מזור
ערך זה עוסק במושב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  הכניסה למושב מזור
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל מודיעין |
| גובה ממוצע[1] | 54 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,330 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.1% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   מזור | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
מָזוֹר הוא מושב סמוך לאלעד, בצד כביש לוד - פתח תקווה, כ-3 ק"מ דרומית-מזרחית לפתח תקווה. המושב משתייך לתנועת המושבים ולמועצה האזורית חבל מודיעין.
נוסד ב-1949 בידי עולים מצ'כיה ומהונגריה וילידי הארץ, ונקרא בתחילה "מזרע הר" (הומזרה). שמו של המושב נגזר משמו של הכפר הנטוש אל-מוזירע. האתר בו הוקם המושב היה מרוחק כ-3 קילומטרים ממזרח למיקומו כיום, מדרום לקיבוץ נחשונים שם שוכנת כיום הכניסה לעיר אלעד. שטחו של המושב כ-2,300 דונם. במרכז המושב הוותיק רחובות שלצדם בתי התושבים שבצמוד להם חלקות א', בצדו המזרחי של המושב נמצאות חלקות ב' ו-ג'. בשדות המושב מצטלבים כביש 6, המסילה המזרחית שבנויה בחלקה על תוואי מסילת הרכבת החיג'אזית ושביל ישראל. במרכז המושב מוצבת מצבת זיכרון לנופלים בני המושב במערכות ישראל.
גרשון אריך שטיינר, שנמנה עם מקימי המושב, חיבר את הספר "כפר בספר" ובו תיעוד סיפורי של הקמת מושב מזור.
במושב נמצאת חוות מזור.
במושב זורם נחל מזור, שהוא נחל אכזב.
תגליות ארכאולוגיות באזור המושב
ערך מורחב – מאוזוליאום מזור
דרומית-מזרחית למושב נמצא מאוזוליאום רומי מן המאה ה-3. מבנה זה הוא אחד המבנים היחידים ששרדו בשלמותם עד לקומה השנייה בארץ ישראל שממערב לירדן מאז התקופה הרומית. המבנה שרד כנראה משום ששימש תקופה ארוכה כמקום תפילה מוסלמי שכונה "מקאם א-נבי יחיא". בקרבת מקום נמצאו שרידי בניין ורצפת פסיפס מן התקופה הביזנטית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
| ||||||||||||||||||
