מוזיאון
מוזיאון הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה. זהו מוסד המאפשר לציבור גישה למוצגים המייצגים מגוון תופעות טבע, תרבות, היסטוריה ומורשת, לצורכי חינוך, מחקר, לימוד והנאה.
מקור המושג "מוזיאון" במילה Μουσεῖον ביוונית עתיקה, שמשמעותה "היכל המוזות". המוזיאון הראשון המוכר כיום נוסד במאה ה-4 לפנה"ס, באלכסנדריה שבמצרים ההלניסטית, כנראה על ידי תלמי הראשון. ייעודו היה מקום למפגש ולמידה של הוגי דעות, משוררים ומדענים, והוא כלל את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. המוזיאון הראשון שהכיל אוסף של חפצי אמנות היה כנראה בפרגמון שבאסיה הקטנה, באותה תקופה.
כיום ישנם אלפי מוזיאונים, המתמחים בציור, בפיסול, בממצאים ארכאולוגיים, בהיסטוריה של מקום או של תקופה ובנושאים תרבותיים שונים. ישנם מוזיאונים המוקדשים ליצירתו של אמן יחיד ומציגים תערוכות קבע מעבודותיו.
האוספים במוזיאון מסודרים לפי שיטה מסוימת או מאורגנים לצרכים שונים, כגון למידה או הסתכלות. האחראי על האיסוף והתצוגה במוזיאון נקרא אוֹצֵר.
מוזיאון לאומי הוא מוזיאון ראשי במדינה בתחומו, ופעמים רבות הוא מתוקצב על ידי המדינה.
מוזיאון ביהדות
האדמו"ר הרש"ב ביקר במוזיאון הלובר בפאריז, והוא כתב איגרת שבה הוא מוסר את התפעלותו ממעשי האמנות תוך כדי שהוא מגלה בקיאות נפלאה בשמות הציירים ובפרשנות היצירות. הרש"ב התפעל נתפאלות רבה משלושת ציוריו של הצייר הנודע רפאל, ובעיקר מהציור של מחזה בית המשפט ברומי והנער הצעיר, ואף ביאור לגבי הלימוד שאפשר להוציא מהם לענין עבודת ה' [1]
"יש כמה שיחות מכ"ק מו"ח אדמו"ר על דבר ההתרשמות וההעמקה שהיו אצל כ"ק אביו כשראה ציורים מעשה ידי אמן, ועד כדי כך שלמרות שכידוע עד כמה הי' יקר לו כל רגע, בכל זה בהיותו בפּאַריס הקדיש כמה שעות לביקור בלואוור, ביחוד במחלקת הציורים, ואחר כך סיפר לבנו וממלא מקומו, הוא כ"ק מו"ח, ענינים בחסידות שניצנצו ברעיונו בהסתכלו בציורים" – אגרות הרמ"מ מליובאיטש
— אגרות קודש, כרך כו, ט'תרסט
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: מוזאון |
- 10 מוזיאונים מוזרים במיוחד, ידיעות אחרונות
- יורם שורק, למה אסור לגעת במוצגים שבמוזיאון?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- ^ ספר התולדות (אדמו"ר מוהריי"ץ) א, גליצנשטיין, עמוד 99 , ובספר השיחות לאדמו"ר הריי"צ, תרצ"ו עמוד 46 ואילך.