יקה
יֶקֶה הוא כינוי שמקורו ביידיש, אשר התייחס במקור ליהודי גרמניה, וכן גם ליהודים מן המרחב דובר השפה הגרמנית, שאימצו לכאורה את השפה, את אורח החשיבה, הרגלי החיים והמזג של דוברי גרמנית במרכז אירופה. מאוחר יותר בארץ ישראל, הפכה המילה מכינוי כללי לכינוי לאדם בעל נימוסים, דייקנות, נוקשות והיעדר חוש הומור, שתואמות את הסטריאוטיפ של היקה[1].
אטימולוגיה
קיימות תאוריות שונות לגבי מקור הכינוי. אחת המפורסמות שבהן גורסת כי מקור הכינוי הוא מהמילה Jacke (ז'קט בגרמנית) אשר ככל הנראה נוצר במהלך המאה ה-19 בשל ההבדלים התרבותיים בלבוש שהתפתחו בקרב יהודי מערב אירופה, אשר החליפו את המעילים הארוכים המסורתיים בז'קטים קצרים, בעוד שיהודי מזרח אירופה נהגו ללבוש בגדים ארוכים יותר.
לפי תאוריה נוספת מקור המילה במילה Jeck בדיאלקט של דרום גרמניה (וכן בכמה ניבים של יידיש), שפירושה "משוגע" או "מוזר"[2].
הכינוי השתרש בארץ ישראל במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 בעקבות גל העלייה מגרמניה ולא אחת שימש כמילת גנאי, בעיקר בצירוף "יקה פוץ'" (=יקה טיפש), והיו אף שטענו בהלצה כי פירוש הכינוי הוא למעשה ראשי תיבות של יהודי קשה-הבנה (או יהודי קשה-הומור).
היקה בתרבות
- העלייה החמישית נקראה לעיתים גם "עליית היקים", משום שיהודי גרמניה היו מרכיב חשוב בגל עלייה זה. רבים מהם התיישבו באזור רחוב בן יהודה בתל אביב, שקיבל את הכינוי "בן יהודה שטראסה". המאבק שניהלו כדי לדבר בעברית הפיק ניב המכונה "ייקית", שאף תועד ב"מילון בן יהודה שטראסה - ייקית מדוברת בארץ ישראל" משנת 2012[3].
- שמו העברי של כתב העת "יקינתון MB", שיוצא לאור על ידי ארגון יוצאי מרכז אירופה, מרמז לכינוי 'יקים' לעולי גרמניה, בצירוף המילה 'עיתון'. הארגון אף מעניק תואר "יקה לשם כבוד". (בין זוכי התואר, עופר אדרת ויוסי אלפי)[4].
קהילות דתיות עכשוויות של יקים
קהילות קטנות ששומרות על מנהגי הייקים, יוצאי יהדות גרמניה, קיימות כיום בשווייץ, מזרח צרפת (אלזס ולורן) ולוקסמבורג. קהילה משמעותית נמלטה מפרנקפורט לאחר ליל הבדולח ועברה לוושינגטון הייטס בניו יורק, שם הקימו את בית הכנסת עדת ישורון שדבק במנגינות ובנוסח הייקי. קהילה הוקמה גם בקיבוץ חפץ חיים בישראל. בשנים האחרונות נפתחו בארץ על ידי מכון מורשת אשכנז מספר קהילות הממשיכות את מנהג יהדות גרמניה כשהבולטות שבהן הן קהל עדת ישורון בירושלים (ברמות), בראשות הרב יהודה גנס (בנו של הרב ישראל גנס), אשר אף התחילה בפרויקט לשימור מנגינות ונוסח התפילה בגרמניה, ובית הכנסת שבמרכז הרפואי מעייני הישועה בראשות הרב אליעזר דינר. קהילה נוספת בירושלים קיימת בשכונת בית וגן. קהילות נוספות נמצאות בבני ברק, בביתר עילית, בחיפה ובקריית ספר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פרופ' גיא מירון, מ'שם' ל'כאן' בגוף ראשון – זיכרונותיהם של יוצאי גרמניה בישראל, המרכז להיסטוריה גרמנית ע"ש קבנר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, ירושלים, 2004 - ביקורת ספרים באתר יד ושם
קישורים חיצוניים
- אתר "יקה" - אנשים, מקומות, סיפורים
- נוסח התפילה הייקי
- מילון לייקית מדוברת, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- מילון המילים הגרמניות שחדרו לעברית בעריכת דר' אוריאל אדיב
הערות שוליים
- ^ רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, הוצאת כתר, 2005, עמ' 167
- ^ GECK, במילון הגרמני של וילהלם ויאקוב גרים.
- ^ עופר אדרת, לך תבין ייקים || 80 שנה אחרי שעלו לארץ, יוצא לאור המילון הייקי הראשון, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2012
- ^ עופר אדרת : "ייקה של כבוד" בעיתון הארץ, באתר מכון גתה
