היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669)
 | |
| כנפי לוחם ביחידת 669 | |
| בצרה קראת ואחלצך | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | 669 |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| בסיס האם | תל נוף (בח״א 8) |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | דצמבר 1974 – הווה (כ־49 שנים) |
| מקים היחידה | יורם שחר, אבנר אילנאי |
| מלחמות |
 מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייהמבצע עופרת יצוקה  מבצע צוק איתן |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 חיל האוויר הישראלי |
| מפקדים | רשימת המפקדים |
| עיטורים | |
 צל"ש אלוף  צל"ש מפקד אוגדה | |
יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס, הידועה יותר במספרה, "יחידה 669", היא יחידת החילוץ של חיל האוויר הישראלי, ונחשבת לאחת מארבע יחידות העילית של צה"ל. היחידה כפופה למפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם) בחיל האוויר. בסיס הקבע של היחידה הוא תל נוף אך בכל עת ליחידה צוותים בכוננות להזנקה לכל אירוע בבסיסים שונים של חיל האוויר. סמל היחידה הוא חתול מכונף בעל עיניים ירוקות ולכן לוחמי החילוץ של היחידה מכונים "חתולים".
בשל יכולותיה הייחודיות של היחידה בעיתות שגרה 669 משתתפת במבצעים מיוחדים של צה״ל וגופים בטחוניים אחרים, ובשל כך לוחמיה חוצים קווי אויב באופן תדיר. במקביל לכך מוזנקים צוותי היחידה לאירועים מורכבים אשר גופי החירום האזרחיים אינם מסוגלים לתת להם מענה הולם.
בעתות חירום ומלחמות צוותי היחידה מחלצים תחת אש לוחמים וטייסים באמצעות מסוקי סער של חיל האוויר ורכבים ייעודיים.
היסטוריה
הפינוי המוטס הראשון בארץ ישראל אירע בפברואר 1917. חייל בריטי שנפגע במארב פונה באמצעות מטוס קל. שימוש במטוסים קלים לפינוי פצועים נעשה גם בקרבות מלחמת העצמאות ובמבצע קדש. הפינוי המוסק הראשון בישראל אירע באוגוסט 1951 זמן קצר לאחר שהגיעו לארץ ראשוני המסוקים. טייס פייפר ביצע נחיתת אונס על חוף ימה של תל אביב ומסוק פינה אותו ללא פגע אל בסיסו. החילוץ המוסק הראשון, בדצמבר 1953, היה מספינה של משמר החופים שעלתה על שרטון מול חופי נהריה.
החל משנת 1954 פעלה בחיל האוויר כיתת פינוי רפואי בהיטס של רופאים וחובשים. מבצע הפינוי הגדול ביותר התקיים במבצע קדש באוקטובר 1956, עת 120 פצועים מקרב המיתלה פונו במטוסי תובלה מסיני לארץ.
מערך המסוקים התרחב מאד בשנות ה-60. אחד החילוצים שזכו לפרסום נעשה ב-1966 בשריפה בבית צים בתל אביב. במלחמת ששת הימים פינו המסוקים כ-800 פצועים ורק כ-300 פצועים פונו במטוסי תובלה, כולם מחזית מצרים. בששת ימי הלחימה חולצו 15 טייסים נוטשים מתוכם שבעה חולצו בשטחי האויב.
הרקע להקמת יחידה 669
ביולי 1972, ארעה בחיל האוויר תאונת טיסה קטלנית. שני מטוסי F-4 פנטום ("קורנס") התנגשו באוויר בעת טיסת אימונים מעל הים. שלושה אנשי צוות ניצלו ואילו הרביעי, סגן אהרן-נעם (עמי) ארנון (וייס) אותר אך טבע בעת ניסיונות החילוץ וגופתו לא נמצאה עד היום.
