ישראלים יוצאי אתיופיה
 | |
| שלמה מולה | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 144,100 (2016)[1] | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|
1.67% מכלל אוכלוסיית ישראל | |
| שפות | |
| עברית • אמהרית • תגרית | |
| דת | |
| יהדות (היימנות • רבניות) |
ישראלים יוצאי אתיופיה, המכונים בישראל גם הקהילה האתיופית או העדה האתיופית, הם אזרחי מדינת ישראל שמוצאם מקהילת ביתא ישראל שבאתיופיה.
עליית ביתא ישראל למדינת ישראל החלה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, תחילה כבודדים בצורה בלתי חוקית והחל משנת 1977 בצורה חוקית. כמחצית העולים עלו ארצה במסגרת שני גלי עלייה משמעותיים – "מבצע אחים" בשנים 1979–1990 ו"מבצע שלמה" במאי 1991. לאחר מכן עלו לישראל יהודי קווארה וצאצאי יהודים שכונו בישראל "פלאשמורה". לפי החלטה 716 של ממשלת ישראל מנובמבר 2015, צפויה העלייה המאורגנת מאתיופיה להסתיים בנובמבר 2020.[2]
נכון לסוף שנת 2016 מונים יוצאי אתיופיה מעל ל-144 אלף נפש בארץ (מהם כ-58 אלף צברים) שמהווים 1.67% מאוכלוסיית ישראל.[1][3]
מינוח
ערך מורחב – ביתא ישראל (מינוח)
שמה המסורתי והרשמי של הקהילה היהודית באתיופיה היה "ביתא ישראל" (געז: "ቤተ እስራኤል", "בֵּתא אִשׂרַאֶל"). לפי המסורת מקור הכינוי במאה ה-4 והוצמד לקהילה כאשר אנשיה סירבו להתנצר, בתקופה בה קיבלה ממלכת אקסום את הנצרות.
כינוי הגנאי פלאשה (רבים: "פלאשים"), שמשמעו באמהרית "גולים", נטבע לראשונה בצו שהוציא הקיסר יסחק.
במדינת ישראל הכינוי "אתיופים" הפך נפוץ לתיאור חברי הקהילה על אף שכינוי זה, להבדיל מ"יוצאי אתיופיה" או "יהודים ממוצא אתיופי". כינוי זה אינו מדויק מאחר שנכון ל-2018, כשליש מבני העדה הם צברים ילידי-ישראל (דור שני או שלישי בארץ).
רקע היסטורי
- ערך מורחב – ביתא ישראל
עלייה
- ערך מורחב – עליית ביתא ישראל
עד תחילת שנות ה-70 עלו מאתיופיה רק יהודים בודדים, חלקם בלא שקיבלו אשרות עלייה לישראל. עם התגברות זרם העולים פעל משרד הפנים לגירוש המגיעים שלא כחוק. באמצע שנות ה-70 חל שינוי בעמדת ישראל והחלה עלייה רשמית של יהודים על פי חוק השבות. לאחר המהפך החליט ראש הממשלה מנחם בגין על הגברת העלייה מאתיופיה והמוסד הפעיל את מבצע אחים להעלאת יהודים מאתיופיה דרך סודאן. במקביל הועלו בדרכים שונות יהודים ישירות מאתיופיה. עד לתחילת מבצע משה עלו לישראל כ-5,000 יהודים מאתיופיה. בהמשך התבצעו מבצע משה ומבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. משנת 1993 הועלו הפלאשמורה לישראל.
הקליטה בישראל
על מנת להיערך לקליטתם של עשרות אלפי חברי קהילת ביתא ישראל, מדינת ישראל הכינה שתי תוכניות אב. תוכנית האב הראשונה הוכנה בשנת 1985, עם הגעת עולי מבצע משה. תוכנית האב השנייה הוכנה בעקבות מבצע שלמה בשנת 1991. תוכנית האב הראשונה הכילה תוכנית מורכבת ומפורטת. אשר כיסתה נושאים שונים כגון דיור, חינוך, תעסוקה, לצד מדיניות הנוגעת לקבוצות מסוימות בקרב העדה, בהם נשים, בני נוער, ומשפחות חד הוריות. בדומה למדיניות קליטה שיושמה במהלך עליות אחרות, תוכניות האב אימצו גישה פרוצדורלית שיצאה מנקודת ההנחה שרוב העולים דומים באופן כללי לרוב אוכלוסיית מדינת ישראל.[דרוש מקור]
בעשור השנים 1995–2005 נמשכה מגמת השיפור ברמת ההשכלה של יוצאי אתיופיה ועלה שיעור הזכאות לתעודת בגרות איכותית (העומדת בדרישות הקבלה לאוניברסיטאות).[4] שיעור התעסוקה של נשים עלה באופן ניכר מ-22.8% בשנת 1995 ל-50.5% בשנת 2006. שכרן לשעת עבודה נמוך ב-61% לעומת כלל הנשים היהודיות.[4] העולים מאתיופיה דווחו על רמה נמוכה יחסית של בדידות, הן בהשוואה לעולים ממדינות אחרות והן בהשוואה לילידי ישראל. מנגד, בסקר משנת 2007 דיווחו כארבעים אחוז מהנשאלים בקרב עולים מאתיופיה על תחושה ש"אין על מי לסמוך", לעומת 4-16% בקרב ילידי ישראל וארצות אחרות.[4] מניעי העלייה מאתיופיה הם דתיים מעיקרם, בדומה לעלייה ממדינות המערב וממדינות ערב בזמן העלייה ההמונית ובניגוד לעלייה ממדינות חבר העמים. 82% מהנשאלים בקרב העולים מאתיופיה השיבו כי הם מרגישים בבית בישראל, שיעור גבוה בהשוואה לעולים מארצות אחרות, וכך גם שיעור העולים מאתיופיה המגדירים עצמם יהודים.[4] כמו כן, מבין שבע קבוצות העולים שנבחנו, העולים מאתיופיה היו הבטוחים ביותר בכוונתם להישאר בישראל (77%) ובציפייה לשיפור באיכות חייהם בארץ (85%).[4] בנוסף לכך נמצא כי אחוז הגיוס בקרב יהודים יוצאי אתיופיה גבוה מזה של ילידי הארץ (90%), וגם כי אחד מכל שישה מתגייסים מבני הקהילה נשלח במהלך שרותו לכלא הצבאי.[5]
פרופ' אסתר הרצוג טוענת כי המדיניות הממשלתית שמרכזת את העולים מאתיופיה, דבר אשר יוצאי אתיופיה מתנגדים לו, משרתת בעיקר את הביורוקרטיה המשתמשת בהם ככלי לגיוס כספים ושגורמת לשנאת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית וסיווגם כאחרים וכנבדלים וכן יצירת תלות במדינה ובשרותיה. אותם כספים נעלמים לטענתה בתוך המנגנון הביורוקרטי ורובם אינם מופנים לטיפול בעולים.[6]
השמדת מנות הדם
אחת הפרשות המפורסמת הקשורה ליחס המפלה של בני הקהילה היא פרשת השמדת תרומות הדם מ-1996, בה מגן דוד אדום השמיד תרומות דם של עולים מאתיופיה וצאצאיהם שנולדו בארץ, כמדיניות גורפת וללא ידיעת משרד הבריאות או התורמים.
