מודיעין צבאי

מעגל המודיעין

המודיעין הצבאי נועד לספק לגוף הממונה (מדרג המדינה ועד לדרג הגדוד) בקבועי זמן רלוונטיים מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למושא המחקר כגון כוונותיו, האינטרסים שלו, יכולותיו וחולשותיו.

עבודת המודיעין מתבצעת בכל רמה – החל מרמת הגדוד המיקרו-טקטית ועד לרמה המטכ"לית–אסטרטגית. עבודת המודיעין נעשית בכפוף לגוף אותו היא משרתת ומיועדת לשקלול בתהליך קבלת החלטות המפקד על אותו גוף (המכונה "קברניט").

ככלל נחלקת עבודת המודיעין לשני תהליכים מרכזיים:

1. איסוף – השגת המידע.
2. מחקר – עיבוד וניתוח המידע שנאסף לכדי "תמונת מצב", אשר תאפשר מתן הערכה מדויקת על מושא המחקר.

מטרתו העליונה של המודיעין הצבאי ברמה האסטרטגית היא להתריע בפני מלחמה ולאפשר לקברניט להחליט על תגובה מתאימה למצב. מעבר לכך, נועדה עבודת המודיעין לספק מידע שיאפשר היכרות מעמיקה ככל האפשר של מזמין השירות עם מושא המחקר. כך, יכול המודיעין לספק מידע אודות סדר גודל כוחותיו, האמצעים שבידיו, מבנה הביצורים שהכין ועוד. היכרות מעמיקה עם האויב ותוכניותיו עתידה לסייע בזיהוי סימנים התרעתיים בעת הצורך ומאפשרת את בנייתו השוטפת של הצבא למול האיומים הניצבים בפניו והכנת מענה טקטי או טכנולוגי ליכולותיו הצבאיות ומערכות הלחימה של האויב.

התהליך המודיעיני

עבודת המודיעין נעשית על ידי שני סוגי גופים, גופי האיסוף וגופי המחקר. נהוג לתאר את התהליך המודיעיני כמעגל, המתבצע באופן הבא: בשלב הראשון נקבע מהם הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק אשר בהם יושקעו המשאבים האיסופיים והמחקריים. קביעה זו נעשית על ידי הקברניט והוא שמנחה את גופי המודיעין במה עליהם לעסוק.

בשלב השני, ממפים הגופים השונים את המצב הקיים בתחום זה ואת הפערים הדורשים תיקון; כך, ממפים גורמי המחקר מהו המידע הקיים ומהם פערי המידע, ואילו גורמי האיסוף ממפים מהם יכולות האיסוף הקיימות ומהם הפערים האיסופיים.

בשלב השלישי, מתחילה העבודה המודיעינית עצמה להתבצע. עבודה זו פועלת בצורת מעגל של שיח בין גורמי האיסוף, המחקר והקברניטים - שיח זה מתבצע בתצורת המעגל המודיעיני המופיע בשרטוט שלמעלה:

1. הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) המודיעיני – בשלב זה, מציג המחקר בפני האיסוף את פערי המידע הקיימים הנוגעים למושא המחקר (לרוב תוך מתן רקע הכולל את המידע הקיים), לאחר מכן מבקש מענה לפערי המידע המשמעותיים תוך תרגום הבקשה למידע לכדי אירועים קונקרטיים - כלומר, במידה שנדרש איתור סימנים מעידים להכנות למלחמה - ישאלו שאלות קונקרטיות דוגמת פעילות במערכים מסוימים, תגבור כוחות וכיוצא בזה.
2. איסוף – בשלב זה מנסים גורמי האיסוף השונים באמצעות יכולותיהם לספק את מירב התשובות לשאלות הקונקרטיות שהוצגו בפניהם בצי"ח. בידי האיסוף מגוון רחב של כלים אשר יוצגו בהמשך.
3. מחקר – כלל החומר שנאסף מועבר אל המחקר לשם מיון ועיבוד. עבודתו של איש המחקר היא לצרף את פיסות המידע שנאספו ממקורות שונים לכדי תמונה שלמה, הנקראת "תמונת מודיעין". עליו להעריך את איכות המידע שקיבל ולברור אותו, לדעת להפריד עיקר מטפל, ולהוסיף את החומר החדש למסדי הנתונים הקיימים, בצורה בה יהיה ניתן לשלוף אותו בקלות בהמשך.
4. הערכה – זהו אולי החלק הבעייתי והקשה ביותר בעבודת המודיעין, בה ראשי המערכת צריכים להשתמש בכל המידע המונח לפניהם כדי להעריך מהם כוונותיו של היריב ומה הוא מתכוון לעשות. בשלב זה יש לפרש את כל העובדות המודיעיניות הידועות הרלוונטיות לנושא אודותיו תינתן ההערכה (החל בסדר הכוחות, האימונים שעברו, הפרופיל הפסיכולוגי של גורמי המערכת היריבה ומצבם המדיני והכלכלי) כל זאת על מנת להעריך את יכולותיו וכוונותיו של היריב. לא תמיד מתקבלות הערכות נכונות, ולפעמים מתקבלות אף הערכות שגויות לגמרי שתוצאותיהן הרסניות, ואשר נובעות מטעות בהערכת הנתונים השונים ויחסי הכוחות השונים ביניהם (זאת בשל כשל איסופי ו/או טעות מחקרית). דוגמה מפורסמת ביותר בישראל לטעות בהערכה מודיעינית היא הכישלון של אמ"ן לחזות את פרוץ מלחמת יום הכיפורים ולהתכונן אליה בזמן. רוב האשמה הוטלה אז על ראש אמ"ן, אלי זעירא. זו אולי הפרשה הכואבת ביותר בתולדות המודיעין הישראלי שמשפיעה עד היום.
5. הפצה – לאחר השלמת פעולת ההערכה יופצו התוצרים המודיעיניים אל הקברניט כמו גם אל גורמי האיסוף השונים וגורמי המחקר העמיתים (זאת בכפוף להרשאות סיווג ביטחוני). לכאורה, חשיבות ההפצה בעבודת המודיעין פחותה, אך למעשה כישלון בהפצת מודיעין כמוהו כאילו לא הופק המודיעין כלל. כישלון בהפצת המודיעין יכול להיות בעל השלכות הרסניות. לראייה: מערכת הביטחון בארצות הברית לא הצליחה לסכל את פיגועי 11 בספטמבר 2001, בין השאר בגלל נתק ששרר בין ה־CIA ל־FBI, דבר שמנע העברת התראות על פיגועים ומעקב יעיל אחרי גורמי טרור אסלאמי ומחבלים מוסלמים שהסתננו לארצות הברית. מנגד, בתקופת האינתיפאדה השנייה מערכי המודיעין והכוחות בשטח (בעיקר השב"כ, צה"ל והימ"מ) בנו מערך הפצת מודיעין יעיל, שאיפשר קבלת התראות וסיכול פיגועים בזמן אמת. בעזרת המודיעין הערכי שהופץ ניצלו חיי אדם רבים, ומערכת הביטחון הישראלית רשמה הישג חסר תקדים באחוזים הגבוהים של סיכול פיגועים.

עולה ביקורת על הצגה זו של עבודת המודיעין, אשר מייצגת נאמנה את המודיעין הטקטי (בו ניתן להכווין את גופי האיסוף לשאלה הקונקרטית "מה יש מעבר לגבעה"), אך לא מתייחסת לאתגרי המודיעין האסטרטגי. בדרג המערכתי והאסטרטגי גופי המחקר והאיסוף לא רק "מצ"יחים" ומפיצים, אלא בעיקר מייצרים שיח משותף על בסיס הפוזיציות השונות, לטובת בירור רחב של הסוגיות.

מושאי מחקר מרכזיים - הנושאים בהם עוסק המודיעין

ערך מורחב – הערכת מודיעין

מחקר צבאי

המחקר הצבאי הוא הקלאסי בין צורות המחקר המקובלות. עיקר עיסוקו של המחקר הצבאי הוא בניסיון להעריך כראוי נושאים הקשורים והלא קשורים למערכת הביטחונית היריבה - הן בהיבטי בניין כוח (סדר הכוחות וכמותם, כשירותו של הכוח הצבאי היריב, רכש או פיתוח אמצעי לחימה מתקדמים ומערכות טכנולוגיות חדישות ומשמעותן הצבאית, וכיוצא בזה) והן בהיבטי הפעלתו (מצב כוננות ברגע נתון וצורת הפעלה בחירום). המחקר הצבאי מתקיים בכל הדרגים שמגדוד (העוסק בהערכה מיקרו-טקטית של פעולות היריב) ועד המטכ"ל.

