כפר עקב
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| נפה | נפת אל-קודס |
| שטח | 28.30 קמ"ר |
| גובה | 640 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 10,411 (2006) |
|
(למפת ירושלים רגילה)   כפר עקב | |
כפר עקב (בערבית: كفر عقب) הוא כפר ערבי ושכונה ירושלמית, הנמצאת בצפון שטחה המוניציפלי של העיר, באזור מזרח ירושלים. הכפר נמצא בסמוך למחנה הפליטים קלנדיה ושדה התעופה עטרות, כ-2 קילומטרים דרומית לרמאללה וכ-8 קילומטרים צפונית ממרכז העיר ירושלים, מחוץ לתוואי עוטף ירושלים. בכפר מתגוררים כ-18.5 אלף תושבים[1].
היסטוריה
התקופה העותמאנית
על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 47 משפחות התגוררו בכפר. בשנת 1870 לפי חוקר ארץ ישראל אדוארד רובינסון, גרו בכפר 15 משפחות[2].
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית כפר עקב מנתה 189 תושבים, כולם מוסלמים[3]. במפקד 1931 אוכלוסיית כפר עקב מנתה 250 תושבים, ב-122 בתים[4]. בשנת 1945 אוכלוסיית כפר עקב מנתה 290 תושבים, אשר בבעלותם 5,472 דונם של קרקע, על פי סקר שטחים ואוכלוסיות רשמי[5].
במהלך שנות השישים של המאה ה-20 נחשב הכפר לשכונה של עשירים, אולם מאז מעמדו ירד.[דרוש מקור]
לאחר 1967
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, כפר עקב נמצאת תחת שלטון ישראלי.
גדר ההפרדה נבנתה בין כפר עקב לבין שאר שכונות ירושלים דבר שמקשה על תושבי הכפר להגיע לירושלים, שכן עליהם לעבור דרך מעבר קלנדיה. בנוסף, אנשי עיריית ירושלים, רשות הדואר, והמשטרה נמנעים מלהיכנס לכפר כדי לספק שירותים[6]. מנגד, לרשות הפלסטינית אסור לפעול בשטח ולהעניק שירותים, מכיוון שהוא שייך מוניציפלית לירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה האגודה לזכויות האזרח, טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי בעיות באספקת שירותים, אם קיימות, הן תוצאה של חששות בטחוניים ולא של מדיניות מכוונת. ב-7 בינואר 2010 הודה יקיר שגב, האחראי על מזרח העיר מטעם העירייה כי ”לעיריית ירושלים כיום אין כל תפקיד בניהול אותן שכונות ואין לה את היכולת להתמודד עם המצב המורכב אליו נקלעו כ-55 אלף תושביהן. מדינת ישראל ויתרה. הן מחוץ למרחב הטיפול של מדינת ישראל ובוודאי של העירייה. מבחינת כל ביטוי מעשי - זה רמאללה. חוץ מהימין החצי הזוי, אני לא מכיר אנשים שרוצים להחיל ריבונות ישראלית באזורים אלו”[7]. גם המשטרה מתקשה לעצור חשודים המתגוררים בכפר[8].
הכפר נמצא בקרבת ההתנחלות הישראלית כוכב יעקב ובין הכפר ליישוב התגלע סכסוך קרקעות. בשנת 2009 הגיש ראש מועצת הכפר עתירה לבג"ץ נגד פעולות בניה של היישוב[9], והוצא צו ביניים לעיכוב העבודות[10]. במאי 2013 הוכרז על הקרקעות שבמחלוקת שהן אדמות מדינה[11] ועל החלטה זו הוגש ערר[12]. כמו כן התברר כי היזם מוטי קוגל, שלטענתו רכש 1,600 דונם אדמה במקום בשנת 2001, חתם על העסקה עם מתווך שהורשע בזיוף נוטריון, ושהודה כי נתן הכשר פיקטיבי לעסקאות[13].
בתחילת שנות ה-2000, בסיוע מסמכים מזויפים, נבנו בתים על הקרקעות, בהן התיישבו משפחות ערביות. בשנת 2015 קבע בית המשפט שעל המשפחות לפנות את הבתים מהמקרקעין[14] ובג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לפנות את המקרקעין[15].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שכונת כפר עקב באתר עיריית ירושלים, 30.11.2014
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 315
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. 14
- ^ Mills, 1932, p. 37
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 57
- ^ ניר חסון, חמושים השתלטו על בית ספר בכפר עקב במזרח י-ם, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009
יהונתן ליס, תושבים במזרח י-ם: רשות הדואר הפסיקה חלוקת דואר בשכונותינו, באתר הארץ - ^ ניר חסון, יקיר שגב, מחזיק תיק מזרח ירושלים בעיריית י-ם: מדינת ישראל ויתרה על השכונות שמחוץ לחומת ההפרדה, באתר הארץ, 8 בינואר 2010
- ^ "כפר עקב, המצוי בחלקו מעבר לגדר ההפרדה ועל כן קיימת מורכבות בפעילותם של גורמי האכיפה במקום.", בש"פ 1072/17
- ^ חיים לוינסון, עתירה לבג"ץ: עצור הבנייה בהתנחלות כוכב יעקב, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2009
- ^ בג"ץ 6505/09, החלטה מיום 3 בספטמבר 2009
- ^ בג"ץ 6505/09, החלטה מיום 2 בספטמבר 2013
- ^ בג"ץ 6505/09, פסק דין מיום 5 במרץ 2014
- ^
חיים לוינסון, תחקיר "הארץ": מופז ויועצו של יעלון סייעו לקדם עסקת ענק שהובילו זייפנים לתפיסת אדמות בגדה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2014
- ^ ת"א 17082-04-10 חברה חלקה 303 בגוש 26 בע"מ ואח' נ' חדר ואח'
- ^ בג"ץ 1477/12
