מולד הלבנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מולד הירח" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר, ראו מולד הירח (רומן).

מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי לוח השנה העברי. המושג מולד הלבנה מתייחס למספר זמנים שונים והם:

  • המולד האסטרונומי המתרחש בנקודת הזמן שבה הירח, בהקיפו את כדור הארץ, נמצא בנקודה הקרובה ביותר לשמש. מולד אסטרונומי איננו ניתן לצפייה בעין אנושית באופן ישיר מכדור הארץ, בגלל שאז כל צידו הקרוב של הירח (זה שמופנה תמיד כלפי כדור הארץ) חשוך וגם כי הוא נמצא בשמים באותו כיוון של השמש, ואור השמש מונע את אפשרות ראייתו.
  • הביטוי המולד הנראה או ראייה ראשונה - הזמן שבו נראה הירח לראשונה אחרי המולד האסטרונומי בארץ ישראל - בתקופה שלפני אימוץ הלוח הקבוע, שימשה הראייה הראשונה לקביעת היום הראשון בחודש העברי.
  • מולד הלוח או מולד ממוצע הוא קירוב סטטיסטי של המולד האסטרונומי המבוסס על אורך קבוע של החודש העברי. המולד הממוצע הוא המשמש את החישובים של הלוח העברי הקבוע, ולא המולד האסטרונומי.

בלוח השנה העברי הנוכחי נקבע מועד ראש השנה על פי המולד הממוצע. ראש השנה יתרחש ביום שבו חל המולד הממוצע של חודש תשרי, אלא אם כן ישנה סיבה לדחותו. קביעה זו, בשילוב עם כללי עיבור השנה, גוזרים את מועדי שאר החגים והמועדים באותה השנה, וכן את מספר הימים בשנה.

המולד האסטרונומי (מולד אמיתי)

הירח, או בשמו האחר - הלבנה, מקיף את כדור הארץ. הקפה אחת של הירח סביב כדור הארץ (ביחס לשמש) נקראת חודש ירחי. פרק הזמן של הקפה זו הוא כ-29.5 ימים, אך הוא איננו קבוע. ההפרש באורכם של חודשים ירחיים מגיע עד כ-14 שעות: 29 יום וכ-20 שעות למשך החודש המקסימלי, ו-29 יום ו-6.5 שעות למשך החודש המינימלי.

כדור הארץ מקיף את השמש (ביחס לכוכבים). הקפה אחת של כדור הארץ סביב השמש נקראת שנה טרופית. אורכה של השנה הטרופית הוא קבוע למדי - 365.242189 ימים. מאחר שצורת הירח תלויה במיקום הירח ביחס לשמש, אפשר להתייחס לתנועת הירח סביב כדור הארץ כאילו השמש עומדת ורק הירח סובב סביב כדור הארץ.

מראהו של הירח, לצופה הניצב על פני כדור הארץ, מושפע מהמיקום היחסי של שלושה גופים אסטרונומיים אלו - השמש, הירח וכדור הארץ. כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לבין השמש, מרבית השטח של פני הירח הנצפים מכדור הארץ חשוכים, והירח איננו נראה כלל. זמן זה נקרא גם "קיבוץ" לעומת זאת, כאשר הירח והשמש נמצאים בכיוונים מנוגדים ביחס לצופה על פני כדור הארץ, מופנה כל חלקו המואר של הירח כלפי כדור הארץ, והירח נראה כעיגול. זמן זה נקרא גם "ניגוד".

קובץ:מסלול השמש והירח.png
מסלול הירח (הפנימי) סביר כדור הארץ. חלק ממסלול כדור הארץ סביב השמש (בקו דק), במקביל התנועה הנראית של השמש ביחס לכוכבים לצופה מכדור הארץ (בחץ החוצה את ציור השמש).

בשל התנועה המעגלית של הירח סביב כדור הארץ, מראהו של הירח משתנה באופן מחזורי - במשך כ-15 יום הוא הולך ומתמלא, מחרמש דק לעיגול שלם, ובמשך כ-15 יום הוא הולך מתרוקן, מעיגול שלם לחרמש דק.

השם מולד הוא מטאפורה להיוולדות הירח מחדש בראשית כל מחזור חודשי.

