יצחק הרצוג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:29, 14 בנובמבר 2020 מאת בוט שמש מרפא (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכות של ישראל והמכלול (שיחה) לעריכה האחרונה של בוט גאון הירדן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק הרצוג
יושב ראש הסוכנות היהודית ה־15
1 באוגוסט 2018 – מכהן
(5 שנים ו־38 שבועות)
ראש האופוזיציה ה־13
25 בנובמבר 201331 ביולי 2018
(4 שנים ו־35 שבועות)
שר הבינוי והשיכון ה־18
10 בינואר 200523 בנובמבר 2005
(45 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
שר הרווחה והשירותים החברתיים
21 במרץ 200719 בינואר 2011
(3 שנים ו־43 שבועות)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט, בנימין נתניהו
שר התיירות ה־15
4 במאי 200621 במרץ 2007
(46 שבועות)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
השר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות ה־3
21 במרץ 200731 במרץ 2009
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
חבר כנסת
17 בפברואר 200329 ביולי 2018
(15 שנים)
כנסות 16 - 20
מזכיר הממשלה ה־13
יולי 1999מרץ 2001
(כשנה ו־34 שבועות)
תפקידים בולטים

יצחק (בּוּזִ'י) הֶרְצוֹג (נולד ב-22 בספטמבר 1960, א' בתשרי ה'תשכ"א) הוא יושב ראש הסוכנות היהודית. בעבר היה ראש האופוזיציה וחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 2003–2017. כיהן כשר בממשלות ישראל בשנים 2011-2005. בין 2013–2017 היה יושב ראש מפלגת העבודה. עורך דין במקצועו.

ראשית חייו

יצחק הרצוג נולד בתל אביב, שם גדל והתחנך. הוא בנם של חיים הרצוג, אלוף בצה"ל ולימים נשיא מדינת ישראל השישי ואורה הרצוג לבית אמב"ש. הוא נכדו של הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, אחיינם של סוזי ואבא אבן ושל יעקב הרצוג, ואחיו של תא"ל (מיל.) מיכאל (מייק) הרצוג. בילדותו כינתה אותו אמו "בובל'ה ז'וז'ו", משום שלדבריה היה נראה כמו בובה, ובעקבות זאת דבק בו הכינוי "בוז'י".[1]

למד בחטיבת הביניים בבית הספר צייטלין. מגיל 15 המשיך ללמוד כשלוש שנים בבית הספר ישיבת רמז שבמנהטן, ניו יורק, כשאביו היה שגריר ישראל באומות המאוחדות.

שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין. בשירותו הסדיר, שירת ביחידת הטכנולוגיה בסיני.[2] במילואים הגיע לדרגת רב-סרן. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. במקצועו הוא עורך דין, והיה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו נמנה עם מייסדיו.

בשנים 1988–1990 היה מזכיר "המועצה הכלכלית החברתית", שבה חברים נציגי הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים. בשנים 2000–2003 שימש יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים. בשנים אלה חולקה הרשות לאגפי הנהלה, מטה מקצועי ויחידת שטח.

קריירה פוליטית

בשנת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת ברק, וכיהן בתפקיד עד 2001. בעקבות מערכת הבחירות בשנת 1999 נחקר בחשד למעורבות בפרשת עמותות ברק, שעניינה עבירות על חוק מימון מפלגות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בדו"ח מבקר המדינה, שהביא לפתיחת חקירת משטרה, נכתב כי הרצוג ניתב חלק מכספי קרן פילנתרופית, שהקים אוקטב בוטנר לזכר בתו, אל עמותות התומכות בברק.[3] במהלך החקירה השתמש הרצוג בזכות השתיקה, וב-2003 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות.[4] בינואר 2015, לאחר שגינה את החלטת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום לשתוק בחקירתה, הגיב הרצוג על שתיקתו בחקירה: "היום הייתי נוהג אחרת".[5]

