מכונת תפירה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־17:22, 30 בנובמבר 2017 מאת Davidnead (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכונת תפירה מתוצרת Singer, דגם 31K32, המונעת ברגל
Lockstitch.gif
שימוש במכונת תפירה

מכונת תפירה היא סוג של מכונה המשמשת לתפירה מהירה של בדים או עורות, כלומר חיבורם זה לזה באמצעות לולאות חוט רצופות (תפרים).

מכונת תפירה ביתית מודרנית מסוגלת לתפור כ-1,500 תפרים אמינים ואחידים בדקה - פי 20 מהר יותר מחייט או תופרת העובדים ידנית. מכונת תפירה תעשייתית, המשמשת בעיקר לתפירת דברי לבוש ונעליים, מהירה עוד יותר. קיימות מכונות בעלות 7 מחטים, התופרות כ-20,000 תפרים בדקה.

אנשים שונים השתתפו בפיתוח מכונת התפירה. מכונה לרקמה הומצאה כבר באמצע המאה השמונה עשרה, ובשנת 1770 המציא האנגלי תומאס סיינט מכונה לתפירת עור, אך נראה כי מעולם היא לא נכנסה לשימוש שוטף. ב-1830 המציא חייט צרפתי, בָּרתֶלֶמי תימוֹניֶה, מכשיר שנחשב למכונת התפירה השימושית הראשונה. המון זועם, שחשש מאבטלה, הרס את המתפרה שבה היו מכונות אלו, ותימוֹניֶה מת אביון וחסר כל.

באותה תקופה בקירוב המציא ווֹלטֶר הַאנט מניו יורק מכונת תפירה ובה מחט בעלת קוֹף (חור) סמוך לקצה. המחט חדרה לתוך הבד ויצאה ממנו בצד השני כשהיא מושכת איתה את החוט, וכך נוצרה לולאה. מתחת לבד היה חוט שני, כרוך על סליל ומונע הנה והנה במנוף הדומה לבוּכיָיר. החוט התחתון חדר דרך לולאת החוט העליון, וכך קשר אותו. ב-1846 שִכלל אֶליאס האוּ, אמריקני אף הוא, את המכונה של הַאנט. אמריקני אחר, אייזיק מֶריט זינגֶר, הוא שהחל לייצר מכונות תפירה בכמויות, החל בשנת 1851. בעקבותיו הלכו יצרנים אחרים. זינגר נחשב ל"אבי מכונת התפירה".

מכונת התפירה הביתית המודרנית מצוידת במחט היכולה לנוע הנה והנה ולתפור תפרים מסוגים שונים, כולל תפרי זיגזג ותפרי רקמה בעלי צורות שונות. יש מכונות תפירה התופרות גם כפתורים למקומם. מכונות תעשייתיות, לתפירת בדים ועורות, יכולות לבצע עבודות מורכבות.

היום, חלק מהחברות מייצרות גם מכונות ביתיות וגם תעשייתיות, לדוגמה זינגר. חלק מהחברות מייצרות רק מכונות תעשייה, לדוגמה חברת HIGHLEAD וחלק מהחברות התפצלו במהלך השנים לשתי חברות שונות, שכל אחת מתמחה בתחומה, לדוגמה, חברת פפאף.

קישורים חיצוניים