יצירתיות
פרק זה טעון .jpg)
יצירתיות: תוצר יצירתי חייב להיות מקורי ובעל ערך בהקשר נתון[1]. תוצר של החשיבה היצירתית יכול להיות אינטלקטואלי (כתבה, שיר, מאמר) מוחשי (כמו פטנט, מוצר) או תהליך (שינוי מבנה ארגוני או תהליכי). החדשנות והראשוניות הן התנאי ההכרחי הראשון להגדרת תוצר יצירתי, תוצר שמחקה תוצר קודם אינו נחשב ליצירתי. התנאי השני הוא כי התוצר יהיה בעל ערך באיזשהו הקשר לקהילה מסוימת.
מושג זה מהווה שדה מחקר בתחומים רבים, כגון פסיכולוגיה, חינוך, סוציולוגיה, כלכלה וניהול.
היצירתיות נשענת על גמישות מחשבתית שמאפשרת חשיבה רב-ממדית ורב-כיוונית[2]. אחד ממאפייני הליבה של עבודה יצירתית הוא החדשנות שלה[3]. להבדיל מדפוסי חשיבה נוקשים ומקובעים המתנגדים לארגון מחדש של עמדות שונות, הגמישות המחשבתית יכולה להוביל לרעיונות חדשים או להמצאת דרכים חדשות להתמודדות עם סיטואציות שונות. מסיבה זו השימוש בחשיבה יוצרת למציאת פתרונות יעילים, רעיונות חדשים ומוצרים שימושיים, תורמת באופן משמעותי להתפתחות של האנושות. ההעזה לפרק דפוסי חשיבה מקובלים ולבחון דברים בדרכים חדשות היא זו אשר זרזה את קידומו של המדע[4].
תחומי הביטוי של היצירתיות
היצירתיות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מתחומי העשייה של האדם.
התוצרים של רוב סוגי העבודה היצירתית הם פתרון לבעיה וחשיבה[3]. בהתאם לכך, התוצר של היצירתיות יכול להיות, רעיון, המשגה, צורה אמנותית, תאוריה וכו'.
אחד מביטויי היצירתיות הוא יכולת האלתור[5]. האלתור המוזיקלי נחשב לפעולה יצירתית, משום שהוא מחייבת את הנגן ליצור ללא הנחייה של יעד מוגדר עבור תוצר הנגינה שלו[6]. יש הקושרים את ההומור עם יצירתיות משום שהוא דרך בלתי שגרתית ומקורית לראות דברים[7]. ביסוציאציה היא הגורם המשותף ליצירתיות ולהומור. זוהי היכולת לראות דבר כלשהו ממספר זוויות שונות בו זמנית וליצור הבנה חדשה המתבססת עליהן[8].
תהליך היצירה
תהליכים יצירתיים כוללים ארבעה שלבים: הכנה, דגירה, הארה ואימות[3].
- הכנה: הבהרת המצב כולל ניסוח הבעיה, מחשבה על דרישות לפתרון טוב, איסוף וסקירת נתונים רלוונטיים.
- דגירה: תקופת פעילות מנטאלית תת-הכרתית המתרחשת בזמן שהחושב עסוק בפעילות אחרת כלשהי.
- הארה: גילוי פתאומי, שינוי פתאומי בתפישה, שילוב של רעיון חדש או "העברה" המייצרת רעיון חדש המתאים לדרישות הבעיה. שלב זה מזוהה עם חוויית "אהא!", שהיא חוויה אנושית שבה האדם מבין לפתע דבר אשר קודם לכן היווה עבורו בעיה או מושג בלתי-נתפס. בהקשר זה מפורסמת האמרה אאורקה ("מצאתי") של ארכימדס - בעת שארכימדס רחץ בבית מרחץ ציבורי הוא הבין שגופו השקוע באמבט דוחה כמות מים השווה לנפח גופו. בדרך זו הוא למד כיצד למדוד נפח של גוף כלשהו. מרוב התלהבות יצא בריצה לרחוב כשהוא עירום וצועק "אאורקה!".