מספר שנים לפני שנחשפה מדיניות זו, נערכו בדיקות HIV בקרב חברי קהילת ביתא ישראל. הבדיקות נערכו בקרב 650 עולים אשר עלו לישראל בין השנים 1984 - 1990 ובקרב 5,200 עולים שעלו לישראל מאתיופיה בין השנים 1990 - 1992. התוצאות הראו כי לא היו נשאי HIV בקרב העולים שעלו לישראל לפני יולי 1990. עם זאת, בקרב 5,200 העולים שעלו במהלך מבצע שלמה היו 118 נשאי HIV, אשר היוו 2.3 אחוזים מכלל האוכלוסייה הנבדקת.[7][8][9][10][11]
מספר ימים לאחר חשיפת מדיניות מד"א, כעשרת אלפים מחברי קהילת ביתא ישראל ערכו הפגנה מול משרד ראש הממשלה. ההפגנה הפכה לאחת ההפגנות הסוערות והאלימות ביותר בישראל עד אז.
המחאה הציבורית הביאה לפיטוריו של מנכ"ל מד"א באותה העת, ולהקמה של ועדת החקירה בראשות של הנשיא לשעבר יצחק נבון. לאחר מספר חודשים הוועדה פרסמה את מסקנותיה: הוועדה קבעה כי מעולם לא היו צריכים להסתיר דבר מה מתורמי הדם, וכי יש לשנות מידית את המדיניות. עם זאת, ההמלצות של ועדת נבון לא יושמו מעולם.
ב-6 בנובמבר 2006 נערכה הפגנה שהפכה לעימות אלים, במחאה על ההחלטה להמשיך במדיניות של השמדת מנות הדם.[12]
משנת 1991 כל העולים מאתיופיה נדרשים לעבור בדיקות HIV, ללא קשר לכוונתם לתרום דם.[13][14][15]
בדצמבר 2016 הוכרז על שינוי המדיניות, ובדומה לתקנות ברוב מדינות המערב ילידי אתיופיה רשאים לתרום דם.[16]
הלם התרבות הראשוני
החיים בישראל גרמו לרבים מקרב העולים החדשים בתחילה לחוות הלם תרבות. רבים מעולי ביתא ישראל, במיוחד אלה שהגיעו מכפרים נידחים באתיופיה, מעולם לא השתמשו במוצרי חשמל והיתקלות ראשונה בהם דרשה תקופת הסתגלות. בנוסף, ההסתגלות למטבח הישראלי הייתה קשה במיוחד עבור חלק גדול מהעולים בתחילה.
ככלל, האינטגרציה של חברי הקהילה בישראל בחברה הישראלית הייתה קשה מאד עבור רבים מהעולים החדשים. כמו כן, בעת העלייה משפחות מורחבות רבות פוצלו בין מרכזי קליטה שונים בארץ. רבים מהעולים נאלצו לשנות את שמם - בתחילה הרשויות בישראל נתנו לרבים מהעולים החדשים שמות עבריים ודרשו כי לכולם יהיו שמות משפחה (באתיופיה לא היו נהוגים שמות משפחה). השינויים הללו יצרו מצב שבו העולים החדשים השתמשו בפועל הן בשמות החדשים והן בשמות הישנים. לימוד עברית היווה אתגר עבור מרבית העולים וחלק ניכר מהם לא הצליחו לשלוט בשפה גם אחרי שנים רבות של מגורים בארץ. כמו כן, המצב בו הרבנות הראשית לישראל הביעה התנגדות להמשך קיום המנהגים הדתיים המסורתיים של חברי הקהילה גרם לבלבול רב בקרב העולים החדשים.
סוציולוגים ישראלים שונים ציינו כי העולים החדשים מאתיופיה נתקלו במגוון בעיות הסתגלות, אשר הובילו להיווצרותן של בעיות פסיכולוגיות אקוטיות שהובילו במקרים קיצוניים למקרי התאבדות בקרב המהגרים בשנים הראשונות לאחר עלייתם לישראל. בשנות ה-90 המאוחרות, שיעור ההתאבדויות בקרב קהילת ביתא ישראל עלה על זה של כל הקהילות האחרות בישראל.
ב-2014 היו כ-30% מהעצירים בכלא אופק (הכלא היחיד בישראל לקטינים) אתיופים. אחוז הגבוה ב-2,000% משיעורם באוכלוסייה.[17]
חינוך
מדינת ישראל מעניקה מלגות חינוך מלאות ליוצאי הקהילה האתיופית.[18]
דיור
הדיור הראשוני
סוגיית הדיור הפכה לבעיה חוזרת ונשנית עם כל גלי העלייה ההמוניים שהגיעו לישראל לכל אורך השנים. במסגרת העלייה של קהילת ביתא ישראל, יושמו פתרונות חדשניים שונים, שכללו בין היתר את קליטתם בתחילה באתרי קרוואנים. לפתרון זמני זה היו שני חסרונות עיקריים: מצד אחד, אוכלוסיות העולים החדשות נדחקו לשולי הערים, ובשל כך נוצרו קבוצות אתניות הומוגניות למדי שלא השתלבו ונטמעו עוד בתחילת תהליך הקליטה בחברה הישראלית. בנוסף, במקרים רבים אתרי הקרוואנים היו ממוקמים באזורים רחוקים למדי מאזורי התעשייה והמסחר בישראל ולא הייתה קיימת תחבורה ציבורית נגישה בקרבתם.
דיור קבע
לאורך השנים, חברי הקהילה עזבו את מרכזי הקליטה ועברו להתגורר בערים וביישובים שונים בכל רחבי ישראל, בעידוד ממשלת ישראל שהעניקה לעולים החדשים הלוואות ממשלתיות נדיבות או משכנתאות בריבית נמוכה כתמריץ לעזיבת מרכזי הקליטה. כיום מעניקה מדינת ישראל סיוע והנחות במשכנתאות לדיור עולי הקהילה האתיופית.
