ירחמיאל ברודי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־12:14, 21 במרץ 2019 מאת משתמש ישן (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ירחמיאל (רוברט) ברודי הוא פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, הנחשב לאחד מראשי החוקרים בתחום ספרות הגאונים, ובשנים האחרונות עוסק גם בחקר המשנה, התוספתא והתלמוד הבבלי. בוויכוח לגבי תיארוך הסתמות בתלמוד, הוא מראשי המתנגדים לאיחור הסתמות, והכללתן בתקופת זמן מסוימת, לאחר תקופת האמוראים.

ביוגרפיה

ברודי למד בישיבה יוניברסיטי בשנים 1971–1972, ולאחר מכן עשה דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת הרווארד בשנים 1972–1975, על מלגה של המוסד הלאומי למדעים. הוא עבד שנתיים כמרצה למתמטיקה בניו יורק ואז עבר לתחום התלמוד ובין השנים 1978–1982 למד לתואר דוקטור בתלמוד באוניברסיטה העברית, בה זכה בפרס קפלן 1978, בפרס אורבך 1982 ובמלגת ורבורג 1980–1982.

בשנת 1995 זכה בפרס ירושלים לספרות רבנית. ברודי הוא אחד מעורכיו של הרבעון "תרביץ" ושל השנתון "גנזי קדם". כיהן בחבר השופטים של "פרס יצחק בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח" לשנת תשס"ז[1].

עמדותיו

ברודי יצא כנגד המגמה הנהוגה במחקר התלמוד מהשליש האחרון של המאה ה-20 להבדיל בין דברי האמוראים לבין סתם גמרא ולראות בסתם גמרא שכבה מאוחרת המולבשת על דברי האמוראים. לטענתו, קיימות דוגמאות רבות בהן אמוראים מתייחסים לדברי סתם הגמרא ולכן אין אפשרות לעשות הבחנה חדה בין דברי האמוראים לסתם הגמרא[2].

ברודי התנגד לגישה של גינזבורג והיינמן אשר ראו ברב סעדיה גאון מתנגד להוספת ברכות מעבר למצוי בתלמוד. לטענתו, אין ראיות לגישה זו, ודוגמאות רבות בסידורו מראות כי הוא היה פתוח לברכות שאין להן מקור בתלמוד[3][4].

חיבוריו

  • ציון בין הפרת לחידקל: עולמם של גאוני בבל, יד הרב נסים, תשע"ו.
  • אוצר הגאונים החדש על מסכת בבא בתרא (עורך, יחד עם הרב ד"ר כרמיאל כהן והרב ד"ר יהודה צבי שטמפפר), הוצאת יד הרב נסים, תשע"ח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png