מונית

מונית ישראלית, חיפה, 2018

מונית בניו יורק, בצבע המקובל שם למוניות - כתום צהבהב

מונית בריטית שחורה

מונית מעופפת איננה מראה שגרתי, אבל קיימת במקומות מסוימים בעולם

מונית נהר בוונציה, איטליה

מונית מרצדס פלסטינית

כובע של מונית בפריז

טוק טוק תאילנדי, סוג של מונית שנפוץ מאוד בערים

מונית עם GPS ביפן

מונית היא כלי תחבורה אשר נוסעיו שוכרים את שירותו על מנת להגיע למחוז חפצם (לעומת כלי תחבורה ציבורי אשר לו עצירות קבועות על פי נותן השירות). בדרך כלל כלי התחבורה הוא מכונית, אבל ישנם מקומות בעולם שמשתמשים בסירות, ריקשות ואף מטוסים.

את המילה "מונית" חידש האמן יוסף בס עם קוּם המדינה על בסיס המילה "מונֶה" (מד זמן שמחשבים בעזרתו את תעריף הנסיעה).

היסטוריה

כבר בתחילת המאה ה-17 ניתן היה למצוא כרכרות סוסים המשמשות כמוניות בפריז ולונדון. הצהרות מלכותיות בשתי הערים הגבילו את מספר הכרכרות המותרות בכל עיר - הדוגמה הראשונה לתקנות בתחום. במאה ה-19 הוכנסו לשימוש כרכרות סוסים בעלות מהירות גבוהה יותר ובטיחות גבוהה יותר.

מכוניות המונעות על ידי סוללות חשמל נהנו מהצלחה קצרה בפריז, לונדון וניו יורק בשנות ה-90 של המאה ה-19. המצאת המונה על ידי הגרמני וילהלם ברון ב-1891 הציגה לראשונה את המונית המודרנית. המונית המודרנית הראשונה, אשר הונעה בעזרת גז וצוידה במונה, היה ה"דיימלר ויקטוריה" שבנה גוטפריד דיימלר בשנת 1897. מוניות אלה התחילו את פעילותן בפריז בשנת 1899, בלונדון בשנת 1903 ובניו יורק ב-1907. המוניות הניו-יורקיות יובאו מצרפת על ידי איש העסקים הארי אלן אשר טבע את המילה הלועזית taxicab, הלא היא המקבילה של המילה "מונית" בשפה העברית. הוא צבע את המוניות שלו בצבע צהוב לאחר שגילה כי צהוב הוא הצבע שהכי קל לראותו מרחוק, ומאז הפך צבע זה לתקנה בתפוח הגדול, אם כי לא חד משמעית. חברת המוניות הממונעות הראשונה התחילה את פעילותה בעיר הגרמנית שטוטגרט בשנת 1897.

המונית הפכה לפופולרית ברחבי העולם בתחילת המאה ה-20. בתחילת הדרך התחרו המוניות בשירותי האוטובוסים הציבוריים והפרטיים עם קווי שירות קבועים מראש. אי לכך, מוניות מיוחדות (ספיישל), הנוסעת על פי בקשת נוסע (או קבוצת נוסעים) מסוים מנקודה אחת לאחרת, לרוב ללא עצירות בדרך, נכנסה לשימוש נרחב יחסית בתקופה מאוחרת יותר. החידוש הראשון מאז המצאת המונה אירע בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, כאשר הוכנס לשימוש הרדיו הדו-כיווני, המאפשר לנהגי מוניות ולמרכזי השליחה לתקשר אחד עם האחר ביעילות רבה יותר, ובכך לשרת את הלקוחות בצורה טובה יותר לעומת שיטות התקשורת הקודמות, כגון תא טלפון ציבורי. במאה ה-21 נוספה טכניקת זימון מונית באמצעות אפליקציית מובייל כדוגמת "גט טקסי".

כלי הרכב

שירותי המוניות מתבססים בדרך כלל על מכוניות אך במקומות מספר נעזרים במוניות המופעלות על ידי אדם ובעל חיים, או בסירות (כגון הגונדולה בוונציה). במדינות מודרניות באירופה משתמשים לרוב במכוניות נוחות ובטיחותיות במיוחד, כגון מוניות תוצרת חברת מרצדס הגרמנית. במדינות מפותחות פחות משתמשים במגוון מכוניות, ולעיתים במכוניות הנחשבות ליוקרתיות. דגם וגוון המונית נחשבים במקומות רבים כסמל תרבותי, כגון המונית הלונדונית השחורה, לה אזור אחסנה גדול על יד הנהג. דוגמה נוספת היא המוניות הצרפתיות העתיקות בקהיר. שירותי לימוזינה פועלים באופן דומה לשירותי מונית, באותו שוק ומתחרה במוניות עם מחירים גבוהים יותר.

במדינות רבות קיימים חוקים ותקנות בנוגע לסימון מוניות. תקנות אלו קובעות בדרך כלל את צבע המונית, מספר לוחית הזיהוי, פרסום וכדומה.

כלי הרכב בעולם

ישראל

ערך מורחב – מוניות בישראל

בישראל קיימים שני סוגים של מוניות – מונית ספיישל שבו שוכרים את שירותי המונית ליעד מסוים לפי פעילות מונה או בתעריף קבוע מראש, ומונית שירות שבו המונית מתפקדת למעשה כאוטובוס זעיר, אך עם יתר גמישות, שכן זמינותה גבוהה יתר, היא יכולה לעצור גם במקום שאין תחנות, וכאשר היא מתמלאת היא ממשיכה בנסיעה רצופה. לנהג מונית בישראל נדרש רישיון מיוחד הניתן כתוספת על הרישיון הרגיל, רישיון זה מתקבל באמצעות קורס ובו נלמדים בין השאר גם תכנים על אתרים מיוחדים בארץ ישראל טבע היסטוריה ועוד.

