מכון ון ליר בירושלים
מכון ון ליר בירושלים (הוקם ב-1959) הוא מרכז מחקר ושיח בינתחומי במדעי הרוח והחברה בנושאים הקשורים לפילוסופיה, לחברה, ליהדות, לתרבות ולחינוך. לפי פרסומי המכון, מטרתו לייצר מאגר ידע ושיח פעיל, המבטאים קשת רחבה של דיסציפלינות ודעות בישראל.
המכון ממוקם בשכונת טלביה בירושלים, בקרבת מעונו הרשמי של נשיא מדינת ישראל. קמפוס המכון מכיל גם את האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ואת המועצה להשכלה גבוהה.
המכון פועל כחברה לתועלת הציבור. מנהלו הנוכחי (מאז 2017) הוא פרופסור שי לביא.
רקע
מכון ון ליר בירושלים הוקם על ידי משפחת ון-ליר, ונהנה מתמיכת קרן ון-ליר ההולנדית. המכון הוקם במטרה לנצל את הידע המדעי לקידום ערכי האדם[1]. מטרותיו המוצהרות של המכון הינם "לקדם ידע בתחומי הפילוסופיה, החברה והתרבות", לשפר הבנה אתנית ותרבותית, להפחית מתחים ולקדם ערכים דמוקרטיים באמצעות מחקר אקדמאי, ניתוח מדיניות ציבורית, סנגוריה ופרויקטים בתחום החברה האזרחית.
מכון ון ליר מפיק כנסים מקומיים ובינלאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, מוציא לאור ספרים, כתבי עת ומונוגרפיות ומקדם דיאלוג ציבורי פלורליסטי. ספריית המכון מכילה כ-27,000 כרכים המוקדשים לפילוסופיה, לפילוסופיה של המדע, לסוציולוגיה היסטורית ולתאוריה פוליטית. המכון פועל כמרכז ללימודים מתקדמים ולשיח ציבורי אינטלקטואלי, ועוסק, בין השאר, בסוגיות כגון, החברה האזרחית בישראל והזהות הישראלית והיהודית בימינו.
תולדות המכון
על התרומה להקמת המכון, מכספי תרומה של המליונר ברנרד ון ליר, הודיעה משפחת ואן ליר בשנת 1955[2]. פגישת יסוד של המכון התקיימה במלון המלך דוד במאי 1956[3]. בשנת 1958 חוקק הכנסת את חוק המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם, תשי"ט-1958[4]. באוגוסט 1959 נתמנו עשרת החברים הראשונים במרכז[5]. בשנת 1961 הוחל בבניית מבנה המכון על שטח של 23 דונם שהוקצה למכון בטלביה. תכנן את המבנה דוד רזניק, יחד עם שמעון פובזנר[6] והוא נבנה יחד עם מבנה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[7]. המבנה נחנך בשנת 1965[8] אך במשך מספר שנים לאחר הקמתו עמד שומם[9]. בשנת 1968 התמנה למנהל המכון ד"ר יהודה אלקנה שהחל יחד עם פרופ' אהרן קציר למלא את המכון בתוכן[10]. אלקנה ניהל את המכון עד שנת 1993.
עם מינוי מוצקין למנהל המכון הוא נפגש עם ד"ר לאונרד פולונסקי, שהסכים להעניק למכון תרומה על סך 100 מיליון דולר. התרומה יועדה לטובת קרן מלגות לפוסט-דוקטורנטים. מחצית מהסכום יועד לטובת קרן מלגות, אשר מזכה כל סטודנט במלגה בגובה 40 אלף דולרים בשנה ומחצית נוספת יועדה לטובת בניין חדש. בשנת 2008 נערכה תחרות אדריכלים, בה זכו בני הזוג חיוטין, לאחר שגברו על חמישה משרדים אחרים - מן-שנער, יוסי קורי, קימל-אשכולות, רוזנפלד-ארנס, שורץ-בסנוסוף. ההצעה כללה תכנון הקמפוס כולו, הכולל את האקדמיה למדעים (אף היא בתכנון רזניק ופובזנר) ובניין המועצה להשכלה גבוהה; ותכנון 7,200 המטרים הרבועים שיועדו לבניין החדש, מבלי להעיב על הבניין ההיסטורי. בשנת 2014 הסתיימה בנייתו של המבנה[11].
