מדינה ללא מוצא לים
מדינה ללא מוצא לים היא מדינה אשר כולה מוקפת ביבשה, או שכל קווי החוף שלה גובלים באגני ניקוז פנימיים (אגני ניקוז שאינם מאפשרים זרימת מים החוצה לגופי מים אחרים כמו נהרות ואוקיינוסים. לדוגמה: הים הכספי, ים המלח, ימת אראל). הגדרה מקוצרת נפוצה למדינה ללא מוצא לים היא "מדינה שכל או כמעט כל גבולותיה הם יבשתיים"[1].
נכון לשנת 2011 היו 45 מדינות בעולם שהוגדרו כמדינות ללא מוצא לים המחובר לאוקיינוסים. מבין יבשות תבל רק באוסטרליה ובצפון אמריקה אין מדינות ללא מוצא לים.
למדינות רבות אחרות קיימת גישה מוגבלת לים. כך במדינות אשר הגבול הימי היחיד שלהן גובל בים אשר ממנו הגישה לאוקיינוסים מוגבלת, כגון הים הבלטי, הים התיכון, והים השחור. במדינות אלה גדול יותר הסיכון כי גישתן לאוקיינוסים תוגבל. לעובדה זו עשויה להיות חשיבות אסטרטגית לנוכח העובדה כי מדינות אחרות שולטות על הגישה מן הים אל האוקיינוס, או שגורמי טבע, כגון זרמי גאות ושפל עשויים להגביל את הגישה לאוקיינוס. מדינה בעלת נמל בו קופאים המים בימות החורף תיוותר ללא מוצא לים בעונה זו.
היסטוריה ומשמעות
באופן היסטורי, היותה של מדינה ללא מוצא לים נתפסת כחסרון. מדינה ללא מוצא לים אינה יכולה לנהל מסחר ימי מתוך נמליה, ולנצל את משאבי הטבע המצויים בים כגון דיג.
לפני המצאת התעופה במאה העשרים, מצב זה חייב תלות מסוימת במדינות שכנות לצורך כניסה ויציאה ממנה. תלות זו חייבה לעיתים תשלום כלכלי, תרבותי או דיפלומטי מצידה, לצורך מעבר בגבולותיהן.
מסיבות אלה, לאורך ההיסטוריה האנושית אזורי החוף היו בדרך כלל עשירים יותר ומאוכלסים יותר. לאורך ההיסטוריה עשו מדינות שונות מאמצים מיוחדים כדי שלא להיוותר ללא מוצא לים.
- לחברה הבינלאומית לקונגו אשר החזיקה במחצית השנייה של המאה ה-19 בשטחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו של היום, הוענקה בוועידת ברלין, בשנת 1885, רצועת אדמה צרה העוברת בשטח אנגולה, כדי לאפשר לה מוצא לים.
- בהסכם ורסאי, עם סיום מלחמת העולם הראשונה הועבר המסדרון הפולני מגרמניה לפולין כדי לאפשר למדינת פולין מוצא לים בנמל גדנסק.
- נהר הדנובה הוכרז נתיב מים בינלאומי כדי לאפשר לאוסטריה, הונגריה, וסלובקיה, מוצא בטוח לים.
- מדינת ישראל פתחה פעמים מספר במלחמה כנגד מצרים, בין היתר בעקבות חסימת מיצרי טיראן על ידי המצרים למעבר כלי שיט ישראלים, ובכך מניעת גישה אל הים האדום והאוקיינוס ההודי.
רשימת מדינות ללא מוצא לים
ישנם ארבעה סוגים של מדינות ללא מוצא לים:
מדינות מובלעות
מדינות אלו הינן מדינות אשר מוקפות מכל צדדיהן במדינה אחת אחרת. נכון ל-2016, ישנן שלוש מדינות כאלו -
|
מחוז אחד שאינו מדינה החברה באו"ם - נגורנו קרבאך, מוקפת מכל צדדיה באזרבייג'ן
מדינות אשר מוקפות בשתי מדינות
מדינות אלו ממוקמות בין שתי מדינות אחרות -
|
המחוזות האוטונומיים הבאים הם מחוזות הדורשים עצמאות שאינם מוכרים כמדינות על ידי האו"ם, ואין להן גישה לים.
|
מדינות אשר מוקפות ביותר ממדינה אחת
הצורה הנפוצה ביותר למדינות ללא מוצא לים. מדינות אלו מוקפות במספר מדינות -
מדינות ללא מוצא לים אשר מוקפות במדינות ללא מוצא לים
ישנן שתי מדינות אשר המדינות המקיפות אותן הן ללא מוצא לים -
|
מדינה | שטח המדינה בקמ"ר |
---|---|
אוגנדה | 241,038 |
אוזבקיסטן[2] | 447,400 |
דרום אוסטיה* | 3,900 |
אוסטריה | 83,871 |
אזרבייג'ן[3] | 86,600 |
אנדורה | 468 |
אפגניסטן | 647,500 |
ארמניה | 29,743 |
אתיופיה | 1,104,300 |
בהוטן | 38,394 |
בוליביה | 1,098,581 |
בוטסואנה | 582,000 |
בורונדי | 27,834 |
בורקינה פאסו | 274,222 |
בלארוס | 207,600 |
דרום סודאן | 619,745 |
הונגריה | 93,028 |
הרפובליקה המרכז-אפריקאית | 622,984 |
זימבבואה | 390,757 |
זמביה | 752,612 |
טג'יקיסטן | 143,100 |
טורקמניסטן[4] | 488,100 |
טרנסניסטריה* | 4,163 |
לאוס | 236,800 |
ליכטנשטיין | 160 |
לוקסמבורג | 2,586 |
לסוטו | 30,355 |
מאלי | 1,240,192 |
מולדובה | 33,846 |
מונגוליה | 1,564,100 |
מלאווי | 118,484 |
מקדוניה | 25,713 |
נגורנו קרבאך* | 4,400 |
ניז'ר | 1,267,000 |
נפאל | 147,181 |
סווזילנד | 41,284 |
סלובקיה | 49,035 |
סן מרינו | 61 |
סרביה | 88,361 |
הרשות הפלסטינית* | 6,020 |
פרגוואי | 406,752 |
צ'אד | 1,284,000 |
צ'כיה | 78,867 |
קוסובו* | 10,908 |
קזחסטן[5] | 2,724,902 |
קירגיזסטן | 199,951 |
קריית הוותיקן | 0.44 |
רואנדה | 26,338 |
שווייץ | 41,277 |
הסימן * = מדינה שנויה במחלוקת