כבוד הכהנים
פרק זה טעון עריכה. אנא | מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ח' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת גיטין, דף נ"ט עמוד ב' |
| משנה תורה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק כלי המקדש והעובדין ב"ו, הלכה ד' |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן קל"ה, סימן ר"א |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ל"ב ספר החינוך, מצווה רס"ט |
| מקורות נוספים | רבינו ירוחם חלק אדם נתיב ב ח"ג |
קידוש זרע אהרון היא מצוות עשה מהתורה לקדש את הכהנים, לכבד אותם ולתת להם זכות בכורה במצוות.
מקור המצווה
על בחירת אהרן וזרעו לקדושה מוזכר בספר שמות בשני מקומות: ”ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי” (שמות, כ"ח, מ"א). ואחריו בהמשך הפסוקים; ”וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם.” (שמות, כ"ט, מ"ד)
אולם, המצווה לדורות שמחייבת את העם לקדש ולכבד את הכהנים מובאת בספר ויקרא, פרשת אמור: ”וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם” (ויקרא, פרשת אמור אל הכהנים).
מקום וזמן המצווה
חז"ל קבעו שמצווה זו חלה גם בחוץ לארץ ואפילו בזמן החורבן שאין הקרבת קרבנות[1], וכמו כן נפסק בהלכה[2]. וזאת במטרה שהכהנים יהיו שמורים בכל עת ויזכרו את כהונתם ויהיו מוכנים להקריב ולהורות.
בזמן הזה
ערך מורחב – כהן מוחזק
קיום המצווה בזמן הזה שנוי במחלוקת האם כהני הזמן הזה נחשבים כ'כהנים אמיתיים'. המגן אברהם כתב על אי-זהירות המצווה בפועל (באזור כיהונו כרב): "צריך עיון למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי - ויש ליזהר בזה מאחר שמדאורייתא הם. ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי הכהונה".[3] יש שהבינו את דבריו רק כביאור בן-זמנו כמצב של דיעבד - ואילו לכתחילה יש לקיים המצווה על סמך כלל ההלכתי ספק דאורייתא לחומרא. ויש טוענים עוד כי להלכה לא סבר שיש להקל במצווה[4] ובבחינות הלכתי אין להטיל ספקות בכהני זמנינו כי יש לסמוך על תורת חזקה וכן הכלל ההלכתי "כל המשפחות בחזקת כשרות".[5][6]
טעמי המצווה
חז"ל הבהירו שהחובה לקדש הכהנים בני אהרן היא בגלל בחירת האל בם, ובכך שמכבדים את משרתי המלך, מעלת המלך - הקדוש ברוך הוא - ניכרת ונודעת באופן אישי וממשי[7]. יש מנמקים כי אישיות הכהן נבחר מאשר אישיותו של שאר העם, ולכן נבחר על ידי האל לשרת בקודש[דרושה הבהרה][8].
יישומים
חז"ל פרטו מקרים מסוים, כדוגמה, בהם מקיימים את מצוות "וקדשתו". היישום הנפוץ ביותר במאמרי חז"ל הוא יישום של התנא רבי ישמעאל כפי שהוא מופיע בברייתא בתלמוד: ”תנא דבי רבי ישמעאל: "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון” (ברייתא הובא במסכת גיטין, דף נ"ט, ב'; ובמסכת הוריות, דף י"ב, ב'.)
לפתוח ראשון
ה"פתיחה" אל כל ישיבה ומסיבה שבה כמות אנשים וכבוד הוא לנאום לנאספים, בזה קבעו חז"ל לקדש את הכהן בתתו לו לפתוח ראשון בדיבור ונאום, לפירושו של הרמב"ם[9] זה כולל להעלות אותו ראשון לקריאת התורה.
