מורפולוגיה של הצמח - מונחים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מורפולוגיה של הצמח
חלקי הצמח העיקריים
- גבעול (stem)
- זרע (seed)
- נבט (seedling)
- עלה (leaf)
- פרח (flower)
- פרי (fruit)
- שורש (root)
- תפרחת (inflorescence)
חלקים תת-אדמתיים
- בצל (bulb) - איבר אגירה תת-קרקעי, התמחות של עלים (שום, נרקיס, שושן, חצב)
- בצלצול (bulbet)
- גלד - אחד מעלי הבצל
- יונקת (trichome) - תא שורש, התמחות של תא האפידרמיס, אחראי על קליטת מים ומינרלים בשורש
- עוגת הבצל (basal plate) - התמחות של גבעול ממנו צומחים גלדי הבצל והעלים וממנו מתפתח גבעול הפרח בעונת הפריחה
- פקעת (corm) - איבר אגירה תת-קרקעי, התעבות של גבעול או שורש, משמשת גם לרבייה וגטטיבית (כלנית, רקפת, כרכום, סתוונית)
- קנה-שורש (stem tuber) - איבר אגירה, התמחות של גבעול, קנה-שורש מעובה (תפוח אדמה, ג'ינג'ר)
- ציצת שורשים (fibrous roots) - מערכת השורשים בצמחים חד פסיגיים, אין אפשרות לבודד שורש מרכזי מסוים, כל השורש באורך ובעובי דומה (דגניים, שושניים, נוריתיים)
- ציצת שורשים מעובים (tuberous root, root tuber) - איבר אגירה, התעבות אזורים של ציצת שורשים, (בטטה, קסאווה, עירית גדולה)
- קנה-שורש (rhizome) - גבעול (למרות שמו), שרוע על הקרקע או קרוב לפניה, מצמיח שורשים, גבעולים או עלים ממפרקיו, בדרך כלל זהו הגבעול הראשי של הצמח, נפוץ בצמחים חד-פסיגיים (יבלית, אספרגוס, חיננית, שינן רפואי)
- קנה-שורש מעובה - ראה "קנה-שורש"
- שורש (root) - איבר המשמש לרוב לעגינת הצמח בקרקע ולספיגת מים וחומרים אי אורגניים מהקרקע
- שורש שיפודי (taproot) - מערכת שורשים בצמחים דו-פסיגיים, ישנו שורש מרכזי עבה וממנו יוצאים השורשים הצדדיים שהם בקוטרים שונים (מצליבים, סלקיים, סוככיים, רוב המורכבים)
- שלוחה (stolon) - התמחות של גבעול, נמצא קרוב לפני הקרקע ומשמש לרבייה וגטטיבית, בדרך כלל מפרק אחד ארוך ובסופו ניצן ממנו יתפתח צמח חדש, השלוחה דומה לקנה שורש אבל היא גבעול מישני לצמח הראשי (תות שדה, נענע, תפוח אדמה)
- שורשון (radicle) - "שורש עוברי", החלק בנבט ממנו יתפתח השורש
הגבעול והעלה
- אשון (rigid) - קשה, עלה או גבעול אשון מכיל רקמות תמיכה רבות המקנות לו קשיות.
