ישראל אומן
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה | 8 ביוני 1930 (גיל: 93) |
---|---|
ענף מדעי | תורת המשחקים |
תרומות עיקריות | |
עבודות בתחום תורת המשחקים |
ישראל אוֹמַן (Robert John Aumann) (נולד ב-8 ביוני 1930) הוא מתמטיקאי ישראלי וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים.
ביוגרפיה
אומן נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה. משפחתו היגרה לארצות הברית ב-1938, כחודשיים לפני ליל הבדולח.
למד בישיבה תיכונית במנהטן, ואחר כך למד לתואר ראשון במתמטיקה בסיטי קולג' של ניו יורק ולתואר שני ותואר דוקטור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). ב-1955 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם חקר את תורת המשחקים, שהייתה תחום מחקר חדש באותה העת. בשנת 1956 עלה לישראל והתיישב בירושלים.
בשנת 1955 נשא את אסתר שלזינגר, בתו של ד"ר פאלק שלזינגר, מנהל בית החולים שערי צדק, ונולדו להם חמישה ילדים. בנם הבכור, שלמה אומן, נהרג במבצע שלום הגליל. להנצחתו הוקם מכון שלמה אומן. אסתר אומן נפטרה ב-1998. ב-2002 ייסד לזכרה כתב עת אקדמי רב-תחומי בשם מסכת שעוסק במעמד האישה ביהדות. בשנת 2005 נשא אומן לאישה את בתיה כהן, אחותה הגדולה של אסתר.
עד לפרישתו לגמלאות היה חבר סגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. פרופסור אמריטוס במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ומְרַכֵּז מחקר בינתחומי העוסק בתורת המשחקים ובשימושיה.
אומן, כיהודי דתי לאומי שבא מעולמה של הקהילה היהודית בגרמניה, התחנך וחי ברוחה של תפיסת "תורה עם דרך ארץ". כתב מספר מאמרים המדגימים שימוש בכלים מתמטיים לביאור סוגיות סבוכות בתלמוד[1]. יחד עם מיכאל משלר כתב מאמר העוסק בסוגיית מי שהיה נשוי שלוש נשים במסכת כתובות[2]. אומן עסק גם בנושא השנוי במחלוקת של דילוגים בתורה, ודחף לפרסומו של מאמר מדעי בעניין בכתב העת "Statistical Science". ב-1996 השתתף בוועדה של מתמטיקאים שבחנה טענה לקיומו של מידע סמוי בתורה. הוועדה ערכה ניסויים נוספים שנועדו לבדוק טענה זו, אך אלה לא הצליחו לאשש את הטענה[3].
עבודתו המדעית
פרופסור אומן זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים, ענף מתמטי שמטרתו לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. הוא נחשב למייסדם של כמה ענפים בתורת המשחקים. הוא הראשון שניתח באופן מאורגן סדרות של משחקים, כשהוא מראה כיצד עצם החזרה על אותו מצב יכולה לאכוף התנהגות של שיתוף פעולה, גם כאשר המשחק הבודד אינו מעודד התנהגות כזו. בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים מתמשכים של ניגוד אינטרסים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו שוק.
אומן יצר כלים לטיפול במצבים של ידיעה חלקית, כאשר לכל שחקן יש ידיעה מוגבלת על התוצאות האפשריות של המשחק, ועל המידע שעומד לרשות יריביו. בתחום זה הראה אומן כיצד להגדיר "ידע כללי": לא זו בלבד שמידע כזה משותף לכל השחקנים; ואף לא רק שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם; אלא כולם יודעים שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם, וכן הלאה.
אומן הציע גם מושג חדש של שיווי משקל מתואם, שהוא כללי יותר משיווי משקל נאש שיצר ג'ון נאש בשנות ה-50. בנוסף אומן יצר את התיאור הפורמלי הראשון של מושג הידע הכללי בתורת המשחקים ושיתף פעולה עם לויד שפלי בפיתוח ערך אומן-שפלי[4].
בראשית שנות השמונים נמנה עם צוות הכותבים של הקורס "תורת המשחקים" באוניברסיטה הפתוחה.
החל משנת 2005 היה חבר ועדת הבדיקה שבחנה את איכותו האקדמית של המרכז האוניברסיטאי אריאל וקבעה כי המרכז באריאל עומד בכל הקריטריונים הנדרשים להפוך לאוניברסיטה.
