יצחק טוניק (מבקר המדינה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־14:57, 20 באוגוסט 2018 מאת נער שוליים (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק טוניק
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יצחק טוניק (6 בינואר 19119 בינואר 1989)[1] היה עורך דין, מבקר המדינה השלישי של מדינת ישראל, בשנים 1982-1987.

רחוב על שם יצחק טוניק בפסגת זאב - ירושלים

חייו

יצחק טוניק נולד בשנת 1911 בסטולפצה, עיירה במחוז נובוגרודק (אז, במזרח פולין וחלק מן האימפריה הרוסית, כיום בבלארוס), לזאב וברכה, במשפחה בת עשרה ילדים. בבעלות המשפחת היה עסק לממכר בשר. בבחרותו למד בישיבת מיר בליטא . טוניק עלה ארצה בשנת 1934. עם הגעתו בתקופת המנדט הבריטי, החל בלימודי משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים. בנובמבר 1938 הגיע לארץ אחיו נח, שהחל בלימודים באוניברסיטה העברית. בשנת 1945 הקים משרד עורכי דין בירושלים. לאחר המלחמה, בשנת 1946 עלתה האחות חוה לארץ, ושנה לאחר מכן עלה גם האח עזריאל. שניהם הקימו מאוחר יותר משפחות בישראל.

זמן קצר לפני הכרזת המדינה ב-1948, בעת שהחל גיבושו של צה"ל כצבא של המדינה שבדרך, התגייס לצה"ל, והחל משנת 1949 עד סיום שירותו הצבאי שימש בתפקיד התובע הצבאי הראשי (תצ"ר) תחת פיקודו של אהרן חטר-ישי הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר).

לאחר שחרורו מצה"ל, הפך לשותף במשרד עורכי הדין א' חטר-ישי שנוסד על ידי מפקדו לשעבר. בשנת 1960 צורף כשותף נוסף למשרד עו"ד יעקב מלץ, מי שנבחר לימים לתפקיד המבקר, עם תום כהונתו של טוניק.

השתתף (יחד עם אהרן חטר-ישי) בבדיקת נושא העסק הביש. הבדיקה שימשה לחיבור מסמך בן מאות עמודים, שהוגש לדוד בן-גוריון על ידי העיתונאי חגי אשד. על סמך בדיקה זו, לפיה ועדת השבעה עיוותה את הדין, שב בן-גוריון באוקטובר 1964 והעלה את הנושא בפני ראש הממשלה לוי אשכול. בשנת 1969 ייצג את מייקל רוהאן במשפטו על הצתת מסגד אל-אקצא.

בפברואר 1972 נבחר לשמש כראש לשכת עורכי הדין ובשנת 1975 נבחר שנית לתפקיד והמשיך לכהן בו עד מרץ 1979.

בינואר 1982 מונה למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, תפקיד בו כיהן עד ינואר 1987, מועד סיום כהונתו. במסגרת תפקידו נמנה עם מנסחי חוק יסוד: מבקר המדינה, שהיה בהליכי חקיקה באותה תקופה וכן נמנה עם יוזמי הקמתה של ועדת בייסקי - ועדת החקירה הממלכתית לוויסות מניות הבנקים.

עם תום כהונתו שימש כיו"ר הוועדה לעניין עיסוקים נוספים של חברי הכנסת, שמסקנותיה גרמו לשינוי המצב שהיה קיים עד אז, בו נשאו חברי כנסת בכפל תפקידים כראשי רשויות וח"כים כאחד.

כיהן כנשיא האגודה הישראלית של "שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים".

נפטר ב-1989. בשנת 1992 נקרא על שמו רחוב בעיר ירושלים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מבקרי המדינה Mevaker Symbol.svg
זיגפריד מוזס יצחק ארנסט נבנצל יצחק טוניק יעקב מלץ מרים בן־פורת אליעזר גולדברג מיכה לינדנשטראוס יוסף שפירא מתניהו אנגלמן
19491961 19611982 19821987 19871988 19881998 19982005 20052012 20122019 2019 ואילך
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0