- ביב-שרף (resin duct) - תא בגבעול (גזע) הצמח, אחראי על הפרשת שרף כאשר הגזע "נפצע", על מנת לאטום את הגזע לחדירה של גזים, נוזלים או מזיקים
- בשרני (succulent) - צמח בעל גבעול ועלים מעובים, הציפה נוזלית ומשמשת מאגר מים לתקופות יובש ארוכות (אלוורה, צבר מצוי ואלפי מיני הקקטוסיים האחרים)
- גלדני (leathrate) - עלה בעל מרקם קשה, לפעמים פריך, דמוי עור, שלד העלה מכיל רקמה קשה השומרת אותו פרוש ולא נבול בתקופת היובש ובכך מאפשרת תהליכי חיים כגון פוטוסינתזה
- דוּר (whorl) - איברים המסודרים במעגל סביב הגבעול
- התעבות משנית (secondary growth) - מתרחשת בעיקר בצמחים דו-פסיגיים, נובעת בעיקר מפעולת שתי מריסטמות רוחביות - קמביום השעם והקמביום הצינורי
- חפה (bract) - התמחות של עלה, בדרך כלל מחפה על מערכת רבייה כמו פרח תפרחת או קבוצת פרחים (העלים הצבעוניים של הבוגנוויליה, בננה, אצטרובל)
- טרף (blade) - שטח הפנים של העלה
- לשד (sap) - נוזל שמכיל מים, מינרלים וחמרי מזון, מובל בתאי עצה או שיפה של צמח
- לשונית (ligule) - חלק מעלה, תוספת דקיקה (שעירה או קרומית), נמצאת בחיבור בין הטרף והנדן בצמחים מסדרת הדגנאים
- מגובשש
- מוהל (sap) - ראה לשד
- מעוצה (woody) - קשה, מכיל רקמת עצה עם ליגנין והמיצלולוז
- מפרק (node) - אזור הצמיחה על הגבעול בצמחים וסקולריים, טבעת בין שני פרקים ממנה יתפתחו גבעולים חדשים, עלים, פרחים, שורשים, וכל התמחות אחרת שלהם בהתאם לתנאים המתאימים לצמיחה ושרידות.
- נדן (leaf sheath) - בסיס העלה בצמחים בהם הוא עוטף את הגבעול (כל סדרת הדגנאים)
- נימי (filiform) - עלה או גבעול דק כחוט
- ניצן (bud) - צטברות תאי עובר שטרם עברו תהליך של מיון, נמצא בדרל כלל בחיק עלה או בראש גבעול, יכול התפתח לגבעול, ענף, עלה או פרח
- נצר (shoot) - החלק העל קרקעי של צמח חדש
- עלה גזור (dissected) - עלה מאונה השסוע עד העורק הראשי שלו, לדוגמה - עלי גזר או פטרוזיליה
- עלה חרוק (crenate) - עלה ששפתו בעלת שיניים מעוגלות
- עלה יושב (sessile) - עלה שאין לו עוקץ או פטוטרת, שטרפו יושב ישירות על הגבעול
- עלה-לוואי (stipule) - תוספת קטנה בבסיס העלה
- עלה מאונה (lobed) - עלה שטרפו מחולק לאונות
- עלה מאוצבע - עלה דמוי אצבעות, לדוגמה - בצמחים מסוג תורמוס
- עלה מורכב (compound) - עלה המורכב משלושה עַלְעַלִּים או יותר
- עלה מחטני - עלה בצורת מחט, לדוגמה - עלי עץ האורן
- עלה מנוצה (pinnate) - עלה המחולק, שסוע, גזור או מורכב מעלעלים או אונות בדמות נוצה
- עלה מנוצה פעמיים (bippinate) - עלה מנוצה שגם עלעליו או אונותיו מנוצים, לדוגמה - עלי עץ הצאלון
- עלה מפורץ (emarginate) - עלה ששפתו אינה שלמה
- עלה משונן (dentate, toothed) - עלה ששפתו משוננת
- עלה סורח (decurrent) - עלה יושב הנצמד לאורך הגבעול בחלקו התחתון
- עלה פשוט
- עלה שסוע (split, cleft) - עלה מאונה שאורך אונותיו פחות מרבע רוחבו
- עלה תלתני (trifoliate) - עלה מורכב בעל שלושה עלעלים, לדוגמה - עלי תלתן או אספסת
- עלה תמים (entire) - עלה בעל טרף "שלם", שאינו מפורץ או מאונה
- עלים מסורגים (alternate) - עלים הצומחים אחד-אחד לאורך הגבעול, לסירוגין (ההפך מעלים נגדיים)
- עלים נגדיים (opposite) - עלים הצומחים זה מול באותו גובה של הגבעול, בדרך כלל על מפרק