רציונליות
אומן חולק על תורת הערך, שפותחה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן (האחרון קיבל עליה את פרס נובל), שלפיה התנהגותם של בני אדם במצבים הסתברותיים איננה רציונלית. הוא מסביר את טעותם של החוקרים בכך שיש הבדל בין התנהגות של אדם במצב מוכר, למצב שאיננו חלק מחווייתו הרגילה. גם אם במצבים הלא מוכרים יפעל האדם בדרך לא רציונלית, במצבים מוכרים הוא ינהג אחרת. כך, לדוגמה, נחקרים שהתבקשו לנחש את צבע האור שיידלק לפניהם, כאשר ההסתברות לאור ירוק היא 75% ולאדום 25%, ניחשו שלוש פעמים ירוק ופעם אחת אדום (החלטה רציונלית, בהנחה שמדובר במאורעות בלתי תלויים, היא לנחש תמיד ירוק). אולם, אם תעמוד בפני אותם נחקרים השאלה היומיומית באיזו דרך לחזור לביתם, הם ייסעו תמיד בדרך שברוב הפעמים היא המהירה ביותר.
את ההבדל הזה בהתנהגות תולה אומן בכך שלא מדובר ב"רציונליות של פעולות" אלא ב"רציונליות של כללים". כלומר, הפתרון הרציונלי אינו נמצא במוח האדם והוא פועל על פיו, אלא שהאדם פיתח כללים יעילים להתנהגות במצבים המוכרים לו, וייתכן שבמצבים אחרים התוצאה תהיה אחרת. סיבה נוספת לשינוי בין מחקרים למציאות היא עקרון רציונלי אחר לפיו פועל הנחקר - לרצות את החוקר. מסיבה זו, לדעתו של אומן, הסקרים הפוליטיים מועדים לטעויות, מפני שגם בהם התנהגות כזו סבירה.
פרס נובל
בשנת 2005 זכה, עם פרופ' תומאס שלינג (מאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית), בפרס נובל לכלכלה, על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים". בנימוקיה למתן הפרס כתבה הוועדה שבעקבות עבודותיהם של אומן ושלינג הושגה הבנה רחבה יותר של מושג הרציונליות, והתנהגויות שקודם לכן נחשבו לבלתי רציונליות ניתנות עכשיו להסבר רציונלי.
במסיבת העיתונאים שכונסה עם פרסום הידיעה על הזכייה בפרס אמר אומן[5]:
- "הפרס הזה הוא במפורש לא רק עבורי, הוא מגיע לאסכולה שאנחנו פיתחנו פה בארץ, ואני לא היחידי, בתורת המשחקים. הפכנו את ישראל למעצמה מספר אחת בעולם במקצוע הזה".
בראיון לשבועון "מקור ראשון" הציג אומן את עבודתו הכלכלית על רגל אחת:
- "לקחתי מודל שפיתח לויד שפלי, שלדעתי גם לו מגיע פרס נובל[6], והוכחתי על פיו, שבמשחק שבו כל השחקנים קטנים - יש שיווי משקל של מחירים, ולאף אחד אין השפעה. במודל של משק מודרני, שבו יש רצף של סוחרים, לאף אחד אין השפעה על המחירים".
בסטוקהולם נתן אומן הרצאת נובל בשם "מלחמה ושלום". בהרצאה אמר שהמלחמה איננה אי-רציונלית, אלא יש לחקור אותה כדי להבין ולמנוע אותה. עשיית שלום פשטנית עלולה לגרום למלחמה, ואילו מרוץ החימוש, והרתעה הכוללת איומי מלחמה אמינים והשמדה הדדית מובטחת, עשויים למנוע מלחמה באופן מהימן.
פרסים נוספים שבהם זכה
פרס נובל בו זכה אומן מצטרף לשורה ארוכה של פרסים שזכה בהם. בהם:
- 1974: נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- 1983: פרס הארווי
- 1985: נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- 1989: נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- 1994: פרס ישראל בחקר הכלכלה
- 1995: נבחר כחבר זר של האקדמיה הבריטית
- 1998: פרס נמרס לכלכלה
- 2002: פרס א.מ.ת בכלכלה[7]
- 2006: יקיר ירושלים[8]
- 2014: פרס לב
- 2015: דוקטור לשם כבוד - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב[9]
עמדותיו החברתיות והפוליטיות
אומן הוא מראשוני החברים בעמותת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי המזוהה עם הימין הפוליטי בישראל. החשיפה הנרחבת שלה זכה בעקבות זכייתו בפרס נובל הביאה לידיעת הציבור את דעותיו הפוליטיות. אומן משמש גם כעמית במכון לאסטרטגיה ציונית וכראש צוות הקרקעות בו, מרצה וחבר דירקטוריון במכללה למדינאות וחבר בוועדה המייעצת ל"מורשת המשפט בישראל". בעבר היה בין ידידי מכון ירושלים לחקר שווקים, ועמד בראש תחום יהדות וכלכלה במכון[10].
