לשכת עורכי הדין בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־14:39, 20 ביוני 2019 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 25746696)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוכנות ממשלתית

פרמטרים [ הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לשכת עורכי הדין בישראל
סמליל לשכת עורכי הדין בישראל
בניין לשכת עורכי הדין בטלביה ירושלים
בניין לשכת עורכי הדין בטלביה ירושלים
מידע כללי
תחום שיפוט חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
משרד אחראי משרד המשפטים
יו"ר אבי חימי
אתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין בישראל

לשכת עורכי הדין בישראל היא תאגיד סטטוטורי המאגד את עורכי הדין בישראל. על מנת להיות עורך דין בישראל, אדם חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין (זאת בשונה מלשכת רואי החשבון, גוף מקביל אשר החברות בו היא לבחירתו של רואה החשבון).

היסטוריה

לשכת עורכי הדין פועלת על פי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. הלשכה מאגדת את כל עורכי הדין בישראל. הלשכה רושמת, מפקחת ובוחנת מתמחים בעריכת דין ואחראית להסמכתם כעורכי דין ולשיפוט המשמעתי של עורכי הדין והמתמחים. הלשכה עוסקת בנושאים הקשורים בתחום המשפטים בכלל ובמיוחד בנושאים הקשורים בעיסוקם של עורכי הדין, וכן בהגנה על ענייניהם המקצועיים (ובכלל זה מניעה של הסגת גבול המקצוע), באתיקה מקצועית, עזרה הדדית בין חברי הלשכה, סיוע משפטי למיעוטי יכולת כלכלית באמצעות תוכנית "שכר מצווה", ביטוח, קרנות פנסיה לחברי הלשכה ועוד.

הלשכה הוקמה בשנת 1961 והחליפה שני גופים שפעלו עד אז (עוד מתקופת ממשלת המנדט): המועצה המשפטית (גוף סטטוטורי) והסתדרות עורכי הדין בישראל. אחרי הקמתה, ייסד עו"ד יהושע רוטנשטרייך, אגודה עות'מאנית בשם "לשכת עורכי דין". הדבר יצר בלבול עד עצם היום הזה. כמה שנים לאחר הקמתה יצחק אלדובי החל בתפקידו כמנהל הכללי של הלשכה ושימש בתפקיד זה 43 שנים.

לשכת עורכי הדין מוציאה לאור כתב עת משפטי בשם "עורך הדין". ללשכה שני נציגים בועדה לבחירת שופטים ונציג בוועדה לבחירת רשם הוצאה לפועל.

מבנה הלשכה

המועצה הארצית

המועצה הארצית משמשת כגוף המחוקק של הלשכה ובמסגרת תפקידה מאשרת את תקציב הלשכה ובוחרת את חברי הוועדות השונות (ביניהם בחירת שני הנציגים אשר יכהנו בועדה לבחירת שופטים). בנוסף לתפקידיה הרבים, המועצה הארצית דנה ומייעצת לשר המשפטים בנוגע להצעות לשינויים בחוק הלשכה ותיקונים לכללים שהותקנו מכוחו.

המועצה הארצית מורכבת מ-48 מושבים[1] כאשר 28 מושבים מתוכם נבחרים באמצעות בחירות כלליות, ישירות וחסויות ו-20 הנוספים שמורים ל:

  1. ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו;
  2. המנהל הכללי של משרד המשפטים;
  3. פרקליט המדינה;
  4. הפרקליט הצבאי הראשי;
  5. 3 חברים מכל מחוז (יו"ר הוועד המחוזי ושני חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שנבחרים על ידי הוועד המחוזי בבחירות חשאיות).

הוועד המרכזי

הוועד המרכזי הוא הגוף המבצע של לשכת עורכי הדין ובידיו מופקדות כל הסמכויות שלא הוענקו לגוף אחר (בדומה לממשלה) ובראשו עומד ראש הלשכה. הוועד עוסק בטיפול המשמעתי בחברי הלשכה, הגנה על מעמד הלשכה וענייניה המקצועיים, הצעות חוק הנוגעות לפעילות הלשכה, בהסמכת עורכי דין חדשים (לרבות ההתמחות והפיקוח עליה) ואף חווה דעתו על הצעות חוק כלליות. נוסף על ראש הלשכה, חברים בוועד המרכזי 16 עורכי דין, אשר אחד מהם הוא ממלא מקום ראש השלכה.

