יחיעם
 | |||||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||||
| מועצה אזורית | מטה אשר | ||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 365 מטר | ||||||||||
| תאריך ייסוד | 1946 | ||||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||||
| מוצא המייסדים | ארץ ישראל, הונגריה | ||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |||||||||||
| - אוכלוסייה | 778 תושבים | ||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 7.8% בשנה | ||||||||||
| |||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   יחיעם | |||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 | ||||||||||
| www.yechiam.org.il | |||||||||||
ערך זה עוסק בקיבוץ בגליל המערבי. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו יְחִיעָם הוא קיבוץ מזרם "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" הנמצא בגליל המערבי, כ-12 ק"מ מזרחית לנהריה. הקיבוץ עלה לקרקע ב-27 בנובמבר 1946, והוא קרוי על שם יחיעם ויץ שהשתתף בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים ונפל בקרב יחד עם עוד 13 מחבריו. הקיבוץ בנוי למרגלות שרידי מבצר יחיעם, שהיה מבצר צלבני עתיק ששימש מאוחר יותר הן את שבטי הבדואים שהתגוררו באזור, והן את מגיני הקיבוץ כעמדה מבוצרת להגנה.
היסטוריה
הקבוץ הוקם על ידי אנשי היישוב וניצולי שואה מהונגריה וממדינות נוספות באירופה, ונקרא בתחילה קיבוץ הסלע, על שמו של הגרעין הישראלי הראשון שהתיישב במקום ב-1946. חברי הקבוץ התגוררו בראשית ימיו של הקיבוץ במבצר יחיעם. לפי תוכנית החלוקה מ-1947 הוחלט כי יחיעם תהיה בתחום המדינה הערבית. חברי הקיבוץ, כמו תושבי נהריה, זעמו על ההחלטה.
חלק מחברי הקיבוץ, הנשים והילדים התגוררו בתחילה בקריית חיים שהייתה בסיס האם של הקבוץ. חברי הקבוץ המנותקים מאספקה שהתגוררו במבצר באותה עת, יצרו קשר עם נהריה הסמוכה ועם חבריהם בקרית חיים באמצעות יוני דואר ותקשורת באמצעות איתותי פנס בלילות, ובקשר מורס.
יחיעם במלחמת העצמאות
במלחמת העצמאות ב-1948 הייתה יחיעם מנותקת, לרוב בגלל הכפר הערבי אל-כברי שעמד על אם הדרך לקיבוץ. באותו זמן השתמשו אנשי הקיבוץ במבצר יחיעם הסמוך לקיבוץ להגנה. אולם התחמושת והאספקה החלו לאזול, ומטוס שאותו הטיס עזר ויצמן העביר אספקה לנצורים.
ב-20 בינואר 1948 תקפו כוחות של גדוד הירמוך השני מצבא ההצלה בפיקודו של אדיב שישקלי את יחיעם.
בשעה 06:05 פוצצו הערבים את גשר הגעתון. הפיצוץ נשמע למרחוק ובכך הם איבדו את יתרון ההפתעה. הוכרז מצב חירום וכל העמדות בתוך המבצר אוישו. בשעה 06:30 החלה ההתקפה. אש מרוכזת ניתכה על המבצר ובעקבותיה החלו מאות חיילי צבא ההצלה להסתער. המגינים נתנו להם להתקרב ואז פתחו עליהם באש רובים כשהפקודה הייתה לירות רק על מטרות ברורות. כן הופעלה מרגמת שני אינץ' ומכונת ירייה. ההתקפה נהדפה.
בגלל חוסר טלפון שדה בעמדות היה צורך להשתמש בקשרים שרצו חשופים לאש בגלל חוסר בתעלות קשר. בשעה 06:45 נהרג אחד הקשרים בהגיעו למסור הודעה בפתח חדר האלחוט. בשעה 10:30 נפלה פצצת מרגמה לתוך אחת העמדות במבצר ושלושת הלוחמים שהיו בה נהרגו.
במשך חמש שעות המשיכו מאות ערבים לתקוף את הקיבוץ אך נהדפו. זה היה הכישלון הראשון של צבא ההצלה במלחמת העצמאות. בקרב זה השתתפו גם חיילים מגדוד 21 של חטיבת כרמלי (אז עדיין חטיבת לבנוני).