באותה העת הנוהל הקיים קבע כי האחריות על כוח החילוץ המצוות למסוק מבוזרת בין חטיבת הצנחנים (במקרים של חילוץ יבשתי) לחיל הים (במקרים של חילוץ מהים).[1]
ועדת חקירה שהוקמה בעקבות האירוע וביקורות שנערכו בהמשך, המליצו על טיפול בכשלים שאותרו: להקים גוף שיתמחה בחילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו את מטוסם, באימונם בטכניקות נטישה, מילוט והישרדות, ובפיתוח תורת לחימה ואמצעי לחימה ייעודיים לתחומים אלה. בחיל האוויר החלו בהכנות להקמת בית הספר למילוט עבור צוותי האוויר, אך בני פלד, מפקד חיל האוויר בשנים 1973–1977, רצה שהיחידה המוקמת תופקד גם על חילוץ טייסים שנטשו את מטוסם בשטח אויב. במטה הכללי לא הייתה התנגדות שחיל האוויר יקים יחידה להדרכת מילוט ופיתוח תו"ל, אך התנגדו להקמת יחידה מיוחדת לחילוץ קרבי והציעו לשפר את הנוהל הקיים.
במלחמת יום הכיפורים חולצו 43 אנשי צוות אוויר, אך היו גם ניסיונות חילוץ שהסתיימו ללא הצלחה. פחות מ-30% מהטייסים שהופלו מעבר לקווי האויב חזרו בסופו של דבר לבסיסם. בעקבות לקחי המלחמה קיבלה דרישתו של בני פלד להקמת יחידה מיוחדת לחילוץ קרבי בחיל האוויר, משנה תוקף.
תאריך הקמה
בינואר 1974 החלו תהליכי הקמת יחידת חילוץ ומילוט 669. יעוד היחידה היה חילוץ צוותי אוויר שנטשו את מטוסם, הדרכת מילוט לצוותי אוויר ופיתוח תורת חילוץ. צוות ההקמה כלל שני טייסים: המפקד יורם שחר וסגנו אבנר אילנאי.
באפריל 1974 התייצבה בבסיס חיל האוויר תל נוף קבוצת החיילים הראשונה, כולם לוחמים ותיקים, רובם צוללנים יוצאי חוליית חוף של חיל הים. הקורס הראשון בפיקודו של אבנר אילנאי החל את הכשרתו ולאחר תשע חודשי אימונים ייעודיים, בינואר 1975[2] הוכרזה היחידה כמבצעית. באותה עת כללה היחידה כתריסר לוחמים ורופא אחד בלבד.
בסוף 1978 צורפה ליחידה 669 יחידת הפינוי בהיטס ירפ"א 386 אשר כללה רופאים וחובשים מוטסים ושמה של היחידה הוסב ל"יחידת חילוץ ופינוי בהיטס 669".
בשנת 2004 שולבה יחידת אית"ן 5701 (יחידת מילואים של חיל האוויר לאיתור נעדרים) עם יחידה 669 ואחריות היחידה הורחבה גם למשימות של איתור הנעדרים.
בשנת 2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה שונה שם היחידה ל"יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס 669".
משימות
הגם שייעודה המקורי היה חילוץ טייסים שנטשו בשטח אויב, היחידה מתפקדת כיום כיחידת החילוץ הקרבי של צה"ל, והיא משמשת לחילוץ כוחות לוחמים ופינוי פצועים משדה הקרב, חילוץ מטיילים שנפצעו, חילוץ צוותים ימיים, פינוי בהיטס של פצועים לבתי חולים וביצוע סריקות אוויריות וקרקעיות לאיתור נעדרים. בנוסף מאמנת היחידה אנשי צוות אוויר בטכניקות נטישה, מילוט וחילוץ. היחידה עושה שימוש במסוקי הסער של החיל - UH-60 בלק הוק ("ינשוף") ו-CH-53 סי סטאליון ("יסעור") ובכלי טיס נוספים של חיל האוויר. הצוותים הקרקעיים של היחידה מאומנים לחלץ באופן חשאי באמצעות כלי רכב ייעודים לכך.
בעתות שגרה מרבית פעילות היחידה חשאית במסגרת מבצעים מיוחדים. במקביל היחידה המסווגת זוכה לחשיפה תקשורתית רחבה מדי שבוע בשל פעילותה האזרחית, כאשר היא נקראת לסייע בחילוצים מורכבים של אזרחים. בשל הניסיון הרב של היחידה ואנשיה, יחידות מיוחדות רבות מצבאות שונים בעולם מבקשות להתאמן עם יחידה 669.
