ישיבת המקובלים שער השמים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי

פרמטרים ריקים [ סגל הוראה, חלוקה מבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שער השמים
מבנה הישיבה
מבנה הישיבה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
תקופת הפעילות תרס"ו (1906) – הווה
מייסדים הרב חיים יהודה לייב אויערבך
הרב שמעון צבי הורוביץ
בעלי תפקידים
ראש ה הרב ראובן גרוס
הרב גמליאל רבינוביץ
תלמידים
80
שונות
ספרים מכון "שערי זיו"
מיקום
מיקום שכונת מקור ברוך, ירושלים
קואורדינטות 31°47′15.54″N 35°12′39.71″E / 31.7876500°N 35.2110306°E / 31.7876500; 35.2110306
היכל הישיבה, בין תר"פ לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20)

ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה. הישיבה היא הבולטת והוותיקה מבין ישיבות האשכנזיות הקבליות. כיום עומדים בראשות הישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ.

תולדות הישיבה

גלויית התרמה של הישיבה הכוללת תמונות מחיי הישיבה בסביבות 1900 - 1920. הגלויה נשלחה לתורמים פוטנציאליים

הישיבה נוסדה בשנת תרס"ו (1906) על ידי הרב חיים יהודה לייב אוירבך והרב שמעון צבי הורוביץ, אנשי היישוב הישן. בתחילה שכנה הישיבה בירושלים העתיקה וניזוקה קשות ברעידת האדמה בארץ ישראל (1927). לאחר נפילת הרובע היהודי במלחמת השחרור הציתו הירדנים את הישיבה על תכולתה, בניגוד לחוק הבינלאומי. לאחר קום המדינה נדדה הישיבה לשכונות קטמון ובית ישראל ולבסוף קבעה את משכנה בבית הכנסת "אהל אברהם" ברחוב רשב"ם. בשנת 1992 תרם איש העסקים רובי שראן סכום כסף נכבד לקניית בניין ברחוב רש"י בשכונת מקור ברוך בירושלים, עבור הישיבה.

כשהגיע הרב אברהם יצחק הכהן קוק לירושלים העניקו לו ראשיה באופן סמלי תפקיד "כהונת ראש" בה[1]. לאחר פטירת הרב אוירבך בשנת 1954 עמדו בראשה הרב אפרים שמואל לרנר, הרב אהרן סלוטקין ורבי יחיאל פישל אייזנבאך. כיום מכהנים כראשי ישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ(אנ'). לאחר פטירת הרב אוירבך כיהן בנו הרב שלמה זלמן אוירבך כנשיא הישיבה ולאחר מכן מילא את מקומו בנו הרב שמואל אוירבך[דרוש מקור]. בין רבני הישיבה בעבר וכיום: הרב משה לוריא, הרב יעקב מאיר שכטר, הרב יצחק משה ארלנגר הרב שרגא סמליוס, הרב מרדכי מנשה זילבר ורבי יצחק שבדרון.

בישיבה נמסרים שיעורים בתורת הקבלה לציבור הלומדים הנמנה ברובו על גיל הזהב ומקבלים מלגה סמלית מההנהלה. בישיבה נערכים מעמדים של "פדיון נפש" שבהם מתקיימים לימוד ותפילות עבור חולים.

לקריאה נוספת

  • יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, בשיתוף עם המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"א

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "וככהן בבית ה' יהי' לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל, ובישיבתנו שער השמים... אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה" (אגרת ראשי הישיבה אל הראי"ה קוק, מובאת באגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, קג; שמחה רז, מלאכים כבני אדם, עמ' 57)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0