רבות מהשכונות בערים שבהן מתגוררים רובם של יוצאי אתיופיה החלו כמרכזי קליטה בהם שוכנו העולים מאתיופיה כדיור ראשוני ועם חלוף הזמן הסגל עזב את המקום והותיר את העולים באותם מבנים שהיו דיור ציבורי, תופעה זו זכתה לכינוי "מרכז קליטה מתקפל".[19] במקרים אחרים רכישת דירות באזור מסוים על ידי יוצאי אתיופיה, שרצו לגור בקרבה לחברי הקהילה, גרמה לעזיבה של בעלי דירות אחרים באזור ולהגעה של חברי קהילה חדשים במקומם. חלק ניכר מבני הקהילה גרים בשכונות שבהן קיימת התניה ממשלתית בדבר זכאות למשכנתא.
כיום קיימות בישראל שבע שכונות שבהן יוצאי אתיופיה מהווים יותר משליש מהאוכלוסייה: מרכז העיר קריית גת (60.4%), גבעת שרת בית שמש (37.6%), קריית משה ברחובות (54.8%), רמת אליהו בראשון לציון (49.1%), ויצמן-הרצל-קיבוץ גלויות בקריית מלאכי (38.4%), נאות שקד (אזורים) נתניה (38.3%) ואזור מרכז הקליטה במבשרת ציון (40.6%).[20]
אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לפי יישובים (2016):[21]
| מספר | יישוב | מחוז | יוצאי אתיופיה | % באחוזים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | נתניה | מרכז | 11,600 | 5.5 |
| 2 | ראשון לציון | מרכז | 8,200 | 3.3 |
| 3 | באר שבע | דרום | 7,600 | 3.7 |
| 4 | פתח תקווה | מרכז | 7,200 | 3.1 |
| 5 | רחובות | מרכז | 7,200 | 5.3 |
| 6 | אשדוד | דרום | 7,100 | 3.2 |
| 7 | אשקלון | דרום | 6,800 | 5.1 |
| 8 | ירושלים | ירושלים | 6,100 | 0.7 |
| 9 | חדרה | חיפה | 5,600 | 6.1 |
| 10 | חיפה | חיפה | 5,500 | 2.0 |
| 11 | קריית גת | דרום | 4,700 | 9.0 |
| 12 | רמלה | מרכז | 4,100 | 5.4 |
| 13 | בית שמש | ירושלים | 3,900 | 3.6 |
| 14 | לוד | מרכז | 3,800 | 5.2 |
| 15 | קריית מלאכי | דרום | 3,600 | 16.6 |
| 16 | עפולה | צפון | 3,500 | 7.5 |
| 17 | יבנה | מרכז | 3,100 | 7.1 |
| 18 | תל אביב - יפו | תל אביב | 2,800 | 0.6 |
| 19 | בת ים | תל אביב | 2,500 | 1.9 |
| 20 | חולון | תל אביב | 2,200 | 1.1 |
| 21 | נתיבות | דרום | 1,700 | 5.6 |
| 22 | קריית ביאליק | חיפה | 1,600 | 4 |
| 23 | גדרה | מרכז | 1,600 | 6.2 |
| 24 | קריית ים | חיפה | 1,500 | 4 |
| 25 | פרדס חנה-כרכור | חיפה | 1,400 | 4 |
| 26 | קריית מוצקין | חיפה | 1,350 | 3 |
| 27 | אור יהודה | תל אביב | 1,300 | 4 |
| 28 | נס ציונה | מרכז | 1,300 | 3 |
| 29 | מעלה אדומים | יהודה ושומרון | 1,200 | 3 |
| 30 | באר יעקב | מרכז | 1,200 | 6 |
| 31 | קריית אתא | חיפה | 1,200 | 2 |
| 32 | קריית עקרון | מרכז | 1,000 | 10 |
| 33 | יקנעם עילית | צפון | 1000 | 5 |
| 34 | מבשרת ציון | ירושלים | 950 | 4 |
| 35 | טירת הכרמל | חיפה | 850 | 4 |
| 36 | מגדל העמק | צפון | 850 | 3 |
| 37 | כרמיאל | צפון | 800 | 2 |
| 38 | ראש העין | מרכז | 760 | 2 |
| 39 | כפר סבא | מרכז | 750 | 1 |
| 40 | צפת | צפון | 720 | 2 |
| 41 | כפר יונה | מרכז | 720 | 3 |
| 42 | אופקים | דרום | 670 | 3 |
| 43 | נצרת עילית | צפון | 660 | 2 |
| 44 | שדרות | דרום | 630 | 3 |
| 45 | גן יבנה | מרכז | 520 | 2 |
| 46 | בני ברק | תל אביב | 500 | 0.3 |
| 47 | ערד | דרום | 430 | 2 |
| 48 | אילת | דרום | 400 | 1 |
| 49 | יהוד | מרכז | 350 | 1 |
| 50 | הרצליה | תל אביב | 340 | 0.3 |
| 51 | מזכרת בתיה | מרכז | 330 | 3 |
| 52 | נשר | חיפה | 330 | 1 |
| 53 | בית שאן | צפון | 300 | 2 |
| 54 | נהריה | צפון | 300 | 1.0 |
דת
 |
ראו גם – ביתא ישראל#מיסיון והתחדשות |
באמצע המאה ה-19 עם הגעת הידיעות על פעילות המיסיון הנוצרי בקרב ביתא ישראל החלו רבנים באירופה ובארץ ישראל ובראשם הרב עזריאל הילדסהיימר לפעול למען עצירת הפעילות ולשינוי דתה של ביתא ישראל ליהדות הרבנית. הרבנים חיפשו מועמד מתאים לשליחות ופרופ' יוסף הלוי נידב עצמו ויצא לאתיופיה במימון הברון רוטשילד. לאחריו הגיע תלמידו, יעקב פייטלוביץ' שהחל בפעילות ולקח עמו שני נערים גטה ירמיהו ותאמרת עמנואל ללימודים באירופה. ב-1913 נפתח בית ספר ראשון בכפר וולקה שבו הורו ירמיהו ואחיו יוסף ובשנת 1924 נפתח בית ספר גדול יותר בעיר אדיס אבבה בהנהלת עמנואל. פייטלוביץ' שלח 23 נערים נוספים שאותם איתר ללימודים מחוץ לאתיופיה וכן גייס גם מורים יוצאי תימן מאסמרה.
ב-1953 נשלח הרב שמואל בארי מטעם המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של הסוכנות היהודית שייסד יחד עם יונה בוגלה את בית הספר העברי באסמרה שבו למדו נערים וכהנת. בשנים 1955 ו-1965 הגיעו לישראל עשרים ושבעה נערים מהקהילה שלמדו בבית הספר באסמרה לכפר בתיה. צעירים אלו הוכשרו כמורים שישובו לקהילתם. ב-1957 נסגר בית הספר באסמרה והוא מועבר לכפר איזווה. בוגרי אסמרה וכפר בתיה מקימים בתי ספר נוספים בשאר כפרי היהודים, ב-1958 מועבר בית הספר של אסמרה לכפר אמבובר וזאת לאחר התנכלויות מצד השכנים הנוצרים. בשנת 1960 מחליפים הארגונים היהודיים לרבות רשת אורט ואז"ע את הסוכנות היהודית ונפתחים בתי ספר חדשים בכפרים רבים. בשנת 1981 עת התגברות היציאה של ביתא ישראל למחנות הפליטים בסודאן הורה הממשל האתיופי להפסיק את הפעילות החינוכית.