- עלעל (leaflet) - עלה קטן שאין בחיקו ניצן צמיחה. חלק של עלה מורכב
- עצה (xylem) - צינורות הובלת המים בצמח
- פטוטרת (petiole) - עוקץ שעליו נישא טרף העלה
- פילוד (phyllode) - התמחות של הפטוטרת, בעוד שהעלה קטן או נעלם לחלוטין, הפטוטרת שטוחה, רחבה ומכילה כלורופיל (זנים אוסטרליים של שיטה)
- פילוקלד (phylloclade) - התמחות של גבעול שהפך שטוח, רחב ומכיל כלורופיל, במקביל העלים מנוונים (עצבונית החורש)
- פסיג (cotyledon) - העלה הראשון (או זוג העלים הראשונים) של הנבט
- פרק (joint) - קטע גבעול בין שני מפרקים
- צוּפָן (nectary) - רקמה או בלוטה המפרישה צוף
- קוטיקולה (cuticle) - שכבה הידרופובית המכסה את רקמת האפידרמיס בצמח
- קוץ (spine, thorn, prickle)- איברים קשים וחדים המשמשים בעיקר להגנה על הצמח, מקורם באיברים שונים
- spine - התמחות של עלה (צבריים), עלה לוואי (אשמר קוצני)או התארכות של עורק בעלה (דרדר קרומי, התארכות עורק ראשי בחפת התפרחת)
- prickle - שלוחה של קליפת הגבעול והאפידרמיס, סיומת חדה ולעיתים מעוקלת (ורד, פטל)
- thorn - התמחות של גבעול (ענף), נפוץ שיחים ועצים חלק מהענפים שונים, לפעמים מפוצלים וחדים מאד בקצה (קאריסה, עוזרר קוצני, רתמה קוצנית, הדרים)
- קנה (culm)
- קנוקנת (tendril)
- קסרומורפי (xeromorphic) - בעל תכונות המאפשרות חיים בסביבה צחיחה
- קרין (keel)- "סירה". מינוח שמשתמשים לתיאור מורפולוגי של עלה בעל קצוות מקופלים (דמוי מעקה) מכל קצותיו היוצר מבנה של סירה או אוניה.
- קשקש - עלה קטן ומנוון, קשקשים שכיחים בעיקר בניצנים, גבעולים תת-אדמתיים וענפים רותמיים
- רותמי (spartoid) - צמח שגבעוליו דקים וארוכים, ירוקים וחסרי עלים או בעלי עלים מעטים וקטנים
- שושנת עלים (rosette) - דוּר של עלים המרוכז בבסיס הגבעול
- שיפה (phloem) - צינורות הובלת המינרלים, סוכרים וחומרים דומים בצמח
- שרף (resin)
התפרחת
- אשבול (spadix)
- אשכול (raceme) - תפרחת בעלת ציר ראשי, הנושא פרחים על עוקצים. הפרחים העליונים תמיד צעירים מהתחתונים.
- אשכול-סוכך (corymb)
- מַכְבֵּד (panicle) - אשכול מורכב, תפרחת שבה הפרחים מסתעפים מענפים צדדיים, המסתעפים בעצמם מציר התפרחת. במלים אחרות, מכבד הוא מקבץ של אשכולות המסתעפים מציר משותף.
- מעטפית (involucel)
- מצעית (receptacle)
- מתחל (spathe)- חפה גדול העוטף את התפרחת, בייחוד את האשבול.
- סוכך (umbel)
- סוכך פשוט
- סוכך מורכב
- סוככון (umbellule)
- עגיל (catkin)
- עוקץ התפרחת (peduncle)
- פגה (syconium)
- ציר התפרחת (rachis)
- קרנה (ray)
- קרקפת (head, capitulum)
- שזרה נקרא גם: שדרה (rachis) - מונח זה מתייחס לציר של תפרחת שעליו יושבים הפרחים או הפירות. שיבוליות הדגניים, כדוגמה, מהוות שזרה.
- שיבולת (spike) - תפרחת בעלת ציר ראשי, עליו יושבים הפרחים (או, במשפחת הדגניים, השיבוליות), ללא עוקצים. הפרחים העליונים תמיד צעירים מהתחתונים.
- תפרחת בלתי-מסוימת (monopodium)
- תפרחת דו-בדית (dichasium)
- תפרחת חד-בדית (monochasium)
- תפרחת מסוימת (sympodium)
- תפרחת רב-בדית (pleiochasium)
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תפרחת |
הפרח
- אבקית (pollinium)
- אבקן (stamen)
- אוגן הכותרת (limb)
- אונה (lobe)
- ביצית (ovule)
- גביע (calyx) - דור העלים החיצוני, הירוק בדרך כלל, בעטיף כפול.