אומן מציג דעות מורכבות בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי שמבוססות לדבריו על עקרונות תורת המשחקים. הוא מרבה לחזור בהקשר זה על "פרדוקס הסחטן" וטוען כי ישראל מציגה התנהגות רציונלית מול דרישות סחטניות של הצד השני. הוא סבור כי ישראל שוגה בכך שאינה מכירה בזכויותיה על ארץ ישראל ובכך שהיא מציגה עמדה בלתי תקיפה ביחס לעמדות הערבים. לדבריו, "צעקות השלום" מזיקות וגורמות להרחקת שלום אמיתי: "זאת תורת המשחקים: צריך מטרה, ואם אתה מוכן לשלם את המחירים - לא תצטרך לשלם. אם אתה מוכן למלחמה - לא תצטרך להילחם. אם אתה צועק 'שלום שלום' - בסוף תילחם". הוא הביע הסכמה לחלוקה עתידית של ארץ ישראל ממערב לירדן, אך קרא "לחשוב מחוץ לקופסה" והביע התנגדות לכל פתרון שכולל "גירוש אדם מביתו", יהודי או ערבי. בראיון עמו אמר: "אני לא אומר שכל הארץ היא שלנו ושאי אפשר לחלק. אפשר איכשהו להתחלק. אבל להגיד עלינו שאין לנו זכות או שאנחנו מפריעים? העסק הרי לא התחיל ב-1967... אם לא נבין שיש לנו זכות כאן וכל הזמן נתנצל על הכיבוש - לא נשרוד כאן. אם אני לא משכנע את עצמי בצדקת דרכי, שמגיע לי ושיש לי מקום, אני אצא בלא כלום". בראיון נוסף אמר שהוא אינו רואה את סיומו של הסכסוך.[דרוש מקור]
אומן נמנה עם מבקריה החריפים של תוכנית ההתנתקות, שאותה הוא מכנה "הגירוש". לדבריו, במקום להביא שלום, "הגירוש הוביל למלחמת לבנון השנייה, הפגזת ערי הדרום, עופרת יצוקה ואירועי המשט". הוא מתח ביקורת חריפה גם על אופן הטיפול ב"פליטים המגורשים" וטען כי מדובר בחרפה לאומית ובפגיעה בחוסן הלאומי. ב-24 באפריל 2007, בהיותו בן 77, היה בין המשתתפים בצעדת חומש, מסע רגלי לאורך השומרון עד ליישוב אשר פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות, וחזרה.[דרוש מקור]
עם הקמת מפלגת אח"י הביע אומן תמיכה בה. אחרי שהמפלגה התמזגה עם הליכוד עבר אומן לתמוך במפלגת הבית היהודי והופיע בכנסי בחירות של המפלגה.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל אומן |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישראל אומן |
- אתר הבית של אומן
- על ישראל אומן באתר האוניברסיטה העברית
- ישראל אומן באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- גנאלוגיה מתמטית של ישראל אומן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ישראל אומן, באתר פרס א.מ.ת.
פרס נובל לכלכלה - 2005
- ההודעה על הזכייה ו-הנימוקים
- ישראל אומן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אוטוביוגרפיה של אומן
- שמוליק שלח, אפרת פורשר, אלון שני ומיה בנגל, זוכה פרס הנובל: "אינני מבין בכלכלה", באתר nrg, 10 באוקטובר 2005
- רועי נחמיאס וסוכנויות הידיעות, פרופ' ישראל אומן קיבל פרס נובל לכלכלה, באתר ynet, 11 בדצמבר 2005
- אבי בליזובסקי, משחק חוזר ורציני, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, פורסם במקור בגליליאו, נובמבר 2005
ראיונות ומאמרים
- צבי ינאי מראיין את ישראל אומן, תורת המשחקים משחק?, מחשבות 29, פברואר 1970, עמ' 9–17
- עפרה לקס ועדי גרסיאל, רב-אומן, באתר בשבע - ערוץ 7, 3 בנובמבר 2005
- אפרת וייס, פרופ' אומן מצדיע לסרבן: להתנגד לבולשביזם, באתר ynet, 14 ביוני 2006
- "מעשה ביהודי שרצה לעבור נהר על חבל" - ראיון עם פרופסור אומן בנושא סקרים, מאת: זאב גלילי.
