יצחק אבינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־01:34, 1 בנובמבר 2020 מאת שמש מרפא (שיחה | תרומות) (ניסוח תורני)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יִצְחָק, מכונה יִצְחָק אָבִינוּ, הוא האמצעי משלושת האבות. בנו של אברהם, ואביו של יעקב. נולד בשנת ב'מ"ח (2048) לבריאת העולם כשאברהם היה בן 100 ושרה בת 90. סיפור חייו מסופר בספר בראשית, בעיקר בפרקים כ'-כ"ח, הוא נפטר בגיל 180. יצחק הוא היחיד מהאבות שלא עזב בחייו את ארץ ישראל.

סיפור הלידה

הקדמה

לידת יצחק התרחשה בתקופה שבה ה' בחן את אברהם.

ה' העביר את אברהם סדרה של ניסיונות, המהווים הכשרת קרקע והכנה להתחלת יצירתו של עם חדש- עם ישראל.

ה' הבטיח לאברהם הבטחות כבר מפרק י"ב, כשהוא בן 75 שנים:” ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ”(פסוק ב'), ”ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן ”(פסוק ד').

בפרק י"ז, ה' משנה את שמותיהם של אברהם ושרה, והבטיח לאברהם שיהיו לו צאצאים משרה אשתו: ”וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והייתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו”(פסוק ט"ז).

בשלב הזה, אברהם כבר בן 100 שנים ושרה בת 90 שנים: ”הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ”(פסוק י"ז). אם מתבוננים על ההבטחה מההיבט הטבעי - אברהם יכול להביא ילדים לעולם, בעוד ששרה, נמצאת בגיל מופלג מאד שלא מאפשר לה להביא ילדים לעולם, נוסף על כך שהייתה עקרה במשך כל חייה.

ההבטחה הזו גרמה לאברהם צחוק: ”ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד” (פסוק י"ז), אך מפרש רש"י, כי אברהם, בניגוד לשרה, צחק מתוך שמחה ולא מתוך חוסר אמונה. ה' הורה לאברהם שיקרא לבן שיוולד בשם יצחק, כשם שצחק אברהם, וה' ירבה את זרעו ויהפוך אותו לגוי גדול:”ויאמר אלקים אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי איתו לברית עולם לזרעו אחריו” (פסוק כ').

הסיפור

המבחן המשמעותי שהוביל ללידת יצחק מובא בסיפור על שלושת המלאכים ואברהם בפרק י"ח. שלושת המלאכים הגיעו, כביכול, ממסע ארוך במדבר: ”וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה” (פסוקים א', ב'). בפסוקים הבאים דואג אברהם לנקיונם ולהזנתם של המלאכים על ידי כך שהוא מאפשר להם לרחוץ את רגליהם, ועריכת סעודה לכבודם. אברהם עבר את המבחן הזה בהצלחה, וכגמול לכך בשרו לו המלאכים שיוולד לו משרה בן. הפעם, המלאכים הם אלו שמבטיחים לאברהם את ריבוי זרעו, ומי שמפקפק ומטיל ספק בהבטחה היא שרה, שמאזינה מפתח האוהל וצוחקת: ”ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו. ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים. ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן ”(פסוקים י'- י"ב). בפרק כ', ה' מקיים את הבטחתו לאברהם, ולאחר 25 שנים מההבטחה הראשונה שרה הרתה וילדה את יצחק.

ייחודיותו של סיפור לידת יצחק

סיפור לידת יצחק ייחודי ושונה מסיפורי לידה אחרים במקרא מפני שמיצחק ימשיך עם ישראל להיבנות, והוא הילד מייחד ה' הראשון שנולד. בשונה מסיפורי לידה אחרים שבהם האם עקרה בתחילה, בסיפור זה שרה היא אישה מבוגרת שחצה את גיל הבלות שנים רבות לפני הלידה, והייתה עקרה במשך כל ימי חייה. ההכנה ללידה והאירועים שקודמים לה ומובילים אליה, רבים וממושכים יותר מבשאר סיפורי הלידה המופיעים במקרא.

