מידתיות

מידתיות היא מושג מתחום המשפט, המתאר שמירה על יחס נאות בין המטרה של נקיטת צעד כלשהו לבין התוצאה וההשלכות (החיוביות והשליליות) של צעד זה. מקורו של מושג זה הוא במשפט החוקתי.

מתקדימים של בית המשפט העליון עולה דרישה מכל אדם ומכל גוף להפעיל מידתיות בנקיטת כל צעד שהוא. בית המשפט העליון נטל לעצמו את הסמכות להתערב בהחלטות גופי ממשל במדינת ישראל, אף שהן מצויות בתחום סמכויותיהם, אם לטעמו של השופט הן לא עמדו במבחן המידתיות.^{[דרוש מקור]}

בחוקי מדינת ישראל

ב"פסקת ההגבלה" שבשני חוקי יסוד העוסקים בזכויות האדם - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק - נכללת דרישה למידתיות בחקיקה הפוגעת בזכויות האדם: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש" - לאחר שנמצא שפגיעה בזכות המוגנת על ידי חוק יסוד נעשתה לתכלית ראויה, יש לבדוק את המידתיות שלה, כלומר האם הפגיעה נעשתה במידה המינימלית ההכרחית להשגת התכלית הראויה, או שהפגיעה נעשתה במידה מופרזת, ולכן היא איננה מותרת. דוגמאות:

• כאשר מוסכם עלינו שמס נגבה לתכלית ראויה, עדיין יש מקום לבדיקה של שיעורי המס, כדי לוודא שאינם מופרזים.
• החזקתו של אדם במעצר מנהלי עשויה להיות לתכלית ראויה כאשר הדבר נעשה בנימוק של ביטחון המדינה, ועדיין יש מקום לבחון את המידתיות, מבחינת משך המעצר ומידת ההגבלה (אולי ניתן להסתפק במעצר בית, או בצו איסור יציאה מן הארץ, למשל).

בג"ץ עמד על מטרתו של עקרון המידתיות וקבע כי: "עילת המידתיות קובעת כי האמצעים השלטוניים צריכים להתאים להגשמת המטרה, ולא מעבר למה שנדרש לשם הגשמתה של המטרה. עקרון המידתיות נועד להגן על הפרט בפני השלטון. הוא נועד למנוע פגיעה יתירה בחירותו של היחיד. הוא קובע כי האמצעי השלטוני צריך להיגזר בקפידה כדי להלום את הגשמתה של התכלית. בכך בא לידי ביטוי עקרון שלטון החוק וחוקיות השלטון".

בג"ץ קבע דרישה לעמידה בשלושה מבחני משנה על מנת להכשיר פגיעה בזכויות האדם, והחילם בדרך היקש גם על פגיעה שמכוח חוקים שקדמו לחוקי היסוד ואינם כפופים לפסקאות ההגבלה שלהם:

• מבחן הקשר הרציונלי: נדרש קשר של התאמה בין המטרה לבין האמצעי. האמצעי שהשלטון נוקט בו צריך להיות גזור להשגת המטרה אותה השלטון מבקש להשיג, ולהוביל, באופן רציונלי, להגשמתה של המטרה.
• מבחן הפגיעה הפחותה: על האמצעי השלטוני לפגוע בפרט במידה הקטנה ביותר. האמצעי השלטוני הוא ראוי, רק אם לא ניתן להשיג את המטרה על ידי אמצעי אחר, שפגיעתו בזכות האדם תהא קטנה יותר.
• מבחן המידתיות במובן הצר: האמצעי שהשלטון בוחר אינו ראוי, אם פגיעתו בזכות הפרט היא ללא יחס ראוי לתועלת, שהוא מביא בהגשמת התכלית.

בפעילות צבאית

אף שהכל מסכימים על זכותה של מדינה להגנה עצמית, עולות לעיתים שאלות בעניין המידתיות של תגובה צבאית - האם עוצמת התגובה מוצדקת לנוכח הפגיעה שקדמה לה. המשפט הבינלאומי עוסק בסוגיה זו ובסוגיות דומות דוגמת הפגיעה באזרחים חפים מפשע. על פי המשפט הבינלאומי, פגיעה בחפים מפשע היא חוקית (אינה נחשבת לפשע מלחמה) כל עוד היא מידתית, קרי התועלת הצבאית הצפויה מהפעולה עולה על הסיכון שבפגיעה באותה אוכלוסייה אזרחית.

לקריאה נוספת

• אהרן ברק, מידתיות במשפט - הפגיעה בזכות החוקתית והגבלותיה, 2010.
• גיא דוידוב "עקרון המידתיות בדיני העבודה", עיוני משפט ל"א 1.
• אריאל בנדור וטל סלע "על המידתיות של המידתיות - בעקבות ספרו של אהרן ברק, מידתיות במשפט - הפגיעה בזכות החוקתית והגבלותיה", משפטים מב 3 (2012).

קישורים חיצוניים

• אביעד הכהן, עקרון המידתיות במשפט העברי, באתר "דעת"

• Hamutal Esther Shamash, How Much is Too Much? An Examination of the Principle of Jus in Bello Proportionality, Israel Defense Forces Law Review, Vol. 2, 2005-2006

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23551362מידתיות