- אימות: בחירת ואימות הפתרון (בדיקת היתכנות).
האדם היצירתי
הליבה של היצירתיות היא היכולת להגיע לפתרון בעיה בכל תחום שהוא בדרך חדשה ומקורית. אנשים יצירתיים נוטים לחפש חידושים[3]. רבים מהם מדווחים שהסף הנמוך שלהם לשעמום הוא זה שדוחף אותם להיות מעורבים ריגשית ומחשבתית בפעילויות יצירתיות[9]. בהתאם לכך, האדם היצירתי הוא בעל גישה פעילה ויוזמת. הוא פתוח כל הזמן למידע חדש, יש לו סקרנות רבה והוא שואף להחשף לאתגרים והזדמנויות חדשים שהחיים מזמנים לו. הוא נהנה לחקור ולארגן מחדש אפשרויות שונות ללא חשש מכישלון ולהשתמש בפתרונות לא צפויים.
אנשים יצירתיים מאופיינים בין היתר ביכולת לתפוס ולתאר דברים החבויים מעיניהם של אנשים אחרים[10].
האנשים היצירתיים הבולטים ביותר מאופיינים ברצון לקרוא תיגר על המוסכמות. האדם היצירתי יגדיר בעיות בדרכים השונות מהמקובל. הוא יאסוף ויארגן מידע תוך שבירת מוסכמות ויגלה יחסים חדשים ומורכבים בין נתונים. הוא יראה יכולת גבוהה בבדיקת היתכנות של חלופות לפתרון לצורך שינוי יעיל של התוכנית המקורית והתאמתה למציאות המשתנה[2]. תווי האישיות המאפיינים אנשים יצירתיים יכולים לסייע בהסברת חוסר הקשר שבין רמת היצירתיות של האדם להשגיו במבחני מנת משכל רשמיים[11].
חשיבה יצירתית
על פי אדוארד דה-בונו, חשיבה יצירתית מוגדרת: היכולת להגיע לכמה שיותר פתרונות אפשריים, עבור כל בעיה נתונה. בשלב הראשון החשיבה היצירתית לא בוחנת את טיב הפתרונות - אלא את היכולת להגיע לכמות פתרונות גדולה ככל האפשר, ורק אחר-כך לבחור מביניהם. בהתאם לתפיסה זאת, ככל שיהיו יותר אפשרויות - כך היכולת להגיע לפתרון הטוב ביותר, תהיה גדולה יותר.[12]
השפעות על היצירתיות
התמודדות מול בעיה יכול להיות הגורם המעורר לחשיבה ופעולה יצירתיים[3]. מכאן שחלק מההשפעות על היצירתיות הן בעלות אופי סביבתי.
היצירתיות מושפעת ממגוון משתנים, כגון: מצב רוח[13], אינטליגנציה, תרבות, מסורת, אופי, מוסכמות חברתיות ועוד.
לרוב היצירתיות מתבטאת בתחומים ספציפיים אשר בהם האדם היצירתי בקיא ומומחה, לכן היא אינה כושר כללי המצוי בכל התחומים. היצירתיות תלויה בידע ומיומנויות ספציפיים מתחום התוכן הרלוונטי[3].
השילוב של הנמכה בעכבה סמויה עם מנת משכל גבוהה קשור להגברת ההישגים בתחום היצירתיות[10]. עם זאת, מנת משכל גבוהה אינה תנאי הכרחי ליצירתיות[14]. אדם צריך להיות מספיק אינטליגנטי כדי ללמוד את הידע והמיומנות הדרושים לפעילות יצירתית מסוימת וזהו הסף הנדרש עבור היצירתיות[3].
יכולת היצירתיות משתנה לאורך החיים. בגילאי הילדות שלפני תחילת הלימודים, ישנה תקופה בה כל ילד שופע יצירה. אולם בחלוף השנים, נפגעת היכולת היצירתית כך שבסופו של דבר רוב האנשים הבוגרים אינם מפגינים יכולת יצירתית ורק אנשים מעטים בלבד נעשים בסופו של דבר לאמנים יוצרים[11].
