לימון

לימון
	ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	88.98 ג'
קלוריות	29 קק"ל
חלבונים	1.1 ג'
פחמימות	9.32 ג'
שומן	0.3 ג'
ויטמינים	‏
‑ ויטמין B1	0.04 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.02 מ"ג
‑ ויטמין B3	0.1 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.08 מ"ג
‑ ויטמין C	53 מ"ג
ברזל	0.6 מ"ג
סידן	26 מ"ג
מגנזיום	8 מ"ג
זרחן	16 מ"ג
אשלגן	138 מ"ג
	מקור: משרד החקלאות האמריקני

לימון
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סבוננאים
משפחה:	פיגמיים
סוג:	הדרים
מין:	לימון
שם מדעי
	Citrus × limon

ערך זה עוסק בעץ הדר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לימון (פירושונים).

עץ לימון

לימון (שם מדעי: Citrus × limon) הוא מין של עץ מסוג ההדרים, שמגדלים באופן חקלאי בעבור פירותיו הקרויים באותו השם. הלימונים מבויתים בעיקר לשם הפקת מיץ, אך גם החרצנים, הציפה והקליפה משמשים בבישול, באפייה ובשימורים. מיץ הלימון מכיל כחמישה אחוזים חומצה ציטרית, ועל כן טעמו של פרי הלימון חמוץ.

מאפיינים

עץ הלימון הוא עץ קטן, המתנשא עד לגובה מקסימלי של 6 מטרים. הענפים מחודדים ומסודרים בצורת כתר. צורת העלים היא אליפסה מחודדת, וצבע הפרחים סגלגל.

שימושים

השימוש העיקרי בלימון הוא לבישול במיץ לימון והכנת לימונדה לשתייה. במטבחים רבים ברחבי העולם משתמשים במיץ לתיבול מאכלים, ובעיקר במטבח הים-תיכוני ובמטבח הבלקני. קליפתו של הלימון ושל האתרוג משמשות גם להכנת תבלין שנקרא "ציטרונאט" (בגרמנית "Zitronat") והוא משמש לתיבול עוגות ועוגיות של המטבח הגרמני. ברפואה האלטרנטיבית נהוג להשתמש הרבה בלימון ומיוחסים לו סגולות רפואיות רבות.^[1].

גרידת לימון

יש המשתמשים במעט קליפת לימון מגורדת למען הטעם והריח. נוהגים בדרך כלל להכניס גרידת לימון בתוך בלילות של מאכלים מטוגנים או מאכלים מטוגנים בפרט וגם באפיה גרידת הלימון היא נפוצה מאד ומשמשת למרכיב חיוני ומוסיף להרבה מאד מאפים ועוגות.

לימונצ'לו

מקליפת הלימון מייצרים את הלימונצ'לו - ליקר לימונים מתקתק. את הקליפות משרים באלכוהול, ולאחר זמן מסננים את הנוזל ומערבבים אותו עם סירופ העשוי ממים וסוכר; יש המוסיפים גם מיץ לימון. מקורו של המשקה בדרום איטליה, במיוחד באזור מפרץ נאפולי וחופה של אמלפי. רבים באיטליה ובסיציליה נוהגים לכבד את אורחיהם בלימונצ'לו ביתי בתום הארוחה. נהוג להגיש את הלימונצ'לו קר עד קר מאוד.

לימון פרסי

כך מכנים יוצאי איראן פירות לימון או ליים (Citrus × latifolia) שיובשו באופן טבעי עד להיעלמות הנוזלים ולהצטמקות הפרי, במטרה לשמר את הפרי ותמציותיו הארומטיות. הלימון הפרסי, המכונה בקרב יוצאי פרס בישראל לימו עומאני, משמש במטבח הפרסי לתיבול מרקים, ותבשילים נוספים. באמצעות ניקוב הקליפה משחררים את ריכוז התמציות הארומטיות הלימוניות לתוך התבשיל. יש הטוחנים את הלימון לאבקת תבלין.