כזית
בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים. על פי המובן המקורי שיעור כזית שווה לנפח פרי הזית, אך כיום מקובל בספרות ההלכתית לקבוע ששיעור כזית גדול הרבה יותר: בין 25 ל-50 סמ"ק.
מקור השיעור
בתחומים הלכתיים רבים נקבעו בספרות חז"ל "שיעורים" - גדלים מינימליים הנדרשים על מנת לתת לעצם כלשהו משמעות הלכתית (למשל, שיעור ברכה אחרונה). השיעור הנפוץ ביותר הוא שיעור "כזית" הנוגע לנפח המינימלי של דברי מאכל כמעט בכל תחום הלכתי רלוונטי, וכן לנפחים נוספים רבים של מוצקים. בעניין זה ידועה אמרתו של רבי יוסי ברבי חנינא שדרש את הפסוק "ארץ זית שמן" – "ארץ שכל שיעוריה כזיתים".[1] כך גם אמר רבי יהודה הנשיא: "כל השיעורין כולן בכזית, חוץ מטומאת אוכלין".[2]
שיעור כזית מופיע עשרות פעמים במשנה, והתלמוד קובע שהשיעור לא נלמד ממדרש הכתובים, אלא מקורו במסורת הלכתית קדומה של הלכה למשה מסיני.[3] עם זאת, בתלמוד מובאת מסורת שהשיעורים יוסדו בבית דינו של הדמות המקראית יעבץ,[4] וגם בתלמוד הירושלמי נאמר על ידי רבי יונה ששיעור כזית "ניתן על ידי חכמים". גם על פי גישות אלו, שיעור כזית אינו נחשב לדין דרבנן אלא לדין דאורייתא.
גודל שיעור כזית
במשנה נאמר: "כזית שאמרו: לא גדול ולא קטן, אלא בינוני – זה אגורי". זית אגורי הוא זן מסוים של זיתים, שזוהה על ידי ד"ר מרדכי כסלו עם הזית הסורי, שנפחו כ-3 סמ"ק.[5]
עם זאת, ראשונים באירופה שלא הכירו את גדלי הזיתים הגיעו למסקנה מתוך סוגיות בתלמוד שגודל שיעור כזית הוא כחצי משיעור כביצה.[6] בתקופת האחרונים באירופה, היו שהסיקו למסקנה מתוך דברי הרמב"ם ששיעור כזית הוא כשליש משיעור כביצה.[7] האחרונים נחלקו ביניהם אם הקשרים האלו הם ביחס לביצה עם קליפה או ביצה בלי קליפה. מחלוקת נוספת נובעת מכך שחלק מן האחרונים קבעו שהביצים קטנו פי שניים מאז תקופת חז"ל, ולפי זה הכפילו את שיעור כביצה וגם את שיעור כזית. לכן השיעורים שנפוצים בספרות ההלכתית כיום נמצאים על טווח רחב שבין 17.3 ל-50 סמ"ק.
בנוסף ישנן דעות שגודל השיעור הוא כזית הגדול ביותר שגדל בארץ בימינו (המשוער כ-7.5 סמ"ק). או שגודלו כגודל זית בינוני בימינו (המשוער כ3 סמ"ק בערך)[8].
אבל בדרך כלל דבר זה נאמר רק כדי להחמיר מספק ולא להקל.
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית ערך "זית (שעור)"
קישורים חיצוניים
- הערך "כזית", באתר ויקישיבה
- יהושע בן מאיר, בירור שיעור כזית מצה, באתר "דעת"
- חיים נבון, כמה זיתים יש ב"כזית"?, באתר "דעת"
- מרדכי כסלו, כזית - פרי הזית כמידת נפח, תחומין י' (תשמ"ט), עמ' 427-438, באתר מכון צומת
- פרופ' אברהם גרינפלד, "הקשר בין שיעורי כזית וכביצה", תחומין, באתר מכון צומת.
- אליעזר מלמד, פניני הלכה, ברכות, ברכה אחרונה, סעיפים ה-ח באתר ישיבה.
- סרטון המסביר השתלשלות שימוש במידה
- בעז אופן, "זית או כזית", פרי עץ הגן א (תשנ"ח), עמ' 157-183, באתר אסיף.
- הרב משה הררי, מקראי קודש- הלכות ליל הסדר, בנספחים ובמכתבו של הרב אברהם שפירא.
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"א עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ו' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ' עמוד א'
- ^ מרדכי כסלו, כזית - פרי הזית כמידת נפח, תחומין כרך י
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ' עמוד א'
- ^ משנה ברורה, על השולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ"ו, סעיף א'
- ^ הדעות נזכרו (בין השאר) ב"פניני הלכה לרב מלמד. בהלכות ברכות וכן במאמר "הקשר בין שיעורי כזית וכביצה" של פרופ' אברהם גרינפלד.