חשיבה מסתעפת ומתכנסת
יצירה חופשית של שונות טומנת בחובה סיכון ליצירתיות כוזבת[15], שכן היצירתיות מוגדרת כיכולת ההפקה של תגובות חדשות תואמות הקשר[16]. מכאן שהפקה של תוצרים חדשים שאין להם ערך במציאות היא אמנם פעולה של חידוש, אך אינה פעולה יצירתית.
בהתאם לכך, חשיבה יצירתית מערבת שני תהליכים מחשבתיים שונים. התהליך הראשון הוא יצירה של דברים חדשים באמצעות חשיבה מסתעפת והשני הוא הערכה של הדברים שנוצרו על ידי חשיבה מתכנסת[15]. שני סוגי החשיבה מובילים ליצירה של רעיונות, אך עושים זאת בדרכים שונות ומאזנים אחד את השני[15].
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
אמנם המושג יצירתיות הוא בעל אופי אבסטרקטי, אך הוא חייב להיות ביטוי של תפקוד מוחי[3].
נראה שהתהליך היצירתי מתחיל בקליפת המוח הקדם-מצחית, כאשר דיכוי קל של יכולת האינהיביציה והעכבה הסמויה מאפשר זרימה חופשית של רעיונות[3].
רמות נמוכות של המוליך העצבי נוראדרנלין המאפיינות מצבי רוגע מקושרות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות של נוראדרנליון המאפיינות מצבי מתח מקושרות לירידה ביצירתיות[3]. מנגנון זה הוא ביטוי ליחסי גומלין בין רגש וקוגניציה.
מנגנונים הקשורים למוליך העצבי דופמין מעורבים בנטייה של אנשים יצירתיים לחפש חידושים[3].
פיתוח יצירתיות
מרכיב משמעותי של החשיבה היצירתית הוא בחינה חופשית של אפשרויות חדשות ללא חשש מכישלון. האדם היצירתי נשען על היסטוריה אישית שבה כבר פתר מספר בעיות בצורה יצירתית, באופן שגיבש אצלו ערך עצמי גבוה, מקור שליטה פנימי ותחושת מסוגלות גבוהה בתחום היצירתיות.
היצירתיות ניתנת ללמידה ולשכלול כאשר היא מוגדרת כמטרה מרכזית של תוכנית לימודים. אפשר לפתח את היצירתיות על ידי הפחתת המתחים והלחצים להצלחה מיידית, הכוונה ועידוד להעלאת רעיונות תוך הגברת הלגיטימיות עבור הצגת תשובות שטותיות או שגויות כחלק מתהליך של ניסוי וטעייה. האדם היצירתי פועל במציאות מורכבת היוצרת צורך ליצור ולאלתר. אך אם הסביבה תדרוש אתגרים ופתרונות, לא תהיה יצירתיות. לכן ללומד יצירתי צריכה להיות בעיה קשה לפתרון, אשר נתפסת בעיניו כאתגר אפשרי, כך שיהיה מודע ומתכוון לנסות לפתור אותה בדרך יצירתית.
כאמור, ניתן לפתח מיומנויות של חשיבה יצירתית באמצעות מתודולוגיות הוראה שונות. לדוגמה, מורים יכולים לפתח את היכולת היצירתית במסגרת למידת חקר. חלק מהשיטות לפיתוח יצירתיות אצל ילדים הן הרפתקאות למידה - פעילויות חווייתיות מתוכננות שמטרתן לכבוש את דמיונו של הילד (למשל עידוד חיפוש ומציאת פתרונות שונים ממספר זוויות התבוננות), להעמידו לפני אתגרים במגוון רמות, ללמדו נושאים חדשים ולהרחיב את הבנתו ואת מודעותו לעצמו ולסביבתו[17].
האימון חשוב לפיתוח היצירתיות משום שככל שמרבים לחשוב בצורה יצירתית כך היא הופכת להיות קלה ושופעת יותר[7].