מבצעים מסוקרים
בשנת 1997, בעת אסון השרפה בוואדי סלוקי, פעלו לוחמי היחידה כדי לחלץ כוח מחטיבת גולני מנחל סלוקי בדרום לבנון[3] וגם לקחו חלק בחילוץ לוחמי הקומנדו הימי מאנצריה שבלבנון בעת אסון השייטת.[4]
ב-1998 טיפלו בחילוץ הפועלים שניצלו מאסון הארובה בתחנת הכוח רוטנברג.[5]
בשנת 2006 היחידה קיבלה ציון לשבח יחידתי ממפקד חיל האוויר על פעילות במלחמת לבנון השנייה ושמה שונה ליחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס. היחידה השתתפה בין היתר בחילוץ לוחמי שייטת 13 מן הפשיטה שביצעו לוחמי הקומנדו הימי בעיר צור.[6]
במבצע "שבו בנים לגבולם"[7] חילץ צוות של היחידה, בשיתוף פעולה עם יחידת שלדג, את גופתה של קרן טנדלר, מכונאית מוטסת מצוות מסוק היסעור שהופל בעומק שטח לבנון ב-12 באוגוסט.[8]
ליחידה קרו שתי תקלות שיצרו הד ציבורי, האחת היא אסון הכבל משנת 1992 והשנייה קרתה ב-11 במרץ 2009 כאשר הוקפץ כוח מוטס של היחידה לחלץ מטייל, עלא אחמד סלאח אגבריה, שעלה על מוקש ונפצע קשה בסמוך למושב שדי תרומות שבשטח מועצה אזורית עמק המעיינות. כוחות של היחידה הגיעו למקום והחלו להעלות את הפצוע למסוק אולם ברגע שניסו להכניסו לבטן המסוק נשמט הפצוע מסיבות לא ברורות, נפל לקרקע ומת במקום.[9]
ב-26 באפריל 2018 נקראה היחידה לאיתור וחילוץ של הנפגעים באסון נחל צפית, שבו סחף שיטפון 25 בני נוער שטיילו בנחל צפית ועשרה מהם ניספו.[10]
מבנה ארגוני
היחידה מורכבת מחמש מסגרות:
- פלגת לוחמים הכוללת את לוחמי החילוץ בסדיר ובמילואים
- פלגת רפואה הכוללת את הפרמדיקים והרופאים של היחידה
- גף היערכות ומנהלה העוסק בפיתוח ציוד ותחזוקתו
- בית הספר לחילוץ קרבי המכשיר ומאמן את לוחמי החילוץ ומאמן אנשי צוות אוויר
- גף אית"ן (איתור נעדרים) המורכב מסיירים ואנשי שטח מיומנים.
הכשרה
על מנת להתקבל ליחידת 669, יש צורך לעבור מספר שלבים. השלב הראשון למלש"בים, הוא מעבר יום סיירות. מי שצולח את יום הסיירות, עובר לשלב השני- מעבר לגיבוש אחוד לסיירת מטכ"ל, יחידת שלדג ויחידה 669. עד שנת 2008 היה ליחידה גיבושון נפרד.[11]
מסלול הכשרת הלוחם ביחידה אורך כשנה ושישה חודשים. הוא כולל טירונות משותפת בבא"ח נח"ל עם יחידת שלדג ויחידת ההנחתה הקדמית, קורס חובשים קרביים, טירונות יחידה, קורס מ"כים, קורס לוט"ר ושלב ייעודי - שכולל קורסי צניחה, צלילה, מילוט, אימוני מסוקים, ואימוני חילוץ מכל תנאי שטח ומזג אוויר - יבשה, ים, קניון, צוקים, כלי שיט, חילוץ מכלי טיס ורכב ועוד. ההכשרה ממיינת וקרוב למחצית מבין אלה שהתחילו אותה לא יסיימו את המסלול המפרך. בוגרי המסלול נדרשים לשירות קבע של 16 חודשים.
הצוותים הרפואיים של היחידה ממוינים ומאומנים, בהתאם לדרישות היחידה ופלגת הרפואה, המתארים השונים וסביבת העבודה בקרקע ובהיטס. אחת לכמה שנים היחידה מגייסת לשורותיה רופאים ופרמדיקים ששירתו בעבר ביחידות קרביות, ובעלי זיקה מקצועית לטראומה וטיפול בפצועים. מאחר שצוותי הרפואה של היחידה נדרשים לכשירות גבוהה ומטפלים בפצועים הקשים ביותר במצבים קיצוניים, חיל הרפואה נותן עדיפות ליחידה 669 לבחור לשורותיה את מיטב הפרמדיקים והרופאים בצה״ל. הצוותים הרפואיים נדרשים לעבור מיונים קפדניים והכשרה אינטנסיבית ממושכת.
