מאמר מדעי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:13, 30 באוגוסט 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאמר מדעי הוא מאמר שנכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו.

פרסום מאמר מדעי

פרסום מאמר מדעי הוא הדרך העיקרית לפרסומו של מחקר בתפוצה רחבה[1] ולכן למאמר יש מקום מרכזי בפעילות המדעית. מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל בכתב עת מדעי, בקובץ המאמרים של כנס מדעי, או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה.

מאמר מדעי עובר ביקורת עמיתים. בנוסף לבחינה יסודית של המאמר, שמצריכה מומחיות בתחומו של המאמר, משמשים גם שני כלים שטחיים למדידת איכותו של מאמר אקדמי:

  • המוניטין של כתב העת שבו פורסם המאמר. זה קריטריון שבו ניתן להשתמש מיד עם פרסום המאמר.
  • מספר הציטוטים שהמאמר זכה להם במאמרים אחרים[2]. קריטריון זה מצריך זמן, לעיתים שנים אחדות, עד שהשפעתו של המאמר מחלחלת למאמרים ופרסומים אחרים.

חרף מערכת הבקרה הקודמת לפרסומו של מאמר מדעי, מתפרסמים לעיתים מאמרים שאינם ראויים, כפי שממחישה באופן קיצוני פרשת סוקל. בפרשה נוספת הודיע בפברואר 2010 כתב העת לנסט על הסרת מאמר שפורסם 12 שנה קודם לכן, בנימוק שנמצא שגוי וכולל קביעה שקרית[3].

מבנה מאמר מדעי

בעת פרסומו מלווה המאמר לעיתים, בהתאם לנהוג בכתב העת שבו הוא מתפרסם, בתקציר המציג את תמציתו של המאמר. בתחומים אחדים, כגון משפטים, מאפיין ויזואלי בולט של מאמר מדעי הוא ריבוי הערות השוליים, כך שלעיתים רוב שטח הדף מוקדש להערות שוליים. הערות אלה משמשות לציון מקורות ואסמכתאות, להפניה לביבליוגרפיה המרחיבה את הדיון בנושא ולהעמקת הדיון בפרטים שאינם נחוצים להבנה ראשונית של הנושא.

ביבליוגרפיה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ביבליוגרפיה

בִּיבלִיוֹגְרַפִיָה היא תורה שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות ספרים, מאמרים או כל חומר כתוב אחר בעל מאפיינים שונים (כדוגמת תלמוד או תנ"ך). לביבליוגרפיה שתי מטרות עיקריות:

  • אזכור המקורות אותם מצטט הספר או שעליהם הוא מסתמך לשם מתן אסמכתה או קרדיט ליוצרים אחרים. מטרה זו בולטת בעיקר במחקרים או ספרות מקצועית (לדוגמה: ספרות משפטית בה חשוב התקדים והמחקר הפרשני).
  • הפניית הקורא לספרות המרחיבה את הדיבור בנושאי הספר. כמעט כל חיבור אינו צומח בחלל ריק ועל כן ברוב ספרי העיון קיימת חשיבות לביבליוגרפיה מהסוג הזה. יתרה מזו, ביבליוגרפיה קצרה מדי מעוררת חשש שהספר שטחי, משום שמחברו בחן רק מעט מהספרים שראוי לבחון בעת כתיבת הספר.

המאמר המדעי ככלי להערכה מקצועית

מאמר מדעי הוא כלי חשוב, ולעיתים עיקרי, להערכת כישוריו של חוקר ולקביעת קידומו האקדמי, כמו גם כלי למדידת תפוקתה של יחידה אקדמית (חוג, פקולטה, אוניברסיטה, ואף כלל האוניברסיטאות במדינה). מדידה זו נעשית לפי מספר המאמרים ולפי איכותם, ויצרה את הביטוי Publish or Perish - פרסם או פרוש, המכוון אל החוקרים. מאמר אקדמי נכתב בדרך כלל על ידי חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה או במכון מחקר, וכן על ידי תלמידים לתארים מתקדמים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בחלק ממדעי הרוח פרסום ספרים הוא דרך הפרסום העיקרית. דרכים מקובלות נוספות לפרסום הן פרסום פטנטים, כתיבת ערכים באנציקלופדיות מדעיות, מתן הרצאות והצגת פוסטרים בכנסים מדעיים.
  2. ^ הכלי העיקרי לבדיקה זו (ניתוח הציטטות) הוא ה-"Citation Index" שהומצא על ידי ד"ר יוג'ין גרפילד ומופיע במאגר Web of Science של חברת תומפסון. שכלול של מדד זה, הקרוי "אימפקט פקטור" מתייחס לכתבי עת שלמים ומשמש מדד עיקרי לקביעת חשיבותם במדעי הטבע ומדעי החברה. יעילות כלי זה נתונה במחלוקת ומוסכם כי יעילותה במדעי הרוח מועטת.
  3. ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4.2.2010
    Retraction—Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children, The Lancet, 2.2.2010