כאמור, ההומור והיצירתיות מתבססים על חשיבה מקורית וקשורים זה לזה. בנוסף, מבחינה פסיכולוגית ההומור מסייע לאדם להתמודד עם מתחים בצורה נעימה ויעילה. באופן זה ההומור יכול להקנות לאדם את הביטחון הנחוץ לבחינת רעיונותיו באופן חופשי ויצירתי ללא חשש מכישלון. בהתאם לכך, נמצא ששמיעת הומור מגבירה את היכולת לחשיבה יצירתית[8].
מדידת יצירתיות
היצירתיות באה לידי ביטוי במקוריות של האדם וביכולת שלו למצוא הקשרים חדשים ומפתיעים. משום שהמושג יצירתיות הוא רחב למדי וניתן להתייחס אליו בקשרים תאורטיים שונים, נוצרו עבורו כלי מדידה מגוונים[2] עבור גילאים שונים. מטרת מבחני אבחון היצירתיות היא בדרך כלל לצורכי סינון וסיווג בקבלה לעבודות שונות או קבלה לפקולטות (בעיקר בתחומי העיצוב). הכשרים הרלוונטיים ביותר לחשיבה היצירתית הניתנים למדידה הם כושרי היצירה הרב כיוונית, הנוגעים בהעלאת רעיונות כשיש חשיבות לגיוון (כמו בפתירת בעיות)[18].
אחת הדרכים להעריך יצירתיות היא למדוד את יכולת החשיבה המסתעפת, המערבת הפקה של תגובות מרובות, חדשניות ומשמעותיות לשאלות פתוחות[16].
מטלה של חשיבה מסתעפת דורשת מהמשתתפים לספק פתרונות מרובים לבעיה נתונה[16]. דוגמה לסדרת מבחנים המתמקדים בעיקר באיתור חשיבה מסתעפת לכל הגילאים לפי גילפורט (Joy Paul Guilford): מתן שמות לסיפורים, חשיבה על שימושים שונים לחפצים, בניית חפצים ועוד. כל אחת מהמטלות הללו מוגבלת בזמן ומוערכת על שטף ויחודיות.
טעויות נפוצות בהבנה של היצירתיות
- התפיסה אומרת שיצירתיות נמצאת בתחומים "יצירתיים", כמו אמנות, עיצוב וכדומה, אך למעשה יצירתיות היא בכל תחומי החשיבה: למרות השם המטעה שבמילה יצירה, אמנות, עיצוב וכו' אינם תחומים יצירתיים. זוהי טעות נפוצה שמקורה באי הבנת המושג יצירתיות. אלה הם תחומים - אמנותיים. כלומר, תחומים שבהם המטרה היא לעצב רעיון כלשהו בצורה גרפית, מוזיקלית, ספרותית או כל דרך אחרת המעבירה מסר כלשהו. למעשה, אמן יכול להיות מוכשר מאד ולא יצירתי. יצירתיות היא היכולת לעצב במבנה לא שגרתי מסר או רעיון קיימים. פיקאסו היה אמן שגרתי בתחילת דרכו, כאשר השתמש במבני צורה מוכרים וידועים, ויצירתיותו באה לידי ביטוי בקוביזם וכן הלאה כאשר העז לתאר צורות ובני אדם בתבנית גרפית שונה מהמקובל. באותה מידה מהנדס יכול להיות מהנדס מוכשר ולחלוטין לא יצירתי כאשר יישם רעיונות או שיטות שלמד. היצירתיות שבו תבוא לידי ביטוי אם וכאשר ישלב רעינות ושיטות שקודם לא היה קשר ביניהם לכלל שיטת פתרון חדשה.
- הסביבה היצירתית חשובה יותר מהכישרון היצירתי. אמנם יש כאלה שנולדים עם נטיות יצירתיות, כמו שיש כאלה שנולדים בעלי נטיות ספורטיביות. אך כמו שספורטאי שלא יתאמן כל הזמן יהיה פחות טוב מאשר אדם עם נטיות פחות ספורטיביות, אך שמתאמן באינטנסיביות ובחוכמה, כך גם אדם שנולד עם יצירתיות אך לא זכה לסביבה שתגרה אותה, עלול בסופו של דבר להיות יצירתי פחות ממישהו פחות יצירתי אך זכה לסביבה מעודדת יצירתיות.
