לשכת הכלים
לשכת הכלים הייתה אחת מלשכות העזרה בבית המקדש ונקראה כך משום שבה איכסנו את כלי השרת בעת שלא השתמשו בהם לעבודה במקדש.
הכלים בלשכה
המשנה[1] מציינת שהיו בלשכה 93 כלים העשויים כסף וזהב. בלשכה גם אוכסנו כלי הקודש[2] ששמשו תחליף למקרה שהכלי יטמא. כאשר איש מישראל רוצה לתרום כלי לתרומה לבית המקדש הוא מביא את הכלי ללשכת הכלים ומאכסן אותו שם. אחת ל-30 יום מגיעים גזברים ללשכה ובודקים אילו כלים נזקקים ואילו לא. את הכלים שלא זקוקים להם היו מוכרים ומשתמשים בכסף לבדק הבית ולצורכי המקדש, והכלים הנזקקים היו נשארים בלשכה עד השימוש בהם[3].
מקום הלשכה
מקום הלשכה אינו מפורש במקורות ולא יודעים היכן היא הייתה. יש אומרים שהיא אחת מהלשכות בדרום העזרה, סמוך לבית אבטינס או שהיא הייתה באחד התאים שמסביב להיכל. יש האומרים שהיו שתי לשכות הכלים- אחת בעזרה, בסמוך למקום בו השתמשו בכלים. והשנייה הייתה בעצם לשכה ניידת שנפתחה אחת לשלושים יום וממנה הוציאו כלים שנתרמו, והיא הייתה בהר הבית ולא בבית המקדש.
הערות שוליים
- ^
נכנסו ללשכת הכלים והוציאו משם תשעים ושלושה כלי כסף וכלי זהב
— מסכת תמיד, פרק ג' משנה ד' - ^ כדוגמת מזבח הזהב או מנורת הזהב
- ^
...לשכת הכלים, כל מי שהוא מתנדב כלי, זורקו לתוכה. ואחת לשלשים יום, גזברין פותחין אותה. וכל כלי שמוצאין בו צרך לבדק הבית, מניחין אותו. והשאר נמכרין בדמיהן ונופלין ללשכת בדק הבית.
— מסכת שקלים, פרק ה' משנה ו'