מחקר מדיני

המחקר המדיני מצוי רק בדרג האסטרטגי-מטכ"לי ובמרבית מדינות העולם אינו מצוי בתחום אחריותו של הצבא. תכליתו של המחקר המדיני מעקב אחר מגמות במערכת המדינית היריבה - זאת על מנת לעמוד כראוי על שינויים שעשויים להתרחש בה ואשר במידה שיתחוללו ישפיעו על המאזן הביטחוני באזור. במסגרת תחום זה קיים בין היתר עיסוק ב"מחקר אישים" - המתרכז בבניית פרופילים אישיים, פסיכולוגיים ובריאותיים של גורמים בעלי כוח ואנשי מפתח במערכת היריבה.

מחקר טכנולוגי

ערך מורחב – מודיעין טכנולוגי

מחקר זה הוא מחקר טכני של המערכות המצויות בידי היריב (בהן כלי נשק, אמצעי לחימה, אמצעי גילוי כגון מכ"ם, מערכות תקשוב, קשר, שליטה ובקרה) על מנת לאפשר הבנה מלאה של יכולות המערכת הצבאית היריבה (כגון מאפייניה, דרך פעולתה, יתרונותיה וחולשותיה), ולפתח דרכים להתגבר עליה. מחקר זה הוא למעשה חלק מן המחקר הצבאי וההפרדה ביניהם נובעת מהכישורים השונים המחייבים חוקר טכנולוגיות.

צורות איסוף מקובלות

צורות איסוף המודיעין המקובלות הן מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט), מודיעין אותות (סיגינט), מודיעין חזותי (ויזינט) ומודיעין אנושי (יומינט).

מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט)

ערך מורחב – מודיעין ממקורות גלויים

מקובל לראות באיסוף המודיעיני פעולה חשאית בעיקרה אשר חלק מכריע מעיסוקה בנושאים שהשתיקה יפה להם. עם זאת, לאמיתו של דבר, חלק גדול מהמודיעין (בעיקר בתחום המדיני) מופק ממקורות מודיעין גלויים. האוסינט (OSINT, קיצור של Open Source Intelligence) הוא מודיעין המופק ממידע גלוי אשר לא ננקטו כל צעדים כדי למנוע הגעתו לידיים זרות, כגון שידורי רדיו וטלוויזיה, עיתונות כתובה ומקוונת ופרסומים אחרים, נאומי מנהיגים וכדומה. בהיבט הצבאי עשויה מידת מהימנותן של ידיעות ממקור מידע כזה להיות נמוכה, שכן יעד המודיעין מודע לכך שהמקור גלוי ועשוי לנצל אותו לשם הטעיה, אך במקרים רבים (בעיקר של מידע מדיני) נודעת חשיבות גדולה דווקא לפרסום עצמו, שכן נאומו של מנהיג זה או אחר, המיועד להישמע, מבטא במקרים רבים את כוונותיו של אותו מנהיג המעוניין לשדר מסרים כלשהם ליריביו, לעולם הרחב ואף לעמו שלו. מידע זה הוא מסווג במידת מה, וזאת מחמת חשיפתו של הצי"ח על פיו נאסף החומר. שיטות עבודה דומות נהוגות גם במודיעין עסקי.

על אף שקיים מידע, לעיתים בעל ערך רב, המופק ממודיעין גלוי, הרי שעיקר ייחודו של המודיעין הוא ביכולות מודיעין המופק ממקורות שאינם גלויים. מידת המהימנות של ידיעות מסוג כזה גבוהה יותר, שכן היעד אינו מודע לזמינות המקור. הסודיות של ידיעות ממקור מידע כזה גדולה יותר, מאחר שבמידה שילמד היריב על קיום המידע אודותיו, עשוי הוא להקיש מכך על יכולות איסוף המודיעין של היריב ולנקוט אמצעי הגנה אפקטיביים יותר או, לחלופין, לנצל זאת לצורך הטעיה.

בשנת 2013 חשף ה-NSA מדריך משנת 2007 אשר שימש אותו להכשרת סוכני הוובינט (אוסינט מבוסס אינטרנט) המופעלים על ידיו.

מודיעין אותות (סיגינט)

ערך מורחב – מודיעין אותות

בסיס אשלון בוויהופי, ניו זילנד. אנטנות צלחת השוכנות בתוך הראדומים ("כדורי הגולף") משמשות ליירוט תשדורות

מודיעין אותות או סיגינט (SIGINT, קיצור של Signals Intelligence) הוא שם כולל למודיעין המבוסס על האזנה לאמצעי תקשורת ולגלים אלקטרומגנטיים המשמשים להעברת מידע או הפעלת מערכות צבאיות. במודיעין המערבי נודעת חשיבות הולכת וגדלה לאיסוף הסיגינטי ונראה כי זה מהווה בסיס עיקרי בפעולותיו של המודיעין המודרני. חסרונותיה המרכזיים של צורת איסוף זו הן בעלויות הגבוהות הנדרשות לצורך אחזקתה כמו גם בחוסר היכולות לתחקר את מבועי המידע.

