ירכא
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | והיב חביש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 255 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 18,007 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 123 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.4% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,130 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 167 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 15,930 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 95 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
32°57′15″N 35°12′27″E / 32.9543045314381°N 35.2074369654888°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 190 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3880 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 163 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל ירכא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
יִרְכָּא (בערבית דרוזית: يركا) הוא יישוב במחוז הצפון בישראל. הוכרז כמועצה מקומית ב-1959. תושבי המקום הם דרוזים.
היסטוריה
כבר במאה ה-11, עם התפצלות הדת הדרוזית מהאסלאם השיעי, הוזכר כפר בשם ירכא ככפר דרוזי[4]. אך עד המאה ה-19 אין עליו פרטים רבים.
בתחילת התקופה העות'מאנית בארץ ישראל היה ירכא אחד הכפרים הגדולים בגליל המערבי ובשנת 1596 גרו בו 712 תושבים[5] (לעומת 339 תושבים בעכו ההרוסה). רוב התושבים היו דרוזים שעסקו בחקלאות. במהלך התקופה העות'מאנית התחזקה משפחת מועדי שבראשה עמד סעיד מרזוק מועדי, שקיבלה זיכיון לגביית המסים עבור השלטון העות'מאני.
החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 ביקרו בכפר תיירים וגאוגרפים אירופאים, בהם יוהנס צלר וויקטור גרן[6], אשר מתארים את הכפר ככפר חקלאי דרוזי הבנוי על חורבות מבנים עתיקים. הכפר נבנה מבתי אבן שנבנו בצפיפות סביב חצר מרכזית ו"מנזול" (בית האורחים). בתקופה העות'מאנית נשאר מספר האוכלוסייה בכפר כמעט יציב ובמפקד 1921 נמצאו בכפר 978 תושבים[7]. החוקר יוסף ברסלבי שמע ב-1923 מפי תושבי המקום על יהודים שהתגוררו בכפר עשרות שנים קודם לכן, והקבורים ליד קבר הצדיק בכפר[8]. הספר "ידי משה" מציין את קברו של חושי הארכי בכפר[9].
בתקופת המנדט נסללה דרך מכפר יסיף לירכא והחלה בניה מחוץ לגרעין הכפר של בתים מודרניים מבטון וברזל. במבנה החברתי הפוליטי והכלכלי לא חל שינוי רב בתקופת המנדט הבריטי, אך השליטה בכפר עברה בהדרגה ממשפחת מועדי למשפחת מולה. בשנת 1965 כבר הושלם המעבר למשפחת מולה, כאשר נציגם קיבל 5 מתוך 9 מקומות במועצה, בעוד משפחת מועדי זכתה בשני נציגים בלבד[10]. במשך השנים סבל הכפר ממריבות בין חמולות[11][12].
בתקופת מלחמת השחרור לא נפגע הכפר ירכא ותושביו שיתפו פעולה עם שלטונות מדינת ישראל מיד עם הקמתה. באותה תקופה היו בכפר כ-2000 תושבים. ב-1956 הוקמה בכפר מועצה מקומית ובשנות ה-60 של המאה ה-20 נסלל אל הכפר כביש מודרני והוא חובר לרשת המים הארצית ולרשת החשמל הארצית. לאחר שנת 1967 הכפר גדל במהירות, הן במספר תושביו והן במספר המבנים ובשטח אותם תפסו. בשנת 1968 היו בכפר קרוב ל-4500 תושבים[13]. התושבים ברובם זנחו את עבודת האדמה והתפרנסו מתעשייה, קבלנות, ומשירות במשטרה ובכוחות הביטחון. בשנת 1992 הגיע מספר התושבים ל-8,500 איש, נבנו בתי ספר רבים כולל בית ספר תיכון.
במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה ירכא עם שכנותיה, אבו סנאן, יאנוח-ג'ת וג'וליס לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, וירכא חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.
באפריל 2007 החליט שר הפנים על החלפתם של ראש המועצה וחבריה, בשל הגירעון החריף אליו נקלעה המועצה, ובשל שיעורי הגבייה הנמוכים של הארנונה וחשבונות המים [1]. בשנת 2010, מונתה למועצה ועדה קרואה נוספת. הפעם בראשותו של חסין פארס, שהיה קודם מפקד משמר הגבול.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בירכא 18,007 תושבים (מקום 123 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 89.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,363 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[14]
מסחר
בירכא קיימים שבעה מרכזי קניות ומסחר.