מעמד הלכתי
הדיון על מעמדם של ביתא ישראל בהלכה הרבנית החל באמצע המאה ה-19 כשאר זה מתכתב עם המחקר המדעי בדבר 'הגזע היהודי'.[22] בשנת 1954 הביע הרב הראשי האשכנזי הרצוג את עמדתו כלפי ביתא ישראל ופסק שיש לגייר לחומרא את כל בני ביתא ישראל וזאת על סמך המחקר המדעי בדבר קיום הגזע היהודי ששלל את שייכותם של ביתא ישראל לאותו הגזע.[22] פסיקה זו גרמה לגיורם של אלפים מביתא ישראל עד למחאתם בקיץ-סתיו 1985, המחאה גרמה לרבנות הראשית לבחון שוב את הנושא על סמך אזכורים של הקהילה בספרות הרבנית. לאחר זאת הכריזה הרבנות הראשית על כך שביתא ישראל מוחזקת כקהילה יהודית לכל דבר וספקות יתעוררו רק לצורך רישום נישואין בלבד וששם יבדק אם אצל המועמד/ת יש יחוס נוכרי, אם כן יש צורך לעבור טבילה בלבד. הרבנות הראשית הוציאה הנחיות לרשמי נישואין, אך אלו סירבו לעסוק בנושא וזו מינתה בתחילה את הרב דוד שלוש כרשם נישואין ולאחר מכאן הקימה את משרד הרב הראשי ליהדות אתיופיה בראשות הרב יוסף הדנה אשר מנפיק אישורי יהדות לאחר בירור יוחסין.[23]
עבור בני הפלאשמורה, קבלת אזרחות מותנית בגיור גמור.[24][25] [דרוש מקור]
מעמד הכהנת
- ערך מורחב – כהן (ביתא ישראל)
מעמד הכהנת (הקייסים) עלה כנושא דחוף בקהילה בשנת 1990 כאשר הליקה כהנת מנשה זמרו עלה לישראל ומספר כהנת החלו להתאגד סביבו ולדרוש הכרה בהם כרבנים והכרה בהיימנות. עד שנת 1992 מחאתם של הכהנת לא זכתה להתייחסות, בשנה זו החלו צעירים יוצאי אתיופיה שברובם הגדול היו חילונים ומשכילים לארגן מחאות והפגנות שחלקן היו אלימות בדרישה להכיר בהיימנות ובכהנת. לאחר זאת, המחאה זכתה להתייחסות ציבורית וממסדית רחבה. הרבנות השיבה שהיא אינה יכולה להרשות הכרה בהיימנות כיוון שאז יווצר מצב הלכתי לאותה הקבוצה שיהיה דומה לקראים. בנובמבר 1992 המליצה ועדה ממשלתית מיוחדת בנושא להכיר בכל הכהנת ולשלבם במועצות הדתיות וכן בכך שהכהנת יצטרכו לעבור קורסי רבנות שבסופם הם יוכרו כרבנים. במקביל לכך החלו הכהנת שהגיעו לישראל לפני שנות ה-90 ושעברו קורסי רבנות לפעול כמתווכים בין הצדדים. נעשו מאמצים לכלול כהנת בתוך המועצות הדתיות, אך רבנים רבים התנגדו לכהנת שלא עברו קורסי רבנות.[26] בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסדר והרבנות הסכימה להעסיק 60 כהנת.
כיום
לאורך השנים התגבש בישיבות השונות ברחבי ישראל דור חדש של רבנים ממוצא אתיופי, אשר הופכים בהדרגה למנהיגים דתיים החדשים.
רוב המסורות הדתיות של הקהילה הולכות ונעלמות בהדרגה גם כן, בעיקר על רקע ההווי הישראלי ועל רקע ההתנגדות לקיומם של הטקסים הללו מצד הרבנות הראשית לישראל. בנוסף, הרוב המכריע של הילדים ובני הנוער של חברי הקהילה לומדים בבתי ספר המשתייכים למערכת החינוך הישראלית, אשר מקדמת את הטמעתם של המנהגים הרבניים.
כיום ישנו חיכוך דתי בין אלו המקבלים עליהם את דבר הרבנים לבין אלו ההולכים לפי הכהנת בין הנושאים מעוררי המחלוקת היא השחיטה. רוב יוצאי אתיופיה מגדירים עצמם כיום כמסורתיים המקבלים על עצמם את הדת הרבנית וחלקים מההיימנות, 20% הם דתיים לאומיים ו-5% חרדים.[27]
בשנת 2018 המשרד לשירותי דת החל בהיערכות ליישום החלטת הממשלה למינוי קייסים ורבנים ושילובם במועצות הדתיות[28]
השכלה
כאשר העולים הגיעו לראשונה לישראל לא הייתה לרובם הגדול השכלה או הכשרה כלשהי המועילה לכלכלה מערבית, נוסף לכך הם לא ידעו עברית. מרבית העולים שהגיעו מהכפרים היו אנלפביתים (על פי אחת הערכות, 90% בקרב המבוגרים בגילאים 37 ומעלה)[29] זאת על אף שצעירי העדה היו משכילים בשיעור רב יותר וקבוצת מיעוט בקרב עולי ביתא ישראל כן למדה בבתי ספר תיכוניים באתיופיה.
מערכת החינוך
במהלך שנות ה-80 החליטה ממשלת ישראל לשלוח את כל ילדי העולים לבתי הספר של החינוך הממלכתי-דתי במהלך שנתם הראשונה בישראל, אך גם לאחר שנתם הראשונה ילדים רבים המשיכו באותה מערכת החינוך ומערכת החינוך הממלכתית נותרה כמעט וריקה מיוצאי אתיופיה. עם הגעת הגל של תחילת שנות ה-90 הממשלה יזמה הקמה של כיתות נפרדות שבהן למדו רק יוצאי אתיופיה ובכיתות מסיומות לימדו מורות חיילות או בנות שירות לאומי שהיו חסרות הכשרה מקצועית.[30] הרבנות הראשית, אמנם לא קשרה את מעמדה ההלכתי של ביתא ישראל לחינוך דתי, ולכן שיתפה פעולה עם הכהנים שחששו מחילון של צעירי הקהילה ועודדו את הורי התלמידים לרשום את ילדיהם לחינוך הדתי.[31] משרד הקליטה וארגונים יוצאי אתיופיה ניסו לקדם בתי ספר ממלכתיים, אך נחלו הצלחה קטנה שכן רבים מיוצאי אתיופיה העדיפו והתרגלו לחינוך הדתי.[30]
השכלה גבוהה
עד שנת 2005, 3,000 תלמידים סיימו בהצלחה את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה, ו-1,500 נוספים סיימו בהצלחה את לימודיהםברסיטאות. עם זאת, רבים מהם חוו קשיים בהשתלבות בשוק העבודה הישראלי. בישראל קיים חוק המפלה לטובה את יוצאי אתיופיה, במערכת ההשכלה הגבוהה. על פי החוק כל יוצאי אתיופיה, גם אלו שכבר נולדו בישראל, זכאים למימון מלא מהמדינה ללימודי תואר ראשוןברסיטה.