- צבי לביא, פרופ' אומן: שיטת בחירת השופטים מושחתת, באתר ynet, 17 ביוני 2008
- ערן בר-טל, זוכה פרס נובל לכלכלה: "הבחירות האלה הן על הגירושים הבאים", באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 במרץ 2006
- משא ומתן עם מדינות ערב: פרדוקס הסחטן - סיכום הרצאה של אומן במכללה למדינאות יהודית וחשיבה אסטרטגית
- סביב השולחן עם פרופ' ישראל אומן, על עם ועל עולם שהולך ונעלם
- שלום ירושלמי, פרדוקס הסחטן: חוצה ישראל עם פרופ' אומן, באתר nrg, 9 ביולי 2010
- סמי פרץ, ישראל אומן: "החזירות של המנהלים לא מפריעה לי, שיבושם להם", באתר TheMarker, 8 ביולי 2010 - ראיון עם ישראל אומן
- שמעון כהן, 'השאיפה האובססיבית לשלום מביאה מלחמה', באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2010
- חגית ששר, חרד משובו של הסוציאליזם - ראיון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 באוקטובר 2011, פורסם במקור ראשון
- דיאנה בחור ניר, אמי תמיד נהגה לומר: "אל תמציא תירוצים, האמת היא השקר הכי טוב שיכול להיות", באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2012
- פרופ' ישראל אומן על יישום תורת המשחקים בזירה הסביבתית, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה', אוקטובר 2010, גיליון 3, (עמ' 80–81).
- סמי פרץ, "אנחנו רציונלים לאללה, וזאת הבעיה שלנו", באתר הארץ, 8 ביולי 2010
- איציק וולף, "פרשת פרופ' אומן גרמה לנו נזק עצום", באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בינואר 2014
- יונתן אוריך, המלחמה על פי אומן: צוק איתן במהלכי שחמט, באתר nrg, אוגוסט 2014
- דודי גולדמן, "החמאס הוא לא סכנה, הפוסט ציונות של השמאל ושל האקדמיה הם הסכנה", אתר מזכר, אוגוסט 2014
- יניב מגל, פרופ' אומן: "שיבושם לאילי ההון - הם מניעים את הכלכלה", באתר גלובס, 4 באוקטובר 2015
- פרופ' אומן מתארח בתוכנית "שעה של אנשים", רדיו גלי ישראל, 5 נובמבר 2015
- שרה העצני-כהן, מקור ראשון, פרופ' אומן: "לא צריך להזיז אף אחד מהבית שלו", באתר nrg, 9 ביוני 2016
- Sergiu Hart, An Interview with Robert Aumann
- Sergiu Hart, Robert Aumann’s Game and Economic Theory, Scandinavian Journal of Economics 108, 2006
- Sergiu Hart and Abraham Neyman, Robert J. Aumann: An Overview of his Work, Selected Contributions in Honor of Robert J. Aumann, University of Michigan Press, 1995
הערות שוליים
- ^ Risk aversion in the Talmud
- ^ בעניין מי שהיה נשוי לשלוש נשים
- ^ מסמך של המרכז לחקר הרציונליות, אתר האוניברסיטה העברית
- ^ Robert J. Aumann, Lloyd S. Shapley. Values of non-atomic games, Princeton Univ. Press, Pinceton, 1974
- ^ טל רוזנר, פרופ' אומן: "אני בעצם לא כל כך מבין בכלכלה", באתר ynet, 10 באוקטובר 2005
- ^ לאחר מכן, בשנת 2012, אכן זכה שפלי בפרס נובל לכלכלה
- ^ ישראל אומן באתר א.מ.ת
- ^ נבחרו 18 הזוכים בתואר יקיר ירושלים שיוענק ביום ירושלים 2006, אתר 02NET
- ^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק תוארי ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לשישה אישים, אתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- ^ אורה קורן, מכון ירושלים: ישראל הידרדרה בדירוג החופש הכלכלי; נקודות החולשה: מסוי והוצאה ממשלתית גבוהה, 20 בספטמבר, 2010
זוכי פרס נובל לכלכלה | ||
---|---|---|
1969–1975 | פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975) | |
1976–2000 | פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000) | |
2001 ואילך | אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) |
זוכי פרס נובל ישראלים | ||
---|---|---|
כימיה | אברהם הרשקו (2004) • אהרן צ'חנובר (2004) • עדה יונת (2009) • דן שכטמן (2011) • אריה ורשל (2013) • מיכאל לויט (2013) | |
כלכלה | דניאל כהנמן (2002) • ישראל אומן (2005) • ג'ושוע אנגריסט (2021) | |
ספרות | שמואל יוסף עגנון (1966) | |
שלום | מנחם בגין (1978) • שמעון פרס (1994) • יצחק רבין (1994) |
- זוכי פרס נובל לכלכלה
- זוכי פרס ישראל לכלכלה
- חוקרי תורת המשחקים ישראלים
- מתמטיקאים יהודים
- מתמטיקאים ישראלים
- מתמטיקאים אמריקאים
- בוגרי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מתמטיקה
- זוכי פרס נובל יהודים
- זוכי פרס א.מ.ת
- זוכי פרס הארווי
- זוכי פרס נובל ישראלים
- זוכי פרס נמרס לכלכלה
- יקירי ירושלים
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- ישראלים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- ישראלים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- חברי חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
- ציונות דתית: אנשי ציבור
- סגל אוניברסיטאות ומכללות בארצות הברית
- אמריקאים ישראלים
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב