מג'ד אל-כרום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־08:18, 10 במאי 2018 מאת עידו (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:מג'ד_אל-כרום יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מג'ד אל-כרום
מג'ד אל כרום.jpg
מראה הכפר בסוף שנות ה-70
שם בערבית مجد الكروم
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סלים סליבי
גובה ממוצע[1] ‎242 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 15,943 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 130
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.0% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,720 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 140
תחום שיפוט[2] 9,270 דונם
    - דירוג ארצי 134
32°55′16″N 35°15′16″E / 32.9212030255398°N 35.2544760126808°E / 32.9212030255398; 35.2544760126808
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 195
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3606
    - דירוג ארצי 226
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.0%
גילאי 5 - 9 8.6%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 10.5%
גילאי 20 - 29 18.5%
גילאי 30 - 44 19.5%
גילאי 45 - 59 16.1%
גילאי 60 - 64 3.2%
גילאי 65 ומעלה 5.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 8
תלמידים 3,912
 –  יסודי 1,973
 –  על-יסודי 1,939
מספר כיתות 178
ממוצע תלמידים לכיתה 27.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מג'ד אל-כרום נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

מַגְ'ד אלְ-כֻרוּםערבית: مَجْد الْكُرُوم, תרגום: תפארת הכרמים[4]) הוא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל. היישוב שוכן בבקעת בית הכרם וממוקם בצדו הצפוני של כביש 85, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה.

היסטוריה

בחפירות באזור מג'ד אל כרום התגלה יישוב עתיק. חלק מחוקרי המקרא מזהים אותו כ"בית הכרם" המוזכר במשנה ובתלמוד.

בתקופת דאהר אל-עומר ובנו עלי שהיה מושל הגליל, נבנתה חומה סביב הכפר ובה מגדלי שמירה. כאשר עלי ניסה למרוד באחמד אל ג'זאר הגיע האחרון בראש צבא למג'ד אל כרום וכבש אותה.

במהלך מלחמת השחרור הגנה על הכפר יחידה של צבא ההצלה הערבי. יחידה זו נסוגה ללבנון ומפקדה העיראקי המליץ בפני ראשי הכפר שמן הראוי לאוכלוסייה להשאר בכפר ולהיכנע לכוחות צה"ל. לאחר שראשי הכפר הגיעו להבנות עם איש ההגנה חיים אאורבך מנהריה, נכנס כוח צה"ל לכפר ואסף את כלי הנשק של בני הכפר בסוף אוקטובר 1948, במהלך "מבצע חירם". בכפר התיישבו פליטים מן הכפרים שעב ואל-בירווה. במפקד האוכלוסין של 1948 נמנו בכפר פחות מ-2000 תושבים, כרבע מתוכם פליטים מכפרי הסביבה.

בתחילת 1961 הוקמה ביישוב מרפאה של קופת חולים[5]. בשנת 1963 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית[6].

בראשית ימי מדינת ישראל שויך הכפר למועצה אזורית נעמן. לפחות חלק מתושבי מג'ד אל-כרום התנגדו לשיוך זה, בטענה שאינם מקבלים מהמועצה כל שירותים ודרשו להוציאם מתחומה. פנייתם לבג"ץ נדחתה[7]. בשנת 1964 הוקמה מועצה מקומית ביישוב[8].

בין 1964 ל-2003 הייתה מג'ד אל-כרום מועצה מקומית בעלת שטח שיפוט של 9,000 דונם. בשנת 2003 אוחדו היישובים בענה, דייר אל-אסד ומג'ד אל-כרום תחת מועצה מקומית משותפת בשם שגור[9]. בשנת 2005 הוכרז היישוב כעיר. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק המבטל את האיחוד, החל מ-1 בדצמבר 2008, ומשיב את המצב לקדמותו[10]. בבחירות חדשות למועצות המקומיות הנפרדות שהתקיימו ב-18 באוגוסט 2009, נקבע כי יש צורך בסיבוב שני על מנת להכריע בין המתמודדים. מוחמד מנאע נבחר לראשות המועצה המקומית. תושבי מג'ד אל-כרום עוסקים בעיקר בתעשייה קלה, מסחר ושירותים לכלי רכב. שיעור המועסקים בחקלאות, בעיקר זיתים וגידולי שדה, נמוך יחסית לממוצע בקרב ערביי ישראל[11], כיוון שרוב האדמה בסביבת היישוב אינה ראויה לעיבוד[12]. במהלך מלחמת לבנון השנייה ספגה מג'ד אל-כרום מטחי קטיושות כשאר יישובי הצפון ושניים מתושביה נהרגו ב-4 באוגוסט 2006 מנפילת קטיושה.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים במג'ד אל-כרום 15,943 תושבים (מקום 130 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 77.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,590 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[13]

תושבי מג'ד אל-כרום הם מוסלמים, אך ברובם מנהלים אורח חיים חילוני-מסורתי[14].

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ זהו שינוי ערבי של השם "מג'דל כרום" [1]
  5. ^ כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961
  6. ^ צעדים לזירוז אספקת חשמל, דבר, 14 בנובמבר 1962
  7. ^ נדחתה תביעת ערביי מג'דל כרום להפרידם מעל המועצה האזורית, חרות, 29 ביולי 1955
  8. ^ מועצה ממונה תוקם, דבר, 21 באוקטובר 1964
  9. ^ חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) (מס' 2), התשס"ג-2003
  10. ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), התשס"ט-2008, ס"ח 2193 מיום 19.11.2008
  11. ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 49
  12. ^ יואל דר, מג'דל כרום שוב עלתה לכותרות, דבר, 18 בינואר 1970
  13. ^ פרופיל מג'ד אל-כרום באתר הלמ"ס
  14. ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 47


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.