לווייתן (שדה גז)
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| יבשתי/ימי | ימי |
| מפעיל | נובל אנרג'י |
| שותפים |
נובל אנרג'י (39.66%) דלק קידוחים (45.33%) רציו (15%) |
| תאריך הגילוי | 2010 |
| תחילת הפיתוח | 2017 |
| תחילת ההפקה | 2019 |
| עלות ההרחבה והשדרוג | כ-3.75 מיליארד דולר |
| כושר תפוקת הגז | 12 BCM לשנה (שלב א׳) |
| תשתית הולכת הגז | צינור באורך 130 ק"מ |
| עתודות גז |
622.4 מיליארד מטר מעוקב |
| עתודות גז מוכחות | 540 מיליארד מטר מעוקב |
לווייתן הוא מאגר גז טבעי שאותר במרחק של כ-120 קילומטר מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון. לוויתן הוא, על-פי הגדרת משרד האנרגיה, מאגר הגז הטבעי האסטרטגי של מדינת ישראל.
המאגר התגלה בדצמבר 2010. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.[1] בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של BCM 12 לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.
ההחלטה למקם את אסדת הטיפול 10 קילומטרים ממערב לחוף דור[2] הובילה למאבק אזרחי להרחקת אסדת לוויתן אל מעל מאגר הגז 120 קילומטר מהחוף בטענה שכך תקטן הסכנה לזיהום אוויר וזיהום מים חמורים והשלכותיהם בשגרה על בריאות האוכלוסייה[3] ולפגיעה בלתי הפיכה בסביבה החופית של ישראל, כולל הוצאה מכלל פעולה של מתקני ההתפלה האסטרטגיים הפרוסים לאורך החופים כתוצאה מזיהום נפט, בחירום, בהינתן אפר"ן.
ב-31 בדצמבר 2019 החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר "לווייתן", דרך אסדת הטיפול, למערכת ההולכה של נתיבי הגז הטבעי לישראל.
שותפים
הבעלות על זכויות הפעילות בשדה מתחלקת בין הגופים הבאים: חברת נובל אנרג'י (39.66%), השותפות דלק קידוחים (45.33%), והשותפות רציו (15%).[4]
דלק קידוחים נמצאת בשליטת קבוצת דלק (במישרין ובעקיפין) שבשליטת יצחק תשובה.
גילוי ופיתוח
השדה התגלה בדצמבר 2010[5] והוא אחד משדות הגז הגדולים ביותר במימי הים התיכון, ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. הקידוח הוא בעומק של 1,700 מטר מתחת לפני הים.
ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד מטר מעוקב (16 TCF).[6] הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.[1]
במהלך 2012–2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית על כניסתה כשותפה במאגר. העסקה בוטלה בשנת 2014, עקב מחלוקת על סדרי העדיפויות בפיתוח המאגר. וודסייד מתמחה בפיתוח מתקני הנזלה ובמכירת גז נוזלי ללקוחות בסין וביפן, ואולם תוכנית הפיתוח של השדה הייתה להקמת מתקני הנזלה רק בשלב השני, כשבשלב הראשון המאגר יפותח רק עבור השוק המקומי.[7][8]
ב-23 בדצמבר 2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, דייוויד גילה, על נסיגתו מההסכם שגיבש עם השותפות בקידוח לוויתן על פיו שקל להמליץ לבית הדין להגבלים עסקיים להעניק לשותפות פטור מהסדר כובל. בעקבות זאת גיבשה ממשלת ישראל את מתווה הגז, שנועד, בין השאר, להביא פיתוח מהיר של שדה לווייתן.[9]
בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של 12 BCM לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.[10]
השותפות מפתחת את המאגר החלה בהקמת אסדת הטיפול שתוצב כעשרה ק"מ מערבית לחופי ישראל, מול חוף נחשולים/דור. בראשית שנת 2019 הוצבו בים רגלי אסדת הטיפול וחלקה התפעולי של האסדה צפוי להגיע ברבעון השלישי של שנת 2019, לקראת הנחתו על רגלי האסדה וההכנות להפקת הגז ואספקתו. אסדת הטיפול מיועדת לבצע הפרדה של הגז מנוזלים שנשאבו יחד עם הגז מבטן האדמה (קונדנסט ומי תוצר) לצורך אספקתו לצרכנים.[11]
בדצמבר 2018 נדחתה על ידי המשרד להגנת הסביבה בקשת חברת נובל אנרג'י להיתר פליטה באסדה שבה יהיו 8,852 רכיבי ציוד. החברה הגישה בקשה מחודשת לקבלת היתר פליטה והיא נבחנת על ידי המשרד להגנת הסביבה כדי שהזרמת הגז מהאסדה תתבצע במועד המתוכנן.[12][13]
ב-31 בדצמבר 2019 החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר "לווייתן" למערכת ההולכה של נתיבי הגז הטבעי לישראל.[14]
אסדת הגז
המבנה התפעולי של אסדת הטיפול, שהורכב בטקסס ארה"ב במשך 26 חודשים, מורכב מחמש יחידות תפעוליות שונות, שכולן הושטו דרך האוקיינוס האטלנטי והים התיכון על גבי דוברות ענק ייעודיות.
היחידות שיצאו באמצע יולי 2019 הגיעו לישראל בתחילת חודש ספטמבר 2019. מתקני התפעול שהגיעו על גבי ארבע דוברות, הוצבו באמצעות העגורן הימי הגדול בעולם, המלווה במספר כלי שיט, על רגלי האסדה שהותקנו במקומן בראשית 2019. עבודות ההקמה הסתיימו ביום שלישי ה-17 בספטמבר 2019.
במבנה התפעולי של האסדה, ממוקמים מתקני התהליך לטפול בגז של האסדה, מגורי צוות העובדים, מרחבי עבודה, מנחת מסוקים וכן לפיד שיופעל רק בעת הצורך, המהווה חלק ממערכת הבטיחות והפחתת הפליטות לאוויר מהאסדה, וממוקם בקצה הזרוע (BOOM).
אסדת הטיפול בגז של לוויתן מוצבת במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף, בעומק מים של 86 מטרים. גובהה מעל פני הים ועד למפלס העליון הוא 47 מטרים (כגובה של בניין בן 15 קומות), וזרוע האסדה מגיע לגובה של 130 מטרים מעל פני הים. אורכם של סיפוני האסדה הוא 102 מטרים ורוחבם – 80 מטרים. משקלם עומד על 38 אלף טון.
הגז הטבעי מהמאגר יועבר באמצעות שני צינורות תת-ימיים בקוטר 18 אינטש, באורך של כ-120 ק"מ ישירות לאסדת לוויתן. הטיפול בגז ייעשה כולו בים, והגז המטופל וקונדנסט מיוצב יוזרמו מהאסדה, באמצעות צינור כניסה צפוני שיחובר למערכת הולכת הגז הארצית של נתג"ז.
בהתאם להחלטת ועדת חוץ ובטחון בכנסת, השטח שסביב האסדה ברדיוס של כ-3 ק"מ אסור לשיט מסיבות בטיחותיות ובטחוניות.
צרכנים
מאגר לוויתן צפוי לספק גז ללקוחות בשלוש מדינות שונות, ישראל, ירדן ומצרים.
בחודש יוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפות המחזיקות בלווייתן לבין חברת בריטיש גז לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה בטרמינל ייצוא הגז "אידקו" הממוקם בצפון מצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לווייתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת החשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להשיג מימון בנקאי שדרוש להן למימון פיתוח המאגר.[15]
בינואר 2016 נחתם חוזה לאספקת 6 BCM למשך 18 שנים עם חברת אדלטק לאספקת גז לתחנות הכוח תמר במפעל חיפה כימיקלים דרום, וסולאד באשדוד.[16]
במרץ 2016 נחתם חוזה לאספקת 0.25-0.4 BCM לתחנת הכוח בעזה, בעלות של 50 מיליון דולר בשנה.[17] במאי 2016 נחתם חוזה לאספקת 13 BCM גז טבעי למשך 18 שנים עם תחנת הכוח IPM שמוקמת בבאר טוביה.[18]
בחודש ספטמבר 2016 נחתם חוזה מחייב בין שותפות לווייתן לבין חברת החשמל הירדנית (NEPCO) שהינה חברה בבעלות מלאה של ממשלת ירדן לייצוא של עד 3.5 BCM בשנה על פני 15 שנה. הגז הטבעי ישמש כמקור האנרגיה העיקרי לתחנות הכוח השונות בירדן. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר כ-45 BCM שהם כ-7% מעתודות המוכחות של המאגר. החתימה על חוזה זה היוותה עוגן נוסף שאפשר לשותפות לקבל את המימון הבנקאי למימון פיתוח המאגר.[19] לצורך הזרמת הגז בנתה החברה הממשלתית נתיבי הגז הטבעי לישראל צינור הולכה נוסף, שיאפשר הזרמה למערכת הגז הירדנית בנקודת חיבור סמוך ליישוב נווה אור.
בנובמבר 2016 נחתם חוזה לאספקת 3.12 BCM גז טבעי למשך 15 שנים עם בית הזיקוק באשדוד, להפעלת מתקני הזיקוק ותחנת הכח הפנימית.[20]
בדצמבר 2016 נחתם חוזה לאספקת 8.8 BCM גז טבעי למשך 20 שנים עם חברת אור אנרגיות לאספקת גז לתחנת כוח אותה היא מקימה
בפברואר 2018 נחתם חוזה משמעותי עם חברת דולפינוס המצרית לייצוא גז בכמות של 3.5 BCM בשנה על פני 10 שנים. הגז מיועד להשלמת צורכי הגז במשק המצרי, בעיקר לצורכי תעשייה והמסחר. עם חתימתו הוערך היקף החוזה בכ-7.5 מיליארד דולר.
הגז למצרים יוזרם באמצעות הצינור ששימש את חברת EMG להזרמת גז ממצרים לישראל. לצורך כך חתמו חברות נובל אנרג'י ודלק קידוחים ביחד עם חברת איסט גז המצרית במהלך חודש ספטמבר 2018 על הסכם לרכישת מניות בצינור EMG, שמגיע מאשקלון לתחנת קבלה באל-עריש.[21]
בחודש פברואר 2018 נחתם חוזה לאספקת עד 0.76 BCM גז טבעי לשנה עם חברת כימיקלים לישראל.[22]
בחודש אפריל 2019 הודיעה חברת החשמל כי שותפות לוויתן נבחרה לספק לה גז בהיקף של 4-5 BCM למשך שנתיים.[23]
שיקולי איכות האוויר
הערכת תרומתו של מאגר לווייתן להפחתה עתידית של זיהום האוויר
על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הגז הטבעי הוא דלק המאובנים הנקי ביותר, והשימוש בו לייצור אנרגיה מביא לרמת פליטות נמוכה בסדרי גודל מאשר בפחם או במזוט וסולר.[24]
ממשלת ישראל קבעה כי חיבור מאגר לווייתן למשק הישראלי יאפשר לסגור עד לשנת 2022 מחצית מכוח הייצור של תחנת הכוח בחדרה ולהחליפה ביחידות שיונעו בגז טבעי. בהמשך להחלטה זאת הודיע משרד האנרגיה כי עד לשנת 2030 תופסק לחלוטין עבודתן של תחנות הכוח הפחמיות אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון, והן ימשיכו להוות גיבוי בלבד.[25] להערכת המשרד להגנת הסביבה ייצור חשמל מפחם גובה בכל שנה את חייהם של 234 ישראלים והנזק הכלכלי שנגרם למשק כתוצאה מהתחלואה נאמד ב-3.6 מיליארד שקל.[26]
איכות האוויר באזור האסדה
ערך מורחב – המאבק להרחקת אסדת הגז מחוף דור
במאי 2017 החל מאבק תושבים נגד הקמת אסדת לווייתן כ-10 ק"מ מול חוף דור בטענה שהאסדה עלולה לסכן את בריאות התושבים, בין היתר, לזיהום אוויר מסרטן ולפגיעה בלתי הפיכה בסביבה החופית של ישראל בהינתן אפר"ן.[27] המתנגדים, עמותת 'שומרי הבית', שלפי פסיקות בית משפט מונעים בין היתר משיקולי נמב"י (נגד מיקום בחצרי) ועמותת צלול, דורשים כי התהליך יהיה רחוק ככל האפשר בלב ים.[28] השותפות בפרויקט מציגות נתונים לפיהם האסדה תפחית את זיהום האוויר בכלל ישראל, בין היתר באזור חוף הכרמל, זכרון יעקב, חדרה והסביבה, כתוצאה מהסבת יחידות ייצור חשמל באמצעות פחם ומזוט באתר אורות רבין לייצור חשמל מגז טבעי נקי וזול יותר. החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ורשות הטבע והגנים הודיעו על תמיכתם במיקום האסדה כ-10 ק"מ מהחוף.[29][30] מצה"ל, שאחראי לאבטח את האסדה, נמסר כי שיקולי ביטחון תומכים בקירוב האסדה לחוף.[31] ביולי 2018 התבטא מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, בנושא בניית אסדת הגז ואמר "עברנו את נקודת האל חזור".[32]