- גביעון (calycule) - מין עטיף חיצוני בנוסף לגביע.
- גינופור (gynophore)
- גלומה (glume)
- דיכוגמיה (dichogamy) - מנגנון של הפרדה בזמן בין חיוניות העלי לבין חיוניות האבקנים, בפרחים דו-מיניים. זהו מנגנון חשוב למניעה או צמצום של האבקה עצמית.
- הטרוסטיליה (heterostyly)
- הרקוגמיה
- זיר (filament)
- חפה (bract)
- כותרת (corolla) דור העלים הפנימי, והצבעוני בדרך כלל, בעטיף כפול.
- כותרת פרפרנית (papilionaceous corolla) - כותרת "לא נכונה" האופיינית למשפחת הפרפרניים, בעלת חמישה עלים: שני עלי "סירה" צמודים זה לזה בתחתית, מעליהם שני עלי "משוטים", ומעליהם עלה "מפרש" אחד.
- כפתור (flower bud)
- לשכה
- מאבק (anther)
- מגורה (cell)
- מוץ (pale) - אחד משני קשקשים (מוץ עליון ומוץ תחתון) המהווים את עטיף הפרח במשפחת הדגניים, ולאחר הבשלת הפרי משמשים כמעטפת סביב הזרע.
- מחיצה
- מלען (awn)
- מפרש (standard)- העלה העליון והבולט בכותרת פרפרנית.
- מצעית (receptacle)
- משוטים (wings) - העלים הצדדים בכותרת פרפרנית.
- משולשל (pendulous)
- ניצן (flower bud)
- סירה (keel) - העלים התחתונים בכותרת פרפרנית.
- עוקץ הפרח (pedicel)
- עטיף (perianth) - מכלול העלים העוטפים את חלקי הפרח.
- עטיף גביעוני - עטיף שעליו ירוקים.
- עטיף כותרתי - עטיף שעליו צבעוניים בדרך כלל.
- עטיף כפול - עטיף הכולל כותרת וגביע.
- עטיף פשוט - עטיף הכולל רק סוג אחד של עלים - גביע או כותרת.
- עלה גביע (sepal) - עלה של עטיף גביעוני.
- עלה כותרת (petal) - עלה של עטיף כותרתי.
- עלה שחלה (שחליל, carpel) - החלקים המרכיבים את השחלה ואחר כך את הפרי.
- עלי (pistil) - איבר המין הנקבי בפרח. מורכב משחלה, עמוד-עלי וצלקת.
- עמוד עלי (style) - עמוד דק המחבר בין השחלה והצלקת, דרכו מועברת האבקה הנקלטת בצלקת אל השחלה.
- פגה (syconium)
- פרוטאנדריה (protandry) - דיכוגמיה שבה האבקנים מבשילים לפני העלי. זוהי הצורה השכיחה יותר של דיכוגמיה.
- פרוטוגיניה (protogyny) - דיכוגמיה שבה העלי מבשיל לפני האבקנים. זוהי הצורה הפחות שכיחה של דיכוגמיה.
- פרח אבקני (staminate flower) - פרח זכרי, בעל אבקנים וללא עלי.
- פרח בלתי-נכון (irregular flower) - פרח בעל עטיף לא סימטרי או בעל סימטריה על ציר אחד בלבד.
- פרח דו-מיני (androgynous flower) - פרח בעל עלי ואבקנים.
- פרח חד-מיני - פרח שיש בו רק אבקנים (זכרי) או רק עלי (נקבי).
- פרח לשוני (ligulate flower)
- פרח נכון (regular flower) - פרח שהעטיף שלו בעל סימטריה רב-כיוונית (מעגלית).
- פרח עלייני (pistillate flower) - פרח נקבי, בעל עלי וללא אבקני.
- פרח צינורי
- צוף (nectar)
- צופן (nectary)
- ציפורן הכותרת (claw)
- צלקת (stigma) - חלקו העליון של העלי, בו נקלטת האבקה.
