כיכר (יחידת מידה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כיכריוונית ובלטינית: טאלנט, טלנט) היא יחידת משקל שהייתה מקובלת בעולם העתיק.

יחידת משקל

מסופוטמיה

בשומר ולאחר מכן בבבל "כיכר" אחת הייתה שקולה ל-60 מינה שהייתה בעצמה שקולה ל-60 שקלים.

ביוון העתיקה

יחידת משקל זו, ביוון העתיקה, הייתה שקולה לנפח המים באמפורה אחת, היינו לרגל מעוקבת של מים (שמשקלה שקול לכ-26 ק"ג). ברומא העתיקה הכיכר הייתה שקולה ל-2.83 ק"ג. מקור המילה "טאלנט" במילה היוונית "לשאת" בשל העובדה שמשקל זה היה כמות המשקל שחייל יווני או רומי נשא על גבו.

כיכר כמטבע

בנוסף להיותה יחידת משקל, "כיכר" אף שימשה כמטבע בעת העתיקה, כאשר הכוונה הייתה לשני סוגי מטבעות שונים: כיכר זהב וכיכר כסף.

כיכר זהב שקלה כמשקל גופו של אדם (המלומדים חלוקים אם מדובר במשקל של 50 ק"ג או 33 ק"ג)[דרוש מקור]. כיכר זהב אחת, נכון לשנות 2005 שווה כחצי מיליון דולר אמריקאי (על פי ערך משקלי של הזהב, ולא עקב מידוד של המטבע), וכיכר כסף ל-6,350 דולרים (בהנחה שמשקל כיכר זהב 33 ק"ג ומשקל כיכר כסף 26 ק"ג[דרושה הבהרה]).

שימושים רבים במטבע זה מתועדים בעולם העתיק. בתקופת המלחמה הפלופונסית ביוון העתיקה, כיכר כסף הייתה העלות של שכירת ספינה תלת חתרית אחת על צוותה למשך חודש שלם.

סכומים ניכרים המוזכרים בעת העתיקה הם, לדוגמה, התשלום שתלמי ה-12 העניק ליוליוס קיסר בסך 6,000 כיכרות זהב (משקל זה של זהב היה שווה בימינו 3 מיליארד דולרים) על מנת להוכיח שהוא "חבר ובן ברית של העם הרומאי". על הקיסר הביזנטיני בזילוס השני נאמר שצבר בקופתו סכום של 200,000 כיכרות זהב (השווים היום כ-100 מיליארד דולרים) ולכן פטר את האימפריה הביזנטית ממסים במשך השנתיים האחרונות של מלכותו.

כיכר בתנ"ך

הכיכר מוזכרת בתנ"ך כיחידת משקל בעיקר בהקשר למתכות ושווים הכספי. על פי החשבונות בספר שמות, כיכר כסף הייתה שווה ל-3,000 שקלים.

כל נפקד במפקד שנערך לבני ישראל, מגיל עשרים ומעלה, חויב בתשלום של מחצית השקל. נפקדו 603,550, כך שהכסף שנאסף היה 301,775 שקלי כסף. חישוב פשוט מראה כי זה בדיוק שווים של 100 כיכרות ועוד 1,775 שקלי כסף.

"וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים"

בספר שמות נעשה שימוש רב ביחידת משקל זו על מנת לתאר את כלי המשכן - הן כיחידת משקל בזהב והן כיחידת משקל בכסף:

  • משקל המנורה: "כִּכָּר זָהָב טָהוֹר" (שמות ל"ז, 24)
  • אדני המשכן שקלו 100 כיכרות כסף: "וַיְהִי, מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף, לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ, וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת: מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר, כִּכָּר לָאָדֶן" (שמות ל"ח, 27)

רכישת הר שומרון, מתוארת בספר מלכים א':

"וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף;" (מלכים א', ט"ז, 24).

בספר ירמיהו מצוין שהנביא קיבל לאכול "כיכר" לחם אחת ליום (ירמיהו, ל"ז, 21), אולם ככל הנראה לא היה משקל כיכר הלחם שווה ל"כיכר".

בספר שמואל ב' פרק יב' : ויקח (דוד) את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד.

  • ותהי על ראש דוד : למעלה מראשו הייתה תלויה כשהוא יושב על הכיסא, כי איך סבל על ראשו משא של ככר (מצודת דוד)

ראו גם

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0