העיתון היפואי "א - שעב" הכריז באותו יום כי: המושבה יחיעם נכבשה ותושביה נטבחו. הדגל הערבי מתנופף מעל המבצר.
באותו יום יצא משוריין נוטרים מנהריה ליחיעם. במשוריין היו 11 נוטרים. בקילומטר ה-8.5 מנהריה נתקל המשוריין במחסום ופרץ אותו וכן מחסום נוסף. בקילומטר ה - 9 הוא נעצר לפני מחסום גבוה ואש תופת ניתכה עליו. הנוטרים השיבו אש אך נאלצו לנטוש את המשוריין ולתפוס עמדות בסביבה. הערבים הציתו את המשוריין ומצב הנוטרים היה נואש אך הם ניצלו לבסוף על ידי כוח בריטי שהגיע למקום. בקרב נפלו ששה נוטרים ונפצעו שניים כולם מגדוד 21 מחטיבת כרמלי. במקום הקרב יש כיום חניון של הקרן הקיימת לישראל הנקרא "גבעת המשוריין"[3].
ב־27 במרץ 1948 יצאה שיירה לקיבוץ מנהריה (שיירת יחיעם) שמנתה 90 לוחמים. באמצע הדרך הוצב לה מארב מבעוד מועד על ידי אנשי הכפר אל-כברי הסמוך. 46 מהלוחמים נהרגו. שאר הלוחמים הצליחו להגיע לקיבוץ בסופו של דבר. עם כיבוש הגליל המערבי במבצע בן עמי במאי 1948, נפרץ המצור על יחיעם.
לאחר המלחמה
לאחר מלחמת העצמאות, בשנות החמישים הראשונות, החלו חברי יחיעם לעבד את האדמה ולהכשיר את הקרקע לבניית בתיהם. בין ענפי הקבוץ הראשונים היו גן ירק, מטע תפוחים, מת"ק - מפעל לייצור ממתקים, "מיטייה" - מפעל לייצור מיטות סוכנות, גידולי טבק, דיר חזירים, לול, בריכות דיג, רפת ומטע בננות.
אל המייסדים הצטרפו עם השנים גרעיני נח"ל ממקומות שונים בישראל, כמו גם בוגרי קיני השומר הצעיר מקובה, צרפת, קולומביה, מקסיקו, ונצואלה, אורוגוואי וארגנטינה, וחברים נוספים שקלט הקיבוץ במרוצת השנים. בשנת 1969 הוקם מפעל הבשר הכשר, "מעדני יחיעם", המשמש כמקור ההכנסה העיקרי של הקבוץ עד היום.
הקיבוץ כיום
בקיבוץ קיימת חקלאות ענפה הכוללת גידולי שדה, לול פטימים, פרדס, בננות ואבוקדו.
בחיפוש אחרי מקורות הכנסה נוספים, ניצל הקבוץ את משאביו הטבעיים והקים בתחילת שנות התשעים את "טבע ביחיעם" - בית הארחה גדול המושתת על סגנון צלבני למרגלות מבצר יחיעם.
אוכלוסיית הקיבוץ מונה נכון לשנת 2016 כ-600 איש, מתוכם כ-150 חברים.
בני קיבוץ ידועים
ראו גם
לקריאה נוספת
- חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות: הוצאת מערכות, 1973
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יחיעם |
- אתר קיבוץ יחיעם
- יחיעם באתר הרשות לפיתוח הגליל
- יחיעם 3D תמונות תלת ממד של קיבוץ יחיעם והמבצר באתר "המימד השלישי"
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין חדר האוכל בקיבוץ יחיעם בתכנון מנחם באר, באתר 'חלון אחורי', 10.8.2014
- סרטו התיעודי של אבנר גרינברג - על קו תרשיחא, ח'אלב, יחיעם. באתר דוגרינט
חדר האוכל של הקיבוץ
כיתת חי"ש באימונים בקיבוץ יחיעם, 1948, ארכיון ההגנה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ גבעת המשוריין, באתר קק"ל
| ||||||||||||||||||