תחום זה כולל שתי צורות איסוף עקריות:

• מודיעין תקשורת, או קומינט (COMINT, קיצור של Communications Intelligence) - האזנה לתקשורת מדוברת וכתובה, בכלל זה קשר רדיו, תקשורת טלפונית ותקשורת מחשבים. מטרת הקומינט היא לפענח את תוכן התקשורת, ולזהות את האנשים (או הגופים) ביניהם התקשורת עוברת.
• מודיעין אלקטרוני, או אלינט (ELINT, קיצור של Electronic Intelligence) - יירוט אותות אלקטרוניים המשודרים מאמצעי לחימה מסוגים שונים, כגון מכ"מים של כלי טיס ושיט, מכ"מים של סוללות טילי קרקע-אוויר ועוד. מטרת האלינט היא לזהות את סוג אמצעי הלחימה, על פי סוג מכ"ם המשמש אותו (לדוגמה, סוללת טילי SA-6) ולאתר את מיקומו.

איסוף מודיעין אותות יכול להיעשות ממגוון פלטפורמות:

• תחנות קרקעיות (לדוגמה: רשת האשלון)
• כלי רכב יבשתיים (לדוגמה: מערכת ה'פרופט' (Prophet) המותקנת על ה-HMMWV)
• כלי שיט (לדוגמה: הספינה האמריקנית ליברטי שהייתה מעורבת בתקרית ליברטי)
• כלי טיס (לדוגמה: תצורת ה'נחשון שביט' של מטוס הגאלפסטרים 5 של חיל האוויר הישראלי)
• לווייני סיגינט.

במקרים רבים עשוי היריב להשתמש בתקשורת מוצפנת. ייעודה של ההצפנה, למנוע את יכולת פענוח ההודעות שנמסרות אף במידה שאלו יורטו (ביטחון מידע). לפיכך, ניסו גורמי מודיעין לאורך ההיסטוריה לפצח את הצופן על מנת למצוא את תרגומן הנכון של הודעות אלו (אשר הצפנתן עשויה להעיד על חשיבותם הגדולה בראייתו של היריב).

מודיעין חזותי (ויזינט)

ערך מורחב – מודיעין חזותי

מודיעין חזותי, או ויזינט (VISINT, קיצור של Visual Intelligence), הוא מודיעין המתמקד במידע חזותי. מקורות נפוצים למודיעין חזותי הם:

• תצלומי קרקע.
• תצפיות בידי חיילים (כפי שמבוצעת על ידי חיל האיסוף הקרבי בצה"ל, לדוגמה).
• תצפיות בעומק עורף האויב בידי יחידות סיור עמוק (Deep Reconnaissance). יחידות אלה הן יחידות עילית המאומנות בריגול, הסוואה צבאית, שדאות והישרדות בשטח עוין.
• אימינט (IMINT, קיצור של Imagery Intelligence), הוא מונח המתאר תת-תחום במודיעין חזותי הכולל את המקורות הבאים:
  • תצלומי אוויר, המצולמים באמצעות מטוס ריגול או באמצעות כלי טיס בלתי מאויש.
  • תצלומי לוויין, המצולמים באמצעות לווין ריגול.

המודיעין החזותי מספק 'תמונה עדכנית מהשטח', מאפשר מעבר לניתוח הפריטים המופיעים בצילום, כולל הסקת מסקנות גאוגרפיות וגאולוגיות לגבי פני השטח, הקרקע וכדומה.

מודיעין חזותי בזמן אמת מאפשר גם איכון של המטרות וסגירה מהירה של מעגל ירי כאשר המודיעין מסמן את המטרה ואילו גורמי האש (בעיקר חיל האוויר, ארטילריה או צלפים) מבצעים תקיפה מדויקת שלה. דוגמה לשימוש בוויזינט וסגירת מעגל ירי בזמן אמת היא הסיכול הממוקד של מייסד חמאס, אחמד יאסין, שאותר על ידי כלי טיס בלתי מאויש בעת שיצא ממסגד וחוסל תוך דקות ספורות בידי מסוק אפאצ'י של חיל האוויר הישראלי שירה טיל מדויק אל עבר המטרה שסימן לו הכטב"ם.