לברך ראשון
הפירוש הנפוץ של "לברך ראשון" הוא שיש לכבד את הכהן באמירת ברכת המזון (כשאכלו לפחות שלשה אנשים יחד). בשולחן ערוך הרב נפסק שאין להקדים לפני הכהן לברכת המזון בלא רשותו המפורשת, וחייבים לכבד בפועל את הכוהן בפתיחת הזימון[10]. אמנם, לפי פירוש רש"י הכוונה של "לברך ראשון" הנהו גם לכבד באמירת "ברכת המוציא" את הכהן, לפני כל המסובים[11].
מנה יפה ראשון
אף על פי שפתיחה והברכה הם עניינים שבקדושה אמרו דבי רבי ישמעאל שהכוונה של "וקדשתו" משמעו גם על קידוש בגשמיים[12].
על המילים (של דבי רבי ישמעאל) "ליטול מנה יפה ראשון" ולא סתם "ליטול מנה יפה", דייק תוספות שמדובר כשכל החלקים יפים ומאותו סוג בעיני הבוחרים, אזי נותנים לכהן בכבוד לבחור חלקו לפני כל הנאספים[13].
יש גורסים בברייתא דבי רבי ישמעאל ליטול שמשמעו יקח בעצמו, ויש גורסים לתת לו שמשמעו שיתנו לו בכבוד ולא יכריחנו לטרוח לקחת בעצמו[14].
יש מפרשים את משמעות "ליטול מנה יפה ראשון" בחלוקת לחם הפנים, אולם משמעות זו לא התקבל כי הכהנים הם מחלקים את הלחם בין עצמם בלי אפשרות לישראל לקדשו בכך[15].
קדושות נוספות
חז"ל הוסיפו מקרים נוספים בהם רצוי להראות קדושה כלפי הכהן. בספרי מובא שאין להכריח את הכהן לצאת מחוץ למחיצתו לעזור לעם להביא את קרבנותיהם[16]. כמו כן, פרשני המקרא הסבירו שאל למצורע להכריחו לצאת ממקומו יותר מדי[17]. הרמב"ם, בכמה מקומות בפירושיו, משווה את ביטוי של המילה "וקדשתו" אל המילה "לכבד" ו"לגדל". כדוגמה, הרמב"ם מסביר שאין לתת בכור בהמה לכהן כשייוולד שאין זו "גדולה" לכהן לגדל בהמות[18]. ובספר המצוות שלו מסביר שיש לעם לנהוג בזרע אהרן "כבוד"[19], ובמשנה תורה מגדיר את הקידוש כ"כבוד הרבה"[20].
בתלמוד ירושלמי מופיע שבהליכה של קבוצת אנשים, יש לתת לכהן את המקום האמצעי והמכובד ביותר[21].
בהלכה
לפי ההלכה יש לתת דין קדימה לכהן שמבקש צדקה בתור עני, לפני ישראל[22]}. ההלכה קובעת גביית תשלום מופרז להמבייש כהן ברבים[23].
בפוסקים יש חילוקי דעות אם חייבים לקדש כהן שעומד לפני גיל המצוות; לפי דעת בעל שולחן ערוך הרב אין חיוב[24]. לעומתו יש סוברים כי כן מקדשים כהן קטן, והואיל שהמצווה היא מדאורייתא יש להחמיר ביישום המצווה[25].
כהן לעומת זקן ותלמיד חכם
השיקול של קדושת הכהן לעומת איש זקן לא מפורש לגמרי בהלכה ופוסקים. אכן מדברי חז"ל[26] על-פי המשמעות בתורה[27] - יש להעדיף את הכהן מסתם זקן.
בשולחן ערוך נפסק, כי למרות שיש להעדיף את הכהן ולכבדו משאר האנשים, הרי שמעלת התלמיד חכם גדולה יותר, ולכן כאשר ישנם תלמיד חכם וכהן, יש להעדיף ולהקדים את כבודו של הכהן, ולא עוד, אלא שאיסור חמור הוא להקדים כהן עם הארץ לפני תלמיד חכם, ואפילו אם התלמיד חכם מוחל על כבודו, אסור לכבד את הכהן, אלא אם כן התלמיד חכם עצמו נותן רשות לכוהן לברך, שבכך ניכר שבעצם התלמיד חכם חשוב יותר.