- צינור הכותרת
- קליסטוגמי (cleistogamic)
- שחלה (ovary) - חלקו התחתון של העלי, בו נמצאות הביציות וממנה נוצר הפרי.
- שחלה עלית (superior ovary) - שחלה הנמצאת "בתוך" הפרח, כאשר עלי העטיף והאבקנים מקובעים מתחתיה או בבסיסה.
- שחלה תחתית (inferior ovary) - שחלה הנמצאת מתחת לכל חלקי הפרח האחרים. אופיינית למינים ממשפחות הדלועיים והנרקיסיים, וחלק ממיני הוורדיים, כגון תפוח ואגס.
- שחליל - ראו "עלה שחלה".
- שיבולית (spikelet)
- שיליה (placenta)
- שיליה דפנית (parietal placentation)
- שיליה זוויתית (axile placentation)
- שיליה מרכזית (free central placentation)
- שפית (labellum)
- שק אבקה (pollen sac)
הפרי
- אגוז (nut)
- אגוזית (nutlet)
- אנדוקארפ (endocarp)
- אקסוקארפ (exocarp)
- בית גלעין (drupe)
- בלוט (acorn)
- גרגיר (caryopsis)
- דו-זרעון (diachene)
- דופן הפרי (pericarp)
- הלקט (capsule)
- זרעון (achene)
- כנפית (samara)
- מזוקארפ (mesocarp)
- מחיצה
- מפוחית (follicle)
- מפרדת (schizocarp)
- מפרקת (loment)
- מצעית (receptacle)
- מקור (beak)
- משולשל (pendulous)
- ספלול (cupule)
- עוקץ הפרי (fruit stalk, peduncle)
- ענבה (berry) - פרי המכיל רקמה בשרנית או עסיסית המקיפה את הזרעים. לדוגמה: פירות הדר, עגבנייה, חציל, צבר.
- פרודה (mericarp)
- פרי אמיתי
- פרי מדומה (spurious fruit) - פרי הנבנה מחלקי פרח נוספים מלבד העֱלי, כגון מצעית הפרח, עלי הגביע או עלי הכותרת. לדוגמה: פרי הרימון נבנה מהעלי והגביע, לכן הוא מוגדר כענבה מדומה.
- פרי מקובץ (apocarpic fruit) - פרי הנוצר מעֱלי מפורד עֲלי-שחלה, שכל אחד מהם מתפקד כעֱלי בודד, כך שבעת הבשלת הפרי מתקבלת קבוצת פרודות על מצעית משותפת, כדוגמת הפטל.
- פרי קיבוצי (compound fruit) - פרי המהווה יחידת תפוצה אחת, אך נוצר מפרחים רבים היושבים על ציר או מצע משותף, כגון תות עץ, תאנה ושקמה.
- ציפה (pulp)
- ציצית (pappus)
- קציץ (siliqua)
- קשווה (valve)
- שקיק (urticle)
- תפר (suture)
- תרמיל (legumen, siliqua)
- תרמילון (silicula)
הזרע והנבט
- אנדוספרם (endosperm) - רקמת ההזנה של הזרע. ישנם צמחים המעכלים את האנדוספרם בנביטה ולכן לא נמצא בחלק מהצמחים הבוגרים
- אנדוספרם ראשוני (primary endosperm)
- אנדוספרם משני (secondary endosperm)
- אפיקוטיל (epicotyl) - החלק בצמח שנמצא מעל לעלים הראשוניים
- היפוקוטיל (hypocotyl) - החלק בצמח שנמצא מתחת לעלים הראשוניים עד לפני הקרקע
- הליוזום (elaiosome) - גוף שומני על הזרע הנאכל על ידי נמלים ובכך מעודד הפצה של הזרע למרחקים
- כנף (wing)
- עובר (embryo) - השורשון, קודקוד הצמיחה והפסיגים
- פסיג (cotyledon) - רקמת האגירה של הזרע. בצמחים דו-פסיגיים לעיתים הופכים הפסיגים לעלים הראשוניים.
- קליפת הזרע
- קרונקולה (caruncule)
- שורשון (radicle)
איברים בצמחים פרימיטיביים
- אנטרידיום, אנטריד (antheridium, ברבים אנטרידיה) - האיבר המייצר את תאי הזרע בחלוקה המיטוטית, בשלב הגמטופיט של צמחים ירודים. בצמחים העילאיים, שלב הגמטופיט התמזער, ולמעשה אין בהם רקמה הומולוגית לאנטרידיום. תאי האנטרידיום הם הפלואידיים.
- אצטרובל (cone)
- ארכגוניום, ארכגון (archegonium, ברבים ארכגוניה) - האיבר המייצר את תאי הביצה בחלוקה המיטוטית, בשלב הגמטופיט של הצמח. תאי הארכגוניום הם הפלואידיים.
- מגהספורה (megaspore) - נבג הנוצר במגהספורנגיום, ממנו יתפתח מגהגמטופיט המייצר תאי ביצה.
- מגהספורנגיום (megasporangium) - מנבג המייצר מגהספורות, מהן יתפתח מגהגמטופיט המייצר תאי ביצה. בצמחים עילאיים זוהי למעשה הביצית.
- מיקרוספורה (microspore) - נבג הנוצר במיקרוספורנגיום, ממנו יתפתח מיקרוגמטופיט המייצר תאי זרע.
- מיקרוספורנגיום (microsporangium) - מנבג המייצר מיקרוספורות, מהן יתפתח מיקרוגמטופיט המייצר תאי זרע. בצמחים עילאיים זהו למעשה שק האבקה.
- מנבג (ספורנגיום, sporangium) - האיבר בו נוצרים הנבגים, בשלב הספורופיט של חיי הצמח. המנבג מייצר תאי אם, שכל אחד מהם מתחלק לארבעה נבגים בחלוקה מיוטית. תאי המנבג הם דיפלואידיים.
- נבג (ספורה, spore) - תא הפלואידי יחיד, ממנו מתפתח הגמטופיט בסדרה של חלוקות מיטוטיות. הנבג נוצר במנבג על ידי חלוקה מיוטית של תא אם. במהלך האבולוציה התפתחה דו-צורתיות מורפולוגית בנבגים, וצמחים החלו לייצר במקביל שני סוגים של נבגים: מיקרוספורות ומגהספורות.
- ספורופיל (sporophyl)
- פרותליון (prothalium)
- צבר מנבגים (sorus)
- ריזואיד (rhizoid) - איבר דמוי שורש הקיים בטחבים ומשמש להצמדת הצמח למצע. הריזואיד אינו מתפקד כשורש אמיתי, שכן הוא מעגן את הצמח במצע, אך שלא כמו שורש, אינו קולט מים ומומסים מהמצע ומעביר אותם לשאר חלקי הצמח.
צורות חיים ושלבי חיים של צמחים
- אברי קיימא (diaspores) - החלקים של הצמח שבאמצעותם הוא עובר תקופות של תרדמה שבהן אין הוא גדל ומתפתח, אלא מקיים רק את פעולות החיים המינימליות הנדרשות כדי לא למות, למשל תחזוקה של אנזימים חיוניים. הזרעים הם אברי קיימא וכן מרבית הפקעות והבצלים וניצנים רדומים. אברי הקיימא של הצמחים מוגנים על פי רוב בצורות שונות: ניצנים למשל מוגנים על ידי קליפות או קשקשים; לזרעים יש קליפות קשות; וכדומה. רבים מאברי הקיימא הם תת-אדמתיים, כך שהם מוגנים יחסית מתנאי הסביבה הקשים. הזרעים של רוב הצמחים שמורים בבנק הזרעים בקרקע, בו הם מוגנים ומחכים בסביבה המוגנת עד שהתנאים יתאימו לנביטה.
- אפיפיט (epiphyte) - צמח שגדל על צמח אחר, ואין לו שורשים בקרקע, אך אינו טפיל. צורת חיים נפוצה ביערות טרופיים, ובקרב סחלביים רבים.
