מומבסה
 | |
| ספק סמלה של העיר - שני השערים בצורת חתי הפילים | |
| מדינה |
 קניה |
|---|---|
| מחוז | מומבסה |
| ראש העיר | חמיסי מבוגה (Hamisi Mboga) |
| תאריך ייסוד | 1593 |
| שטח | 295 קמ"ר |
| גובה | 50 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 799,727 (2005) |
| קואורדינטות | 4°03′S 39°40′E / 4.050°S 39.667°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.mombasa.com | |
מומבסה (Mombasa) היא עיר נמל בקניה בחוף האוקיינוס ההודי, והעיר השנייה בגודלה בקניה אחרי ניירובי.
במומבסה יש שני נמלים, אחד ישן ואחד מודרני. הנמל הישן נמצא בחוף המזרחי ומשמש לדיג, והנמל המודרני ממוקם בחוף המערבי ומשמש לשאר הצרכים הימיים.
הייצוא העיקרי הוא של קפה, תה וכותנה. ישנה מסילת ברזל הקשרת בין מומבסה למזרח אפריקה. יש שם מרכז עסקים מודרני, שוק ומפעלי תעשייה כגון בתי זיקוק, בתי חרושת למזונות, לטקסטיל, למוצרי אלומיניום ולמלט.
היסטוריה
את מומבסה גילו סוחרים ערביים במאה ה-11, ועד מהרה הפכה העיר למרכז מסחר גדול במזרח אפריקה, בעיקר לסחר בעבדים ושנהב.
וסקו דה גמה היה האירופאי הראשון שביקר במומבסה, והוא זכה לקבלת פנים צוננת, בשנת 1498. שנתיים לאחר מכן נכבשה העיר על ידי הפורטוגלים, שבזזו אותה ובנו בה מבצר.
מומבסה נכבשה על ידי סולטנות עומאן בשנת 1698.
בשנת 1840 היא נלקחה על ידי הסולטאן של זנזיבר (אי סמוך לאפריקה), ולאחר מכן הוענקה כמתנה לבריטים. כארץ חסות של הבריטים מומבסה הפכה להיות המסוף הימי של מסילת הרכבת, שיוסדה בשנת 1896. המסילה הוקמה על ידי עובדים רבים שהובאו מהודו הבריטית למטרה זו. מומבסה המשיכה להיות עיר נמל ששיכת לזנזיבר עד לשנת 1963, אז וויתרה זנזיבר על בעלותה לטובת קניה.
בנובמבר 2002 התפוצצה מכונית תופת במלון בבעלות ישראלית, וגרמה למותם של שלושה ישראלים ועשרה קנייתים. זמן מה לאחר מכן נעשה ניסיון להפיל מטוס של חברת ארקיע בסמוך לנמל התעופה מומבסה, והחשד הוטל על ארגון הטרור אל קאעידה.[1]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מומבסה |
- מידע על מומבסה
- לילי אנג'ל, כתבה על מומבסה ואיים נוספים מול חופי קניה וטנזניה, באתר GoTravel
הערות שוליים
- ^ ליאור אסטליין, המבוקש מס' 1 באפריקה חוסל, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2011
 | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
| אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
| מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
| תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
| מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
| אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
| אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
| מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. | |