סטודנטים יוצאי אתיופיה מתמודדים עם קשיים משפחתיים רבים המשליכים על יכולתם להשתלב בהצלחה, למשל היעדר תמיכה כלכלית מצד המשפחה וצורך לסייע בפרנסתה. ליוצאי אתיופיה גם קשיים לימודיים ייחודיים הנובעים בין השאר מפערי תרבות ומחוסר במידע שיאפשר בחירה נבונה של תחום הלימודים.[32] נכון לשנת 2015/16, מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה נמצא במגמת עלייה ועומד על 2,966, בהשוואה ל-747 סטודנטים בשנת 1999.[33]
תעסוקה
בשל ההבדל המשמעותי בין הכישורים של קהילת ביתא ישראל והצרכים של החברות בישראל, שיעורי אבטלה גבוהים נפוצים בקרב חברי קהילת ביתא ישראל: בשנת 2005 עמד שיעור האבטלה על 65% בקרב גילאי 45 ומעלה. הדור הצעיר של חברי הקהילה אשר נולד או גדל בישראל זכה להצלחה רבה יותר בקליטתם במשק הישראלי, בעיקר עקב קבלת חינוך מודרני, אם כי השיעור הממוצע של האנשים המשכילים בקרב קהילת ביתא ישראל עדיין קטן יותר מזה של יתר בני נוער במגזר היהודי, וגורם זה מעכב את הופעתה של קבוצת מעמד ביניים גדולה של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
דו"ח בנק ישראל לשנת 2006 הציג נתונים למידת היקלטות בני הקהילה בישראל.[34] הדו"ח מצביע על שורה של ליקויים באופן ההשקעה הממשלתית בקליטת בני הקהילה וממליץ על נקיטת מדיניות לפיזור העולים ברחבי הארץ. כמו כן מומלץ להגדיל את המשאבים העומדים לרשות בתי הספר אליהם נשלח שיעור גבוה של תלמידים מבני הקהילה ולהימנע מתופעות של הסללה. לבסוף ממליץ הדוח להרחיב את מערך ההכשרה המקצועית לבני הקהילה ולשקול העדפה מתקנת בשילובם בשירות הציבורי.
מחקר שנערך ב-2011 מראה כי 53% מהמעסיקים אינם מעוניינים בעובדים אתיופים, בלא קשר לכישוריהם, וכן שכ-70% מהמעסיקים לא יקדמו את עובדיהם האתיופים.[35] מחקר שפורסם ב-2012 מצא שיוצאי אתיופיה מרוויחים 30% -40% פחות מערביי ישראל כיוון שרבים מהם מועסקים בתוך קהילתם עצמם שהיא קטנה ומצומצמת יותר מאשר מגזרים אחרים כגון הערבי ויוצאי ברית המועצות לשעבר.[36]
מחקר של ניצה קסיר מבנק ישראל הראה כי עם הוותק בארץ גדלה ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בתעסוקה, ושיעורי התעסוקה שלהם כיום גבוהים. עם זאת הם נקלטים ברמות שכר נמוכות לשיעורי העוני בקרבם גבוהים.[37]
במערכת הביטחון
- ערך מורחב – מערכת הביטחון הישראלית
שיעור הגיוס בקרב יוצאי אתיופיה הוא מן הגבוהים ביותר מבין האוכלוסיות השונות. לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2012, על פי נתוני אגף כוח אדם בצה"ל, "סך החיילים יוצאי אתיופיה, אשר שירתו בצה"ל בסוף שנת 2010, היה כ-5,800 . בשנה זו התגייסו כ-2,430 יוצאי אתיופיה, ושיעור גיוסם היה כ-86% לעומת 74% בכלל צה"ל. עובדה זו מעידה על מוטיבציה גבוהה. ואולם, לאחר הגיוס חל שבר, וחיילים יוצאי אתיופיה נקלעים לליקויי שירות בשיעורים גבוהים."[38] בתחילת 2013 דווח, כי כמחצית מיוצאי אתיופיה ששרתו בצה"ל, נכלאו בכלא צבאי עקב עבירות שונות.[39] נכון ליולי 2018, ישנם 559 ישראלים ממוצא אתיופי בשירות הקבע מתוך כ 40.000 משרתים. הם מהווים 1.4% מכלל משרתי הקבע. רק 82 אנשי קבע ממוצא אתיופי הם גברים (15%), מול 477 נשים (85%). 21% ממשרתי הקבע האתיופים הם אקדמאים, 31% הם הנדסאים/טכנאים ו 48% מהם ללא השכלה. רוב אנשי הקבע האתיופים הינם נגדים ע"פ הפילוח הבא: סמל - 1 סמ"ר - 52 רס"ל - 138 רס"ר - 55 רס"ם - 48 רס"ב - 40 רנ"ג - 7 אוכלוסיית הקצינים האתיופים קטנה מאוכלוסיית הנגדים, להלן פילוח הדרגות: קא"ב - 2 סגן - 54 סרן - 76 רס"ן - 83 סא"ל - 2 אל"ם - 1
תרבות
תרבותה של ביתא ישראל באתיופיה הייתה התרבות החבשית שהיא תרבותם המשותפת של האמהרים והתגרים (החבשים), המזוהה גם כתרבות הכל-אתיופית.
שפה
השפה העיקרית המשמשת לתקשורת בין אזרחי ישראל ובין חברי קהילת ביתא ישראל בישראל היא עברית ישראלית. רוב חברי קהילת ביתא ישראל שעלו לישראל נוטים להמשיך לדבר באמהרית ותגרית בבתיהם עם בני משפחותיהם וחבריהם.