- בן-שיח (dwarf shrub, semishrub)
- גאופיט (geophyte)
- גמטופיט (gametophyte) - השלב ההפלואידי במחזור החיים של הצמחים. מהווה את השלב הבלתי-דומיננטי במחזורי החיים של השרכניים והצמחים העילאיים, ואילו את השלב הדומיננטי במחזורי החיים של הטחבניים. הגמטופיט מתפתח מהנבג בסדרה של חלוקות מיטוטיות. הגמטופיט הבוגר מצמיח ארכגוניה ו/או אנטרידיה, בהם נוצרים בהתאמה תא הביצה ותא הזרע, אשר מתאחדים זה עם זה ליצירת הזיגוטה, ממנה יתפתח הספורופיט.
- הטרופיט (heterophyte) - צמח המשיג את מזונו מיצורים חיים או מתים וגם מתוצריהם.
- הידרופיט (hydrophyte) - צמח הגדל בסביבה מימית.
- הלופיט (halophyte) - צמח הגדל בסביבה בעלת מליחות גבוהה.
- המיקריפטופיט (Hemicryptophyte) - צמח עשבוני רב-שנתי שניצני התחדשותו נמצאים בבסיס הגבעול, בגובה פני הקרקע.
- טפיל (parasite)
- טפיל למחצה (semiparasite)
- טרופופיט (trophophyte) - צמח המראה אופי קסרופיטי בחורף ואופי מזופיטי בקיץ.
- כמפיט (chamaephyte) - צמח רב שנתי שניצני התחדשותו נמצאים בגובה נמוך מעל פני הקרקע.
- ליתופיט (lithophyte) - צמח הגדל בסביבה סלעית.
- מגהגמטופיט (megagametophyte) - גמטופיט המייצר תאי ביצה. בצמחים עילאיים זהו למעשה שק העובר.
- מונוקארפי (monocarpic)
- מזופיט (mesophyte) - צמח הגדל בסביבה בעלת לחות בינונית.
- מטפס (vine)
- מיקרוגמטופיט (microgametophyte) - גמטופיט המייצר תאי זרע. בצמחים עילאיים זהו למעשה גרגר האבקה.
- ספורופיט (sporophyte) - השלב הדיפלואידי במחזור החיים של הצמחים. מהווה את השלב הדומיננטי במחזורי החיים של השרכניים והצמחים העילאיים, ואילו את השלב הבלתי-דומיננטי במחזורי החיים של הטחבניים. הספורופיט מתפתח מהזיגוטה בסדרה של חלוקות מיטוטיות. הספורופיט הבוגר מצמיח מנבגים, בהם נוצרים בחלוקה מיוטית הנבגים ההפלואידים, מהם יתפתח הגמטופיט.
- ספרופיט (saprophyte)
- ספרמפיט, ספרמטופיט (spermaphyte, spermatophyte) -צמח בעל זרעים.
- עץ (tree)
- עשב, עשבוני (herb)
- פנרופיט (phanerophyte)
- פסמופיט - צמח הגדל בסביבה חולית.
- צמח בן-חלוף (ephemeral plant) - צמח שחלקיו העל-אדמתיים פעילים וחיים רק בחלק מעונות השנה. בשאר ימות השנה הוא מצוי בתרדמה וחלקיו החיים כלל אינם נראים על פני השטח.
- צמח בר-קיימא (permanent/persistent plant) - צמח שיש לו חלקים על-אדמתיים חיים במשך כל השנה והם נראים מעל פני הקרקע.
- צמח חד-שנתי (annual plant)
- צמח רב-שנתי (perennial plant)
- קסרופיט (xerophyte) - צמח בעל כושר עמידה בתנאי יובש או בתנאי קרקע בסיסיים (קרקע שאינה חומצית).
- קריפטופיט
- שיח (shrub)
אנטומיה של הצמח
- אארנכימה
- אבקה (pollen)
- אנדוספרם (endosperm)
- אנדוקארפ (endocarp)
- אפידרמיס - השכבה החיצונית של הצמח, ה"עור" של הצמח
- אקסוקארפ (exocarp)
- טרכאיד
- טרכיאה
- כלורופלסט (chloroplast) - פלסטידה בתא הצמחי, אחראי על תהליך הפוטוסינתזה
- ליגנין - מרכיב בדופן התא הצמחי. תורם להקשחת והורדת גמישות הדופן ולאטימתו. לרוב מתווסף לדופן לאחר שהתא סיים את צמיחתו.
