כתיב חסר ניקוד
כתיב חסר ניקוד הוא צורת כתיבה בלשון הקודש ולהבדיל בעברית המדוברת, אשר משתמשת באמות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד. האות ו' באה במקום חולם חסר וקובוץ, והאות י' באה במקום חיריק חסר ולעיתים כאם קריאה מסייעת לצירי. למניעת בלבול, ו' עיצורית (העיצור [v][1]) נכפלת כשהיא באמצע מילה, וכך גם י' עיצורית.
סקירה היסטורית
כתיב חסר
כתיב חסר הוא כתיב שהאיות בו זהה לזה של כתיב מנוקד, אך סימני הניקוד אינם נכללים בו. למשל: המילים 'שֻׁלְחָן' ו'דִּבֵּר' נכתבות בכתיב חסר - 'שלחן' ו'דבר'. בכתיב מנוקד, הניקוד מורה על התנועה הנכונה, אך כשהכתיב חסר ניקוד הוא קשה לקריאה, ועל הקורא להסתייע בהקשר שבו מופיעה המילה כדי לדעת את אופן קריאתה.
דוגמה די קיצונית היא המילה "ספר", שאותה ניתן לנקד, לקרוא ולפרש לכל הפחות ב-9 אופנים שונים:
- סֵפֶר – קובץ מאוגד של חומר כתוב
- סַפָּר – מעצב שיער
- סִפֵּר – שיתף בדבר מה באופן מילולי / ערך תספורת
- סֻפַּר – דבר מה שנאמר (פועל סביל בזמן עבר) / אדם או חיה שנעשו להם תספורת
- סַפֵּר – פקודה בזמן ציווי: "אמור לי!" / "ערוך תספורת!"
- סָפַר – מנה דבר מה (למשל, כסף)
- סְפָר – פריפריה או שטח מעברו השני של הגבול שאינו בשליטה אפקטיבית של שלטון או ישות פוליטית כלשהי
- סְפַר – צורת הסמיכות של המילה "סְפָר"
- סְפֵּר – מילה בלעז שפירושה "רזרבי", "חלופי"
דוגמה מובהקת לטקסט בלשון הקודש הכתוב בכתיב חסר הוא ספר התורה, הנקרא בבית הכנסת בעת העלייה לתורה. כסיוע לקורא בתורה משמש תיקון קוראים, שהוא ספר שהתמליל של התורה מופיע בו בשתי עמודות, אחת הזהה לתמליל המופיע בספר התורה, והאחרת מכילה את התמליל יחד עם ניקוד וטעמי המקרא.
כתיב מלא
מפאת הקושי בקריאת כתיב חסר-ניקוד, התפתח באלף החמישי כתיב חלופי שבו נוספו למילה האותיות ו' ו-י' לציון התנועות השונות. לכתיב זה, שהיה נפוץ מאד בספרות התורנית, לא היו כללים אחידים, והוא השתנה מספר לספר וממהדורה למהדורה. ועד הלשון העברית ניסח כללי הכתיב חסר הניקוד. כללים אלו אומצו מאוחר יותר על ידי האקדמיה ללשון העברית, שהמשיכה לשכללם, והתקבלו ברובם על ידי הציבור, בעיקר בכתיבה רשמית.
בימינו הפך הכתיב החסר לאנכרוניסטי, וכבר עשרות שנים שהכתיב המלא שולט בטקסטים שאינם מנוקדים: הרבה מהעיתונים והספרים שיוצאים בעברית נכתבים בכתיב מלא. בנוסף, מקובל להשתמש בכתיב מנוקד, בעיקר בספרי ילדים, בפרסומי שירה או לצרכים מיוחדים, אך השימוש בכתיב חסר ללא ניקוד בד"כ אינו מקובל.
חרף קביעת הכללים על ידי האקדמיה ניכר חוסר אחידות מסוים בכתיב, הן בשל חוסר ידיעה דקדוקית ובשל מורכבות השפה על רבדיה ההיסטוריים והן בשל מספר קטגוריות לשוניות שבהן לא התקבלו כללי האקדמיה, וכל הוצאת ספרים ומערכת עיתון עושות בהן דין לעצמן.
כללי הכתיב חסר הניקוד
כדרכם של כללים בתחום הלשון, אין מדובר בכללים סטטיים לחלוטין - מפעם לפעם חלים בהם שינויים, בהתאם לניסיון שנצבר. לדוגמה: בראשית כללי הכתיב חסר הניקוד נקבע שיש לכתוב "אשה" (woman) גם בכתיב זה (כדי להבדיל מ"אישה" - האיש שלה), אך כעת בוטל יוצא מן הכלל זה, ונקבע שיש לכתוב "אישה". השינוי המהותי האחרון בכללי הכתיב חסר הניקוד נעשה בסוף 1993. להלן תמצית הכללים:
- כל אות המופיעה בכתיב המנוקד נכתבת גם בכתיב חסר הניקוד.