העקדה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עקדת יצחק

לאחר שאבימלך כורת ברית עם אברהם, ה' ציווה את אברהם להקריב את יצחק, בנו האהוב והמועדף שנולד בדרך נס. המקרא מתאר דו-שיח קצר בין האב לבנו שנושא עליו את עצי העולה, שתמה על כך שאין שה לקורבן, ואת תשובתו של אברהם שמסתיר זאת ממנו: "אֱלֹקִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי". לאחר שהבן מבין שהוא למעשה השה, נראה שאיננו מתנגד למעשה ואברהם עוקד אותו על גבי מזבח ומתכונן להקרבתו. בעוד שלפי פשט המקרא יצחק מתואר בזמן המעשה כנער, על פי חישוב של רוב הפרשנים היה בן 37. אברהם בא לשחוט את יצחק וכששלח ידו לקחת את המאכלת (סכין השחיטה) שמע מלאך קורא בשמו ואומר לו להפסיק את המעשה ולא לשלוח ידו אל הנער. אברהם מביט ורואה אייל, שהסתבך בסבך בקרניו ואותו הוא מעלה לעולה, במקום את יצחק. מעשה זה ידוע בשם עקדת יצחק ובעקבותיו נאסר על יצחק לצאת מארץ כנען, אף בזמן הרעב, מכיוון שהוגדר כ"עולה תמימה"[1].

באגדות חז"ל נאמר, כי השטן בא בצורות שונות, והפריע לאברהם ויצחק להגיע אל הר המוריה (הוא הר הבית). השטן נכשל בכל פעם עקב נחישותם של אברהם ויצחק, ולאחר שנכשל בניסיונו הלך אל שרה ואמר לה שאברהם יצא לשחוט את בנה היחיד, ושרה מתה בעקבות זאת.

נישואיו

בהגיע יצחק לגיל 40, לאחר מותה של שרה בסמיכות לעקדה, שלח אברהם את עבדו (המזוהה במדרש עם אליעזר) לחרן בראש משלחת על מנת למצוא ליצחק כלה מבנות חרן, כך שלא יצטרך להנשא לבנות הארץ. העבד שמגיע לחרן עם עשרה גמלים וכבודה רבה, מתרשם מאד מבת אחיינו של אברהם רבקה, בפגישה אקראית ליד הבאר, לאחר שהיא משקה אותו ואת גמליו במים, הוא פוגש את משפחתה, הוא בנאמנות רבה פורש את הצעת הנישואין, ומקבל את הסכמתם. רבקה ונערותיה מגיעות איתו מחרן וכאשר הם מגיעים לסביבות בית אברהם, רבקה רואה את יצחק שיצא "לשוח בשדה"[2] ונופלת מעל הגמל. לאחר שמתבררת לה זהותו של האיש היא מתכסה בצעיף, ויצחק נושא אותה לאישה ומביאה לאהלו ומתנחם בה אחרי אימו.

הבנים

בגיל 60 לאחר שהתברר שרבקה עקרה, התפללו יצחק ורבקה לה' שיפקוד אותם בבן, ואכן באותה שנה נולדו להם תאומים: יעקב ועשו. לכל אחד מהבנים אופי שונה. בעוד שרבקה מעדיפה את יעקב איש האוהלים התם, יצחק דווקא מעדיף את עשו הצייד איש השדה, כי ציד בפיו. וכאשר הוא מזקין ועיניו כהות הוא מבקש לברך את עשו, אך אשתו מדרבנת את יעקב להיכנס במקומו וליטול את הברכות. גם לאחר מעשה הרמיה לא שומעים טרוניות מיצחק הן כלפי רבקה והן כלפי בנו יעקב. ולהיפך הוא מאשרר את ברכתו ואומר "גם ברוך יהיה" ולפני שהוא שולחו לחרן, הוא מאשש שוב את הברכה: "וְקֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹקִים לְאַבְרָהָם."[3].

עיסוקו

מתואר במקרא כי יצחק היה חקלאי, שעיבד קרקע וגידל צאן ובקר, מה שהצריך מים וחפירת בארות[4]. המקרא מתאר כי עשה חיל רב בעבודתו, וראה ברכה גדולה מעבר למידה בגידוליו ובמקניו, עד כי צבר נכסים כל כך מרובים, שהפלשתים מקנאים בו ומגרשים אותו מהם, ולאחר מכן אבימלך מלך גרר מלך פלשתים כנראה מתחרט, בא אליו וכורת איתו ברית, כי הוא רואה בהתעשרות הגדולה שלו סימן שה' איתו, ואיננו רוצה להיות איתו במצב של עימות.

