מידענות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:30, 3 במרץ 2017 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מֵידְעָנוּת (המוכרת גם כ"לימודי מידע"), היא עיסוק מקצועי, שעיקרו שימוש מושכל במידע, על סוגיו וייצוגיו השונים, לצורך השגת יעד מוגדר. במאה ה-21, מדובר בפעילות של איתור, עיבוד וניהול מידע באמצעות מחשבים ורשתות מחשבים ובעיקר רשת האינטרנט.

העוסק בתחום מכונה "מידען" (וברבים, "מידענים"). עיקר עבודתם של המידענים הוא בניהול של מידע, תחום ההולך וגדל, במיוחד בארגוני היי-טק בימינו.

מהות העיסוק בתחום

מידענות אינה תחום חדש. היא הייתה קיימת גם לפני המצאת רשת האינטרנט, ואף לפני המצאת המחשב, אולם קיבלה משמעות חדשה עקב חידושים אלו. המידענות הופכת לחשובה בשל זמינות וכמות המידע הבלתי מבוקר: אמצעי התקשורת המסורתיים (רדיו, טלוויזיה, עיתונים) ובנוסף - רשת האינטרנט מביאים יותר מידע, ליותר מקומות, מהר יותר מאשר בעבר, אולם מידע זה עובר פחות סינון ובקרה. יכולתו של אדם להשתמש במידענות כדי ליצור ולגבש בעצמו את הידע הנחוץ לו, נחשבת לחשובה אף יותר מצבירת ידע ערוך ומוכן. יחד עם הגברת החשיבות ללימוד כישורי חיפוש המידע וארגונו בקרב הציבור, יש להבין כי לרשותו של המידען עומדים כלים, שחלקם אינו זמין לציבור הרחב.

למרות הדמיון המסוים, מידענים אינם ספרנים. הגם שהם משתמשים בכלים דומים (יצירת אינדקסים, ניהול רשומות וכדומה), ההבדל איננו רק בכך שמידענים פעילים בחיפוש מידע ממקורות אלקטרונים, אלא גם במתודות השונות של עבודת המידענות הכרוכה בחיפוש ואיתור מידע גולמי, ברירתו, הערכתו, איסופו, ניתוחו, עיבודו והגשתו למבקש המידע באופן שיהיה קריא, ברור ואמין. דוגמה ייחודית לפעולת מידען היא החברה המסחרית SVP הצרפתית המספקת שרותי מידע בעזרת מאות עובדים המומחים בתחומים שונים. מטרתה של החברה אינה לאגור את כל הידיעות, אלא לדעת היכן למצוא מיד את המומחה המתאים שיוכל לענות על כל שאלה.

כדי לרכוש השכלה במידענות, ניתן לקחת קורסים בנושא, אך ההשכלה הפורמלית המוסמכת, ניתנת גם באוניברסיטה. האוניברסיטה העברית הייתה הראשונה שהציעה לימודים בנושא, לתואר שני ואף לתואר שלישי, אך החוג נסגר ב-2005. בעשור השני של המאה ה-21 האוניברסיטה היחידה בישראל בה ניתן ללמוד מידענות לכל התארים היא בר-אילן, במסגרת המחלקה ללימודי מידע, והיא מאפשרת לעשות זאת גם בשלוחה הצפונית שלה, במכללה האקדמית גליל מערבי. נוסף על כך, באוניברסיטת חיפה פועל "המרכז לחקר חברת המידע", אשר גם בו מתבצע עיסוק בתחום, על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים וחוקרים מפקולטות שונות.

בנוסף לעיסוק במידענות כללית, התפתחה גם מידענות המתמקדת בתחומים ספציפיים. דוגמה לכך היא המידענות הרפואית, שדורשת בנוסף להכשרה של מידען, ידע נרחב ברפואה או מדעי החיים. תחום זה הוא תחום אקטואלי במיוחד, הואיל ורופאים וחוקרים, נוהגים לפרסם באינטרנט את הידע העדכני ביותר ברפואה. ההתאחדות הבינלאומית לאינפורמטיקה רפואית היא ארגון גג לארגוני מידענות רפואית לאומיים ואזוריים. סוגים נוספים של התמחויות בתחום המידע הם מידענות חינוכית, מודיעין עסקי, אתיקת מידע, ניהול ידע ולימודי ארכיון.