ראייה ראשונה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קידוש החודש

החודש הירחי נמשך, כאמור, כ-29.5 ימים, אך חודשי השנה נספרים בימים שלמים. לכן נקבע כי בלוח השנה העברי יהיה משך החודש 29 או 30 יום. השיטה שלפיה קובעים כמה ימים יהיו בחודש מסוים השתנתה במהלך ההיסטוריה היהודית.

עד ימיו של הלל נשיאה, נקבעו ראשי החודשים על פי ראיית הירח ממש - אם נראה סהר הירח בסוף היום ה-29 בחודש, נקבע היום שאחריו כראש החודש. אם לא, נדחה ראש החודש ביום נוסף. הקביעה נעשתה על ידי הסנהדרין שחקרו עדים שהעידו שראו את המולד (ראייה ראשונה). אם אושרה העדות היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש.

מולד הלוח

בשנת ד'קי"ט (4119; שנת 359 לספה"נ) נקבע על ידי הלל נשיאה לוח שנה קבוע, המבוסס על אלגוריתם המשתמש באורך החודש הירחי הממוצע, בלי צורך להיעזר בתצפיות ישירות. בלוח הקבוע מספר הימים בכל חודש קבוע מראש, למעט החודשים חשוון וכסלו, שמספר הימים שבהם עשוי להיות 29 או 30 יום. ראש החודש היחידי שנקבע על פי המולד הוא ראש חודש תשרי, שהוא ראש השנה. המולד המשמש לקביעה זו נקרא מולד הלוח והוא מולד מחושב, ולא מולד אמיתי. מולד הלוח מחושב על ידי הוספת מכפלת מספר החודשים של השנה חולפת באורך החודש הממוצע למולד הלוח של ראש השנה החולפת. אורך החודש הממוצע, לפי מסורת חז"ל, הוא 29 יממות, 12 שעות ועוד 793/1080 חלקים של שעה (שהם 44 דקות ו-31/3 שניות). מקובל לציין פרק זמן זה באותיות: כ"ט י"ב תשצ"ג.

לוח השנה הקבוע הוא לוח השנה העברי המקובל כיום על כל הקהילות היהודיות.

מדידת אורך חודש סינודי זהה בדיוק הייתה מצויה מאז הישגי האסטרונומים והמתמטיקאים קידינו (כשדי, המאה הרביעית לפני הספירה) והיפרכוס (יווני, המאה השנייה לפני הספירה) - שניהם הגדירו את זמן המולד כך: 29,31,50,8,20 בבסיס 60, שהוא זהה בדיוק לכ"ט י"ב תשצ"ג. אמנם בספרים מסויימים הובא בשם היפרכוס 29,31,50,8,9,20 שזה פחות מכ"ט י"ב תשצ"ג.

תלמי אף כותב בספרו אלמגסט כיצד היפרכוס הגיע לחשבון זה: הוא חילק את ההפרש בין שני ליקויים - שעברו ביניהם 345 שנה - למספר החודשים שביניהם. בשיטה זו ניתן להגיע באמצעים פשוטים לתוצאה מדויקת ביותר.

חישובים מודרניים מראים שמסורת חז"ל, וכן חשבונם של הכשדים והיוונים, קרובים מאד לאורך המדויק של חודש סינודי (הזמן הממוצע שבין פגישת הירח עם השמש לבין הפגישה שלאחריה). בשנת ד'קי"ט (4119; שנת 359 לספה"נ) - שנת קביעת הלוח, האורך המדויק של חודש סינודי ממוצע, במונחים של אורך היממה באותה שנה (להבדיל מאורך היממה המקובל), הוא: 29 יממות, 12 שעות, 44 דקות ו-3.34 שניות - סטייה של מאית השנייה לחודש בלבד. בתקופת רבן גמליאל, ולפניו בזמנם של קידינו והיפרכוס, היממה הייתה קצרה יותר והחודש ביחס ליממה ארוך יותר ולכן הסטייה הייתה של כרבע שנייה לחודש בלבד (בניגוד לסטייה של כחצי שנייה לחודש בזמננו).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מולד הלבנה בוויקישיתוף