הרשות הפלסטינית

ברשות הפלסטינית צבועות המוניות הרגילות בצהוב והמוניות הגדולות (לשבעה נוסעים) בצבע חרדל. רוב המוניות משמשות כמוניות שירות. לתחבורה הציבורית ברשות הפלסטינית לוחית רישוי בצבע ירוק עם כיתוב לבן, בניגוד לרכבים פרטיים עם לוחית לבנה וכיתוב ירוק.

הרכבים המשמשים למוניות הם בדומה למוניות הישראליות לרוב מדגמי מרצדס ופולקסוואגן. מוניות רבות ברשות הן מכוניות ישנות מדגמי מרצדס ששימשו כמוניות ישראליות לפני כ-20 שנה.

גרמניה

המוניות בגרמניה צבועות בצבע בז'־צהבהב בהיר. על גג המכונית מוצבת שלט דמוי גליל הנושא את המילה "Taxi". כלי הרכב הנפוצים המשמשים כמוניות הם מתוצרת חברת מרצדס פולקסווגן ואופל. לרוב המוניות תמסורת אוטומטית ולחלק מערכות ניווט תומכות GPS. תעריפי הנסיעה גבוהים כיוון שלרשות אזרחי המדינה עומד מערכת תחבורה ציבורית טובה ברוב עריה.

לונדון

שירותי המוניות בעיר לונדון שבבריטניה ובערים סמוכות נוספות מבוססים כיום (נכון ל-2006) על שני סוגי מוניות: המוניות השחורות המפורסמות (האוסטין FX4), ומוניות הקרויות "מיני־קאב" אשר אינן רשאיות לאסוף נוסעים מהרחוב, אלא מוזמנות טלפונית בלבד על ידי הנוסע. לשני סוגי המוניות מרכזי שילוח, אולם רק המוניות השחורות יכולות לאסוף נוסעים מהרחוב. המוניות השחורות מפורסמות בגלל כלי הרכב שמיוצרים באופן ייחודי למטרה זו, וכן בגלל קורס ההכשרה המקיף ("The Knowledge") המשמש דרישה מחייבת לקבלת רישוי מתאים. דרישה זו הביאה לכך שמרבית נהגי המוניות השחורות מפתחים את אזור ההיפוקמפוס, אזור במוח האחראי, בין השאר, על הזיכרון והניווט.

ארצות הברית

בארצות הברית מבחינים בין שני סוגי מוניות: מוניות מאספות (medallion cabs) ומוניות תקניות (livery cabs). למוניות המאספות יש היתר לאסוף נוסעים מהרחוב, ולמכוניות לייברי יש היתר להיענות לקריאות טלפוניות או לסדר איסוף מראש בלבד.

ניווט

נהגי מוניות מכירים בדרך כלל את הרחובות והמקומות החשובים ברמת היכרות גבוהה. בשנים האחרונות הפך השימוש במחשבי ניווט מבוססי GPS לנפוץ במוניות רבות במדינות המפותחות. מערכת זו מכילה מפה ממוחשבת ומסתייעת בלוויין לקביעת מיקום כלי הרכב, כך שהיא מסוגלת לנווט ולהוביל את הנהג גם למקומות שאינם מוכרים לו.

מרבית המוניות מצוידות במכשיר קשר אשר באמצעותו מתקיים קשר רצוף עם מרכזי השליחה המעבירים לנהגי המוניות את מיקומו של הלקוח הבא. לעיתים נעזרים נהגי המוניות במרכזי השליחה בהתמצאות באזורים או רחובות לא מוכרים. בחלק מהמוניות יש מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת, שבאמצעותה מרכז השליחה יכול לדעת את מיקומה המדויק של המוניות ואת הסטטוס שלה, דבר החוסך דיבור מיותר במכשירי הקשר.

דמי נסיעה

דמי הנסיעה עבור נסיעה במונית הם בדרך כלל יקרים יותר מצורת נסיעה אחרות (כמו האוטובוס ורכבת). מחיר הנסיעה מתחיל ממחיר מסוים לפי המונה, מעל שלושה נוסעים, מזוודה, ויציאה משדה התעופה גובים מספר שקלים נוספים. שאר דמי הנסיעה נקבעים בדרך כלל על פי זמן המתנה ומרחק אשר מחושבים באמצעות המונה. ישנם מצבים שבו יעדיף הנוסע לשלם דמי נסיעה קבועים, במקום שימוש במונה.

במונית שירות, דמי הנסיעה קבועים למרחק של שישה קילומטר, עם תוספת עבור כל קילומטר נוסף. עם זאת, קיימים מחירים קבועים בין ערים שונות על אף האמור.

עיסוק במונית ללא רישיון

בישראל, משרד התחבורה קובע תקנות מחמירות לעיסוק בנהיגת מוניות. עיסוק בכך ללא רישיון מתאים ועמידה בתקנות אינו חוקי ומשליך ענישה.

ראו גם

• גט טקסי
• אובר (Uber)

קישורים חיצוניים

• ההיבט הלשוני: אילון גלעד, מתי נעלמה הטקסי לטובת המוֹנִית?, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2015
• ההיבט הלשוני: מונית-או-טקסי, באתר האקדמיה ללשון העברית, 12 באוגוסט 2018
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29484878מונית