סיכת היחידה
סמל היחידה נוצר על ידי יורם שחר ואבנר אילנאי שעמדו בראש צוות ההקמה של היחידה. שחר ואילנאי נתקלו בתמונת החתול עם העיניים הירוקות והיא שבתה את לבם. הגרפיקאי אלי צרפתי והאמן עמי שביט עיצבו את הסמל וכל שנותר היה למצוא הסבר מלומד לקשר שבין החתול ללוחם החילוץ. אחד ההסברים לפחות הוא שבדומה לחתול לוחמי היחידה יודעים לצאת מכל מצב אשר הם "נופלים על הרגליים".
כנף הלוחם הראשונה הייתה עשויה מבד והיא עוצבה בדומה לכנפי "צוותי עזר אווירי" (רופא מוטס, מכונאי מוטס ועוד). במרכז נחש המסמל רפואה ומצנח המסמל תעוזה. הכנף ספגה ביקורת רבה מצד לוחמי היחידה על שום היותה "חצי כנף". בסוף שנות השמונים הכנף הוחלפה בכנפי מתכת המשמשים כיום.
המספר שניתן ליחידה, 669, נבחר מתוך מאגר מספרים פנויים משום שדמה ל-269, שהיה מספרה של סיירת מטכ"ל באותה עת.[12]
דגל היחידה
ליחידה קיים, כמו בשאר יחידות החיל דגל ייצוגי המבוסס על דגלה הרשמי של זרוע האוויר-כאשר באמצעו מותקן סמל היחידה-כתחליף לסמל החיל. הדגל מוצג במספר מועדים: במסדר הענקת דרגות, ביום חיל-האוויר, ובמסדר החלפת פיקוד.
ציונים לשבח
- צל"ש אלוף - צל"ש מפקד חיל האוויר על פועלה במלחמת לבנון השנייה
- צל"ש מפקד אוגדה - צל"ש מפקד בסיס תל נוף על פועלה במבצע צוק איתן
מפקדי היחידה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יורם שחר | 1974 - 1975 | טייס תובלה |
| חנוך פטישי | 1975 - 1976 | טייס קרב |
| אבנר אילנאי | 1976 - 1978 | טייס תובלה, לוחם חילוץ, מפקד קורס א' |
| אפרים סנה | 1978 - 1980 | רופא (צנחנים), מג"ד חי"ר |
| יואל סייפן | 1980 - 1981 | רופא, וקצין צנחנים |
| רמי כהן | 1981 - 1983 | מפקד היחידה במהלך מלחמת לבנון הראשונה |
| צבי טל | 1983 - 1985 | נווט קרב |
| ברוך מרגנית | 1985 - 1987 | רופא (סיירת מטכ"ל) |
| נחשון קנולר | 1987 - 1989 | רופא (שייטת 13) |
| שמעון בן נר | 1989 - 1991 | צמח בסיירת אגוז, ובהמשך כטייס תובלה |
| טוביה קסטנבוים | 1991 - 1992 | צמח בחטיבת גולני |
| עמית וינר | 1992 - 1995 | צמח ביחידת שלדג |
| דני ששון | 1995 - 1998 | צמח ביחידה |
| משה אדרי | 1998 - 2001 | צמח בחטיבת גולני |
| גולן יאירי[13] | 2001 - 2004 | צמח ביחידה |
| בועז הרשקוביץ[14] | 2004 - 2006 | מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה, צמח ביחידת שלדג |
| מתן שגיא[15] | 2006 - 2008 | מפקד היחידה במבצע עופרת יצוקה |
| אבינועם הלוי[דרוש מקור] | 2008 - 2012 | צמח ביחידה |
| ע' | 2012 - 2015 | מפקד היחידה במבצע צוק איתן צמח ביחידה |
| ע' | 2015 - 2017 | צמח ביחידת שלדג |
| א' | 2017 - 2019 | צמח ביחידה |
| ש' | 2019 - |
ראו גם
לקריאה נוספת
- איתי אילנאי, "669 - סיפורה של יחידה מיוחדת", כנרת זמורה-ביתן, 2014.[16]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- סרטון סיפורי חילוצים של יחידה 669 בערוץ מכון פישר
- סרטון יחידה 669 סיפורי מורשת בערוץ מכון פישר
- יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669), באתר חיל האוויר הישראלי
- ליאור שליין, למזלי עבר חתול שחור, באתר חיל האוויר הישראלי, יוני 1998
- יואב לימור ואלון בן דוד, מקום רביעי: 669, באתר ynet, 13 בפברואר 2008
- טל זגרבה ושיר כהן, לחלץ קדימה, 27 אפריל 2008
- חילוץ משיטפון, באתר חיל האוויר הישראלי, 18 בינואר 2010
- טלי בן–יוסף והגר שפירא, בעלי חוליות, באתר חיל האוויר הישראלי, פברואר 2006
- יחידה 669, באתר יחידה
- עמיר רפפורט, מהר יותר, רחוק יותר מהר יותר, רחוק יותר, מתוך אתר "ישראל דיפנס", 21.10.2011.
