מהרי"ל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־20:18, 13 באוקטובר 2020 מאת שלמה האנונימי (שיחה | תרומות) (הוספתי תוכן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב בן משה מולין
קברו של רבי יעקב הלוי בן משה מולין בוורמס
קברו של רבי יעקב הלוי בן משה מולין בוורמס
לידה 1360
ה'ק"כ
מגנצה שבגרמניה
פטירה 1427 (בגיל 67 בערך)
ה'קפ"ז
וורמייזא שבגרמניה
כינוי מהרי"ל
מקום קבורה בית העלמין העתיק בוורמס
מקום פעילות גרמניה
השתייכות ראשוני אשכנז
תחומי עיסוק הלכה, הנהגה רוחנית
תפקידים נוספים רבה של מיינץ, ראש ישיבה, חזן
רבותיו אביו, הרב משה לוי מולין, רבי שלמה יצחק וינר, רבי שלום מנוישטאדט, רבי אברהם קלויזנר
תלמידיו מהר"י וויל, רבי אלעזר בן יעקב, זלמן מסנט גור
בני דורו רבי יצחק אייזיק מטירנא
חיבוריו "מנהגי מהרי"ל", ניגונים לתפילות, שו"ת

רבי יעקב הלוי בן משה מולין( בן יעקב)(נקרא גם מהר"י סגל; בסביבות שנת ה'ק"ך (1360)[1], מגנצא - כ"ב באלול ה'קפ"ז (1427), וורמייזא), רבה של מגנצא וראש ישיבה בה. נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.

היה מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בימיו. כתב תשובות לכל רחבי ארצות אירופה. חיבר ניגונים לתפילות, וחיבר ספר מנהגים, פסקים ופירושים בשם מנהגי מהרי"ל או ספר מהרי"ל. ספר זה הוא אחד המקורות הבסיסיים ביותר של ההלכה האשכנזית שהשפיע בעיקר על קהילות מערב אירופה ומשני ספרי המנהגים החשובים ביותר לצד "ספר המנהגים" של רבי יצחק אייזיק מטירנא שהשפיע על קהילות מזרח אירופה.

חייו

מהרי"ל היה בנו ותלמידו של הרב משה לוי מולין, רבה של מיינץ ותלמידו של רבי שלמה יצחק וינר. כבר בגיל צעיר הכירו בכשרונותיו האינטלקטואלים של מהרי"ל והוא נועד לגדולות. נשא לאישה את בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה. תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט יחד עם רבי יצחק אייזיק מטירנא אצל רבי שלום מנוישטאדט (כונה גם "רבי שלום מוויען") שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר, שהיה רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק. בשנת 1387 (ה'קמ"ז) תפס את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל.

מהרי"ל חי בתקופה לא קלה ליהודי האזור. הוא חזה בטבח ההמוני של יהודי אוסטריה בניסן ה'קפ"א (1421) ובמלחמות בבוהמיה שגרמו ליהודי בוואריה וחבל הריין סבל רב. מצבם הקשה של היהודים באזור באותה תקופה, משתקף בתשובות ההלכתיות שכתב, שרבות מהן מוקדשות לבעיות הנוצרות במצבים אלו: יתומים, אלמנות, ירושות, עגונות, אבלות ועוד. למהרי"ל היה תפקיד משמעותי בתהליך השיקום של יהדות גרמניה. הוא נפטר ונקבר בבית העלמין העתיק בוורמס.

מהרי"ל שימש כחזן בקהילתו. הוא דגל בגישה כי אין לשנות מן הניגונים המסורתיים. חלק מן הניגונים המיוחסים אליו היו בשימוש במיינץ עד לימי מלחמת העולם השנייה. מתוך כתביו נראה שמהרי"ל היה אף בקיא בחכמת האסטרונומיה.


תקופת חייו של מהרי"ל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

כתביו

עבודתו המפורסמת ביותר היא ספר מנהגי מהרי"ל הידוע גם כספר המהרי"ל או בפשטות המנהגים. הספר כולל תיאור מפורט של מנהגים ופרקטיקות דתיות הנוגעות לחיי היום יום בבית ובבית הכנסת והוא מהווה סמכות עליונה למקור מנהגי יהדות גרמניה. הספר כולל גם דרשות וקטעי פרשנות שונים של מהרי"ל. הוא נערך וסודר על ידי תלמידו של מהרי"ל - רבי אלעזר בן יעקב, המכונה זלמן משוטיגווערא (מהעיר סנט גור St . Goar, הסמוכה לריין, בין קובלנץ למיינץ), ויצא לראשונה, יחד עם תוספות שונות, בסביאונטה שבאיטליה בשנת שט"ז (1556), ומאז עוד פעמים רבות. לספר הייתה השפעה רבה בעיקר אצל יהדות מערב אירופה והיווה גורם משמעותי בעיצוב התפיסה שיחסה חשיבות רבה למנהגים בקרב קהילות אלו. הספר מצוטט באופן תדיר בספרות ההלכתית שלאחריו, ובאופן הבולט ביותר על ידי הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך, בהם הוא הוסיף את מנהגי יהדות אשכנז. נתקבלו הרבה מהכרעותיו שכנראה לא היו נהוגים קודם. לדוגמה, ברוב מחזורי אשכנז המערבי שלפניו, הופיעו פיוטים באצמע הקדושה למוסף של יום כיפור. לאור הכרעתו של המהרי"ל שלא לאומרם, נשמטו מהמחזורים שבמנהג זה.[2]

תלמיד נוסף של מהרי"ל קיבץ חלק מתשובותיו ופרסם אותם בקרמונה בשנת שט"ז (1556). תשובות רבות נוספות של מהרי"ל נותרו בכתב יד והם נאספו לראשונה בשנת תשל"ז (1977) על ידי הרב יצחק סץ ויצאו לאור תחת השם שו"ת מהרי"ל החדשות.

מכון ירושלים הוציא לאור במסגרת "מפעל תורת חכמי אשכנז" את ספרי המהרי"ל במהדורות מוערות על פי דפוסים הראשונים וכתבי יד עם מבוא ומפתחות:

  • ספר מהרי"ל - מנהגים של רבינו יעקב מולין, עורך שלמה י. שפיצר, ירושלים תשמ"ט, (מהדורה ראשונה), תשנ"א (מהדורה שנייה), תשס"ה (מהדורה שלישית)
  • שו"ת מהרי"ל, עורך הרב יצחק סץ, ירושלים תש"ם.
  • שו"ת מהרי"ל החדשות (תשובות מהמהרי"ל שנאספו מכתבי יד שונים), עורך הרב יצחק סץ, ירושלים תשל"ז.

בשנת 2005 הוציא לאור גאורג דהן, חוקר אזוטריקה גרמני, את ספר אברמלין, ספר מהמאה ה-14 העוסק במאגיה שנדפס תחת שם העט אברהם מוורמס, בתרגום חדש לאנגלית, וטען כי מחברו הוא המהרי"ל. טענתו הופרכה על ידי חוקרים אחרים.

מתלמידיו

  • רבי אליעזר בן יעקב (זלמן משוטיגווערא).
  • רבי יעקב וייל.

קישורים חיצוניים

כתביו

הערות שוליים

  1. ^ לפי ישראל יעקב יובל במאמרו על כמה מפרסומי כתב העת מוריה ומפעל תורת חכמי אשכנז, עמ' 359 מהרי"ל נולד בשנת 1375, אבל אחרים מקיימים את הזמן המקובל ראה כאן
  2. ^ עיין דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, חלק ב (יום כפור), ירושלים תש"ל, עמ' 408.


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0