פעילות
המכון פעיל בארבעה תחומים עיקריים: לימודים מתקדמים, תרבות ומחשבה יהודית, חברה אזרחית בישראל ושכני ישראל בים התיכון. פעילות המכון מתבצעת באמצעות פרויקטים מיוחדים, קבוצות דיון ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמאיים, ארגוני חברה אזרחית וגופים ממשלתיים. המכון מבצע מחקרי מדיניות ציבורית ומחקר חברתי-יישומי, מפתח ומפעיל ברחבי הארץ תוכניות חינוך כמו גם קשת של תוכניות הכשרה למחנכים ולמנהיגים קהילתיים, ופותח את שעריו לפעילות תרבותית לציבור הרחב.
הפעילויות כוללות לימודי מדיניות ציבורית, מחקרים חברתיים יישומיים, פיתוח והפעלת תוכניות חינוכיות, תוכניות הדרכה עבור מחנכים ומנהיגי קהילה, אירוח אירועי תרבות לציבור הרחב והוצאה לאור של ספרים, אנתולוגיות וכתבי עת.
המכון משתף פעולה עם מספר גדול של מוסדות מחקר ישראליים ובינלאומיים, ומקיים פרויקטים משותפים עם חוקרים מרחבי העולם המבקרים בישראל. הקמפוס מכיל שתי ספריות וכמה היכלים בגדלים שונים לאירוח ועידות ואירועים.
במכון אולמות שונים: אודיטוריום של 250 מקומות ישיבה, אולם ישיבות, חדרי סמינרים וספרייה שעיקר התמקדותה בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדע.
לימודים מתקדמים
תחום הלימודים המתקדמים, המנוהל על ידי ד"ר יוכי פישר, מוקדש למחקר בינתחומי והשוואתי במדעי הרוח החברה.
פעילויות התחום כוללות: קבוצות מחקר, סדנאות, ועידות בינלאומיות וסמינר קיץ, בהשתתפותם של חוקרים בכירים מישראל, עמיתיהם מחו"ל, וחוקרים ואינטלקטואלים צעירים.
התחום מתמקד בנושאים הקשורים לדת, חילוניות ודמוקרטיה; שוויון, פלורליזם וגזענות; מעמדה של מערכת ההשכלה הגבוהה, בעיקר במדעי הרוח והחברה; היסטוריה, זיכרון והשלמה מנקודות מבט השוואתיות ובינתחומיות.
האקדמיה ע"ש פולונסקי למחקר מתקדם במדעי הרוח והחברה
האקדמיה ע"ש פולונסקי, שהוקמה על ידי ד"ר לאונרד פולונסקי ב-2014, הינה מרכז בינלאומי למדעי הרוח והחברה, התומכת בחוקרים צעירים מישראל ומחו"ל. תוכנית פולונסקי מעניקה לחוקרים משאבים, שירות ותמיכה כספית מלאה למשך חמש שנים, על מנת שיוכלו לקדם את מחקריהם ולבנות את עתידם האקדמי בצורה הטובה ביותר.
שכנים בים התיכון
מכון ון ליר בירושלים יזם את הקמת לימודי מזרח תיכון, דיסציפלינה אקדמאית, המתמקדת בחקר התרבויות והחברות של מדינות האזור. החלטה זו התבססה, בין היתר, על אמנת ברצלונה משנת 1995 ועל הקמת שותפות אירופה-הים התיכון, שהגדירה מחדש את מושג אגן הים התיכון ואת שיתוף הפעולה בין מדינות האגן, כבסיס לתכנון פעילות כלכלית, פוליטית ותרבותית.
תחום "שכנים בים התיכון", המנוהל על ידי ד"ר אביגיל יעקבסון, נוסד כדי לקדם את המחקר אודות האזור, להשפיע על הדרך בה האזור מיוצג ומובן, ולעודד הבנה ודיאלוג בין ישראלים ושכניהם. חוקרים ישראלים ופלסטינים יזמו והובילו פרויקטים חוצי-גבולות, לרבות קבוצות דיון, סדנאות, ועדות ופרסומים.
תחומי פעילות ספציפיים כוללים: מחקר, הוצאה לאור של כתב עת בשם "לוואנט", דיאלוג אזורי ומעורבות בקרן אנה לינד.