המטבח האתיופי
- ערך מורחב – המטבח האתיופי
אמנות
- ערכים מורחבים – קדרות ביתא ישראל · מוזיקה אתיופית · מחול באתיופיה
אפליה עדתית
הרשויות הישראליות, המודעות למצבם של חברי הקהילות האפריקניות ביתר המדינות המערביות, הפעילו פרויקטים שונים על מנת למנוע התפתחות דפוסים של אפליה על בסיס אתני.[דרוש מקור] האתגרים הפנימיים של קהילת ביתא ישראל הפכו מורכבים יותר בשל עמדות גזעניות שעלו לאורך השנים מצד גורמים מסוימים בחברה הישראלית ובממסד הרשמי. גילויי גזענות, או דעות קדומות, עדיין מתרחשים לעיתים בישראל כלפי קהילת ביתא ישראל, במיוחד במקומות בהם ישנם ריכוזים גבוהים של חברי קהילת ביתא ישראל.
בשנת 2002 פורסם שאוכלוסיית העולים כוללת צאצאי עבדים (ברייה) שגויירו ושיוצאי קהילת ביתא ישראל נוהגים איסור להינשא להם גם בישראל.[40] נושא זה נחקר, בין השאר, על ידי ההיסטוריון סטיבן קפלן.
סקר שפורסם בחורף 2004 הראה ש-75% מהישראלים שאינם מגלות אתיופיה מוכנים שילדיהם ילמדו עם ילדים יוצאי גלות אתיופיה, 55% מוכנים להתגורר בשכנות לאתיופים ו-26% מוכנים שילדיהם יתחתנו עם אתיופי.[41] סקר שפורסם בקיץ 2012 מצביע על כך ש-24% מהציבור הלא-אתיופי יהיה מוכן שילדיו יתחתנו עם אתיופים, 23% מהם יהיו מוכנים לגור בשכנות ליוצאי אתיופיה ו-47% מהנשאלים יסכימו שילדיהם ילמדו עם ילדים ממוצא אתיופי באותה הכיתה.[42]
בשנת 2005 ראש עיריית אור יהודה סירב לקלוט את חברי קהילת ביתא ישראל ביישוב, לטענתו בשל חשש מירידת הערך של הנדל"ן ובשל חשש מעלייה בכמות הפשיעה.[43]
בשנת 2009 שלושה בתי ספר דתיים בפתח תקווה סירבו לקבל תלמידים מקהילת ביתא ישראל. המנהיג הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף איים לפטר מנהלי בתי ספר המשתייכים למערכת החינוך של ש"ס, אם אלו יסרבו לקבל לבתי הספר תלמידים מקהילת ביתא ישראל. בעקבות הפרשה משרד החינוך החליט להפסיק לממן את שלושת בתי הספר שסירבו לקבל את התלמידים. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אף הביע את סלידתו מהמקרה וכינה אותו "פיגוע במוסר".[44][45]
הפגנות
- ערך מורחב – הפגנות יוצאי אתיופיה
ב-1996 נחשפה המדיניות של מגן דוד אדום להשמיד מנות דם של אתיופים. כעשרת אלפים מחברי קהילת ביתא ישראל ערכו הפגנה מול משרד ראש הממשלה. כוחות המשטרה המצומצמים במקום אשר ציפו להפגנה שקטה ומצומצמת, הופתעו כאשר ההפגנה הפכה אלימה וכאשר המפגינים יידו אבנים, מקלות ומוטות פלדה על השוטרים. כוחות המשטרה מנגד ניסו להדוף את המפגינים עם כדורי גומי, זרנוקי מים וגז מדמיע. זו הייתה אחת ההפגנות הסוערות ביותר בתולדות מדינת ישראל: כ-41 שוטרים ו-20 מפגינים נפצעו בהפגנה, וכמו כן נגרמו נזקים לכ-200 מכוניות אשר היו שייכות לעובדי משרד ראש הממשלה.
ב-6 בנובמבר 2006, הפגנה אותה ערכו מאות יוצאי אתיופיה הפכה לעימות אלים מול כוחות המשטרה כאשר המפגינים ניסו לחסום את הכניסה לירושלים במחאה על החלטת משרד הבריאות להמשיך את מדיניות השמדת תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, בנוסף להשמדת מנות הדם של תורמים אחרים המשתייכים לקבוצות בעלות סיכון פונציאלי גבוה יחסית למחלות זיהומיות.[46]
ב-27 באפריל 2015 פורסם סרטון המתעד תקרית בחולון, בו נראה שוטר יס"מ ומתנדב מכים את דמאס פיקדה, חייל ממוצא אתיופי.[47] הסרטון עורר סערה ובעקבותיו נערכו הפגנות בתל אביב ובירושלים וערים נוספות. ההפגנה בתל אביב התפתחה למהומה אלימה. בעקבות ההפגנה הוקמה וועדה ב-2016 למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ברשות אמי פלמור.
פוליטיקה
שגרירות ישראל
בשנת 2012 ממשלת ישראל מינתה לראשונה שגרירה יוצאת אתיופיה - בליינש זבדיה.[48] לדברי שר החוץ דאז, אביגדור ליברמן, צעד זה היווה ציון דרך חשוב במאבק בדעות קדומות.[49]
.jpg)
הכנסת
יוצאי אתיופיה מזדהים בעיקר עם המרכז-ימין הפוליטי. רבים מיוצאי אתיופיה נרתעים מלהצביע למפלגות שמאל מוצהרות כמו העבודה, גלגולה של מפא"י, המזוהה עם תקופת שלילת השבות ועם עמדות מדיניות של השמאל הפוליטי.[50]
על-מנת שיהיה ייצוג פרופורציונלי בכנסת ליוצאי אתיופיה שמהווים כמעט 2% מאוכלוסיית ישראל, צריכים להיות להם לפחות שני מושבים כך שישקפו את אותם שני אחוזים מתוך 120 חברים בסך הכל.
בכנסת ה-14 כיהן חבר הכנסת הראשון יוצא אתיופיה- אדיסו מאסלה מטעם מפלגת העבודה. בעברו היה חבר בארגון היחאפה המרקסיסטי באתיופיה, ובישראל הפך לחבר כנסת בבחירות שהתקיימו בשנת 1996.
לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה בשנת 2006, הוקמה מפלגת עתיד אחד בראשות ד"ר אברהם נגוסה, אשר החשיבה עצמה כנציגה פוליטית של יוצאי אתיופיה. אף על פי כן, המפלגה לא זכתה לעבור את אחוז החסימה לאחר שקיבלה 14,005 קולות ובעקבות כך החליטה להתפרק.
בכנסת ה-17 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה- נציגה של מפלגת קדימה, שלמה מולה, ונציגה של מפלגת ש"ס, הרב מזור בהיינה.
בכנסת ה-18 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה- שלמה מולה ממפלגת קדימה, ואללי אדמסו ממפלגת הליכוד.