על פי השותפות במאגר, אסדת לווייתן נבנית בהתאם לסטנדרטים הגבוהים המקובלים בעולם המערבי, תוך שימוש בטכנולוגית מיטביות במטרה להביא לשמירה המקסימלית על הסביבה. על האסדה נבנית מערכת סגורה להפחתת פליטות שמטרתה להביא לכך שהפליטות לאוויר במהלך פעילותה יהיו במינימום האפשרי, ולא יגרמו להשפעה על איכות האוויר ביבשה. המערכת תוכננה כך שרדיוס ההשפעה של האסדה על איכות האוויר יהיה מאות מטרים בלבד, וגם בו יעמדו הפליטות בתקנים.[13] אסדת לווייתן מתוכננת כמערכת סגורה– כלומר הפרדת הנוזלים מהגז על האסדה תעשה באמצעות מערכות שמטרתן לדחוס גזים בלחץ נמוך ותאפשר לנצלם לשימוש חוזר כמקור אנרגיה במחממים שעל האסדה. בהודעה שפרסם משרד האנרגיה: "במצבים בלתי שגרתיים (כגון תקלה או בדיקות תקופתיות) ינותבו הגזים לשריפה בלפיד, כפי שנהוג בעולם כולו, ולא יגיעו לחוף. אסדת לוויתן תהיה מחויבת לעבוד אך ורק על-פי חוק אוויר נקי ולקבל היתר פליטה התואם את החוק מהמשרד להגנת הסביבה."[13][33]
תהליכי בניית האסדה ותכנונה בוצעו על סמך הנחיות עקרוניות שהציג המשרד להגנת הסביבה לשותפות לווייתן, במטרה להביא לכך שעם הפעלתה היא תעמוד בתנאים שהגדיר המשרד. שורה של מודלים שבחנו את היקפי הפליטה הצפויים מאסדת לווייתן במהלך פעילות העלו שלא צפויה השפעה על איכות האוויר ביבשה.[34] מודלים אלה נעשו בין היתר על ידי המשרד להגנת הסביבה.[35] למסקנה זהה הגיע גם פרופ' דוד ברודאי מהיחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות בטכניון.[13] מומחה לאפידימיולוגיה סביבתית, פרופ' מיכה ברחנא, מי שכיהן בתפקיד רשם הסרטן במשרד הבריאות, קבע בחוות דעת שהכין לבקשת המועצה האזורית חוף כרמל כי לא צפויה השפעה על בריאות התושבים באזור כתוצאה מהפעלת האסדה.[36]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסדת הגז של לוייתן |
- לווייתן באתר משרד האנרגיה
- ערן אזרן, פרויקט התשתיות הגדול בישראל יוצא לדרך - כל מה שצריך לדעת, באתר TheMarker, 26 בפברואר 2017
- גז, ים ותמרות עשן: המאבק על אסדת לווייתן, באתר הידען, 22 ביולי 2018
- אילנה קוריאל, מומחים מחו"ל: "לווייתן הוא פרויקט בסיכון", 30 ביולי 2018
- בר פלג, אלפים הפגינו בת"א למען הרחקת אסדת הגז לווייתן מחוף הים, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
- ^ שאף היא תוצאה של מאבק ארגוני החברה האזרחית להרחקת מתקני הטיפול בתוצרי המאגר מן היבשה לים
- ^ פלג, בר; רינת, צפריר (2018-09-01). "אלפים הפגינו בת"א למען הרחקת אסדת הגז לווייתן מחוף הים". הארץ. נבדק ב-2019-02-26.
