כרמל (אתר מקראי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:09, 23 באוגוסט 2020 מאת אויצרניק (שיחה | תרומות) (←‏הקשר בין כרמל לבין מעון: תקלדה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כַּרְמֶל - אתר מקראי בדרום הר חברון נמצאת בתחום הכפר הפלסטיני אל כרמל.

כרמל המקראית הייתה בשטח נחלת שבט יהודה. היא מוזכרת במקרא בסיפור נבל הכרמלי, בעת שדוד ברח מפני שאול אל מדבר הרי חברון. האונומסטיקון - רשימת השמות - של אוסביוס מקיסריה שנתב במאה ה-4 מסכם את תולדות המקום כך:

  1. כרמל (ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק ב') שם התגורר נבל. עד היום יש כפר נקרא בשם כרמלה, הנקרא (בכתוב) כרמל, מהמיל העשירי מחברון למזרח, שם יושב משמר צבא[1].
  2. כרמל (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ה) במטה יהודה. משם היה נבל. כפר גדול מאד (נקרא) כרמל בדרומא (שם חבל הארץ), אצל חברון דרומא. שם יושב משמר חיילים[2].
  3. ...סמוך לה נמצא כרמלה - הנקרא (בכתוב) הכרמל. כך נקרא עד היום כפר של יהודים[3].

אזכורים מקראיים

נוף הכפר הערבי "אל כרמיל" הממוקם בכרמל (אתר מקראי) - צולם ממעון

בעת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: " זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (פסוקים א' ונ"ה).

דוד, הנמלט משאול המלך מגיע לכרמל. הוא והאנשים אשר עמו שהו עם רועי הצאן של נבל הכרמלי. וכך כתוב בספר שמואל א': "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל, וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים, וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ, בַּכַּרְמֶל. ... וַיִּשְׁמַע דָּוִד, בַּמִּדְבָּר: כִּי-גֹזֵז נָבָל, אֶת-צֹאנוֹ. וַיִּשְׁלַח דָּוִד, עֲשָׂרָה נְעָרִים; וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים, עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל-נָבָל, וּשְׁאֶלְתֶּם-לוֹ בִשְׁמִי, לְשָׁלוֹם. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי; וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם. וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי, כִּי גֹזְזִים לָךְ; עַתָּה, הָרֹעִים אֲשֶׁר-לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא-נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל. (פסוקים א' - ז' בדילוגים)

בסופו של האירוע, דוד בא לכרמל ונושא את אלמנת נבל הכרמלי, אביגיל לאישה. וכך מסיים הכתוב את הפרשה: "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד, אֶל-אֲבִיגַיִל הַכַּרְמֶלָה; וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ, לֵאמֹר, דָּוִד שְׁלָחָנוּ אֵלַיִךְ, לְקַחְתֵּךְ לוֹ לְאִשָּׁה. (פסוק מ').

כרמל נזכרת גם בסיפור המלחמה של שאול בעמלק: לאחר הניצחון במלחמה עם עמלק, שאול מקים 'יד', מצבת ניצחון, בכרמל. "וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר, בָּא-שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד" שמואל א טו, יב[4].

זיהוי המקום

בריכת כרמל בעיר העתיקה כרמל אשר ביהודה

כרמל המקראית מזוהה עם "חורבת כרמל", 5 ק"מ, דרומית לעיירה הפלסטינית יטא. לפי הערכה, היישוב הקדום השתרע על שטח נרחב, אשר במרכזו גיא, עם נביעות זעירות - עיון אל-כרמיל - ובריכת אגירה גדולה, האוספת מי גשמים, הקיימת עד היום.

קיומו של מקור מים יציב על ספר מדבר יהודה היה גורם לתפקודה של כרמל, בימי המקרא ואף בתקופות לאחר מכן. בתקופות הרומית, ביזנטית וגם בתקופה צלבנית היה לבסיס צבאי, מינהלי וכלכלי חשוב - יחד עם היותו צומת דרכים חשוב.

הקשר בין כרמל לבין מעון

הפסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" - כלומר במעון- בתי מגורים ובכרמל - מרכז כלכלי. עם הגילוי של בית כנסת קדום במעון, ומבני מגורים אחדים, במדרון הצפוני של תל מעון, דרומית לכרמל, העלה החוקר דוד עמית את ההשערה כי יהודי כרמל למעשה גרו במעון. מעון הייתה כעין "שכונה" של כרמל. שהרי עקב היות כרמל בסיס מינהלי וצבאי יש להניח כי היהודים לא ירצו להתגורר בקרבתו. בכרמל נמצאו שרידים של שלוש כנסיות אבל לא שרידים יהודיים מעל פני הקרקע.

נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנתו של החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מן המערך היישובי של כרמל. אוסביוס אינו מציין קיום יישוב יהודי במעון. כך שההשערה שמעון היא חלק מכרמל רבתי עשויה להתקבל על הדעת.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ סעיף 611
  2. ^ סעיף 953
  3. ^ בערך זיף סעיף 465
  4. ^ יש לציין, שלדעת רש"י שם זה הכרמל שאליו אסף אליהו את נביאי הבעל, ושם זה כידוע הר הכרמל שעל שפת הים.



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0