הוועדים המחוזיים

ללשכה חמישה מחוזות, אשר מבוססים על החלוקה המסורתית של ישראל לאזורי שיפוט: תל אביב, ירושלים, חיפה, צפון ודרום. מחוז השיפוט השישי, מחוז מרכז, לא הוכר מבחינת הלשכה כמחוז נפרד והוא חלק ממחוז תל אביב, המחוז הגדול והחזק ביותר.

בתי הדין המשמעתיים

ללשכה בתי דין משמעתיים מחוזיים אשר דנים בעבירות משמעת שבוצעו על ידי חברי הלשכה או מתמחים. בית הדין כפוף לכללי האתיקה של הלשכה ולחוקי מדינת ישראל. בית דין משמעתי רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה (כלומר, שלילת רישיון לעסוק בעריכת דין). על פסיקה של בית דין משמעתי מחוזי קיימת רשות ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי, שעל פסיקתו ניתן לערעור בזכות, לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בחינות ההסמכה של הלשכה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין

לשם קבלה ללשכת עורכי הדין נדרש המועמד, לאחר שקיבל תואר במשפטים ועבר התמחות, לעמוד בבחינות של הלשכה, המתאפיינות בשיעור נכשלים גבוה. עו"ד יעקב נאמן העיד על כך: "ראיתי את הבחינות של לשכת עורכי הדין כיום. אני בטוח שלא הייתי עובר אותן, ואני לא בטוח ששופטי בית המשפט העליון היו עוברים אותן."[2]

עוד בהיותו חבר ועד מחוז תל אביב ומרכז קרא יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה להעסקת עורכי-דין צעירים על פני מתמחים, ולצמצום מספר המתמחים בלשכה. טרם כהונתו כיו"ר לשכת עורכי הדין עמד ממוצע העוברים בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין על כ-71%. מאז היבחרו ביוני 2015 חלה ירידה תלולה באחוזי ההצלחה של הנבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין לכ-46%. במועד נובמבר 2015 עמדו אחוזי המעבר על כ-60%, במועד מאי 2016 כ-54% עוברים, במועד נובמבר 2016 כ-37% עוברים, במועד מאי 2017 כ-44% עוברים ובמועד דצמבר 2017 בו הונהג נוסח בחינה חדש בעקבות המלצות ועדת חוקה חוק ומשפט, ירד שיעור העוברים ל-34% בלבד[3].

בשנת 2018 נחשף כי הלשכה הייתה מעורבת בחיבור בחינות ההסמכה וזאת בניגוד לחוק. חוק לשכת עורכי הדין, תוקן כך שהוציא מידי הלשכה את המעורבות בחיבור הבחינה, והטיל את מלאכת חיבור הבחינה על ועדה בוחנת שממונה על ידי שר המשפטים[4].

הסמכה מחדש לעורכי דין מחו"ל

משפטנים שסיימו את לימודיהם בחו"ל והוכשרו כעורכי דין במדינה זה נדרשים לעבור סדרת בחינות להסמכה מחדש על מנת לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בארץ. המבחנים נערכים על ידי לשכת עורכי הדין.

המבחנים כוללים 9 בחינות[5]:

  1. בחינה בשפה העברית.
  2. בחינה בדיני עונשין ודיון פלילי.
  3. בחינה בדיני קניין.
  4. בחינה בסדר דין אזרחי ואתיקה מקצועית.
  5. בחינה בדיני חוקה ומנהל.
  6. בחינה בדיני מסחר א'.
  7. בחינה בדיני מסחר ב' + דיני מיסים.
  8. בחינה בדיני משפחה וירושה.

את כל הבחינות, פרט לבחינה בשפה העברית ניתן לערוך בשפה זרה. לאחר מעבר בבחינות יכולים המשפטנים להתחיל בהתמחות ובהליך ההסמכה מחדש וקבלת רישיון עריכת דין ישראלי. במסגרת ההכנה לבחינות, נערכים שני קורסים - מדרשה לעולים (בת"א - אחת לשנה) וקורס הסמכה מחדש בלשכת עורכי הדין בירושלים (אחת לחצי שנה).

ביקורת על כוחה וסמכויותיה של הלשכה

לאורך השנים נמתחו על לשכת עורכי הדין ביקורות על כך שלא מדובר בגוף פונקציונלי, שמטרתו הסדרה של מקצוע עריכת הדין על מנת להבטיח את איכות השירות.