מודיעין אנושי (יומינט)

ערך מורחב – מודיעין אנושי

מודיעין אנושי, או יומינט (HUMINT, קיצור של Human Intelligence), הוא שם כולל למודיעין אנושי. במסגרת זו נכללים:

• ריגול – הפעלה של מרגלים שתולים וגיוס סוכנים ומודיעים "נייטרלים" מקרב הצד השני.
• חקירות – חקירת שבויים על מנת לדלות מהם מידע. לפי אמנת ז'נבה, אסור לחקור שבויי מלחמה, אך מדינות בהחלט משתמשות בחקירה כנגד מחבלים וטרוריסטים. כמו כן חלק נכבד מהמדינות, בעיקר הדיקטטוריות, מתעלמות מהאיסור בתירוצים שונים ומשונים (למשל במלחמת וייטנאם, טענה צפון וייטנאם כי הטייסים האמריקאים הם פושעי מלחמה ולא שבויי מלחמה ולכן האיסור לא חל עליהם) וחוקרות את השבויים, לעיתים תוך שימוש בעינויים.

תחום זה נחשב לרגיש ולבעייתי ביותר מבין כל תחומי המקורות, וההפעלה בו מורכבת ביותר. למרות זאת, התמורה שמקבלים מהפעלה נכונה של יומינט היא עצומה ועומק החדירה שאפשר להשיג הוא כמעט בלתי מוגבל. לכן, למרות הבעייתיות והסיכון, ארגוני ביון רבים בעולם משתמשים בטכניקה זו אימתי שאפשר.

דוגמה ליומינט הוא המרגל הישראלי אלי כהן שהופעל בדמשק ואסף מידע על ביצורי הסורים ברמת הגולן. מנגד, ישראל בר היה מרגל סובייטי שנהפך לאחד האנשים הקרובים ביותר לדוד בן-גוריון. דוגמה נוספת היא שירות הביטחון הכללי אשר התמחה בהפעלת סוכנים, מודיעים וסייענים - דבר שהתבטא במודיעין רב ואיכותי שאפשר סיכול של מספר רב של פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה, כמו גם סיכולים ממוקדים (כלומר: הריגתם וחיסולם) של בכירים רבים בארגוני הטרור.

מודיעין משטרתי

ערך מורחב – מודיעין משטרתי

גם המשטרה עוסקת בפעילות מודיעינית. תחום המודיעין המשטרתי דומה בחלקו לתחום המודיעין הצבאי אך מטרתו העיקרית היא מניעת וסיכול פשיעה, לצד הפללה של חשודים (חקירה סמויה). מטרה עיקרית נוספת של המודיעין המשטרתי היא מניעה וסיכול של טרור.

אמצעי המודיעין שמפעילה המשטרה כוללים סוכנים סמויים, בלשים, חוקרי זיהוי פלילי, אמצעים טכנולוגיים כגון אמצעי האזנות סתר ומצלמות נסתרות, וכן שוטרים המומחים בתחומי המחשבים והסייבר להשגת מודיעין אותות ומידע דיגיטלי מתוך מחשבים, מאגרי מידע, רשתות אינטרנט ותקשורת ופעילות מקוונת. בנוסף מקבלת המשטרה מודיעין משירותי ביטחון וארגוני ביון ממשלתיים נוספים, כגון ארגוני ביון האחראים על ביטחון המולדת, ביטחון הפנים וסיכול טרור.

בישראל, משטרת ישראל משתפת פעולה עם שירות הביטחון הכללי בכל הנוגע למלחמה בטרור, אך היא גם מפעילה יחידות מודיעיניות משלה כגון אגף החקירות והמודיעין וכן יחידות שטח כמו יחידת הגדעונים.

