יפתח גולדמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־01:31, 26 ביוני 2020 מאת ספרא (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יפתח גולדמן
Iftach.jpg
לידה 24 בנובמבר 1967 (גיל: 56)
יטבתה, ישראל
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
הושפע מ ז'אן-ז'אק רוסו, קרל מרקס, אסכולת פרנקפורט, צבי טאובר

יפתח גולדמן (נולד ב-24 בנובמבר 1967) הוא פילוסוף ופעיל חברתי. מלמד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, ובמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים.

ביוגרפיה

גולדמן נולד וגדל בקיבוץ יטבתה. בין השנים 1991 ועד 2011 היה חבר בקיבוץ "תמוז" (הקיבוץ העירוני בבית שמש). לגולדמן תואר ראשון בפילוסופיה ובהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 1998 סיים בהצטיינות תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב: נושא עבודת התזה היה "על חירות וקידמה בהגותו של ז'אן-ז'אק רוסו". בשנת 2006 התקבלה בהצטיינות עבודת הדוקטורט שלו בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב; נושא הדיסרטציה: "בין אוטופיה לפוליטיקה, קהילות שיתופיות ודיאלקטיקת השחרור".

במסגרת פעילותו בקיבוצו, בזרם השיתופי בתנועה הקיבוצית ובעיקר במעגל הקבוצות, הוביל גולדמן קו של סוציאליזם קהילתי כזרם מחשבה כמו גם דרך חיים.[1]

פעילות ציבורית

גולדמן מציג הן בעבודתו האקדמית והן בפעילותו החברתית ופרסומיו הפובליציסטיים השקפת עולם המהווה שילוב של מרקסיזם, סוציאל-דמוקרטיה וסוציאליזם-קהילתני. הוא ממייסדי עמותת 'קהילה' ו'בית המדרש הקהילתי' בבית שמש, נמנה עם מייסדי המכללה החברתית כלכלית, חבר בארגון העובדים הדמוקרטי כוח לעובדים ופעיל בחוג יסו"ד במסגרתו היה בין היוזמים של כתב העת חברה והיה חבר במערכתו בשנים הראשונות לצאתו לאור.

כתביו

"הסוציאליזם בין פוליטיקה לאוטופיה"

בשנת 2009 ראה אור בהוצאת "דביר" ספרו "הסוציאליזם בין פוליטיקה לאוטופיה", המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו. הספר מנסה להשיב על השאלה "מה השתבש בדרך להגשמת הסוציאליזם?" על ידי בחינה של שתי דרכים עקרוניות בסוציאליזם המודרני — הדרך הפוליטית והדרך האוטופיסטית.

הדרך הפוליטית של הסוציאליזם התאפיינה בניסיון ליצור חברה שוויונית ומשוחררת מניצול, דרך מנגנוני השלטון והכוח הקיימים. דוגמאות מובהקות שלה הן המפלגות הסוציאל־דמוקרטיות והקומוניסטיות במערב אירופה ובמזרחה. קרל מרקס הוא התאורטיקן הבולט ביותר של מגמה זו. לעומת זאת, הדרך האוטופיסטית, שניתן לזהותה בתנועות קומונאליות כמו התנועה הקיבוצית בישראל, ניסתה ליצור מציאות אחרת "מחוץ" לסדר הפוליטי הקיים. הוגים כגוסטב לאנדאואר ומרטין בובר היו תאורטיקנים של הסוציאליזם הקומונאלי־אוטופיסטי. בספר נדונות בהרחבה תאוריות סוציאליסטיות פוליטיות ואוטופיסטיות. המסקנה העולה מן הדיון היא שלמעשה, בשלב זה של ההיסטוריה שתי המגמות להגשמת הסוציאליזם נכשלו, כל אחת בדרכה, דווקא בגלל החד־צדדיות שלהן. בחלקו האחרון והחדשני ביותר של הספר מוצעת האפשרות לאיחוד מחודש של פוליטיקה ואוטופיה כדרך להחייאת הסוציאליזם בימינו, בעולם המערבי כולו ובמדינת ישראל בפרט.

"רוסו: הקדמה כמלכודת"

ספרו השני של גולדמן פורסם ב-2010 בהוצאת מאגנס.[2] הספר סוקר את הגותו של רוסו בדגש על יחסו לקדמה, ומצביע על ניצנים לחשיבה הביקורתית של המאה ה-19 וה-20 בכתיבתו, הספר משלב רקע על הוגה פילוסופי מרכזי זה ומציג חידושים מחקריים בהבנת הגותו של רוסו אל מול קרל מרקס ואסכולת פרנקפורט ולשאלה המרכזית של האתגר שמציבה הקדמה בפני האדם כאזרח בחברה.

הקדמה ל"קפיטל" במהדורה העברית החדשה

גולדמן חיבר את ההקדמה למהדורה מחודשת של 'הקפיטל' מאת קרל מרקס (הוצאת 'ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד') אשר יצאה לאור בחודש ינואר 2012. ההקדמה עוסקת ברלוונטיות של 'הקפיטל' לימינו ובמרכיב האבולוציוני המתפתח בהגות המרכסיסטית.

"הקיבוץ כאוטופיה"

ספרו השלישי של גולדמן, פורסם בשנת 2012 ועוסק במבט היסטורי על התנועה הקיבוצית וההגות עליה התבססו מקימיה כניסיון להגשמה אוטופית סוציאליסטית, הספר מבוסס על סדרת ההרצאות שנתן גולדמן במסגרת האוניברסיטה המשודרת בחורף 2011.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0