במפלגות נוספות קיבלו יוצאי אתיופיה ייצוג ברשימות, אך הם לא נכנסו לכנסת בגלל מחסור במנדטים: בשנת 2009 צירפה שוב מפלגת ש"ס לרשימתה לכנסת את הרב יוצא אתיופיה, והח"כ לשעבר, מזור בהיינה. מפלגות אחרות הציבו גם הם מועמדים יוצאי אתיופיה כמו ד"ר אברהם נגוסה בבית היהודי, נגסט מנגשה במרצ, ויששכר מקונן בישראל ביתנו.
בכנסת ה-19 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה ושניהם מטעם מפלגת יש עתיד- שמעון סולומון, ופנינה תמנו-שטה שהיא חברת הכנסת הראשונה מהקהילה שהיא גם אישה.
בכנסת ה-20 מכהנים שלושה חברי כנסת יוצאי אתיופיה- ד"ר אברהם נגוסה ממפלגת הליכוד, פנינה תמנו-שטה ממפלגת יש עתיד (התמנתה שוב ב-2018 עקב התפטרותו של יעקב פרי), ואשר פנטהון סיום ממפלגת כולנו (שהתמנה בתחילת ינואר 2019 עקב התפטרותו של יואב גלנט ויכהן במהלך פגרת הבחירות).
בכנסת ה-21 יכהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה ושניהם מטעם רשימת כחול לבן- פנינה תמנו-שטה, וגדי (דסטאו/דסטה) יברקן. במפלגת מרצ קיבלו יוצאי אתיופיה ייצוג נוסף (במקום השישי), אך היא לא נכנסה לכנסת בגלל מחסור במנדטים- מהרטה ברוך-רון.
חברי מועצות ועירייה
סגנית ראש עיריית תל אביב: מהרטה ברוך-רון (מאז 2013. בעברה מנחה בערוץ הילדים, ומשתתפת ב"השגריר")
ארגונים
ארגונים רבים פועלים בקרב יוצאי אתיופיה ועוסקים בשלל נושאים החל מבריאות, דרך הכשרה מקצועית ותעסוקה ועד לייעוץ משפטי. בין הארגונים הידועים:
- אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה: ארגון חברתי העוסק בשלל נושאים, ממשיך דרכה של האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה (AAEJ) שפעלה בין 1969–1993.
- פידל: הוקמה בשנת 1996 ופועלת למען חינוך ושילוב חברתי של בני נוער באמצעות מגשרים בבתי הספר, הפעלת מרכזי נוער ברחבי ישראל וניהול תוכניות קהילתיות להורים.
- עולים ביחד: הוקמה בשנת 2006 ועוסקת בקידום מנהיגות ומצוינות בתעסוקה.
- טבקה: ארגון משפטי שהוקם ב-1999 ואשר מעורב בפסקי דין רבים העוסקים בקהילה.
- טנא בריאות: עמותה לקידום בריאות יוצאי אתיופיה בישראל, באמצעות מומחי בריאות יוצאי אתיופיה ובשיתוף הקהילה.
- היווט: עמותה שהוקמה על ידי נשים מהקהילה, לעזרה בהתאקלמות תוך תמיכה במשפחה ובפרט בהיבט של פעילויות לילדים ובני נוער.
- טק קריירה: עמותה שהוקמה כדי לסייע ליוצאי אתיופיה להשתלב בתעשיית ההיי-טק.
- תב“ת: מפעיל תוכניות שונות לקידום קליטת עולים.
ראו גם
|
עיינו גם בפורטל
פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רובדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד. |
לקריאה נוספת
- גדי בן-עזר, כמו אור בכד: עלייתם וקליטתם של יהודי אתיופיה, ראובן מס, 1992
- אסתר הרצוג, הביורוקרטיה ועולי אתיופיה - יחסי תלות במרכז הקליטה, צ'ריקובר, 1998
- סטיבן קפלן ושושנה בן-דור, יהודי אתיופיה - ביבליוגרפיה מוערת, יד בן-צבי, 1998
- יהודה שנהב, יוסי יונה (עורכים), גזענות בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008 (פתח דבר)
- נמרוד גריסרו ואליעזר ויצטום (עורכים), היבטים חברתיים, תרבותיים וקליניים של עולי אתיופיה בישראל,ברסיטת בן-גוריון בנגב והסוכנות היהודית לארץ ישראל, 2012, מסת"ב 978-965-536-079-0
- שלי אינגדאו-ונדה, חוסן בהגירה, הסיפור של יהודי אתיופיה בישראל, הוצאת רסלינג, 2019
- שירה שאטו, הנרטיבים השונים של מסע עליית יהודי אתיופיה,ברסיטה העברית, 2011.
- ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, ״יוצאי אתיופיה - על תעסוקה, השכלה ועוני״, הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2016.
- עירית אייזיק, שרית אלנבוגן-פרנקוביץ'. (2017). ילדים נפגעי התעללות והזנחה בני הקהילה האתיופית. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
קישורים חיצוניים
- אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
- אנדנת - מרכז רוחני והדרכה ארצי לקהילת יוצאי אתיופיה
- מלקם - פורטל יוצאי אתיופיה
- מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך (הקישור אינו פעיל, 17 בנובמבר 2018)
- Ethiostruggle - אתיופים ברשת
- Y.E.S - סטודנטים אתיופים צעירים
- מאגר מומחים אתיופים במגוון תחומים ״TOPLIST״ - ביוזמת משרד המשפטים
- חדווה אייל, דפו פרוורה, אמצעי למנעת היריון באמצעות זריקה. מחקר על מדיניות השימוש בקרב הקהילה האתיופית בישראל, אמי - ארגון המיילדות בישראל, וארגון אשה לאשה - המרכז הפמיניסטי בחיפה
- נירית בן-ארי, 20 שנה למבצע שלמה - מי אפה את הלחם?, הארץ, 28 במאי 2011
- ובאו האובדים - על הספר מסיני לאתיופיה
בן שלו, הדור הצעיר של מוזיקאים ממוצא אתיופי פורץ לתודעה בלי לבקש יפה רשות, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2018- אורטל מוגוס, מהיום אני לא דני, תקראו לי אשגר, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בדצמבר 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הודעה לעיתונות, "הקהילה האתיופית בישראל - לקט נתונים לרגל חג הסיגד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 14 בנובמבר 2017
- ^ "הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר", החלטה מספר 716 של הממשלה מיום 15.11.2015, באתר משרד ראש הממשלה
- ^ על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יוצא אתיופיה הוא מי שנולד או שאביו נולד באתיופיה
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 ג. חביב, ח. הלבן-אילת, א. שץ, י. אלמוג, מעקב אחר אינדיקטורים מרכזיים למצבה של האוכלוסייה האתיופית ברמה הארצית, דמ-10–560, מכון ברוקדייל, דצמבר 2010
- ^ "דוח שנתי 60א לשנת 2010", מבקר המדינה, 13 בינואר 2010, עמ' 64
- ^ אסתר הרצוג, דעות, צ'ריקובר, 2004, עמ' 117
- ^ Alkan ML, Maayan S, Belmaker I, Arbeli Y, Mani N, Ben-Yshai F, Serological markers for hepatitis B and treponemal infection among HIV carriers from Ethiopia, Isr J Med Sci. 1993 Jun–Jul;29(6–7):390-2 PMID 8349459
- ^ בישראל
- ^ Pollack S, Ben-Porath E, Fuad B, Raz R, Etzioni A., Epidemiological and serological studies in HIV-infected Ethiopian immigrants to Israel, Acta Paediatr Suppl. 1994 Aug;400:19–21. PMID 7833553
- ^ Bentwich, Z.; Weisman, Z.; Moroz, C. ; Bar-Yehuda, S.; Kalinkovich, A. Immune Dysregulation in Ethiopian Immigrants in Israel: relevance to helminth infections?, Clinical & Experimental Immunology. 103(2):239–243, February 1996. PMID 8565306
- ^ Bar-Yehuda S, Weisman Z, Kalinkovich A, Vonsover A, Zlotnikov S, Jehuda-Cohen T, Bentwich Z., High prevalence of HIV-specific immunity in Seronegative Ethiopian Immigrants in Israel, AIDS. 1997 Jan;11(1):117-8, PMID 9110085
- ^ Ethiopian-Israelis Clash with Police, Disrupt Jerusalem Traffic over Discarding of Donated Blood - iht,africa,Israel Blood Protest - Africa & Middle East - International Heral...