- ^ לוויתן, באתר פרויקט לוויתן
- ^ "Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel". Offshore Energy Today. 30 בדצמבר 2010. נבדק ב-7 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לווייתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2010
- ^ עמירם ברקת, בוטלה עסקת וודסייד-לוויתן בהיקף 2.71 מיליארד דולר, באתר גלובס, 21 במאי 2014
- ^ ערן אזרן, אבי בר-אלי, בוטלה עסקת וודסייד-לווייתן; "מעדיפים לייצא גז בצנרת למדינות שכנות ולא למזרח", באתר TheMarker, 21 במאי 2014
- ^ תומר גנון וליאור גוטמן, רשמית: גילה החליט לפרק את שותפות לווייתן, באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2014
- ^ ערן אזרן, שבע שנים לאחר התגלית, פיתוח מאגר לווייתן יוצא לדרך: השותפות הודיעו על החלטת השקעה סופית, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2017
- ^ ערן אזרן, אסדת ההפקה של לווייתן בדרך לישראל, באתר TheMarker, 23 בדצמבר 2018
- ^ קוריאל, אילנה (2018-05-12). "נדחתה בקשת נובל אנרג'י להיתר הפליטה באסדת לוויתן". Ynet. נבדק ב-2019-01-11.
- ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 רעות רבי, אילן נסים, נובל אנרג'י, דוד ברודאי ויוני ספיר, אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה, באתר אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2018
- ^ עמירם ברקת, החלה הזרמת הגז ממאגר "לוויתן" למערכת ההולכה בישראל, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2019
- ^ ערן אזרן, השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 29 ביוני 2014
- ^ עסקה ראשונה ללוויתן: אדלטק רוכשת גז ב-1.3 מיליארד דולר, באתר ynet, 2016-01-31
- ^ הדי כהן, "לוויתן" תספק גז לתחנת הכוח בעזה ב-50 מ' ד' בשנה, באתר גלובס, 3 במרץ 2016
- ^ לוויתן חתם על חוזה גז שני בשווי 3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 2016-05-29
- ^ הסכם ענק: שותפויות לוויתן ימכרו גז לירדן בכ-10 מיליארד דולר, באתר גלובס, 2016-09-26
- ^ נתי יפת, פז תרכוש גז טבעי מהשותפים ב"לוויתן" בהיקף כ-700 מיליון ד', באתר גלובס, 24 בנובמבר 2016
- ^ עמירם ברקת, הממונה על התחרות מאשרת מכירת צינור הגז למצרים לדלק ולנובל, באתר גלובס, 31 ביולי 2019
- ^ שותפות לוויתן ותמר חתמו עם כיל על הסכמים לאספקת גז טבעי, באתר Bizportal
- ^ שותפות לווייתן זכתה בחוזה הגז החדש של חברת החשמל, באתר ynet, 2019-04-06
- ^ תחנות כוח פחמיות, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ אילנה קוריאל, הממשלה החליטה: התחנות הפחמיות ייסגרו עד 2022, באתר Ynet, 29 ביוני 2018
- ^ עמירם ברקת, בכר: להפסיק ייצור החשמל בפחם; העידן הזה הסתיים, באתר גלובס, 18 ליוני 2016
- ^ מדוע אסדת טיפול בגז בקרבת החוף מסוכנת לישראל ולישראלים?, באתר ארגון "שומרי הבית"
פרופ' עינת אהרונוב, עוד לא מאוחר להרחיק את אסדת לווייתן, באתר גלובס, 27 במרץ 2018 - ^ ענבל עומר, המאבק על האסדה: האם המפגינים יצליחו להרחיק את לווייתן מהחוף, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2018
- ^ אסדות גז בים ולא ביבשה, באתר רשות הטבע והגנים, 11 ביוני 2018
- ^ אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9 ביולי 2018
- ^ מחאת חוף דור: צה"ל מתנגד להרחקת האסדה, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2018
- ^ סוניה גורודיסקי, המאבק על האסדה מחריף; דלק"ד: "עברנו את נקודת האל חזור", באתר גלובס, 10 ביולי 2018
- ^ שאלות ותשובות בנושא אסדות הגז הטבעי, באתר משרד האנרגיה
- ^
מירב ארלוזורוב, המאבק חסר ההיגיון נגד אסדת הגז, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2018
- ^ היתרי פליטה לאוויר, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ מיכה ברחנא, חוות דעת, באתר מועצת חוף הכרמל
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||