בבחירות לכנסת השש עשרה שהתקיימו בשנת 2003, נבחר למקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה ונכנס מטעמה לכנסת. בכהונה זו שימש יו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל-אוסטרליה וחבר בוועדת הכספים, בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. יזם את חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם,[6] וכן את החוק האוסר על העסקתם של עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בעלי לקויות קוגניטיביות-נוירופסיכולוגיות ובעלי הפרעה נוירו-התפתחותית.[דרוש מקור]

בשנת 2005 זכה במקום השני בהצבעה שנערכה במרכז מפלגת העבודה לקביעת שרי המפלגה שיכהנו בקואליציה עם הליכוד ועם אגודת ישראל, והתמנה לפי בקשתו לשר הבינוי והשיכון. ב-23 בנובמבר באותה שנה, עשרה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד, פרש מתפקידו עם שאר חברי סיעתו.

עם הקמת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, ב-4 במאי 2006, מונה הרצוג לשר התיירות. לאחר עשרה חודשים, עם כניסת ישראל ביתנו לממשלה, וההחלטה על העברת משרד התיירות אליה, סיים את תפקידו, ומונה, ב-21 במרץ 2007, לשר הרווחה והשירותים החברתיים, וכן לשר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. ב-4 ביולי 2007 מונה לשר הממונה על רשות השידור, בנוסף לתפקידיו האחרים בממשלה.

בפריימריז של "העבודה" בדצמבר 2008 הגיע הרצוג למקום הראשון מבין המתמודדים. בהתאם לכך, מוקם במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת ה-18, לאחר היושב ראש, אהוד ברק.[7] בינואר 2009 הוא מונה על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט לאחראי על התיאום הבין ממשלתי לסיוע ההומניטרי לתושבי עזה במסגרת תפקידו כשר הרווחה.[8] ב"ממשלת נתניהו השנייה" שהוקמה ב-31 במרץ 2009, בעקבות הבחירות בפברואר אותה השנה, המשיך הרצוג לכהן כשר הרווחה.

ב-17 בינואר 2011, מיד לאחר ההודעה של אהוד ברק בדבר פילוגה של מפלגת העבודה והקמת מפלגת העצמאות, הודיע הרצוג על התפטרותו מהממשלה. בהמשך, ועד לסיום כהונתה של הכנסת ה-18, שימש כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, והקים בכנסת את השדולה לקידום החינוך הטכנולוגי ולימודי ההנדסה היישומית.

הרצוג התמודד על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות שנערכו בספטמבר 2011, סיים במקום השלישי עם כ-25 אחוזים מקולות הבוחרים, ולא עלה לסיבוב השני.[9][10]

ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב הרצוג במקום השני, לאחר ששוב סיים במקום ראשון בפריימריז. ביוני 2013 הקים, יחד עם חבר הכנסת אלעזר שטרן, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון מדן.[11] בנוסף, בכנסת ה-19 כיהן הרצוג כנציג הכנסת בוועדה למינוי שופטים, כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, כחבר בוועדת הכנסת ובוועדה לפניות הציבור. כן שימש יו"ר השדולה למען השידור הציבורי, ויו"ר השדולה להתחדשות יהודית.

ראש האופוזיציה

יצחק הרצוג בכנס הרצליה 2016 של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.
ח"כ יצחק הרצוג במחאת הרופאים בירושלים, יולי 2011
יצחק הרצוג בפגישה עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, ינואר 2014
הרצוג בוועידה במינכן, 2015

בבחירות מקדימות שנערכו ב-21 בנובמבר 2013 התמודד מול שלי יחימוביץ' על ראשות מפלגת העבודה, וגבר עליה.[12][13] בעקבות כך החליף את יחימוביץ' גם בתפקיד ראש האופוזיציה.

ב-10 בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, הודיע הרצוג יחד עם יו"ר "התנועה" ציפי לבני על ריצה משותפת של מפלגותיהם, ברשימה בשם "המחנה הציוני", כך שלבני תשוריין במקום השני אחרי הרצוג, ושני מועמדים נוספים מטעמה ישוריינו עד המקום ה-12.[14] רשימת "המחנה הציוני" זכתה ל-24 מנדטים.[15]

לאחר הקמת הממשלה השלושים וארבע המשיך הרצוג לכהן כראש האופוזיציה. ב-22 בינואר 2016, נפגש הרצוג בצרפת עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ובמהלך פגישתו אמר הרצוג כי: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", אמירה זו הסעירה את השמאל. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה כי בדבריו של הרצוג יש "פזילה לימין".[16][17]

מאז הקמת הממשלה השלושים וארבע, ניהל הרצוג מגעים חשאיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין צירוף המחנה הציוני לממשלה במסגרת ממשלת אחדות. המגעים נחשפו בראשית 2016 וגרמו לחילוקי דעות קשים במחנה הציוני, ובייחוד במפלגת העבודה. במאי 2016 נפסקו המגעים עקב התגברות הביקורת של צמרת המחנה הציוני על הרצוג ולאחר שנתניהו סירב, לדברי הרצוג, לחתום על הסכם בעל-פה שהיה ביניהם בנוגע לפתרון "שתי מדינות לשני עמים". ביוני 2017 נחשף כי באפריל 2016 התקיימה פגישה חשאית בין נתניהו והרצוג לבין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי.

באפריל 2016 נחקר הרצוג תחת אזהרה, בחשד כי עבר על חוק מימון מפלגות כאשר התמודד ב-2013 בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה מול שלי יחימוביץ, בכך שמטהו קיבל שלא כחוק 40 אלף ש"ח.[18] בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסגור את התיק בשל "העדר ראיות מספיקות", בצירוף ביקורת על כך שגירסתו של הרצוג אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות. היועץ החליט גם להעמיד לדין את מנהל הקמפיין של הרצוג, שמעון בטאט, בכפוף לשימוע.[19] ב-4 בפברואר 2017 סבל הרצוג משבץ איסכמי חולף.[20]

בסיבוב הראשון בבחירות לראשות מפלגת העבודה,[21] שנערכו ב-4 ביולי 2017, הגיע הרצוג למקום השלישי מבין שבעה מתמודדים, עם 16.8% מהקולות, ולא העפיל לסיבוב השני,[22] שבו נבחר אבי גבאי לראשות המפלגה. לבקשת גבאי הסכים הרצוג להישאר בתפקיד ראש האופוזיציה עד שייכנס גבאי לכנסת. בעקבות התפטרותו של ח"כ מנואל טרכטנברג מהכנסת החל מאוקטובר 2017 הרצוג היה חבר ועדת הכספים. ב-29 ביולי 2018, התפטר מהכנסת לצורך מינויו לראש הסוכנות היהודית.[23]

יו"ר הסוכנות היהודית

ביוני 2018 נבחר הרצוג לתפקיד יושב ראש הסוכנות היהודית[24] ונכנס לתפקיד ב-1 באוגוסט 2018.[25] בראיון לאחר בחירתו אמר הרצוג שאחד הדברים שמדאיגים אותו לקראת הכניסה לתפקיד הוא נושא ההתבוללות.[26] ב-24 באוקטובר 2018 הוביל החלטה המאשררת את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות.[27] הרצוג הודיע עם כניסתו לתפקיד כי בכוונתו לפעול לאיחוי הקרעים בעם היהודי[28]. כמו כן, הביע את דאגתו מנגע האנטישמיות שתוקף את אירופה. בחודש ינואר 2019 הופיע בפני פרלמנט האיחוד האירופי לכבוד יום השואה הבינלאומי והתריע בו כי "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"[29]. במרץ 2019 הוביל הרצוג החלטה על מתן הלוואה לכל עובד או עובדת שיבקשו להביא ילד באמצעות הליך פונדקאות מחוץ לישראל, כולל זוגות חד-מיניים והורים יחידניים[30].

עמדותיו

תוכניתו המדינית של הרצוג מבוססת על מתווה קלינטון ועל פיה תוקם לצד מדינת ישראל מדינה פלסטינית בגבולות 67 עם חילופי שטחים. הוא תומך בריבונות משותפת בירושלים. עד לחתימת הסכם הקבע הרצוג תומך בהעברת שטחים נוספים לשליטת הרשות הפלסטינית לשם חיזוק מעמדה, ובהעברת חוק פינוי-פיצוי עבור מתנחלים אשר מעוניינים לעבור לשטח ישראל[דרוש מקור].

