מיכאל בן ארי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:20, 21 בדצמבר 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "אבק שריפה" ב־"אבק שרפה")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל בן-ארי
מיכאל בן-ארי, 2011
מיכאל בן-ארי, 2011
לידה 12 באוקטובר 1963 (גיל: 60)
כ"ד בתשרי ה'תשכ"ד
כפר שלם, תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
סיעה האיחוד הלאומי (מטעם ארץ ישראל שלנו), עוצמה לישראל (מטעם חזית יהודית לאומית)


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חבר הכנסת
24 בפברואר 20095 בפברואר 2013
(4 שנים)
כנסות 18

מיכאל בן-ארי (נולד ב-12 באוקטובר 1963, כ"ד בתשרי ה'תשכ"ד) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת האיחוד הלאומי. תלמידו של הרב מאיר כהנא ופעיל לשעבר בתנועות כ"ך. לאחר מכן שימש כיו"ר מפלגת עוצמה לישראל. בעל תואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, היה מרצה מן החוץ ללימודי ארץ ישראל, הר הבית, וארכאולוגיה באוניברסיטת אריאל ומרצה במכללת אורות ישראל ומורה לספרות ולתנ"ך בישיבת דרכי נועם ובישיבת הרעיון היהודי.

קורות חייו

בן-ארי גדל בשכונת כפר שלם שבדרום תל אביב להורים שעלו לישראל, אביו מאפגניסטן ואמו מאיראן. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת ההסדר ימית. שירת במסגרת הישיבה בחטיבת גולני ולאחר פציעה עבר לחיל השריון והשתתף במבצע שלום הגליל כלוחם שריון. נמנה עם הגרעין המאזרח של היאחזות הנח"ל גדיד (לימים נווה דקלים). לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב. ממקימי ישיבת הרעיון היהודי ביחד עם חברו הרב בנימין זאב כהנא.

את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד[1] ותואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל.[2] הוא מרבה לעסוק במחקריו בהר הבית ובבית המקדש. כתב ספר בשם "המרד הגדול - מצעד איוולת או סוד הקיום"[3] על המרד הגדול מהזווית של הקנאים. הקים את מכון ההסברה 'מורשת הר הבית' להנחלת תולדות הר הבית והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.

היה רב בית הספר הממלכתי דתי ע"ש ברוך דובדבני בבית הכרם בירושלים ורב בית הספר התיכון הדתי השש שנתי ע"ש פירסט בבית שמש. מאוחר יותר שימש מורה לתנ"ך בישיבת "דרכי נועם" בפתח תקווה, בישיבת בני עקיבא גבעת שמואל ובתיכון הדתי "במעלה" בפתח תקווה. לימד בשלוחת מכללת מורשת יעקב ברמת גן.

פעילות פוליטית

בן-ארי התחבר לתנועת כ"ך עוד בעת לימודיו התיכוניים. בבחירות לכנסת העשירית היה מנהל מטה הבחירות של המפלגה בתל אביב.[4] הוא היה מועמד מטעם מפלגת חרות בבחירות לכנסת השש עשרה (2003) ומועמד מטעם מפלגת חזית יהודית לאומית בבחירות לכנסת השבע עשרה (2006), אך הרשימות לא עברו את אחוז החסימה. עם הקמת האיחוד הלאומי סמוך לבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום הרביעי ברשימה כנציג מפלגת ארץ ישראל שלנו, מפלגה שצירפה אליה את חזית יהודית לאומית זמן קצר קודם לכן, ונבחר לכנסת ה-18.

בשל חברותו בעבר בתנועת כ"ך, שהוכרזה כארגון טרור בארצות הברית, סירבו בשנת 2012 שלטונות ההגירה בארצות הברית להעניק לבן ארי ויזה לארצות הברית. יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, מחה על ההחלטה "לפסול נציג נבחר של מדינת ישראל" וביטל בתגובה נסיעה של משלחת חברי הכנסת לארצות הברית.[5]

פעילות פרלמנטרית

במהלך כהונתו בכנסת ה-18 יזם בן-ארי מספר הצעות חוק שלא אושרו.[6] ב-2010 יזם שלילת זכויות מחברת הכנסת חנין זועבי בגין השתתפותה במשט לעזה (המרמרה).[7]

לקראת סוף כהונת הכנסת פרש בן-ארי ממפלגת ארץ ישראל שלנו יחד עם ברוך מרזל כשהם מקימים מחדש את מפלגת חזית יהודית לאומית. יחד עם אריה אלדד (מפלגת התקווה) פרש בן-ארי מהאיחוד הלאומי ומתנועת ארץ ישראל שלנו, והשניים הקימו את סיעת עוצמה לישראל, אשר הוכרה ב-19 בנובמבר 2012 והתמודדה בבחירות לכנסת התשע עשרה, אך לא עברה את אחוז החסימה. בן ארי הוצב במקום השני ברשימה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 קיים מגעים עם מפלגת יחד בראשות אלי ישי, על שותפות של הרשימות ב'בלוק טכני'. בסופו של דבר, בעקבות המשא והמתן בין המפלגות, ויתר על מקומו לטובת ברוך מרזל. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שובץ בן ארי לאחר במקום ה-5 ברשימת איחוד מפלגות הימין. אך נפסל על ידי בג"ץ מלהתמודד.