- יעל ליבנת, אתר צה"ל, נוגעים בשמיים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 במאי 2012.
- מידע על יחידה 669 באתר "מבורבר"
- מיכל חיוט, בין מים לשמיים: כך מתרגלים ב-669 חילוץ מהים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 במרץ 2013.
- סקירת הספר 669 באתר שבוע הספר
- שי לוי, 40 שנה ל-669: סיפורה המרתק של יחידת העילית, באתר מאקו, 22 בדצמבר 2014.
- יואב זיתון, מהמסוק בזינוק לים: צפו בלוחמי 669 במים, באתר ynet, 18 באוגוסט 2016
גילי כהן, יחידה 669 שינתה את פעילותה בחירום: מחלצת פצועים עם רכבי שטח, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2016.
לוחמי יחידה 669 מתאמנים בלוחמה בשטח בנוי, ערוץ הפליקר של חיל האוויר הישראלי
הערות שוליים
- ^ אתי אברמוב, "מחלצים את האמת", המוסף לשבת - ידיעות אחרונות, 28 בנובמבר 2014, עמ' 18–20 העתק של המאמר, באתר הגבורה
- ^ 669 סיפורה של יחידה מיוחדת, כנרת, זמורה-ביתן, 2014
- ^ עמרי אסנהיים, עמרי אסנהיים חוזר לאסון הסלוקי, באתר מאקו, 24 באפריל 2012.
- ^ ליאור שליין, צל"ש ללוחם יחידה 669 שהשתתף בחילוץ נפגעי אסון השייטת, באתר חיל האוויר הישראלי, אפריל 1998
- ^ ליאור שליין, למזלי עבר חתול שחור, באתר חיל האוויר הישראלי, יוני 1998
- ^ עמיר רפפורט, מהר יותר, רחוק יותר מהר יותר, רחוק יותר, מתוך אתר "ישראל דיפנס", 21.10.2011.
- ^ שנה למלחמת לבנון השנייה, מתוך אתר חיל האוויר, 12.08.2007.
- ^ הצילום האחרון של קרן טנדלר, nrg, 09.01.2007.
- ^ חדשות 2, תיעוד: פצוע מפיצוץ מוקש נופל ממסוק החילוץ ונהרג, באתר מאקו, 11 במרץ 2009
- ^ יעל פוקס וכרמל שטרן, אסון בערבה: הלוחמים שמאחורי החילוץ, באתר חיל האוויר הישראלי, 7 ביוני 2018;
תיעוד: חילוץ ניצולי השיטפון בערבה, באתר ישראל היום, 9 ביוני 2018 - ^ אתר יחידה 669 בחיל האוויר
- ^ קליה בן–עמרם ועדן בר–נוי, לא על הסמל לבדו, בטאון חיל האוויר, יוני 2009
- ^ רנן נצר, מפקד 669 לשעבר עזב הכל והקים בי"ס לגיבוש משפחות, באתר גלובס, 13 במרץ 2014
- ^ אמיר בוחבוט, מפקד שלדג לשעבר מונה לפקד על הימ"מ, באתר nrg, 22 בינואר 2009.
- ^ הילה פולקה, מפקד היחידה: "אנחנו כאן כדי להציל חיים", ביטאון חיל האוויר, גיליון 177, 31.10.2007.
- ^ סקירת הספר 669 באתר שבוע הספר