אופיו


על פי הקבלה מידתו של יצחק היא גבורה ודין.[7] מידה זו נרמזת במפורש בתורה כאשר לבן דולק אחרי יעקב, יעקב אומר לו: "לוּלֵי אֱלֹקֵי אָבִי אֱלֹקֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי, כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" (שם ל"א מ"ב) ואחר כאשר כל אחד מהם נשבע בשם אלוקיו, יעקב נשבע בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.

תולדות יצחק

לתולדות יצחק יש שתי דיעות:

  1. לפי רש"י :" בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקדה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:[8].
  2. סדר עולם רבה, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה[9].
המאורע המועד והמקום שנות יצחק
לידתו "אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקדוש ברוך הוא, הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה. (תנחומא, פקודי, א') גרסאות אחרות "בפסח נולד יצחק" (מסכת ראש השנה, י"א,א')
ברית מילה כ"ב ניסן - הראשון שנימול לשמונה ימים
"וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק" (כ"א,ח') בנגב, בבאר שבע :"דאמר רבי יהושע בן מנחמה: אותן ששים ושנים מלכים שהרג יהושע, כולם היו במשתה של אברהם אבינו, ולא שלושים ואחד היו ?!" או " ויעש המלך משתה גדול גדולי עולם היו שם" (מדרש רבה, נ"ג,י') "לסוף עשרים וארבע חדש" (רש"י) או "ויגדל הילד ויגמל ר' הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע" (מדרש רבה נ"ג,י') - בר-מצווה
העקדה בראש השנה לפי הפסוק: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה"(כ"ב,י"ד) - בפסיקתא רבתי נאמר:" מהו היום, כיום, מפני שראש השנה היה" (מ'). ויש אומרים ביום הכיפורי או פסח 26 שנה או 37 שנה
לידת רבקה "שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה,כ') 37 שנה - אותה שנה
מות שרה "עמדה לו לחודש מרחשוון זכותה של שרה אמנו, שנפטרה בירח זה. מועד אחר לפטירתה נזכר כראש השנה (מדרש אסתר פרק ג') 37 שנה - אותה שנה
נשואיו עם רבקה "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" ("ה,כ') רבקה בת 3[8] רבקה בת 14 ,[9], היה בן 40
לידת יעקב ועשו "שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א,א)רבקה בת 23[8] רבקה בת 34[9] 60 שנה
בר מצווה "ויגדלו הנערים" - כל אחד לדרכו 13
מיתת אברהם יצחק וישמעאל קוברים אותו 75 שנה
מכירת הבכורה ביום פטירת אברהם 75 שנה
ברכת ה' ליצחק אחרי פטירת אברהם רבקה בת 86[8] רבקה בת 97[9] 83 שנה
גרר הברכה, הריב והברית 75 - 100 שנה
נישואי עשו "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי"(כ"ז,ל"ד) והרי נולד שהיה יצחק בן 60 100 שנה
הברכה ליעקב ולעשו "אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י,כ"ז,ב') 123
יעקב בחרן "אמר רבי חייא בר אבא...למדנו ששמש יעקב בבית עבר י"ד שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל לבן" ( רש"י כ"ה,י"ז) - 14 שנה בבית עבר ועוד 20 שנה בבית לבן ועוד שנתיים בדרך 123- 159
מיתת רבקה לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה אימנו. חז"ל מציינים שדבורה ורבקה אימנו נפטרו באותו יום 159 שנה
מיתת יצחק "וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה". "זקן ושׂבע ימים" (ל"ה,כ"ח) 180 שנה

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זוהר חלק ג דף לז/א
  2. ^ (מה שפורש בתלמוד כחיבור תפילת מנחה)
  3. ^ (בראשית כ"ח ג'-ד')
  4. ^ בראשית, כ"ו, י"ב-י"ד.
  5. ^ (שם כ"ו י"ח)
  6. ^ (שם כ"ז מב - כ"ח ו')
  7. ^ זוהר חלק ג' דף א, שערי אורה - השער השמיני - הספירה השלישית.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 גרסה ראשונה
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 גרסה שנייה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0