לאחר כהונתו בכנסת

לאחר סיום כהונתו בכנסת החל בן-ארי להעביר קורס בנושא תולדות הר הבית באוניברסיטת אריאל[8] מלמד גם במכללת אורות ישראל, במורשת יעקב ובישיבת דרכי נועם. במרץ 2013 הודיע על הקמת תנועה חוץ-פרלמנטרית בשם "הקרן להצלת עם ישראל" (בקצרה: הקרן לישראל). בשנת 2013 החל להגיש תוכנית רדיו שבועית עם איתמר בן גביר ברדיו גלי ישראל הנקראת 'עוקפים מימין'. בתחילת 2014 מילא תפקיד בהבאתה של פרשת אדם ורטה לדיון ציבורי.[9]

עמדותיו

בן-ארי מגדיר עצמו כ"תלמידו וממשיך דרכו של הרב כהנא"[10] ותומך בטרנספר של רבים מערביי ישראל ובסרוב פקודה במקרה של פינוי התנחלויות.[10] את סירובו לגנות את הצתת המסגד בכפר יאסוף בדצמבר 2009, נימק באומרו: "את הגינויים שלי סיימתי כאשר בתי הכנסת נשרפו בגוש קטיף"[11] ויצא כנגד דברי הגינוי של נשיא המדינה שמעון פרס באמרו ש"הנשיא פרס צריך לזכור שאינו נשיאם של הערבים". בהפגנת ימין בימי מבצע עמוד ענן קרא "בעזה אין חפים מפשע... אנחנו רוצים 15 גיחות עם אלפיים הרוגים."[12]

בן-ארי פעיל בהתנגדות לשהות המסתננים מאפריקה בישראל ודורש להשיבם לארצותיהם. הוא טוען לצביעות ביחס של אנשי השמאל ותושבי צפון תל אביב למסתננים ולטענתו הם תומכים במסתננים רק מכיוון שאלה אינם מסתובבים בשכונותיהם. כדי להמחיש זאת, הביא קבוצה של מסתננים לבריכת גורדון בתל אביב בליווי צלמים,[13] ויצא בקריאה לתושבי צפון תל אביב לשכן סודני בביתם.[14] לדבריו הוא מודע למצב הקשה שיצרה נוכחות המסתננים בדרום תל אביב גם בעקבות מיקום לשכתו בשכונת התקווה. ב-23 במאי 2012 נאם בהפגנה שנערכה בדרום תל אביב נגד מסתננים מאפריקה, ואמר: "שלוש שנים נשים לא יכולות ללכת לשוק מבלי שיגנבו להם את התיק, ילדות לא יכולות לשחק, גברים צעירים לא יכולים למצוא עבודה...סודנים לסודן!".[15] כשנשאל לגבי פגיעה ברכוש של מסתננים לאחר ההפגנה אמר שהוא מאד מוטרד מהאלימות, שהיא תוצר של המציאות הקשה בשכונה שאותה כינה "חבית אבק שרפה".[16] בן ארי הקים בכנסת את 'השדולה לנפגעי תופעת המסתננים' ואת הלשכה הפרלמנטרית שלו בחר לשכן בלב שכונת התקווה שבדרום תל אביב.[17]

חיים אישיים

בן-ארי מתגורר בקרני שומרון. הוא נשוי לדגנית לבית זמורה ואב לתשעה ילדים. אחיו, הרצל בן ארי, היה ראש מועצת קרני שומרון ואחיינו חנן בן ארי הוא זמר ויוצר. בעקבות פציעתו בשירות מילואים שוחרר מצה"ל.

פרסומים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נושא התזה: "קדושת הר הבית - תמורות בראי חכמי ההלכה", תשנ"ט, בהנחיית דניאל שפרבר וזאב ספראי
  2. ^ נושא הדוקטורט: "תחומי הקדושה בהר הבית", תשס"ז, בהנחיית זאב ספראי ודניאל שפרבר
  3. ^ לקריאת הספר במהדורה אינטרנטית
  4. ^ כתבה במוסף "דיוקן" של מקור ראשון, 13 במרץ 2009
  5. ^ יהונתן ליס, בן ארי לא קיבל ויזה לארצות הברית בגלל "חברות בארגון טרור", באתר הארץ, 23 בפברואר 2012
  6. ^ כנסת פתוחה, באתר כנסת פתוחה
  7. ^ ערוץ הכנסת (2010-06-07), ערוץ הכנסת - ועדת הכנסת על חנין זועבי, נבדק ב-2018-02-04
  8. ^ אתר למנויים בלבד ירדן סקופ, המרצה החדש באוניברסיטת אריאל: ד"ר מיכאל בן ארי, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2013
  9. ^ מיכאל בן ארי, בפתיחת כנס התמיכה בספיר סבח בקרית טבעון, באתר YouTube
  10. ^ 10.0 10.1 קובי נחשוני, מספר 4 באיחוד הלאומי: כולם מבינים שכהנא צדק, באתר ynet, 2 בפברואר 2009
  11. ^ רועי שרון, ח"כ בן ארי סירב לגנות את הצתת המסגד הפלסטיני, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2009
  12. ^ לצפיה-מיכאל בן ארי בהפגנה סוערת בת"א: "בעזה אין חפים מפשע; רוצים יותר הרוגים!", באתר רוטר.נט
  13. ^ עמיחי אתאלי, מה עשו העובדים הזרים בבריכת גורדון?, באתר nrg‏, 13 ביוני 2011
  14. ^ יהושע בריינר‏, ח"כ בן ארי לתושבי רמת אביב: "אמצו פליט סודני", באתר וואלה!‏, 21 ביולי 2011
  15. ^ אריק בנדר, פנייה ליועמ"ש: לחקור את רגב, דנון ובן ארי, באתר nrg‏, 24 במאי 2012
  16. ^ יהונתן ליס ויניב קובוביץ', בן ארי: מוטרד מהאלימות, אך הם נושאים מחלות נגיפיות מסוכנות, באתר הארץ, 24 במאי 2012
  17. ^ בן-ארי הפתיע: הקים לשכה בלב שכונת התקווה, באתר חב"ד און ליין, י"ז באדר תשע"א
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0