ביוני 2016 פורסם כי במהלך תקופת הבחירות, כשנה קודם לכן, ניהל הרצוג, באמצעות אפרים סנה, משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. הרצוג הסכים להעברת 100% מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים לידי הרשות, מתוכם 4% בחילופי שטחים. במסגרת ההסדר המדיני המוצע, הרצוג הסכים להעביר לידי הרשות גם את מזרח ירושלים, שתהיה בירת המדינה הפלסטינית. עוד הוסכם על ריבונות ישראלית בכותל המערבי וכוח רב לאומי בהר הבית, וכן על פיצוי כספי לרוב הפליטים הפלסטינים וחזרה סמלית שלהם, על בסיס החלטה משותפת. הצדדים הסכימו גם על נוכחות ישראלית סמלית בבקעת הירדן.[31]

תפיסתו הכלכלית-חברתית של הרצוג מבוססת על ערכי הסוציאל-דמוקרטיה, על שילוב החריג בחברה ועל אחריותה של המדינה למצבם של אזרחיה. הוא מאמין ברשת ביטחון חברתית-סוציאלית לכלל האזרחים ובמיוחד לאוכלוסיות החלשות כלכלית, לצד כלכלת שוק חופשי ומאידך עידוד התעשייה וההשקעות במדינה.[דרוש מקור] כשר הרווחה הציע תוכנית "חיסכון לכל ילד", שדומה לה בשנת 2017 בעקבות משא ומתן בין יהדות התורה ומשרד האוצר.[32] הרצוג תומך בחיוב המדינה להקצבת כספים לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי. בשנת 2003 היה שותף להגשת עתירה לבג"ץ, שהביאה לחיוב המדינה להקציב 120 מיליון שקל למטרה זו.[33]

חיים אישיים

הרצוג נשוי למיכל, עורכת דין, בתו של נציג הטכניון בקנדה לשעבר. לזוג שלושה בנים. המשפחה מתגוררת בתל אביב.
עץ משפחת הרצוג:

ליבה-מרים לבית סירוביץ
 
יואל לייב הלוי הרצוג
 
שמואל יצחק הילמן
 
חיה-שיינה לבית פוקמפנר
 
יחיאל מיכל שטיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
 
 
שרה הרצוג
 
שמחה אמב"ש
 
לאה אמב"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה הרצוג
 
יעקב הרצוג
 
חיים הרצוג
 
אורה הרצוג
 
סוזי אבן
 
אבא אבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צביה ברין
 
שאול אפק
 
אורי אפק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נסים גאון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכל הרצוג
 
יצחק הרצוג
 
מיכאל הרצוג
 
רונית הרצוג
 
יואל הרצוג
 
מרגרט הרצוג
 
 
 


פרסומיו

  • אבישי ברוורמן, יורם גבאי, יצחק הרצוג ואחרים, איך יוצאים מזה? – פתרונות כלכליים וחברתיים למשק במשבר, תל אביב: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי וטפר-הוצאה לאור, דצמבר 2003.[34]
  • תוכנית עבודה - מתכון לרווחה כלכלית, הוצאת טפר, 2010.

קישורים חיצוניים

אחר
מכתביו:

הערות שוליים

  1. ^ איתי בלומנטל, אמא הרצוג: "בוז'י? כי היה יפה כמו בובה", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
  2. ^ רונית ורדי, המנוע השקט של בוז'י הרצוג, מגזין ליברל, ‏14 ביוני 2014
  3. ^ מזכיר הממשלה יצחק הרצוג נחקר בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2000
  4. ^ ‫אפרת וייס ואטילה שומפלבי, שני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר, באתר ynet, 22 באוקטובר 2003
  5. ^ ניב רסקין, ‏הרצוג בגלצ: "נבחר ציבור לא יכול לשתוק בחקירה", באתר גלי צה"ל, 13 בינואר 2015
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק

    פרמטרים [ 1, 2, 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חוק ריקה.
  7. ^ מזל מועלם, בחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
  8. ^ "השר הרצוג מונה למתאם הסיוע לתושבי עזה". mako. 2009-01-13. נבדק ב-2017-11-11.
  9. ^ יהונתן ליס, שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג הודיע כי יתמודד על ראשות העבודה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2010
  10. ^ פנחס וולף‏, פריימריז בעבודה: סיבוב שני בין יחימוביץ' לפרץ, באתר וואלה!‏, 12 בספטמבר 2011
  11. ^ יונתן אוריך, ‏הרב מדן: אנחנו והחילונים נדרשים לויתורים כדי להגיע לפשרה אמיתית, באתר כיפה, 18 ביוני 2013
  12. ^ עופר קניג, הבחירות להנהגת העבודה: האם תצליח יחימוביץ' לשבור את הנאחס?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏18.11.2013
  13. ^ מורן אזולאי, הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
  14. ^ מורן אזולאי, העבודה אישרה את הסכם האיחוד עם לבני: "בסיס למהפך 2015", באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
  15. ^ נספרו יותר מ-99% מהקלפיות: ניצחון גדול לליכוד על המחנה הציוני, באתר וואלה!‏, 18 במרץ 2015.
  16. ^ עמרי נחמיאס‏, הרצוג לנשיא צרפת: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", באתר וואלה!‏, 22 בינואר 2016
  17. ^ עמרי נחמיאס‏, יחימוביץ' נגד הרצוג: "דבריו לנשיא צרפת - פזילה לימין", באתר וואלה!‏, 24 בינואר 2016
  18. ^ אלי סניור ויובל קרני, נחקר תחת אזהרה, באתר ynet, 18 באפריל 2016
  19. ^ טובה צימוקי, מורן אזולאי וגלעד מורג, תיק החקירה נגד הרצוג נסגר בשל היעדר ראיות מספיקות, בטאט ורמות יעמדו לדין בכפוף לשימוע, באתר ynet, 30 בינואר 2017
  20. ^ אמירה לם, לילות בוז'י, 7 ימים, ידיעות אחרונות, 28 ביולי 2017
  21. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, הרצוג: "אקבל צ'אנס שני, גם רבין קיבל", באתר ynet, 13 ביוני 2017
  22. ^ טל שלו‏, הפריימריז בעבודה: עמיר פרץ ואבי גבאי עלו לסיבוב השני, באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2017
  23. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כיכר השבת

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    ישי כהן, ‏התפקיד הבא: יצחק הרצוג התפטר מהכנסת, באתר כיכר השבת, 29 ביולי 2018
  24. ^ חדשות 2, ‏סופי: הרצוג יכהן כיו"ר הסוכנות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 ביוני 2018‏
  25. ^ "יצחק הרצוג בטוויטר". Twitter. נבדק ב-2018-06-21.
  26. ^ אטילה שומפלבי, הרצוג על יחסם של שרים ליהדות התפוצות: "גורמים לנזק נוראי", באתר ynet, 24 ביוני 2018
  27. ^ אריק בנדר, הסוכנות היהודית אישררה את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות, מעריב, 24 באוקטובר 2018
  28. ^ רשמית: יצחק הרצוג נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית, באתר ynet, ‏2018-06-24
  29. ^ יצחק הרצוג: "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה", באתר www.maariv.co.il
  30. ^ הסוכנות היהודית: הלוואה לכל עובד שיפנה להליך פונדקאות בחו"ל, באתר ynet, ‏2019-03-03
  31. ^ ספי עובדיה, פרסום ראשון: ההסכם בין הרצוג ואבו מאזן - השטחים יועברו במלואם לשליטת הרשות, באתר של "רשת 13", 19 ביוני 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  32. ^ תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
  33. ^ שמואל דקלו, ‏בג"ץ חייב את המדינה להקציב 120 מיליון ש' לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2003
  34. ^ מתוך רשימת פרסומים בנושא כלכלת ישראל, באתר מאקרו – המרכז לכלכלה מדינית


יצחק הרצוג - תבניות ניווט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0