- ^ Leroy Walters, Ethical Issues in the Prevention and Treatment of HIV Infection and AIDS, Science, 1988 Feb 5;239(4840):597–603
- ^ Gerald M. Oppenheimer, In the eye of the storm: The epidemiological construction of AIDS, pp. 267–300 in Elizabeth Fee and Daniel M. Fox, eds., AIDS: The Burdens of History, (University of California Press, 1988) מסת"ב 978-0-520-06395-2
- ^ Farmer P., AIDS and accusation. Haiti and the Geography of Blame, University of California Press, Berkeley, 1992. מסת"ב 978-0-520-08343-1 p. 210-228
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4890360,00.html מדיניות חדשה: יוצאי אתיופיה יוכלו לתרום דם
- ^ ח"כ תמנו שטה
- ^ יוצאי אתיופיה. משרד העליה והקליטה.
- ^ גדי בן-עזר, כמו אור בכד, עמ' 144-142
- ^ "אוכלוסייה ממוצא אתיופי, ביישובים ובאזורים סטטיסטים נבחרים", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2013
- ^ "האוכלוסייה ממוצא אתיופי - בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2016
- ^ 22.0 22.1 Don Seeman, "Ethnographers, Rabbis and Jewish Epistemology: The Case of The Ethiopian Jews", Tradition 25 (4), 1991, pp. 12-29
- ^ קורניאלדי, יהדות אתיופיה - זהות ומסורת, עמ' 229-217
- ^ גיור: סטטיסטיקה עכשווית באתר מכון עתים
- ^ גיור משפחות עולים דיון בוועדת העלייה בכנסת, יולי 2009
- ^ Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 75-76
- ^ שלוה וייל, "יהודי אתיופיה: הטרוגניות של עדה", בתוך היבטים חברתיים, תרבותיים וקליניים של עולי אתיופיה בישראל (עורכים: נמרוד גריסרו ואליעזר ויצטום),ברסיטת בן-גוריון בנגב והסוכנות היהודית לארץ ישראל, 2012, עמ' 30-29
- ^ ערוץ 7, 40 רבנים חדשים לקהילה האתיופית, באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2018
- ^ Teshome G. Wagaw, For Our Soul: Ethiopian Jews in Israel, Wayne State University Press, 1993, p. 74
- ^ 30.0 30.1 Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 86-88
- ^ שמואל כ"ץ, "הרבנות הראשית ומערכת החינוך הדתי", עמ' 26-23
- ^ ברכי בן סימון, דגנית לוי, פאולה כאהן-סטרבצ'ינסקי, השתלבות צעירים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה: גורמים מסייעים וחסמים, באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, 2018
- ^ יוצאי אתיופיה בהשכלה גבוהה בישראל, תש"ס (1999/2000) - תשע"ו (2015/2016), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ דוח בנק ישראל לשנת 2006, עמ' 170-174
- ^ דוד רגב, אין כניסה לאקדמאי ערבי, חרדי או אתיופי, ynet , 9 בנובמבר 2009
- ^ תחתית שוק העבודה: אתיופים - מקבלי השכר הנמוך בישראל, TheMarker , 5 במרץ 2012
- ^ ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, ״יוצאי אתיופיה - על תעסוקה, השכלה ועוני״, הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2016
- ^ דוח מבקר המדינה - דוח שנתי 63ג לשנת 2012 ולחשבונות שנת הכספים 2011, פרק ראשון, עמוד 53
- ^ [1][2]
- ^ העבדים של יהודי אתיופיה, באתר "המולטי יקום של אלי אשד".
- ^ סקר: רק 55% מוכנים לגור ליד אתיופים, ynet , 28 באוקטובר 2004
- ^ רה"מ חתם על אמנה נגד אפליית אתיופים, nrg, 21 באוגוסט 2012
- ^ Yuval Azoulay and Yulie Khromchenko (2005-09-04). "Ethiopian children cannot go to school in Or Yehuda while politicians argue". Haaretz. נבדק ב-2012-03-04.
- ^ "Deal reached on Petah Tikva Ethiopian olim", Jerusalem Post, Aug 31, 2009. http://www.jpost.com/Home/Article.aspx?id=153392
- ^ Olmert: Ethiopian Jews are right to feel discriminated against
- ^ Ethiopian-Israelis clash with police, disrupt Jerusalem traffic over discarding of donated blood - iht,africa,Israel Blood Protest - Africa & Middle East - International Heral...
- ^ יוסי אלי, שוטר היס"מ שהיכה חייל בחולון יפוטר: "אין לו מקום במשטרה", באתר וואלה!, 28 באפריל 2015
- ^ יוסי זילברמן, לראשונה: שגרירה בת העדה האתיופית, באתר מאקו, 28 בפברואר 2012
- ^ J’lem appoints first Ethiopian-born ambassador. Jerusalem Post, 02/28/2012
- ^ Tanya Schwarz, Ethiopian Jewish Immigrants in Israel: The Homeland Postponed, Routledge, 2001, pp. 88-89