גופי מודיעין בעולם

• המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – סוכנות הביון החיצונית שעוסקת בריגול, דיפלומטיה חשאית ומשימות מיוחדות ברחבי העולם (שייכת למשרד ראש הממשלה)
• שירות הביטחון הכללי – סוכנות הביון הפנימית שעוסקת באבטחה, מניעת חתרנות, סיכול טרור, סיכול ריגול ואבטחת מידע (שייכת למשרד ראש הממשלה)
• מודיעין צבאי (צה"ל)
  • אגף המודיעין ובתוכו חיל המודיעין (אחראי על העניינים הארגוניים ובניין הכוח באגף כגון איתור מלש"בים, הכשרות וכו') וסיירת מטכ"ל. אגף המודיעין אחראי על האיסוף וניתוח המידע, כמו גם על מתן הערכות מודיעיניות מהרמה הטקטית ועד לרמה האסטרטגית הלאומית.
  • להק מודיעין (למד"ן) בחיל האוויר הישראלי
  • מספן מודיעין בחיל הים הישראלי
  • חיל האיסוף הקרבי השייך לזרוע היבשה – אחראי על איסוף מודיעין קרבי
• הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) – אחראי על אבטחת משרד הביטחון, תעשיות הנשק הישראליות, תחקור העובדים במשהב"ט ובגופים קשורים לתעשיות הנשק וכן הפעלת סוכנים העוסקים בהשגת מידע טכנולוגי ומודיעיני במדינות זרות.
• אגף המודיעין של משטרת ישראל – אחראי על איסוף מודיעין בתחומי לוחמה בטרור ופלילים.
• המרכז למחקר מדיני (ממ"ד) – זרוע מחקרית מודיעינית של משרד החוץ הישראלי.

• CIA – סוכנות הביון החיצונית, אחראית על איסוף מודיעין והפעלת סוכנים.
• DIA – סוכנות איסוף המודיעין של צבא ארצות הברית
• NSA – סוכנות ביון האחראית על מודיעין אותות (SIGINT) ויירוט תקשורת.
• FBI – המשטרה הפדרלית ושירות הביטחון הפנימי של ארצות הברית, המשמשת כסוכנות ביון פנימית וזרוע מבצעת כאשר יש צורך במניעת טרור וסיכול ריגול.

• MI5 – סוכנות הביון הפנימית (ריגול נגדי).
• MI6 – סוכנות הביון החיצונית.
• GCHQ – סוכנות הביון הבריטית

• פס"ב – שירות הביטחון הפנימי.
• סו"ר – שירות המודיעין החיצוני.
• גר"ו – שירות המודיעין הצבאי.
• שירות האבטחה הפדרלי – אחראי על אבטחת אישים בכירים לרבות הקרמלין.
• ק.ג.ב. – שירות הביטחון הסובייטי, שריכז בידיו את ענייני הפנים והחוץ.

• VEVAK – משרד המודיעין.

• מטה המודיעין של משרד ההגנה

ראו גם

• מודיעין קרבי
• מודיעין משטרתי
• מודיעין נגד טרור
• מודיעין טכנולוגי
• מודיעין עסקי
• קהילת המודיעין הישראלית

לקריאה נוספת

• אהרן זאבי-פרקש ודב תמרי, ואיך נדע? מודיעין / מבצעים / מדינאות, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011.
• יצחק בן ישראל, הפילוסופיה של המודיעין, סדרת "אוניברסיטה משודרת", 1999
• יעקב עמידרור, מודיעין - הלכה למעשה, סדרת "אוניברסיטה משודרת", 2006
• אפרים לפיד, לוחמי הסתר, המודיעין הישראלי, מבט מבפנים, הוצאת ידיעות ספרים, 2017

קישורים חיצוניים

• מילון מונחי מודיעין, באתר המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
• המרכז למורשת המודיעין
• איתי ברון, ‏המחקר המודיעיני - בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 2015
• המקהל - קבוצת למידה אודות חשיבה מערכתית במודיעין
• ישראל בר, ‏שרות היריעות במלחמה הסדירה והזעירה, מערכות 16 - 17 יולי 1943
• אהרון זאבי פרקש, ‏מנהיגות ומודיעין, מערכות 401, מאי 2005
• אביתר מתניה וסא"ל י', ‏האחר שבתוכנו - התאמת הכשרתו של איש המודיעין לעידן הנוכחי, מערכות 402, אוגוסט 2005
• עזריאל לורבר, ‏כמה היבטים על מודיעין טכנולוגי, מערכות 405, פברואר 2006
• עמיעד ברזנר, ‏הטנקים הסובייטיים לא היו נחותים, מערכות 406, אפריל 2006 (מאמר תגובה)
• אורי בר-יוסף ויעקב פלקוב, ‏כישלון ביוני והצלחה באוקטובר - השפעת המודיעין על מהלכי מבצע "ברברוסה", מערכות 438, אוגוסט 2011
• רוני אמיר, תורת הביטחון היא הסיבה לכישלון ההתרעה ב-1973, מערכות 449, יוני 2013.
• המודיעין במלחמת ששת הימים- אתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25902222מודיעין צבאי