- מוהל (sap)
- מזופיל - תא הנמצא בעלה, אחראי על קליטת האור בתהליך הפוטוסינתזה, לרוב מכיל כלורופלסטים
- מזוקארפ (mesocarp)
- מטהקסילם - רקמת העצה הנוצרת בצמיחה הראשונית של הצמח, אך לאחר היווצרות הפרוטוקסילם. נוצרת על ידי הפרוקמביום.
- מריסטמה (meristem) - רקמה שמתחלקת כל הזמן ומהתאים שנוצרים מתמיינת רקמה ספציפית. לכל רקמה ספצפית יש מריסטמה ספציפית.
- מריסטמה אפיקלית - המריסטמה הקודקודית. נמצאת בקצה השורש ואחראית על התארכותו.
- מריסטמה לטראלית
- מריסטמה אדוונטיבית - מריסטמה חדשה שלא הייתה קודם. כולמר רקמה בוגרת יכולה לחזור ולייצר מריסטמה .
- סוברין
- סיבי שיפה משנית
- סקלראיד - סוג של תאי סקלרנכימה. מתפקדים כחיזוקים לרקמות רכות.
- סקלרנכימה - רקמת תאי תמיכה בצמח. מורכבת מסני סוגי תאים - סקלראידים וסיבים. תאים אלו הם תאים מתים.
- עדשתית
- עצה (xylem) - צינורות הובלת המים בצמח
- עצה משנית (secondary xylem) - רקמת העצה הנוצרת על ידי הקמביום הוסקולרי בצמיחה המשנית של הצמח.
- עצה ראשונית (primary xylem) - רקמת העצה הנוצרת על ידי הפרוקמביום בצמיחה הראשונית של הצמח. מורכבת מפרוטוקסילם ומטאקסילם.
- פלוגן - רקמת השעם
- פלודרם
- פרוטוקסילם - רקמת העצה הנוצרת בצמיחה הראשונית של הצמח. נוצרת על ידי הפרוקמביום.
- פרידרם
- פרנכימה (parenchyma) - ריקמת מילוי בעלה, קליפת השורש וליבת הגבעול. תאי ריקמת הפרנכימה הם בעלי תפקידים רבים הנקבעים בהתאם למיקומם בגוף הצמח ולקשר עם רקמות אחרות.
- פרנכימה ספוגית
- פרנכימת עמודים
- צוף (nectar)
- צרור הובלה
- קולנכימה - רקמת תאים המהווים תמיכה מבנית, בעיקר בגבעולים ועלים הנמצאים בצמיחה. נמצאת בשכבות החיצוניות של הצמח, מתחת לאפידרמיס.
- קמביום (cambium) - ריקמה מריסתמטית בצמח. יוצרת את רקמות העצה והשיפה.
- שיפה (phloem) - רקמת ההובלה של תוצרי הפוטוסינתזה, סוכרים, הורמונים וכדו, בצמח.
- שיפה משנית (secondary phloem) - רקמת השיפה שנוצרה על ידי הקמביום בצמיחה המשנית (המיועדת להתעבות הצמח)
- שיפה ראשונית (primary phloem) - רקמת השיפה שנוצרה על ידי הפרוקמביום בצמיחה הראשונית של הצמח.
- שעם (פלם, phellem)
- שרף (resin)
- תא בוליפורמי
- תא כברה - תא המהווה חלק מצינור הכברה המרכיבים את השיפה. תא זה חסר חלק מהאברונים ולכן נמצא בסמוך לו תא לוואי שהוא נוצר מאותו תא אם.
- תא לוואי - תא פרנכימטי הנמצא בסמוך לתא כברה, מכיל את כל האברונים הנצרכים ומספק את כל צרכיו המטאבולים של תא הכברה. יש הרבה קשרי פלזמודזמטה בין תא הכברה לבין תא הלוואי שלו.
- תאית (צלולוז) - המרכיב העיקרי בדופן התא הצמחי.
מקורות
- אבינעם דנין, ונעמי פינברון-דותן, המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל, מהדורה חדשה עם תיקונים והשלמות, כרטא, 1998.
- מיכאל זהרי, עולם הצמחים, עם עובד, 1962.