מי מריבה
משה והסלע הם שני סיפורים דומים המתוארים בספר שמות ובספר במדבר, בהם משה מכה במטהו סלע יבש ויוצאים ממנו מים.
תיאור מסה ומריבה שבספר שמות
בספר שמות, פרק י"ז, פסוקים א'-ח', מתואר אירוע שבו בני ישראל מגיעים לרפידים ודורשים ממשה מים, לפני שימותו בצמא. משה מתפלל לה' ונענה שעליו להכות בצור לעיני זקני בני ישראל. משה ממלא את דבר ה' ויוצאים מהסלע מים (התורה לא מתארת את ההמשך).
תיאור מי מריבה שבספר במדבר
בספר במדבר, פרק כ', פסוקים א'-י"ג, מתואר אירוע בו אחרי מות מרים בני ישראל צמאים למים ורבים עם משה ואהרן. משה מתפלל אל ה' ונענה שעליו לקחת את המטה, להקהיל את עדת בני ישראל ו"לדבר אל הסלע לעיניהם" ועל ידי כן מהסלע יצאו מים. משה מקהיל את העדה וקורא להם ”שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם?” (פסוק י') (משמעות המילה "מורים" היא לפי הפשט גנאי בדומה למילה "ממרים"). משה מכה את הסלע פעמיים ומהסלע יוצאים מים רבים.
רש"י בפירושו לתלמוד במסכת תענית (ט' א') מציין שהסלע הוא בארה של מרים - באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, ומסביר מדוע סירבה הבאר לתת מים לאחר מות מרים: ”סלע, וְזָבִין ממנו מים והיה מתגלגל והולך עם ישראל והוא הסלע שבו הכה משה שלא היה רוצה להזיל מימיו בשבילו לפי שמתה מרים.” דהיינו, הבאר הייתה בעצם סלע שנבעו ממנו מים, והיה הסלע מתנהל עם בני ישראל במסעותם. משמתה מרים, הפסיקו המים לנבוע מן הסלע, והוא הסלע עליו הכה משה בפרשת מי מריבה". למדים זאת מסמיכות המקרים של "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם ... וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה". עם מותה של מרים נסתתמו המים.
החטא של משה
באותו מקרה מסופר בפסוקים שה' העניש את משה בזאת שלא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל, כמו שנאמר (ספר במדבר, פרק כ', פסוק י"ב): ”יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם”.
בביאור החטא נחלקו הפרשנים, לפי רש"י בגלל שאמר להם שה' ציווה "לדבר" אל הסלע והוא "היכה", ישנם המפרשים בגלל שכינה את בני ישראל בכינוי "מורים", דעה אחרת אומרת, בגלל שאמר: "המן הסלע הזה נוציא לכם מים", שיש בזה משמעות כאילו נמנע מאת ה' להוציא מים מכל סלע שהוא.