מנאראת: מרכז ון ליר ליחסי יהודים-ערבים
מרכז מנאראת, המנוהל על ידי ד"ר יונתן מנדל, נוסד ב-2015 על מנת להבליט נושאים שונים ומגוונים, לרבות מעמדם וזכויותיהם של אזרחים פלסטינים בישראל, ההשלכות של הסכסוך היהודי-ערבי המתמשך על החברות היהודיות והערביות, ומקומה של ישראל במזרח התיכון.
המרכז מעורב במחקר ובשיח, הרלוונטיים לאתגרים העומדים בפני החברה הישראלית והפלסטינית, במטרה לחשוף את השיטות והגישות בעלות סיכויי ההצלחה הגדולים ביותר ליצירת הבנה, דו-קיום, כבוד הדדי, פיוס, צדק ושלום. מרכז מנאראת שואף לקדם שותפויות בין ארגונים יהודים וערבים.
תרבות ומחשבה יהודית
תחום התרבות והמחשבה היהודית של מכון ון ליר בירושלים מנוהל על ידי פרופ' אמנון רז-קרקוצקין, ומקדם מחקר בינתחומי ואירועים ציבוריים הקשורים לתרבות ולמחשבה יהודית בישראל ובתפוצות. התוכניות בתחום מתמקדות בנושאים כגון: זהותן של קהילות, זרמים ותופעות ביהדות בת-זמננו, יהדות ודמוקרטיה, וביטויי תרבות, מחשבה ויצירה יהודית. תחום התרבות והמחשבה היהודית משמש כבית עבור חוקרים ותיקים וצעירים ממדעי הרוח והחברה, ולהוגים, רבנים ומחנכים מישראל והתפוצות.
החברה האזרחית בישראל
תחום החברה האזרחית בישראל, המנוהל על ידי פרופ' משה יוסטמן, שואף ליצור מאגר ידע בנושאי אזרחות ומדיניות אזרחית. מאגר זה ישולב בשיח הציבורי וישמש את דרג מקבלי ההחלטות. הפרויקטים בתחום כוללים: קבוצות מחקר, קבוצות דיון, שולחנות עגולים בנושאים עדכניים הקשורים לשינוי חברתי, כנסים מקומיים ובינלאומיים וסימפוזיונים ציבוריים – מאוגדים סביב נושאים של אזרחות, צדק חברתי, היחסים בין המדינה לבין החברה האזרחית, החברה הערבית בישראל, מגדר, כלכלה וחינוך.
אירועים ציבוריים
מכון ון ליר בירושלים מארח קשת רחבה של אירועים ציבוריים, הכוללים: כנסים, סדנאות, קולוקוויומים, סימפוזיונים ומפגשים חברתיים נוספים. בין המשתתפים ישנם אינטלקטואלים ממוסדות אקדמאיים בישראל ומרחבי העולם, כמו גם מעולמות העיתונאות, המדיניות החברתית והפוליטיקה.
הנהגה
ראש מכון ון ליר בירושלים הינו פרופ' שי לביא, חבר סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ומתמחה בסוציולוגיה ובפילוסופיה של המשפט. פרופ' לביא עומד כיום כראש מרכז אדמונד י' ספרא לאתיקה, ומכהן גם כמנהל שותף של מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים, שניהם באוניברסיטת תל אביב[12].
חברי הוועדה האקדמית הינם: פרופ' משה יוסטמן, ראש תחום החברה האזרחית ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ד"ר אביגיל יעקובסון, ראש תחום "שכנים בים התיכון"; ד"ר יוכי פישר, ראש תחום לימודים מתקדמים ומרצה להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' אמנון (ננו) רז-קרקוצקין, ראש תחום תרבות ומחשבה יהודית ויו"ר המחלקה להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ראשי מכון לשעבר
2016-2007 - פרופ' גבריאל מוצקין
2007-1997 - ד"ר שמשון צלניקר
1997-1994 - פרופ' נחמיה לבציון
1993-1968 - פרופ' יהודה אלקנה
פרסומים
מכון ון ליר בירושלים מפרסם מגוון רחב של ספרים, אנתולוגיות, מונוגרפיות, ניירות עמדה וכתבי-עת, פרי עטם של חוקרים ודמויות ציבוריות, חלקם עמיתים במכון. פרסומים אלה רובם בעברית וחלקם באנגלית, בערבית ובצרפתית, מבוססים על מחקר, על כינוסים ועל קבוצות דיון במכון. הפרסומים מביאים לידי ביטוי את מלוא הקשת של עבודת המכון – החל בסוגיות של חברה אזרחית ודמוקרטיה, דרך מחשבה יהודית ויחסי ישראל עם שכניה וכלה בנושאי תרבות וחברה אוניברסליים.
רבים מהפרסומים רואים אור בשיתוף עם מו"לים מסחריים בישראל, במטרה להגדיל את תפוצת הפרסומים ואת השפעתם על הדיון הציבורי בסוגיות שעל סדר היום.
פרסומים נבחרים בעברית
- מיקור חוץ של תהליכי עיצוב המדיניות במגזר הציבור, (2016), רעות מרציאנו
- חילון וחילוניות: עיונים בין-תחומיים, (2015), בעריכת יוכי פישר, הוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
- אתיקה העדות: היסטוריה של בעיה, (2015), מיכל גבעוני, הוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
- ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה וכלכלה (2015), בעריכת רמסיס גרא.
- כאן לא אפריקה: גבולות, טריטוריה, זהות, (2015), חיים יעקובי, בהוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
- מדד המגדר: אי-שוויון מגדרי בישראל 2015, הגר צמרת-קרצ'ר, חנה הרצוג, נעמי חזן, בהוצאת מכון ון ליר בירושלים.
- הציונות והאימפריות, (2015), בעריכת יהודה שנהב, בהוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
- מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי, (2015), בעירכת יצחק גל-נור, אמיר פז-פוקס, נעמיקה ציון, הוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
- תקציב המדינה לשנת 2015: הכנס החמישי של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, (2015), בהוצאת מכון ון ליר בירושלים.
- לוינסקי פינת אסמרה: היבטים חברתיים ומשפטיים של מדיניות המקלט בישראל, (2015), בעריכת טלי קריצמן-אמיר, בהוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
- ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים, (2014), בעריכת נפתלי רוטנברג, בהוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ
- היהדות הרפורמית: הגות, תרבות וחברה, (2014), בעריכת אבינועם רוזנק, הוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
כתבי עת
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ירושלים | ||
|
פורטל מדעי החברה | ||
- תיאוריה וביקורת - כתב-עת לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל
- זהויות - כתב עת לתרבות ולזהות יהודית
- Journal of Levantine Studies - כתב עת רב-תחומי בהדרכת עמיתים, המוקדש למחקר ביקורתי של המרחב התרבותי, ההיסטורי והפוליטי המוכר כ"לוואנט".
- Contributions in the History of Concepts
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכון ון ליר |
- מכון ון ליר האתר הרשמי
מכון ון ליר בירושלים - ערוץ ה-YouTube של המכון- חוק המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם
- מכון ון ליר בירושלים, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
- ^ גדולי המדענים בעולם לימין המרכז לקידום תרבות האדם, דבר, 24 בדצמבר 1958
- ^ נתגלה, מעריב, 16 בדצמבר 1955
- ^ פגישת היסוד למוסד ון ליר, דבר, 23 במאי 1956
- ^ חוק המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם, חרות, 1 ביולי 1958
- ^ נתמנו החברים הראשונים למרכז לקידום תרבות האדם, דבר, 6 באוגוסט 1959
- ^ איתן בנצור, מרכז לקידום תרבות האדם יוקם בבירה, מעריב, 30 באפריל 1961
- ^ יהודה האזרחי, המדע ישכון מאחורי חומת אבן, מעריב, 7 ביוני 1962
- ^ נילי פרידלנדר, משלימים את הבניין הראשי במרכז לתרבות האדם בבירה, מעריב, 24 ביוני 1965
- ^ דניאל דגן, מפוארים וריקים, מעריב, 26 בפברואר 1971; המשך
- ^ נ. בן-יוסף, מדען בשירות החברה, דבר, 2 ביולי 1972
- ^ נעמה ריבה, המלך ון ליר: הבניין החדש של המכון הירושלמי הוא פנינה אדריכלית, באתר Xnet, 9 ביוני 2014
- ^ נבחר מנהל חדש למכון ון ליר בירושלים | מכון ון ליר בירושלים, באתר www.vanleer.org.il