לחץ תוך-גולגולתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־20:16, 17 בינואר 2018 מאת הכהן (שיחה | תרומות) (יבוא מוויקיפדיה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לַחַץ תּוֹךְ-גֻּלְגָּלְתִּיאנגלית: Intracranial pressure; בראשי תיבות: ICP) הוא הלחץ המופעל על ידי הגולגולת על רקמות המוח, על הנוזל התוך-מוחי ועל מחזור הדם המוחי.

לחץ זה דינמי ונתון לשינויים הנגרמים ממגוון גורמים כמו פעילות גופנית, שיעול, מאמץ, דופק עורקי ומערכת הנשימה. לחץ דם תוך-גולגולתי נמדד ביחידות של מילימטר כספית [mmHg] והלחץ הנורמלי נע בין 10 ל-15 מילימטר כספית. עלייה של הלחץ (עקב דימום למשל, מפגיעה חיצונית או על כתוצאה מפיצוץ של כלי דם) תגרום לפגיעה מוחית שתוביל להידרדרות ברמת ההכרה, ואף יכולה להוביל למוות.

עליה של הלחץ התוך-גולגולתי היא אחד ממצבי החירום המסוכנים ביותר. אצל מבוגרים עלייה בלחץ לערכים של מעל ל-40 מילימטר כספית נחשבת למסוכנת. גם לחץ הנע בין 25 ל-30 מילימטר כספית נחשב מסוכן אם הוא נמשך לאורך זמן. חוץ מאצל ילדים שאצלם הפגיעה תתרחש מאוחר יותר ממבוגרים.

לחץ תוך-גולגולתי מוגבר

הגולגולת היא קופסה סגורה המורכבת מעצמות המחוברות זו לזו. בגולגולת ישנו פתח אחד המכונה "foramen magnum", אליו מתחבר עמוד השדרה. עלייה של הלחץ התוך גולגולתי, לרוב על ידי דימום תוך גולגולתי או על ידי הצטברות של נוזלים אחרים בגולגולת, יוצרת לחץ על המוח וגורמת לדחיקתו לכיוון ה-foramen magnum בתהליך הנקרא הרניאציה (Herniation). דחיקתו של המוח מייצרת לחץ על גזע המוח מה שגורם לסימנים שונים כמו האטה בדופק ושינויים בדפוסי הנשימה. הגוף מנסה לפצות על ההפרעה בפרפוזיה (זילוח דם) לרקמת המוח ולשם כך הוא מעלה את לחץ הדם מה שעלול להגביר את הדימום. במקרים של חשד בלחץ תוך-גולגולתי מוגבר יש להשגיח על החולה היטב ולפנותו למרכז רפואי.

תסמיני לחץ תוך-גולגולתי מוגבר כוללים בחילות והקאות וכן את הטריאדה של רפלקס קושינג הכוללת: דופק איטי, לחץ דם גבוה ונשימות לא-סדירות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לחץ תוך-גולגולתי בוויקישיתוף

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0