- אחרי אות המנוקדת בקובוץ שהוא ניקוד (תנועת u) תופיע האות ו', למשל: קופסה, הופל, כולם.
- אחרי אות המנוקדת בחולם חסר (תנועת o) תופיע האות ו', למשל: בוקר, ישמור.
- אחרי אות המנוקדת בחיריק חסר (תנועת i) תופיע האות י', למשל: דיבור, יישוב, תעשייה. האות י' לא תופיע במקרים הבאים:
- לפני שווא נח, למשל: הרגיש, מנהג, דמיון (אבל קלשון, מפני שהלמ"ד דגושה, ולכן השווא שתחתיה הוא שווא נע);
- במילים שבצורת היסוד שלהן אין תנועת i, למשל: לבי (לב), אתך (את), עתים (עת);
- אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), כגון מביתו, מיד, הילד, וכן במילים: עם, הנה (=הִנֵּה; וגם בנטייה: עמי וכו', הנו וכו'), אם, מן;
- לפני יו (yu או yo) כגון: דיון, קיום, בריות, נטיות.
- אחרי אות המנוקדת בתנועת e לא תופיע י' בדרך כלל, למשל ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), אך יש מצבים שבהם תופיע י', למשל תיבה, הישג, ובמילים שבהן הצירה בא לפני אותיות אהחע"ר במקום חיריק, כתוצאה מתשלום דגש. למשל: תיאבון (שיגעון), תיאבד (תימצא).
- ו' עיצורית (העיצור v) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ורד, ותיק, צו. ו' בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש, אך לא אחרי ו' החיבור. לכן מהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד).
- י' עיצורית (העיצור y) נכפלת כשהיא באמצע מילה או בסופה, למשל: בניין, הייתה, בניי (=הבנים שלי). האות אינה נכפלת בראש המילה ואחרי אותיות השימוש, למשל: ילד, יצא (=יֵצֵא), הילד.
- עם זאת, י' עיצורית לא תיכפל באמצע מילה כאשר היא נמצאת אחרי אם קריאה או לפניה, למשל: פרויקט, מסוים, מאוים; ראיה (=ראָיָה), הפניה, בעיה. כמו כן לא תיכפל הי' במלים במשקל פַּיִל (כגון בית, זית) ובמלים אולי, מתי, מים, שמים (=שָׁמַיִם), חי (=חַי), שי, די.
אלה הם הכללים הבסיסיים ביותר. לכל אחד מהם יש יוצאים מהכלל, המפורטים בחוברת "כללי הכתיב חסר הניקוד" שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית.
הערות:
- במקום שהקורא עלול לטעות בקריאת מילה, מומלץ להשתמש בניקוד עזר חלקי, למשל: מִנהל (להבדיל מן מנַהל).
- הכללים דלעיל חלים על כתיב של מילים עבריות, ואינם חלים על שמות פרטיים, הנכתבים לעיתים קרובות חסר במקום שהכללים מחייבים מלא, כגון: שלמה, יעקב, כהן, ירושלים.
מילונים
מילונים אחדים מציגים גם את הכתיב המלא של המילים המופיעות בהם. השתנות הכללים במהלך השנים גורמת לכך שאין לסמוך בעניין זה על מילונים ישנים.
- מילון אבן-שושן: רק מהדורת 2004 ואילך מכילה את הכתיב המלא לפי הכללים הנוהגים כעת. אין להסתמך על מהדורות ישנות יותר (שבהן קרוי המילון בשם "המילון החדש").
- מילון ההווה
- מילון כיס ספיר: מהדורת 1999 ואילך.
ראו גם
לקריאה נוספת
- כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.
- אמנון שפירא, מאה שנים לכתיב העברי, האקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ע - מאה ועשרים שנים לייסוד ועד הלשון העברית.
קישורים חיצוניים
- כללי הכתיב חסר הניקוד - גרסה מקוצרת של כללי האקדמיה ללשון העברית. הגרסה המלאה מופיעה כנספח במילונים כמו "מילון ההווה" או "מילון אבן-שושן", וכן ניתנת להזמנה מהאקדמיה.
- נדב הראל, סוגיות בכתיב חסר הניקוד, פברואר 2015.
- בדיקת איות ב־Hspell , המאיית העברי החופשי - אתר הטכניון.
הערות שוליים
| כתב עברי | ||
|---|---|---|
| מערכות אלפבית | אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי | |
| וריאציות של אלפבית עברי | כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט • סוליטריאו | |
| שונות | כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה | |
| ניקוד | ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא | |
| גופנים עבריים | דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם • שלום • ירושלמי • וילנא • אלף | |
| אלפבית עברי | א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת | |
| שפות הנכתבות בכתב עברי | עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו | |