מטרופולין
ערך זה עוסק בהגדרה לאוסף של יישובים 
מטרופולין היא אוסף גדול של יישובים עירוניים וכפריים המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין. עיר־האם מספקת לערי ויישובי הלוויין שירותים בתחומי התעסוקה, החינוך, התרבות, ושירותים נוספים. הזיקות לעיר הראשית מתבטאות בין השאר בנסיעות תדירות אליה.
המונח מטרופולין הוא מונח גאוגרפי-סוציולוגי, ולא תמיד מתבטא בהגדרות מנהליות או שלטוניות. במטרופולין יכולות להיות רשויות מקומיות שונות, אך במקרים רבים נכללים מטרופולינים שלמים או חלקם העיקרי תחת רשות שלטונית אחת (רשות מקומית, מטרופולינית או מחוזית המאגדת ערים שונות), המייעלת את ניהול המטרופולין והערים המרכיבות אותו. בעולם קיימת מגמה של איחוד הרשויות בתחום מטרופולין או אגד הערים המרכזי של המטרופולין לרשות אחת, בדרך כלל עם רבעים או "ערים" בתוכהּ, והדרגות השונות נוטלות סמכויות שונות בניהול החיים בעיר[דרוש מקור].
עם התפתחות האזורים המטרופוליניים הגדולים נולד המגלופוליס, חיבור של כמה מטרופולינים שונות בגודלן וקרובות גאוגרפית המקיימות קשרים שונים ביניהן.
דוגמאות למטרופולינים גדולים בעולם:
- מטרופולין טוקיו, בירת יפן: 37 מיליון תושבים
- סאול, בירת קוריאה הדרומית: 22.7 מיליון תושבים
- מקסיקו סיטי, בירת מקסיקו: 19.4 מיליון תושבים
- ניו יורק שבארצות הברית: 18.7 מיליון תושבים
- סאו פאולו, שבברזיל: 18.3 מיליון תושבים.
ערי הליבה של מטרופולין רב-מרכזית אינן בהכרח מחוברות פיזית באזור עירוני רציף ביניהן, המבדיל אותן מאגד ערים, הדורש רציפות עירונית.
אטימולוגיה
מקור המונח ביוונית: "מטרו" - אֶם ו"פוליס" - עיר, כלומר: "עיר אם". מכיוון שפוליס היא "עיר מדינה", הרי שבמערכת קולוניאלית נעשה שימוש במונח לציון "ארץ האב", כלומר המרכז הקולוניאלי, לעומת הפריפריה, שהיוותה את שאר חלקי האימפריה.
מאפייני המטרופולינים
אחד המאפיינים הבולטים של המטרופולינים היא תופעת היוממות, שבה אנשי המטרופולין עובדים או מקבלים שירותים בעיר-האם על בסיס יומיומי, ולרוב נוסעים אליה בבוקר ויוצאים ממנה בשעות אחר הצהריים ובערב. מבנה כלכלי כזה מצריך הקמת מערכות תחבורה גדולות ויוצר בהן שעות עומס.
רוב המטרופולינים בנויות בצפיפות יחסית, המתגברת עם הקירבה לאזור הליבה, ומכילות יישובים השונים זה מזה בגודל, באופי וברמה הסוציו-אקונומית, מה שהופך את המטרופולין למארג אנושי מורכב המשקף פעמים רבות את אופי האוכלוסייה במדינה.
מטרופולינים בישראל
בישראל מקובל להבחין ב-4 אזורים מטרופוליניים עיקריים:
- מטרופולין תל אביב, או גוש דן: תל אביב (עיר ליבה), ראשון לציון, בת ים, חולון, גבעתיים, פתח תקווה, רמת גן, בני ברק, אור יהודה, קריית אונו, רמת השרון, הרצליה וכו' (ערי המעגל הראשון - הטבעת הפנימית = מחוז תל אביב), ובמובן מסוים גם נתניה, כפר סבא, רעננה, אשדוד, רחובות, מודיעין וכו' (ערי המעגל השני – ערי הטבעת התיכונה). מסיבות פוליטיות לא הוגדרו גבולות מטרופולין רצופים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחלקי המטרופולין הנמצאים מחוץ לגבולותיה המוכרים של מדינת ישראל, אלא נכללים רק יישובים ישראליים כנקודות. מטרופולין תל אביב, על פי הגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה בסוף שנת 2008 כ-3,335,800 תושבים ישראלים. היא משמשת מרכז התעסוקה והעסקים של ישראל.
- ירושלים - מסיבות פוליטיות לא הוגדרו גבולות מטרופולין רצופים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחלקי המטרופולין הנמצאים מחוץ לגבולותיה המוכרים של מדינת ישראל, אלא נכללים רק יישובים ישראליים כנקודות. מטרופולין הבירה מתאפיינת בין היתר בהיותה דו-לאומית: כ-50% מתושביה הם יהודים וכ-50% ערבים בעלי זיקה פלסטינית. שיעורים אלו מעצבים את התוויית גבולות המטרופולין, ותלויים בה. העיר הראשית, ירושלים, היא מרכז שירותים ליישובי המטרופולין, אך עם בניית גדר ההפרדה היא הולכת ומתנתקת מחלקים במזרח, בצפון ובדרום המטרופולין. במטרופולין מתגוררים כ-1,027,400 תושבים ישראלים.
- חיפה - הסביבה: הקריות, נשר, טירת כרמל והאזור; גבולות מטרופולין זו הם נהריה בצפון, זכרון יעקב בדרום, יקנעם עילית, רמת ישי, וישובי משגב במזרח. מטרופולין זו לפי הגדרות הלמ״ס מנתה בסוף שנת 2008 כ-841,300 תושבים.
- באר שבע - אזור זה נחשב מטרופולין. האזור המטרופוליני לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנה בסוף שנת 2008 כ-325,900 אלף תושבים.
ניתן לזהות מטרופולינים נוספים, קטנים יותר, שלא הוגדרו ככאלה על ידי הרשויות:
- נצרת - גוש נצרת משמש גוש עירוני ומרכז חשוב באזור הגליל, בעיקר לאוכלוסייה הערבית, בקנה מידה דומה לבאר שבע. ישנן מדי פעם תוכניות להתייחס אל מטרופולין נצרת כמטרופולין רשמי אך עד כה זה לא יצא לפועל.
קביעת גודלה של מטרופולין היא תמיד בלתי מדויקת ואינה חותרת להיות מדויקת, זאת כיוון שהיא משמשת הגדרה סוציולוגית לא פחות משהיא גאוגרפית ומכאן שאין לה 'גבולות' מדויקים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הגדירה את גבולותיהן של המטרופולינים תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר־שבע, וחילקה כל אחד מהאזורים המטרופוליניים לטבעות קונצנטריות המגדירות את עוצמת הזיקות לעיר הראשית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אברהם שבות, המרחב המטרופוליני של ירושלים, בתוך: אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל, תשנ"ג, 1993.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: כרך |
