסים כל היבט של יזמות - מהמשפטי ועד ניהול משאבי אנוש. שיאה של הסדנה הוא ה-Demo Day במהלכו מציגים היזמים את החברות שלהם למיטב המשקיעים במשק. בנוסף, התוכנית כוללת מספר הרצאות לקהל הרחב, ומתן הזדמנות ליזמים להשתתף באירועים של תעשיית ההיי-טק וההון-סיכון בארץ.

יחידה 8200 בספרות

בשנת 2016 יצא לאור מותחן ריגול מאת דב אלפון, "לילה ארוך בפריז", שאחדים מגיבוריו הם חיילי 8200, וחלק ניכר מעלילתו מתרחש בשני הבסיסים הראשיים של היחידה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פסח מלובני, דגל אדום מעל המזרח התיכון: המעורבות הצבאית הסובייטית באזור בתקופת ברית המועצות בשנים 1955–1991 וסיפורה של ״מסרגה״ ביחידה 8200, אפי מלצר הוצאה לאור, 2017

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ איתן הבר, זאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים"
  2. ^ יואב לימור, ‏הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
  3. ^ אורי דרומי, מסר דחוף למטכ"ל: הקוד המצרי פוצח, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2005
  4. ^ יוסי דגן, ‏ירושלים של האזנות וצפנים, מבט מל"מ 81, יולי 2018, עמ' 14
  5. ^ נַחֵם אילן, תיווך תרבותי – אברהם שרוני מן המודעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי, פעמים, 122–123 (תש"ע), עמ' 205
  6. ^ הוענק פרס בטחון ישראל, למרחב, 12 במאי 1961
  7. ^ יריב פלג, ‏האיש ששמע הכל, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2018
  8. ^ אמיר אורן, אריה שלו: "כשאמרתי 'סבירות נמוכה', התכוונתי לפחות מ-50 אחוז", באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006
  9. ^ שלמה נקדימון, נאר דאס פעלט מיר (רק זה חסר לי), "ידיעות אחרונות", 8 באוקטובר 2010
  10. ^ דו"ח שטייניץ: לנשל את אמ"ן מתפקיד "המעריך הלאומי", באתר של "רשת 13", 28 במרץ 2004 (במקור, מאתר "nana10")
  11. ^ יוסי מלמן, ‏מסמך אמריקאי חושף: ישראל "הייתה נואשת" למידע מודיעיני במלחמת לבנון השנייה, באתר מעריב אונליין, 1 ביוני 2019
  12. ^ "ישראל הייתה נואשת למודיעין מארה"ב בזמן מלחמת לבנון השנייה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 ביוני 2019‏
  13. ^ יחידה 8200 - אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, באתר הגבורה;
    אמיר בוחבוט‏, אות הערכה ל-8200: "פועלים מאחורי הקלעים", באתר וואלה!‏, 12 ביולי 2013;
    יואב זיתון, אות הוקרה ל-8200: "מענה מודיעיני איכותי", באתר ynet, 11 יולי 2013
  14. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ליחידת 8200 באתר צה"ל
  15. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל שהוענק ליחידה 8200, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    יחידה 8200, באתר הגבורה
  16. ^ יואב זיתון, צה"ל חושף: 8200 סיכלה פיצוץ מטוס באוסטרליה על ידי דאעש, באתר ynet, 21 בפברואר 2018
  17. ^ דורון נחום, בסיס המודיעין 8200 - שטח צבאי פתוח, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2006
  18. ^ בסיס ההאזנה הגדול בנגב, כתבה בערוץ "רוסיה היום" (באנגלית);
    יוסי מלמן, חשיפה נדירה: בסיס ההאזנות הלווייני יחידה 8200, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2010
  19. ^ רונן שיביאק, ‏סוד גלוי, באתר ישראל היום, 14 באוגוסט 2015
  20. ^ שי חזקני, עמיחי - יחידת המודיעין הדרוזית של צה"ל, באתר של "רשת 13", 2 באוקטובר 2007 (במקור, מאתר "nana10")
  21. ^ יואב לימור, ‏הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012(הקישור אינו פעיל, 8.8.2019)
  22. ^ יואב זיתון, היחידה בלי השם: הצצה נדירה ללוחמים של 8200 בשטח, באתר ynet, 3 באוקטובר 2016
  23. ^ יוחאי עופר, לוחמי 8200 חושפים: כך חיסלנו מחבלים בצוק איתן, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2014
  24. ^ פורום צבא-חברה: צה"ל כמנוף לפיתוח הנגב, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בדצמבר 2007
  25. ^ יוסי יהושוע, מפקד חדש ליחידה הגדולה בצה"ל, באתר הגבורה, ידיעות אחרונות, 23 באפריל 2009, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה"
  26. ^ מפקד יחידת 8200 לשעבר תת-אלוף (במיל.) אהוד שניאורסון, מדבר לראשונה בשבוע הסייבר באוניברסיטת ת"א, באתר "טלנירי", 29 ביוני 2017
  27. ^ מפקד חדש ליחידת 8200, אתר צה"ל
  28. ^ יחידת האיסוף המרכזית 8200 חיל המודיעין צ.ה.ל
  29. ^ עמותת בוגרי 8200 (ש.מ.2), באתר "גיידסטאר ישראל"
  30. ^ אור הירשאוגה, 8200: מכונה של נטוורקינג, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2010
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0