כינוי גוף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כינויי הגוף הם תת-קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.
רוב השפות עושות שימוש בכינויי גוף, בעיקר כדי להתייחס לאובייקט שהוזכר קודם לכן (כינוי גוף אנאפורי). למשל: ראיתי אתמול את דני. הוא לבש חולצה בהירה.
כינויי הגוף יכולים להופיע גם ככינויים חבורים, המוטמעים בתוך רכיב אחר.
כינויי הגוף בעברית
אלה הם כינויי הגוף הפרודים בעברית:
| גוף | יחיד | יחידה | זוגי (זכר) | זוגי (נקבה) | רבים | רבות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ראשון | אני | אני | שנינו | שתינו | אנחנו | אנחנו |
| שני | אתה | את | שניכם | שתיכן | אתם | אתן |
| שלישי | הוא | היא | שניהם | שתיהן | הם | הן |
- הערה - לכינויים בגוף ראשון ישנם שמות נרדפים: אני=אנוכי / אנחנו=אנו. השימוש ב'אנוכי' ו'אנו' איננו נפוץ בימינו, ואף במקרא הם הפחות נפוצים. במשנה הצורות הנפוצות הם 'אני' ו'אנו'. במקרא מופיעה גם הצורה 'נחנו' בעבור גוף ראשון רבים שאינה נחשבת תקנית עוד.
הבדלים בין כינויי הגוף בשפות שונות
- בשפות הודו-אירופיות רבות, כגון אנגלית, רוסית, גרמנית ועוד, קיימים שלושה מינים דקדוקיים: זכר, נקבה ונייטרלי, ובהתאם קיימים שלושה כינויי גוף בגוף שלישי יחיד (לדוגמה, באנגלית: he, she, it).
- בשפות הגרמניות והלטיניות, ההבדל בין זכר לנקבה קיים רק בגוף שלישי יחיד.
- בספרדית, קיים גוף שני מיוחד עבור פנייה של כבוד, בנפרד הגופים המשמש ליחיד ולרבים. בצרפתית, גוף שני של כבוד הוא כמו גוף שני של רבים; לפני עשורים אחדים, הקפידו בשפה זו לפנות בגוף שני יחיד, רק אל חבר קרוב, אל קרוב משפחה או אל ילדים. באנגלית המודרנית המוקדמת, היה מצב דומה לזה שבצרפתית המודרנית, גוף שני יחיד היה thou וגוף שני רבים היה you או ye. בעקבות השימוש בyou כפנייה של כבוד, ביטויי הגוף השני התמזגו, וכיום ביטוי הגוף השני הוא you לכל מספר.
- בעברית קיימים שמות גוף הכוללים מספרים בגוף ראשון, שני ושלישי: שנינו, שניכם, שתיכן, שניהם, שניהן; שלושתנו, שלושתכן, שלושתכן, שלושתם, שלושתן; וכן הלאה. למרות שהמספר הזוגי השתמר בעברית בשמות עצם, אין כינוי גוף מיוחד עבור הזוגי.
- בערבית ספרותית יש גופים ייחודיים לזוג. דהיינו בגוף שני לצד אתה, את, אתם ואתן, יש גם גופים עבור ״שניכם״ ו״שתיכן״. באותו אופן, קיימים גם גופים עבור ״שניהם״ ו״שתיהן״[דרושה הבהרה], אם כי השימוש בהם אינו נפוץ. גופים זוגיים קיימים גם בחלק משפות סקנדינביה.
- בצרפתית קיים גם גוף סתמי רשמי, עבור אמירה, שלא ברור באיזה גוף היא. הדבר דומה להשמטת הגוף במשפטים עבריים מוכללים, כמו ״במקלחת צריך להסתבן״ או ״אחרי המקלחת נוהגים להתנגב״. הגוף הסתמי בצרפתית מוטה לפי ההטיות של גוף שלישי יחיד.
- ישנן שפות פולינזיות, בהן יש שני סוגים של גוף ראשון רבים; יש ״אנחנו כולל אותך״ ויש ״אנחנו לא כולל אותך״. דהיינו המשפט ״אנחנו הולכים לאכול״ יכול להאמר בגוף, שיבהיר לשומע, שהוא מצטרף לארוחה או בגוף, שיבהיר לו, שהוא אינו מוזמן אליה.
- בשפות רבות שיש בהן יחסות, או שהיו להן יחסות בעבר (כגון אנגלית והשפות הלטיניות), כינוי הגוף משתנה כאשר הוא ממלא את תפקיד הנושא, המושא או הקונה (לדוגמה גוף ראשון יחיד באנגלית: I, me, my בהתאמה.)