הזרם העיקרי של הביקורת טוען שלא אחת הלשכה מבססת ומבצרת את מעמדה תוך העצמת אינטרסים עצמאיים של החברים בה[6]. המחזיקים בדעה זו גורסים כי השמירה על "כבוד המקצוע" ועל יוקרתו נועדה לשמר את יוקרת עורכי הדין עצמם. לפי ביקורת זו, הלשכה מנסה למקסם את התועלות והרווחים שמתקבלים לחבריה, בעבור השירותים אותם הם מספקים. המבקרים מתמקדים במספר תופעות, למשל: האיסור על אדם שאינו חבר הלשכה לתת שירותים משפטיים (סעיף 20 לחוק) מביא לבלעדיות שמעצים את התלות בעורכי הדין ובלשכה והבעייתיות בהיות הלשכה גוף עצמאי המפקח על עצמו (באמצעות דין משמעתי) ללא התערבות ופיקוח חיצוני[7].

ביקורת אחרת מתמקדת במבנה הלשכה ובסמכויותיה באופן קונקרטי יותר. המבקרים מזרם זה מתבססים על ניתוח השוואתי משפט משווה של סמכויות הלשכה בארץ ביחס למדינות אחרות. לדוגמה, יש הטוענים[8] נגד העובדה שלשכת עורכי הדין היא הגוף שמסמיך עורכי דין בישראל (ובתוך כך גם מפקחת על ההתמחות ועל בחינות ההסמכה). המבקרים מתבססים על כך שבמדינות המשפט המקובל המדינה היא שמסמיכה את עורכי הדין ולא הלשכה, אשר מאגדת אותם לאחר מכן. ביקורת אחרת נוגעת לכך שאין פיקוח חיצוני מובנה על עורכי הדין ועל הלשכה עצמה, כיוון שוועדת האתיקה ובתי הדין המשמעתיים הם מוסדות פנימיים של הלשכה (הדיינים הם עורכי דין החברי בלשכה). אחת המסקנות של זרם ביקורת זו היא שללשכת עורכי הדין מסורות סמכויות רבות ביחס למדינות אחרות בעולם וייתכן כי סמכויות אלו נרחבות מידי.

ראשי לשכת עורכי הדין

מספר ראש הלשכה כהונה הערה
1 יהושע רוטנשטרייך 19621972
2 יצחק טוניק 19721979
3 אמנון גולדנברג 19791983
4 דוד ליבאי 19831985
5 מנחם ברגר 19851987
6 יעקב רובין 19871991
7 דרור חוטר ישי 19911999
8 שלמה כהן 19992007
9 יורי גיא-רון 20072011
10 דורון ברזילי 20112015
11 אפי נוה 20152019 התפטר לאחר שהועמד לדין ונחשד בעבירות נוספות
מ"מ (11), 12 אבי חימי 2019-מכהן מונה לממלא מקום לאחר התפטרותו של אפי נוה, וביוני 2019 נבחר לראש הלשכה

ראשי מחוזות בלשכה

  • נכון ל-2015[9]
  1. מחוז תל אביב - עו"ד ינון הימן
  2. מחוז ירושלים - עו"ד אשר אקסלרד
  3. מחוז חיפה - עו"ד תמי אולמן
  4. מחוז צפון - עו"ד ח'אלד חוסני זועבי
  5. מחוז דרום - עו"ד דני אליגון

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רשימת חברי המועצה הארצית הנוכחיים
  2. ^ שוקי שטאובר, עו"ד ועוד, 2005, הפרק "עו"ד ד"ר יעקב נאמן", עמ' 162.(הקישור אינו פעיל, 20.2.2019)
  3. ^ נוימן, אפרת (2017-12-26). "התוצאה הגרועה מעולם: 66% מהמתמחים נכשלו בבחינות לשכת עורכי הדין". TheMarker. נבדק ב-2018-01-02.
  4. ^ "מבחן השקיפות | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-07-05.
  5. ^ הרשמה לבחינות ההסמכה מחדש באתר לשכת עורכי הדין: http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=115046&catId=2008
  6. ^ עלי זלצברגר, קשר המשפטנים הישראלי: על לשכת עורכי הדין בישראל ובעלי בריתה, משפטים לב, 43
  7. ^ דרור ארד-איילון, הרפורמה בדין המשמעתי, אתיקה מקצועית, גיליון 27 (12.7.09)
  8. ^ לימור זר גוטמן, הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים? המשפט, טו
  9. ^ בחירות לראשות הלשכה 2015


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0