יתרו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתר נבי שועייב, מקום קבורת יתרו על פי הדת הדרוזית

יִתְרוֹ (בערבית -شعيب שועייב) הוא אישיות מהתנ"ך, כהן מדין ואביה של צפורה, אשת משה רבנו. בספר שמות נקרא גם בשם "רעואל"[1] אולם בפרק שאחריו הוא נקרא "יתרו"[2]. על שמו נקראה פרשת יתרו. בספר במדבר הוא נזכר גם (בשם "רעואל") כאביו של חובב[3]. להבדיל, הנביא שועיב, שלדעת הדרוזים מזוהה עם יתרו, ידוע גם בתור המייסד הרוחני והנביא הראשי של העדה הדרוזית (הנביא שועייב). בנוסף, הוא גם הוכרז כאב הקדמון של כל הדרוזים[דרוש מקור].

יתרו במקורות

קבר יתרו במתחם נבי שועייב

בתורה

כמסופר בספר שמות, כאשר משה בורח בצעירותו מבית פרעה הוא מגיע לארץ מדין ושם פוגש את בנותיו של יתרו, כהן מדין. הוא מוצא מקלט בביתו, רועה את צאנו לבסוף אף נושא את צפורה בתו לאישה[4].

כאשר בני ישראל מגיעים להר סיני אחרי יציאת מצרים מצטרף אליהם יתרו[5]. לפי רש"י הוא מגיע בעקבות נס קריעת ים סוף ומלחמת עמלק[6]. הוא רואה את העומס המוטל על משה שתפקד לבדו כשופט, ומציע לו לבנות מבנה הירארכי של שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות שישפטו את העם. לאחר מכן יתרו שב לארצו.

המדרש[7] אומר שיתרו הוא חובב חותן משה. המדרש מוסיף שאחרי שיתרו יעץ למשה למנות שופטים הוא שב אל ארצו ואל משפחתו לגיר אותה ואז מצטרף לעם ישראל שיצא ממצרים. בספר במדבר[3] מבקש משה מחובב שלדעה זו הוא יתרו שיישאר עם העם ויסייע להם בחציית המדבר, ואכן אנו מוצאים את צאצאי חובב הקרואים שבט הקיני בספר שופטים ביניהם את יעל אשת חבר הקיני שהרגה את סיסרא[8].

בדברי חז"ל

במדרש[9] ישנה דעה שליתרו היו שבעה שמות: יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר, פוטיאל ו-קיני.

אמנם כבר בחז"ל דעה זו לא מוחלטת כאשר הספרי סובר שרעואל הוא אבי יתרו, ומה שכתוב ויבאו אל רעואל אביהן הכוונה לסבם.

חז"ל משבחים בדרך כלל את יתרו כי על אף שעבד כל עבודה זרה שהייתה קיימת בימיו, ואף היה מיועציו של פרעה[10], הכיר לבסוף באלוקי ישראל. הם משבחים אותו גם על כך שברח בתגובה לעצת פרעה לשעבד את בני ישראל, בניגוד לבלעם שיעץ לשעבד ולאיוב ששתק[11].

לעומת זאת, נטען בילקוט הראובני כי כל מטרת בואו של יתרו אל משה הייתה יצירת מעמדות בחברה הישראלית. גישה זו אינה יחידאית שכן פרשנים נוספים מבקרים את יתרו ומטילים ספק בכוונותיו האמיתיות, אך היא מהווה דעת מיעוט.

שמותיו

ישנן מספר מחלוקות בנוגע לשמותיו של חותן משה. בספר במדבר, פרק י', פסוק כ"ט מופיע הפסוק "לְחֹבָב בֶּן-רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה". אף על פי שבספר שמות, פרק ב', פסוק ט"ז נאמר "וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת" ולא מופיע אף ילד. בהמשך רעואל הופך לחותן משה בפסוק כ"א: "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה." הבעיה היא שבעברית המקראית ישנה מילה אחת בלבד לאבי הכלה ואחי הכלה (חותן, המילה גיס הופיעה מאוחר יותר) למעשה, נראה כאילו לדמות המקראית הזו ישנם שני שמות שמיוחסים אליה (ספר במדבר, פרק י', פסוק כ"ט), שקורא לחובב בנו של רעואל חתן משה, נראה כאילו רעואל ויתרו הם אותו אדם, וחובב הוא גיסו של משה. ברם, העניין כולו עדיין נידון בקרב התאולוגים וחוקרי המקרא.



קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יתרו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמות, פרק ב', פסוק י"ח
  2. ^ ספר שמות, פרק ג', פסוק א'
  3. ^ 3.0 3.1 ספר במדבר, פרק י', פסוק כ"ט
  4. ^ ספר שמות, פרק ב'-פרק ג'
  5. ^ ספר שמות, פרק י"ח
  6. ^ רש"י שמות פרק י"ח פסוק א'
  7. ^ מדרש תנחומא, חומש שמות, סימן ד: "וישמע יתרו".
  8. ^ ספר שופטים, פרק ד'
  9. ^ מדרש תנחומא, פרשת שמות סימן ד, דיבור המתחיל "וישמע יתרו"
  10. ^ שמות רבה כז, ו
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א עמוד א'; מסכת סנהדרין, דף ק"ו עמוד א'.
  12. ^ קוראן, 7:85-91
  13. ^ קוראן, 26:189
  14. ^ אבו קדיר, Qisas Al-Anbiya עמוד 220
  15. ^ קוראן, 7:85
  16. ^ קוראן, 11:89
  17. ^ קוראן, 11:91-94
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0