- יצירתיות בבית ספר ובעבודה לא יכולה להיות עניין לפרויקט חד פעמי, אלא עניין מתמשך. שתי דוגמאות בולטות הן חברות הנחשבות למובילות עולמיות ביצירתיות. האחת היא גוגל שכל עובד שלה חייב יום בשבוע לעבוד בפרויקט שהוא בוחר, מחוץ לעבודה הרגילה שלו. השנייה היא חברת האנימציה הממוחשבת פיקסר (יצרה את הסרטים צעצוע של סיפור, מוצאים את נמו ועוד) שמחייבת כל עובד שלה ללמוד 4 שעות בשבוע באוניברסיטת החברה.
יצירתיות לא קשורה לפרויקט מסוים ואינה נלמדת. יצירתיות היא תכונה שנרכשת ברוב המקרים במהלך הילדות והיא נעוצה בדבר הנקרא ביטחון במחשבה וגמישות קוגניטיבית. כאשר ההורים והמערכת שסביב הילד (גן ילדים, בית ספר בשנים ראשונות, העבודה של השמרטף/ית עם הילד וכו') מעודדים יצירתיות ומחשבה מחוץ למסגרת, הם מאפשרים לו לפתח גמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית פירושה אי הקיבעון לרעיון או דפוס מחשבה אחר. היכולת לקבל מספר אפשרויות קיימות לפתרון בעיה מסוימת. אף על פי שהדבר נראה פשוט ליישום, ישנו קושי מסוים: משום שגם המשפחה היא מסגרת שמנהליה, קרי ההורים, מנסים להפעיל אותה לפי חוקיות מסוימת, משמע שחריגה מהמסגרת פירושה איום על שלמות המסגרת, מה שלרוב אינו מקובל במסגרת המשפחתית. נדרשת המון מחשבה ויכולת הורית (הכוללת סבלנות, פתיחות, ביטחון בעצמם וכו') כדי לאפשר את התפתחות היצירתיות של הילד.
קשר אפקט-יצירתיות
קיימות תאוריות שונות המנסות להסביר את הקשר בין אפקט חיובי/שלילי ליצירתיות.
קשר אפקט חיובי-יצירתיות
מצב רוח טוב יכול להגביר את היצירתיות[13]. קיימות תאוריות הגורסות, כי יצירתיות יכולה להיות מושפעת מאפקט, בעיקר כיוון שאפקט חיובי גורם לתנודות קוגניטיביות אשר מגרות יצירתיות. על פי אייזן, לאפקט חיובי קיימות שלוש השפעות עיקריות על פעילות קוגניטיבית:
- אפקט חיובי יוצר חומר קוגניטיבי נוסף אשר יכול לשמש לעיבוד נוסף, ובכך מגדיל את מספר האלמנטים הקוגניטיביים הפנויים ליצירת אסוציאציות.
- אפקט חיובי מביא לתשומת לב לא מרוכזת (defocused) ולהקשרים קוגניטיביים יותר מורכבים, אשר מרחיבים את האלמנטים המשמעותיים לבעיה.
- אפקט חיובי מגביר את הגמישות הקוגניטיבית, ובכך מגדיל את ההתסברות שאלמנטים קוגניטיביים מגוונים יהיו מקושרים אחד לשני.
תהליכים אלו ביחד גורמים לאפקט חיובי להיות בעל השפעה חיובית על יצירתיות.
חוקרים אחדים מציעים (ברברה פרדריקסון) שרגשות חיובים, כגון: שמחה ואהבה מרחיבים את הרפרטואר הקוגניטיבי והביצועי של אנשים: "חוויות בעלות רגשות חיוביים מסוימים גורמים לאנשים לנטוש תבניות התנהגותיות ידועות ולשאוף לדרכי חשיבה ומעשים חדשים, יצירתיים ולא מקובלים".
לפי מחקרים אחרים, רגשות חיוביים מרחיבים את מספר האלמנטים הקוגניטיביים העומדים ליצירת אסוציאציות (מרחב תשומת הלב) ואת מספר האלמנטים הקשורים לבעיה (מרחב הקוגניציה). אלה אותם היבטים של פעילות מנטלית, שלפי תורת האבולוציה, צפויים להוביל לשונות גבוהה יותר ובכך להגביר את ההסתברות ליצירתיות.
קשר אפקט שלילי-יצירתיות
מצד שני, ישנם חוקרים אשר מציעים שאפקט שלילי גורם ליצירתיות רבה יותר. למשל: נמצא קשר בין מחלות נפשיות ויצירתיות. במחקר על 1005 אנשים מובילים בתחומם ביותר מ-45 תחומים שונים, ארנולד לודוויג מאוניברסיטת קנטאקי מצא קורלציה דלה אך מובהקת בין דיכאון ויצירתיות. בנוסף, מספר מחקרים על אנשים יצירתיים מאד וקרובי המשפחה שלהם, מצאו שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות (בעיקר דיכאון ומניה-דיפרסיה) מאשר השכיחות שנמצאה באוכלוסייה הכללית.
קשר אפקט-יצירתיות במקום העבודה
כאשר דנים בקשר בין אפקט ויצירתיות בעבודה, בודקים האם מצב רוח טוב (או רע) או שינוי במצב הרוח חוזה יצירתיות ; האם יצירתיות חוזה את מצב הרוח ; האם אפקט ויצירתיות מתרחשים בו-זמנית. בעקרון כל האפשרויות האלה יכולות להתרחש. נמצא שלא רק שאפקט יכול להקדים יצירתיות, אלא שגם תוצאות יצירתיות יכולות לעורר אפקט. החוויה היצירתית בעצמה היא אירוע המתרחש במקום העבודה ובדומה לאירועים אחרים בהקשר ארגוני, היא יכולה לעורר רגשות. מחקר איכותי ואנקדוטות של הישגים יצירתיים באומנות ומדע, גורסים שלאחר תובנה יצירתית בדרך כלל נרגיש תחושת התעלות. לדוגמה, אלברט איינשטיין ציין בשנת 1907 את התאוריה הכללית של היחסות כמחשבה המשמחת ביותר בחייו. לעומת זאת, עדויות אמפיריות בנושא הן עדיין ארעיות. בניגוד לאפשרות של אפקט אינקובציה כמעורר יצירתיות, ההשלכות הרגשיות של יצירתיות צפויות להיות יותר ישירות ויותר מיידיות. באופן כללי, אירועים רגשיים מעוררים תגובות רגשיות באופן מיידי וחולף. אם ביצועים יצירתיים בעבודה הם אירוע רגשי עבור העובד היצירתי, השפעה כזאת ככל הנראה תהיה בולטת רק בנתוני אותו היום.
מחקר נוסף מצא מספר תובנות בהקשר של היחס בין יצירתיות ורגשות במקום העבודה. ראשית נמצא קשר חיובי בין אפקט חיובי ויצירתיות וחוסר עדות לקשר שלילי. ככל שהאפקט של האדם יהיה חיובי יותר ביום מסוים, כך תגבר החשיבה היצירתית שלו באותו יום וביום שאחריו, אפילו אם מנטרלים את ההשפעה של מצב הרוח ביום שאחריו. הייתה אפילו עדות להשפעה גם לאחר יומיים. בנוסף, החוקרים לא מצאו עדות לכך שאנשים היו יצירתיים יותר כאשר הם חוו גם אפקט חיובי וגם אפקט שלילי באותו יום. העדויות תומכות בקשר ליניארי בין אפקט ויצירתיות: ככל שהאפקט של אדם יהיה יותר חיובי, כך תגבר היצירתיות במקום העבודה.
נמצאו 4 תבניות של אפקט ויצירתיות: אפקט יכול לפעול כמקדם של יצירתיות ; כתוצאה ישירה של יצירתיות ; כתוצאה עקיפה של יצירתיות ; ואפקט יכול להתרחש באופן סימולטני יחד עם פעילות יצירתית. כך נראה שרגשות של אנשים והכרה יצירתית שלובים אחד עם השני במספר אופנים במהלך הפעילות במקום העבודה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- טינה סיליג, אתה גאון - קורס מזורז ביצירתיות, הוצאת כנרת - זב"מ, 2013.