בעשורים האחרונים נפתחו מרכזי קניות רבים אשר ייחודם הוא מחיר נמוך ושווה לכל נפש לצד פעילות בשבת וחוויית קניה המדמה את ארצות הברית, סיבות אלו מושכות את הציבור בהמוניו ועל פי נתוני הסטטיסטיקה של חברת "ביג" למעלה מ-60% מהרוכשים הם יהודים מכל קצוות הארץ. [2] [3] [4]
בירכא ישנם כיום מאות עסקים ממגוון סוגים.
אתרים בכפר
- חילוות אל רוג'אב: שוכנת בקצה המזרחי של ירכא, על ההר. הבניין נבנה ב-1927 על ידי איש הדת מוחמד מועדי, בדמות ה"חילווה אל ביאדה" (החילווה הלבנה) בחאצביא שבבקעת הלבנון, דהיינו מבנה מרובע גדול שבצידו הדרומי והמערבי מרפסות פתוחות גדולות המוקפות בעמודים וקשתות. במשך עשרות שנים היה הבית המרוחק מהכפר, עזוב. התושבים העדיפו להתפלל בחילווה במרכז ירכא. ב-1980 שופץ הבית והוא משמש היום כבית תפילה ולימוד דת. מהבית יש תצפית יפה על הגליל המערבי.
- מרכז החלל הדרוזי ע"ש אילן רמון: הוקם ביוזמת העמותה הדרוזית למדעים. המרכז מכיל פלנטריום משוכלל ובו טלסקופ שמש ומספר טלסקופים לכוכבים וכן מעבדת ניסויים. במרכז מתקיימים גם כנסים בינלאומיים.
- ירכא נחשבת למרכז מסחרי ענק בצפון וכוללת מרכזי קניות מהגדולים והמשתלמים ביותר כלכלית בארץ והפכה לשם דבר בתחומי ההלבשה, המזון, מוצרי התינוקות, קניונים, אאוטלטים, מוצרי חשמל, מוצרי "עשה זאת בעצמך", מוצרי בניה ועוד. הכפר והכבישים המובילים אליו מתמלאים בקונים מכל רחבי הארץ במיוחד בסופי השבוע ובחופשים.
ספורט
בירכא פועלת קבוצת הכדורסל מכבי ירכא. הקבוצה מתאמנת באולם הפיס ביישוב ומשתתפת בליגת הנוער המחוזי צפון. בשנת 2015 הגיעה הקבוצה למקום ה-10 בליגה.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ירכא |
- מירון רפופורט, רפיק סלאמה מבטיח אינתיפאדה דרוזית, באתר הארץ, 05/10/2007
- שלומי בלבול, ירכא מעצמת קניות: "כמו פרבר של ניו יורק", באתר ynet, 15 באוגוסט 2015
- קבלת פנים חגיגית לחיילי צה"ל דרוזים בכפר ירכא, סרטי גבע (בפולנית), ארכיון שפילברג, אוקטובר 1957 (התחלה 2:38)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ סלמאן פאלח הדרוזים במזרח התיכון 2000 עמ' 94
- ^ עליזגייר כפר ירכא וסביבתו 1993 עמ' 103
- ^ יוסי בן-ארצי, יוהנס צֶלֶר – שליח לנצרת ולארץ הקודש, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 73
- ^ סלמאן פלאח הדרוזים במזרח התיכון 2000 עמ 94
- ^ יוסף ברסלבי בנתיבות לא סלולות אל ידיעת הארץ (עם עובד), 1973, עמ' 251
- ^ ג. קרסל, ידי משה, דבר, 20 בינואר 1939
- ^ יוסף סלימן מולה - ראש מועצת ירכא, דבר, 18 בנובמבר 1965
- ^ עקב ריב משפחתי, דבר, 13 בדצמבר 1936
מעשה בכפר ירכא, מעריב, 12 ביוני 1953 - ^ יעקב העליון, שלטון תן וקח בכפר הדרוזי, מעריב, 10 בפברואר 1964
- ^ נחום פונדק, בירכא אין כניסה לפחד, דבר, 12 באפריל 1968 ; המשך
- ^ פרופיל ירכא באתר הלמ"ס