הגם שקשה לכמת, ההערכה היא כי רוב המידענים בישראל הם נשים.

המידענות כוללת את היכולות הבאות:

  • זיהוי הצורך במידע והערכת טיבו והיקפו של המידע הנחוץ
  • איתור ואיחזור מידע רלוונטי באופן מושכל ויעיל
  • הערכה של המידע והמקורות באופן ביקורתי
  • שילוב, באופן מושכל, של מידע נבחר לתוך בסיס ידע ומפת מושגים קיימים
  • עיבוד המידע בהתאם לצורך
  • הצגה של המידע בדרך בהירה ומשכנעת
  • הבנת היבטים חוקיים, אתיים וחברתיים הנוגעים לנגישות למידע ולשימוש בו ודאגה ליישום המשתמע מהם.[1]

מידענות על-פי הגדרות משרד החינוך

בישראל, משרד החינוך מכיר בחשיבות של תחום המידענות כמיומנות למידה חשובה עבור האדם של המאה ה-21 ובהוראתו בכל אחד מתחומי הדעת הנלמדים בבית הספר.[2] אם עולה בכיתה בעיה או דילמה, שאינה מבין נושאי הלימוד שבתוכנית הלימודים, היא יכולה לעורר בתלמידים סקרנות ולשמש כנקודת מוצא לתהליך מידעני פורה ומועיל.[3]

כישורים נדרשים

  • בשלב הגדרת המשימה, יכולת להגדיר באופן מדויק ונכון את משימת החיפוש, האפשרות לנסח את השאילתות, באופן שהנושא יכלל בו באופן אופטימלי. הכרת מקורות מידע מגוונים, ונגישות להם, מאתרי מומחים, אתרי אינדקסים, קבוצות דיון ועד דוא"לים של עורכי אתרים.
  • בשלב חיפוש המידע, יכולת הבחנה בין היתרונות והחסרונות של מנועי חיפוש שונים, בחירה בסוג השאילתא ומחרוזת החיפוש שתתן את מירב התוצאות המתבקשות, יכולת להגדיר מילות מפתח מתאימות, התמצאות בשיטוט וניווט באתרים, כדי להגיע אל העיקר ואל פריט המידע הרלוונטי והלינק המתאים ביותר.
  • בשלב הערכת המידע, איסוף המידע ודירוגו לפי קריטריונים שונים, כמו סוג האתר, מיקומו, מקור סמכות הכותב, תאריך עדכון האתר, צורת הכתיבה. השמטת מידע לא אמין ובעייתי.
  • בשלב ארגון המידע, קטלוג ומיון המידע שנאסף וארגונו, באופן שיהיה אפשר לשלוט בו ולהתמצא בו ולשלוף אותו מחדש.
  • ובשלב עיבוד המידע, השוואת המקורות השונים, הצלבתם, אימותם, ברירת עיקר מטפל, סינתזה של המידע לכלל מוצר מגובש ומובנה, ומיפוי המידע בהמחשות צורניות שונות, כמו טבלה, עץ או דיאגרמה.
  • שלב הצגת המידע, פרט למקרים בודדים בהם פעולת חיפוש המידע נעשתה לשם סיפוק רצון רגעי במידע, לרוב נדרש להציג את המידע המאורגן. ההצגה יכולה להיות באחד הכלים שהוזכרו בסעיף הקודם, או במצגת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מידענות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Information literacy competency standards for higher education, Association of College and Research Libraries, 2000
  2. ^ מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע, מטרות וציוני דרך לכיתות גן, א'-י"ב, באתר משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, מזכירות פדגוגית, (ירושלים: ינואר 2009), עמ' 10
  3. ^ מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע, באתר משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, מזכירות פדגוגית, מטרות וציוני דרך לכיתות גן, א'-י"ב (ירושלים: ינואר 2009), עמ' 8