- מריה קוניקובה, אמפטיה קרה ומחושבת, אלכסון, 21 בנובמבר 2013
- שלמה קניאל, חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה, רמות, 2006.
- הווארד גרדנר, מוח חשיבה ויצירתיות, ספרית פועלים, 1995.
- Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). "Positive affect facilitates creative problem solving". Journal of Personality and Social Psychology, 52, 1122-1131.
- Amabile, Teresa M; Barsade, Sigal G; Mueller, Jennifer S; Staw, Barry M. "Affect and creativity at work". Administrative Science Quarterly. 2005. v. 50, p. 367-403.
- Fredrickson, B. L. (2001). "The role of positive emotions in positive psychology: The broaden-and-build theory of positive emotions". American Psychologist, 56, 218-226.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חשב מחוץ לקפסה |
| ערך מילוני בוויקימילון: יצירתי |
| ערך מילוני בוויקימילון: יצירתיות |
- ג'ונה לרר, איך נולדים הרעיונות הטובים בעולם, באתר הארץ, 27 באפריל 2012
- אורן הוברמן, לבד. מבחוץ. בלחץ. בלי מיקוד, באתר כלכליסט, 31 במאי 2012
- הת'ר פרינגל, מקור היצירתיות, באתר סיינטיפיק אמריקן ישראל, 3 ביוני 2013
עידו אפרתי, בין כאוס לקלישאה: כך פועל המוח היצירתי, באתר הארץ, 24 ביולי 2015
אלעד שגב, "הכימיה של היצירתיות" - הרצאת TEDx המבוססת על תרגיל שנעשה ברמת השרון
Gil Dekel, Inspiration: a functional approach to creative practice, PhD thesis in Art, Design & Media, University of Portsmouth, May 2009 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Schmajuk, N., Aziz, D. R., & Bates, M. B. (2009). Attentional-Associative Interactions in Creativity. Creativity Research Journal, 21(1), 92-103
- ^ 2.0 2.1 2.2 שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
- ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
- ^ צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.
- ^ Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.
- ^ Eisenberg, J., & Thompson, W. (2011). The Effects of Competition on Improvisers' Motivation, Stress, and Creative Performance. Creativity Research Journal, 23(2), 129-136.
- ^ 7.0 7.1 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ 8.0 8.1 דוד חן (1995). החינוך לקראת המאה העשרים ואחת: ספר יובל העשרים של בית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. רעננה: רמות.
- ^ By Csikszentmihalyi, Mihaly - BOREDOM. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 442-444). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp
- ^ 10.0 10.1 Carson, S. H., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2003). Decreased latent inhibition is associated with increased creative achievement in high-functioning individuals. Journal of personality and social psychology, 85(3), 499.
- ^ 11.0 11.1 הוארד גארדנר (1995). מוח חשיבה ויצירתיות. רעננה: ספרית פועלים.
- ^ מדריך לחשיבה יוצרת / אדוארד דה-בונו, כנרת זמורה ביתן, 1988
- ^ 13.0 13.1 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ Healey, D., & Rucklidge, J. J. (2006). An Investigation into the Relationship Among ADHD Symptomatology, Creativity, and Neuropsychological Functioning in Children. Child Neuropsychology, 12(6), 421-438.
- ^ 15.0 15.1 15.2 Cropley, A. (2006). In Praise of Convergent Thinking. Creativity Research Journal, 18(3), 391-404.
- ^ 16.0 16.1 16.2 Mayseless, N., Uzefovsky, F., Shalev, I., Ebstein, R. P., & Shamay-Tsoory, S. G. (2013). The association between creativity and 7R polymorphism in the dopamine receptor D4 gene (DRD4). Frontiers in human neuroscience, 7.
- ^ סוידובסקי-וייניש, ע' 2005
- ^ פורת, נ' 2000
