לאון רבינוביץ
.jpg)
יהודה לייב (לאון) רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאוויץ; נודע בשם העט: איש יהודי; א' בשבט תרכ"ב, 2 בינואר 1862 – ה'תרצ"ח, חורף 1937–1938) היה סופר ועיתונאי יהודי, מו"ל ועורך "המליץ".
קורות חיים
נולד בעיירה ברסטוביץ הסמוכה להורדנה, אמו הייתה מושה בת הרב אברהם צבי איזנשטט מחבר "פתחי תשובה", היא הייתה שוחרת ידע ובקיאה בתנ"ך, ולימדה את בנה את השפה הגרמנית[1]. אביו אברהם, נפטר בהיותו בן שלושה חודשים. בצעירותו למד בישיבת וולוז'ין ובישיבת מיר, ואחר כך ב"קיבוץ" הפרושים באיישישוק. בהמשך החל בלימודי רפואה באוניברסיטת קניגסברג, ואחר כך עזב את לימודי הרפואה ונסע ללמוד מדעי הטבע בסורבון שבפריז.
ב-1887 התחיל לכתוב מאמרים ולפרסמם בכתבי עת עבריים בני התקופה, ביניהם כתב העת המליץ. שנה לאחר מכן הוזמן לערוך את כתב העת "המגיד". ב-1890 הזמין אותו אלכסנדר צדרבוים (אר"ז) לשמש כעוזרו בעריכת "המליץ", ולאחר מותו שימש בפועל כעורך כתב העת. רבינוביץ החליף רשמית את יצחק (ארנולד) גולדנבלום, חתנו של אר"ז, כעורך המליץ, רק ב-13 בדצמבר 1899, והיה עורכו של העיתון עד סגירתו ב-1904. בשנת 1899 הוציא רבינוביץ לאור את מאסף "הגן", מאסף לספרות ומדע[2].
לאחר סגירת "המליץ", פרסם חלק ממאמרי המערכת שכתב, בספר בשם "הירושה והחינוך".
הוא ניסה את כוחו בתחום העיתונות גם לאחר דעיכת וסגירת "המליץ", תקופה מסוימת הוציא לאור יומון יידי בשם "דער טאג" (היום) שנסגר לאחר תקופה קצרה. אחר הוציא ירחון, אף הוא ביידיש, בשם "בלעטער פון מאן-בוך" שעסק במדע פופולרי.
בשנות חייו תחת השלטון הסובייטי, עמד זמן קצר בראש הקהילה היהודית בפטרוגרד, אבל עד מהרה הסתלק מהזירה הציבורית. לפי גצל קרסל, שימש רבינוביץ בסוף ימיו כשמש בבית כנסת בלנינגרד[3]. באוקטובר 1926 הוא הביא את ברכת קהילת לנינגרד לוועידת הרבנים שהתכנסה בקורוסטן[4].
הוא נפטר בסוף שנת 1937 או ראשית 1938 ביום שישי, ובניו קברו אותו במהלך השבת בלי לקיים טקס הלוויה.
קישורים חיצוניים
- בן ציון בן משה אייזענשטאדט, יהודה ליב (לעאָן) ראבינאוויטש, בספרו דור רבניו וסופריו, כרך א, ורשה: (דפוס האלטער ואייזענשטאדט), תרנ"ה 1895, עמ' 49–50, באתר היברובוקס
- מת עורך העתון העברי הראשון ברוסיה, דבר, 16 בינואר 1938
- לעאָן ראבינאָוויטש, רעדאקטאָר פון "המליץ" געשטאָרבען אין לענינגראד, אונזער עקספרעס, 12 בינואר 1938 (ביידיש)
- ג. קרסל, קו אחד ושאלת המשכו: (לדרכה של העתונות העברית) | ב. יהודה ליב (ליאון) רבינוביץ, דבר, טור 1, 24 בספטמבר 1961
- סט"א, ליאון רבינוביץ' בין חברי הקהלה האסורים בלנינגראד, דואר היום, 11 במרץ 1930
- ד. רימון, מכתב להמערכת, הצופה, 31 בדצמבר 1943 (ע"ד חתימתו ע"ג כתביו ביידיש ובעברית)
מפרסומיו:
- גליון 265, גליון ראשון בעריכת ל. רבינוביץ, המליץ, 13 בדצמבר 1899
- ל. רבינוביץ, מאסף - א: פרקי דברי הימים ואמרי מדע; ב: מאמרי בקרת ודברי חזון ושיר, מוסף מיוחד ל"המליץ". שני החלקים בכרך אחד, לעיון מקוון באתר הספרייה הלאומית
- ל. רבינוביץ (עורך), הגן: מאסף לספרות ולמדע, סט. פטרבורג: דפוס ל' רבינוביץ וש' סאקאלאבסקי, תר"ס, 1899. מקוון באתר הרוזטה של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אחיו מאמו היה יצחק כהן, ראו עליו: דוד תדהר (עורך), "יצחק כהן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1048.
- ^ יוסף דניאל וואלאך, הגן, המגיד, 30 בדצמבר 1899
- ^ ג. קרסל, קו אחד ושאלת המשכו: (לדרכה של העתונות העברית) | ב. יהודה ליב (ליאון) רבינוביץ, דבר, טור 1, 24 בספטמבר 1961
- ^ הועידה הראשונה של רבני רוסיה הסובייטית, דואר היום, 15 בדצמבר 1926