האיסור להשתמש בכהן
האיסור להשתמש בכהן הוא איסור להשתמש בכהן כפועל או בעבודה כל שהיא, אפילו עבודה קלה. סיבת האיסור הוא כיוון שהכהן נחשב כקודש ההשתמשות בו לעבודה של חול נחשבת כמעילה. האיסור חל אפילו בזמן שאין בית המקדש קיים. לכמה דעות הלכתיות הרשות נתונה לכהן לוותר על קדושתו, בתנאי שהוא מוחל מרצון עצמו[28]. יש דעה שהאיסור שימוש הוא לא רק איסור דרבנן אלא איסור דאורייתא, ובהתאם לכך אף להשתמש בכהן קטן (לפני בר מצווה) אסור[29]. לפי פסק השולחן ערוך הרב הכהן רשאי למחול על ההשתמשות בו רק כשמגיע לו איזשהו תענוג או שכר בשימוש המבוקש[30].
סגולות המצווה
כדי לזרז את העם לקיים מצווה זו, העירו חכמי התלמוד ופרשני התורה על סגולות מיוחדות שמתברכים מקיימיה, כגון אריכות ימים[31], ופירטו שעל ידי שהעם הישראלי מקדשים את כהניהם נקדש העם על ידי האל וגם אומות העולם מייקרים ומעלים עם הישראלי[32].
עונש
בזיון הכהנים גורם לגלות[33].
ראו גם
לקריאה נוספת
- ספר כתר כהונה, הרב דוב בער דוד ריפמאן הוצאת "יהודה וירושלים", ירושלים תרצ"ב.
- ספר קדושת הכהנים כהלכתה, הרב משה הכהן גרוס, בית שמש תשס"ה
- ספר כבוד הכהן, בני ברק תשס"ה (נמצא בתקליטור "אוצר החכמה" בלי הזכרת שם המחבר)
- ספר ערך החיים בהלכה - קדימויות להצלת חיים מאת דב הלברטל ירושלים תשס"ו (דף רמ"ז)
הערות שוליים
- ^ רב אבא ורב הונא הוו יתבין ואכלין והוה רבי משמש קומיהון על טעין משחא וחמרא תרויהון בחדא ידא אמר ליה רב הונא מה ידא חוריתא קטיעא? וכעס עליה ר' אבא אמר ליה לא מיסתייך דאת רביע והוא קאים ומשמש ועוד דהוא כהן ואמר שמואל 'המשתמש בכהן מעל' דאמר ר' אחא בשם ר"ש "ואומרה אליהם אתם קדש לה' והכלים קדש" מה כלים המשתמש בהם מעל אף אתם המשתמש בכם מעל -ילקוט שמעוני ח"י ד'תקיג
- ^ אפילו בזמן הזה..ואף עכשיו שאין לנו קרבנות בקדושתו הוא עומד -שולחן ערוך הרב סימן קכח סעיף ס
- ^ מג"א או"ח רא ד
- ^ קונטרס החזקות, סוף סימן לג
- ^ הרב אהרן ארולייא, ספר 'מים החיים', קונטרס מי הברכה סי' ח
- ^ שדה חמד, כלל צב
- ^ תרומה לכהן..כדי שיכיר (הנותן) מעלתו, וממעלת העבד מעלת האדון נודעת (וכן לתת המעשר ללוי לדעת מעלת הנלוה אל ה') -ש"ך על התורה כרך ב דף תרצא
- ^ וטעם "ראשית דגנך..." כי טוב הוא ממך ובו בחר ה' להתפלל בעדך, וזהו ולברך בשמו כמו "וישא אהרן את ידיו (ויקרא כ"ב)" - ספר יסוד מורא להאבן עזרא, פרק ח
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק כלי המקד"ש, הלכות ד'–ב'[באתר היברובוקס http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=4&halocha=2&hilite=] - ^ בסיגנונו: "אין מועיל מה שאומר ברשות אם לא נתן לו הכהן רשות" (לברך) - שולחן ערוך הרב סימן קסז סעיף יט
- ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ב עמוד ב', רש"י על הרי"ף לסוף מסכת מועד קטן
- ^ לשון הרא"ש בנדרים סב. "בכל דבר שאתה יכול לגדלו ולקדשו"
- ^ תוספות מסכת מועק קטן דף כח: ועוד בשם רבי חיים הכהן מבעלי התוספות גיטין דף נט:
- ^ וליתן לו-גירסת בעל הטורים ויקרא כא, ח
- ^ [רש"י בנדרים שם], וחידושי אנשי שם.
- ^ כדוגמה: "אל פתח אהל מועד אל הכהן"... שהיא (היולדת) מיטפל בהם ומביאה אותם אל פתח א"מ אל הכהן - ספרי תסג |וכפי שמובא בפירוש הרא"ש; "אל פתח אהל מועד יקריב אותו" שלא יאמר אדם לכהן לך וקח...והקרב...אלא בעל הקרבן קונהו ומביאו עד לפני המלך פירוש הרא"ש לויקרא, א', ג'
- ^ "והובא (המצורע המיטהר)אל הכהן" אל מקום קרוב חוץ למחנה שיוכל הכהן בכבוד ובלי טורח ללכת לראותו - ויקרא, י"ד, א', באבן עזרא ושאר פירושים שם.
- ^ אלא ייטפל בו בעליו עד שיגדיל ((אפי')אמר לו הכהן תנהו..ואני אטפל..אינו רשאי ליתנו).-משנ"ת בכורות א ב
- ^ ספר המצוות מצווה ל"ב
- ^ הלכות כלי המקדש ד:א.
- ^ אמר רבי חנינא שנים ישראל ואחד כהן ממצעין את הכהן (נותנים לכהן ללכת באמצע) -תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף מא.
- ^ שולחן ערוך יורה דעה רנא:ט, [תוספות גיטין נט:
- ^ שולחן ערוך חושן משפט סימן תכ.
- ^ סימן רפב, סעיף ז.
- ^ תשובת "מעשה אברהם" ליורה דעה הלכות מתנות כהונה סימן כא (בשם מוהרימ"ט כרך א, סימן קמה) | שו"ת "כתב סופר" סימן ט"ו.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ה', הלכה ט'.
- ^ ספר דברים, פרק ל"א, פסוק ט': "ויתנה אל הכהנים בני לוי" ואחר כך כתיב "ואל זקני ישראל"
- ^ תשובות מהר"מ מרטנברג תשו' מג
- ^ שו"ת כתב סופר, סימן ט"ו, הרב שם גם אוסר כהן אחד מלהשתמש בחברו שהוא כהן
- ^ סוף הלכות נשיאת כפיים בשם הרב פטר המובא במרדכי בן הילל למסכת גיטין סימן תסא
- ^ שאלו את רבי פרידא במה הארכת ימים..מימי..לא ברכתי לפני כהן -מסכת מגילה דף כח.
- ^ "וקדשתו כי את לחם אלהיכם הוא מקריב..קדוש יהיה לך".. הכוונה ..יהיה לך גם כן קדוש בעבור שאני מקדשכם (היינו שאקדש אתכם עי"ז) -רקנטי על התורה דף רלו
- ^ "הוי מוראה ונגאלה העיר היונה", ונגאלה על ידי שהיו מרחיקין עצמם מדבר תורה ויגואלו מן הכהונה -ילקוט שמעוני רמז תקסז הובא מאיכה רבה פתיחתא ל"א
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
